בין אדליב לרמאללה: רוחות המלחמה ממשיכות לנשב במזה"ת

הטיהור האתני בסוריה נמשך ללא הפרעה, והפלגים היריבים ברש"פ מתחמשים לקראת מאבק ירושה אכזרי

פלגנות, כשלונות והאשמות. בשאר אסד ומחמוד עבאס | פלאש90

בימים אלה מתנהלות מספר מלחמות במזרח התיכון, למרות שיש נטייה לא לקרוא להן בשמן בשל הפחד ממלחמות. האחת היא המלחמה שמנהלת איראן נגד גורמים העומדים בדרכה להשתלט על המזרח התיכון ובראשם ישראל. השנייה היא מלחמתו של משטר אסד בסוריה לשוב ולשלוט בכל רחבי המדינה, והשלישית היא מלחמתו של אש"ף על עצם קיומו.

על המלחמה הראשונה, זו של איראן, נכתב כבר רבות. בימים אלו מתפרסם שישראל תקפה בסוריה כמאתיים פעמים מאז תחילת 2017, בעיקר מטרות הקשורות עם איראן. כאן רק נדגיש שתי נקודות: ראשית, ישראל נלחמת מהאוויר נגד קואליציית איראן-סוריה-חיזבאללה מזה מספר שנים, כאשר מנגד, הצד השני כמעט ואיננו מגיב. הסיבות לתגובה המינורית הן רבות: המלחמה הפנימית בסוריה, היתרון הטכנולוגי הישראלי, חשש הקואליציה מהידרדרות למלחמה עם ישראל במצב של נחיתות, והמצב הפנימי – הכלכלי והשלטוני – באיראן.

שנית, תחושתי הברורה היא שלא רחוק היום שקואליציה זו תבקש לנקום על המתקפות הישראליות באופן מפתיע ומכאיב, ועל ישראל להיות מוכנה לתגובה כזו. מתקפה כזו יכולה למשל להתרחש ביום שלישי, ה-11 בספטמבר, היום השני של ראש השנה בשבוע הבא. למה? בגלל שזה יום ההולדת של בשאר אסד, וקציני הצבא שלו רוצים להעניק לו מתנת יום הולדת.

נשמע הזוי? בכלל לא. מלחמת יום הכיפורים פרצה ב-6 באוקטובר 1973, לא בגלל שזה היה יום הכיפורים אצלנו אלא בגלל שזה היה יום ההולדת של חאפז אל-אסד, וקציניו רצו לתת לו מתנת יום הולדת בדמות רמת הגולן, שאותה הוא הפסיד במלחמת ששת הימים, א כיהן כמפקד חיל האוויר ושר הביטחון של סוריה. כאמור, זו השערה פראית, ו"אשרי אדם מפחד תמיד" (משלי כ"ח, י"ד).

להערכתי, איראן עומדת בפני קריסה כלכלית בשל הסנקציות האמריקניות המשתקות את כלכלתה, כאשר חברות בינלאומיות מצמצמות באופן ניכר את פעילותן במדינה. המרחק מקריסה כלכלית לקריסה שלטונית קצר מאוד, ולבי אומר לי שכל אחד מראשי השלטון באיראן כבר מתכנן את דרך הבריחה למקרה שמיליוני ההמונים הרעבים והמובטלים יצאו לרחובות.

במצב זה יוחזרו חיילי איראן מסוריה, מתימן ומעיראק כדי להגן על השלטון וראשיו. במצב כזה ממילא הצבא האיראני בסוריה, בתימן ובעיראק ייקרא לשוב למולדת כדי להגן על המשטר וראשיו, ולמזרח התיכון תהיה שמחה וצהלה.

מלחמת אדליב

המתקפה של סוריה, רוסיה, איראן וחיזבאללה על העיר אדליב בצפון-מערב המדינה הולכת ומתקרבת, וההערכות על מספר ההרוגים בקרב האזרחים נע בין אלפים ומאות אלפים, תלוי באופי של ההפצצות הרוסיות ובסוגי הנשק הכימי שהמשטר ישתמש בהם שוב.

הרבה נאמר ונכתב על עניין זה בשבוע האחרון, אבל רוב הדוברים – פוליטיקאים ואנליסטים כאחד – התעלמו מגורם אחד חשוב: טורקיה. האם מדינה זו, הנשלטת בידי קבוצה אסלאמיסטית סונית, תעמוד מנגד כאשר במרחק קילומטרים ספורים מגבולה מתבצע רצח עם במוסלמים סונים? איך יראה ארדואן את פרצופו ברבים, אם יישב בחיבוק ידיים ולא ייחלץ לסייע לאחיו המוסלמים באדליב?

https://www.facebook.com/trtworld/videos/675405906157338/

כמובן שהתערבות צבאית טורקית למען הנצורים באדליב תסבך את ארדואן עם פוטין, ולכן ייתכן שיסתפק בפתיחת מסדרון בטוח מאדליב לטורקיה, דרכו יוכל להימלט מהעיר הנצורה כל מי שאינו רוצה להיהרג בה.

סביר להניח שהרוסים, ואפילו בשאר אסד, יסכימו להסדר כזה גם אם בשתיקה, שכן הוא יאפשר להם להימנע מרצח המונים ויוכיח שבשאר הוא בעל הבית על כל שטח המדינה (ולא שכחנו את האמריקנים, האיראנים והכורדים, שהשתלטו על שטחים בסוריה). נפילת אדליב תקדם את רעיון הטיהור האתני של הסונים כדי להחליף אותם בשיעים שאיראן תביא מעיראק, מאיראן ומאפגניסטן.

מלחמת רמאללה

מלחמה זו מסמלת את חרחורי הגסיסה של רעיון המדינה הפלסטינית, אחרי שהתברר שכמה גורמים חברו יחדיו כדי לחסל אותו. הגורם הראשון הוא תנועת חמאס, שבחודש יוני 2007 פירקה את הרשות הפלסטינית לשני חלקים – הרצועה ויהודה ושומרון – ואינה מוכנה לוותר על הנכסים החשובים ביותר שלה, הנשק והמנהרות, לטובת מי שנחשד בשיתוף פעולה מודיעיני ובטחוני עם ישראל. בשבוע שעבר תיארנו את הדם הרע הזורם בין שני הארגונים, אש"ף וחמאס, ובמהלך השבוע האחרון נעשה הדם הזה רע, שחור וסמיך יותר מבעבר.

מחבלי חמאס בעזה | פלאש90

אלא שבתקופה האחרונה הצטרפה גם ארה"ב לגורמים הריאליסטים המבינים שמדינה פלסטינית עלולה להיות עוד מדינת חמאס, הפעם ביהודה ושומרון, באמצעות בחירות "דמוקרטיות" כמו אלו שהעניקו לחמאס את רוב המועצה המחוקקת הפלסטינית ב-2006 או באמצעות השתלטות אלימה כפי שקרה בעזה.

לכן הממשל האמריקני החליט להפסיק ולהנשים את הרעיון הפלסטיני שהתבסס על שתי נקודות עיקריות: א. עקירת הלב היהודי באמצעות השתלטות פלסטינית-ערבית-אסלאמית על ירושלים והוצאתה מישראל. ב. הצפת ישראל במיליוני "פליטים" ערבים שמעמדם יישמר עד אז באמצעות אונר"א הפועלת בכסף אמריקני ואחר.

הנשיא טראמפ הבין את מה שישראל הבינה מזמן, והחליט לפוצץ את שני בלוני התבערה הללו. הוא הכיר בירושלים כבירת ישראל והעביר אליה את השגרירות, והחליט שאין טעם להמשיך ולממן את בעיית הפליטים שהערבים כפו על העולם להנציח אותה כבר שבעים שנה.

מירוץ חימוש

גם מחמוד עבאס מבין את עומק הפגיעה בנרטיב השקרי של אש"ף עליו הוא בנה את עתידו של "העם הפלסטיני" הממוצא, כי הוא מבין שללא עקירת ירושלים מישראל וללא הנצחת בעיית הפליטים לא נשארה לו שום תחמושת.

ריקון הנרטיב הפלסטיני מתכנו העלה מחדש רעיונות אחרים במקום המדינה הפלסטינית, כמו האופציה של פדרציה או קונפדרציה בין "פלסטין" וירדן שיצאה לפתע מהקבר, למרות שכולם יודעים שלמלך ירדן אין שום עניין בשידוך עם אש"ף, ארגון שפגע בירדן בעבר וחייב את המלך חוסיין להילחם בו מלחמת חורמה בספטמבר 1970.

ג'יבריל רג'וב ומחמוד עבאס | פלאש90

במצב זה, בו אש"ף ועבאס מוצאים את עצמם בתוך חורבות בניין הקלפים אותו בנו, אין הם רואים שום טעם בלדבר עם הממשל האמריקני, עם ממשלת ישראל ואפילו עם חמאס, ארגון שהצליח להקים מדינה אסלאמית כבר לפני 11 שנים. מכיוון שרבים באש"ף מבינים את המצב לאשורו, חוזרת תופעת המיליציות החמושות הידועה ומוכרת בכל רחבי העולם הערבי: כשאינך מצליח לשכנע את האחר באמצעות משא ומתן, אתה "משכנע אותו" באמצעות הרובה.

על פי הדיווחים מהשבועות האחרונים החלו פוליטיקאים פלסטינים בולטים – ג'בריל רג'וב, מחמוד אלעלול, תופיק טיראווי ומאג'ד פרג' – לאסוף נשק, תחמושת ולוחמים, כדי להקים מיליציות חמושות שתאפשרנה לכל אחד מהם להשתלט על הרחוב ועל מוסדות הרשות בהגיע מחמוד עבאס אל סוף דרכו.

כך מתברר שכל הדיבורים על "עם פלסטיני" לא היו אלא חלום של כמה פוליטיקאים ואקדמאים, ישראלים ואחרים, שאינם מבינים דבר וחצי דבר באופן שבו דברים מתנהלים במזרח התיכון, וציירו בדמיונם "מזרח תיכון חדש" הפועל ומתפקד כמו ישראל או אירופה.

מתברר שהציבור הערבי המתגורר ממערב לירדן איננו שונה באופן בסיסי מציבורים ערביים אחרים החיים ברחבי המזרח התיכון: הנטייה לפלגנות, אי נטילת אחריות לכישלונות, הטלת האשמה על האחר, התחפרות בעמדות והיעדר גמישות מחשבתית ופוליטית. לאלה תמיד מצטרפות גם הנטייה להכריז על הצד האחר כ"בוגד" או "כופר" והנטייה לאחוז בנשק בכל פעם שמשא ומתן נתקע. כל אלו מאפיינים הן את תרבות המזרח התיכון והן את אופי ההתנהלות של הציבורים הערבים המתגוררים ממערב לירדן.

פירוק והחרמה

חשוב לציין שברשות הפלסטינית יש כמה ארגוני ביטחון, שגם הם יצורפו למיליציות, קרוב לוודאי לאלו של מאג'ד פרג', ראש הזרוע הביטחונית של הרשות. מולם יעמדו המיליציות האחרות כולל זו שחמאס מקים בחשאי, מבלי שאף אחד יודע ומכיר. כדי למנוע אפשרות של הידרדרות לאלימות, שישראל תואשם בה גם אם לא יהיה לה שום חלק בה, על ישראל לנקוט כמה צעדים מקדימים:

הראשון והחשוב ביותר הוא לפרק את הרשות הפלסטינית באמצעות ייבוש מקורותיה הכספיים, ולהעביר את סמכויות השליטה לראשי המשפחות בכל עיר ועיר. הצעד השני, החשוב לא פחות הוא החרמת הנשק מידי ארגוני הביטחון של הרשות, ארגונים שנשקם יופנה נגד המיליציות האחרות ונגד צהל שייחשד כמשתף פעולה עם המיליציות האחרות.

הצעד השלישי הוא לתפוס את כל פעילי חמאס, הג'יהאד האסלאמי, חזב אלתחריר, החזית העממית, החזית הדמוקרטית, דאע"ש וכל פעילי הארגונים האחרים, כדי להשאיר את השטח נקי מכל אידיאולוגיה ג'יהאדיסטית או לאומית שחרטה על דגלה את השמדת מדינת ישראל בכל דרך אפשרית.

הצעד הרביעי – הקמת אמירויות בערי יהודה ושומרון הערביות, כפי שכתבנו מעל בימה מכובדת זו בעבר.

שנה טובה לכל בית ישראל.

לחצו כאן לכל הטורים של ד"ר מרדכי קידר

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

11 תגובות למאמר

  1. חובש כיפה, משכיל, מרואיין מבוקש, מציג את טיעוניו בשפה רהוטה ופשוטה, חלק מטיעוניו נכונים.
    ומתחת לכסות הזו מסתתר לו אדם שרוצה לתת שליטה בארץ ישראל לפולשים מוסלמים שאפילו הוא מכיר בשקר שלהם.
    עוד לפני שסיימתי לקרוא את המאמר, רציתי לשאול מה קורה עם רעיון העיוועים של מרדכי קידר (שבע ה"אמירויות"), והאם ומדוע הוא עדיין מקדם אותו. אז מסתבר שהוא עדיין ממשיך בדרכו הנוגדת את היהדות.
    אבל היי, העיקר שהוא מראה לכולם שהוא חובש כיפה. מסורת? נקפיד עליה. ציוויי תורה כפשטם? לא רלוונטי.

    1. ציווי תורה כפשוטם? בטח לא רלוונטי. האמת שאני ממש לא מתמצא אבל עלפי רוח הדברים שכתבת אני מזהה אדם קיצוני ומסוכן. גם אם אתה חובש כיפה רצוי שתהיה מציאותי. האמירויות ,מטרתן לאפשר שלטון עצמי בריכוזי אוכלוסיה נתונה. לא חושב שזה בר קיום אבל בטוח שההצעה המשתמעת שלך,קרי גירוש או שליטה מוחלטת בערבים היושבים באזור יהודה ושומרון ,מסוכנת שלא לומר מופרעת.

    2. אתה מגיב כמו ילד, בלי מחשבה ובלי תכנון לטווח ארוך

      אז בסדר, ארץ ישראל שלנו, אתה צודק, מחר ניקח טנק ונשתלט ב-3 ימים על כל יהודה ושומרון, מה אחר כך ?
      ניתן אזרחות לכל הרשות הפלסטינית ונסתכן בלקבל את ראש ממשלת ישראל הנכבד מר מוחמד אחמד ?

      נשליט עליהם משטר צבאי ? זה דווקא רעיון לא רע, אבל אז ארצות הברית לא תיתן לנו את הנשק והתחמושת שאנחנו קונים ממנה.

      נקים שלטון מלוכני של צאצא דוד המלך ונפתור את בעיית המשילות ? אם כן תחת איזה סלע הוא נמצא ? ואם נמצא האם אתה באמת רוצה שלטון מלוכה של איזה זר שסבא של סבא של סבא של סבא שלו היה דוד המלך ? ואם הצאצא הזה אידיוט ?

      אז נכון, יש שורה ברמב"ם או שולחן ערוך שמציינת במפורש שארץ ישראל שלנו, אם יש שם שורה נוספת שמציינת איך לפתור את הבעיה הזאת של אזרחות הערבים של יהודה ושומרון וכו', אשמח לשמוע, אם לא, אל תגיב כמו ילד שרוצה את הצעצוע שלו.

    3. לא, אינני קיצוני, אלא יהודי פשוט שחורה לו ששמישהו מזדהה כיהודי דתי מוותר כל כך בקלות על ארץ הקודש.
      כן, אתם יכולים לקרוא לי קיצוני, ולזלזל בציוויי תורה מפורשים. אתם לא הראשונים לזלזל, ולדאבוני גם לא האחרונים. כיהודי, אין לי מה להתווכח עם התורה שמצווה עלי לחיות בארץ ישראל ללא נוכחותם של זרים שמבקשים לפגוע בי וביהודים אחרים. רק כדי שלא תטעו/תתעו/תתהו, התורה מצוה עלי לאהוב את הגר – גר תושב שמקיים 7 מצוות בני נוח (צאצאי הפולשים המוסלמים, ספק אם מקיימים בכלל את מקצתן). גר שאינו מקיים 7 מצוות בני נוח, בארץ ישראל, חייב לבחור בין גירוש ובין מוות. כיום הוא אפילו יכול לעזוב מרצונו לארץ אחרת כאשר מדינת ישראל תצייד אותו ואת משפחתו בסכום כסף נכבד, ואם הוא רוצה הוא יקבל בישראל הכשרה ללא עלות מצידו במקצועות הנדרשים במדינה אליה הוא יהגר.
      אם לדעתכם גירוש או חיסול של אלו שלא רוצים לעזוב אלו אפשרויות קיצוניות, הרי שאפשרויות אלו ניתנו כציווי לאבותיו של עם ישראל, והם קיימו אותן בעמים שגרו בארץ ישראל בעת שעם ישראל נכנס לארץ.
      אם לדעתכם גירוש או חיסול של אלו שלא רוצים לעזוב יגררו גינויים ועד אמברגו נשק מצד ארה"ב ואירופה, הרי שמדינת ישראל כבר לא כל כך זקוקה לטובות שלהן, מכיון שעברה את השלב של שימוש בנשק כלשהו רק לצורך מגננה, ועברה לשלב של אפשרות שימוש בנשק לצורך השמדה המונית (שמן הסתם יבוצע אך ורק במצב בו קיומם של המדינה ותושביה היהודים יהיה בתוקף רק לדקות הקרובות). כך שארה"ב ואירופה, שממילא לא סובלות אותנו (טראמפ יהיה נשיא ל-8 שנים בלבד, ואחריו כנראה יעלה מישהו ששונא את ישראל ויפגע בה, כפי שהיה עם אובמה), יצטרכו לבחור בין "חיים" בעולם שחווה מלחמה גרעינית, ובין בעיטה לקיבינימט של הפולשים המוסלמים בארץ ישראל. אני מניח שהם יבחרו באפשרות השניה. הם שונאים את היהודים, אבל בטח ובטח לא אוהבים את המוסלמים.

      מוזרה העובדה ששניכם שוללים את דעתי, אולם מציינים שאינכם יודעים מה המקורות שעליהם אני מסתמך. בעצם, תגובות כמו שלכם אינן מוזרות. הן טבעיות מאד לאנשי השמאל הקיצוני שיעשו הכל כדי לרצות את הפולש המוסלמי (אותו פולש שבהינתן ההזדמנות יבזוז את בתיכם, יאנוס את בנותיכם ונשותיכם, יתעלל פיזית בבני משפחותיכם, וכשיימאס לו הוא ירצח חלק מכם ואת השאר יהפוך לעבדים ושפחות). רק שבחברון, בתרפ"ט, היו יהודים רבים שחשבו ששכנות טובה עם המוסלמים תמנע מהם צרות. כולנו יודעים כיצד הסתיימה מחשבה מעוותת זו. זה לא היה הארוע היחדי מסוגו.

      רוצים לדעת קצת יותר על השכנות עם המוסלמים (ללא קשר לתורה אלא רק ליהדותם של העדים), תקראו את האתר הבא: http://www.forgotten-million.co.il/wojac.html
      אולי יהיה לכם כוח לחשוב על הטעות שלכם בהבנת המוסלמים וכיצד להתמודד איתם בארץ ישראל.

    4. מתגובות הקוראים באתר הזה אני למד כי:
      נפתלי בנט, איילת שד, בנימין נתניהו, וכעת גם מרדכי קידר, כולם שמאלנים מחופשים לימין.
      אני תוהה מתי ילמדו אותי שגם ז'בוטינסקי ואצ"ג אינם אלא פעילי הקרן החדשה בתחפושת.

  2. מרדכי קידר, עוד אקדמאי שמאוהב ברעיונות שלו. בעניין הזה אתה לא שונה מאלו שאתה מבקר אותם. למה ישראל צריכה לפרק את הרשות ולקומם עליה את אירופה, אם גם ככה הרשות עומדת לדבריך להתפרק מעצמה? למה אנחנו צריכים לעסוק במעצר פעילים ולא לתת להם להילחם זה בזה? למה אנחנו צריכים להחליט מי ינצח במלחמה שלהם (ראשי הערים)? הרי כל מי שנמנה יוכרז אוטומטית כבוגד. ולבסוף, לא הגיע הזמן לתת לממלכת ירדן הממומצאת ליפול ולהכיר בחורבותיה כמדינה הפלסטינית??

  3. אין הרבה מה לעשות.צהל לא אמור לעצור יריבי אשף כדי לסייע לאשף.צהל עוצר מחבלים מכל הארגונים כשהם פועלים נגד ישראל.אין לממשלה לנהל את חיי אזרחי הרשות זה לא הועיל ולא יועיל.מה שהממשלה צריכה לעשות זה להפריד בין הערבים ליהודים ביוש לחבר את היהודים ביוש בכבישים נפרדים לישראל.לבנות גדרות וחומות בין הערבים ליהודים.ולתת לערבים את מה שניתן לחיות בנפרד במינימום תלות בישראל.איך הם יחיו? זאת בחירתם כל עוד וזה לא פוגע ביהודים שיעשו כרצונם.חשוב לפעול למתן עצמאות כלכלית לפלסטינים שיהיה להם חשמל מירדן.טיסות מעמן.סחורות מעקבה.כמה שפחות להיות מחוברים לישראל וזה אפשרי.

    1. המציאות לא מספיק הוכיחה שזה לא אפשרי? כמה הוכחות עוד נצטרך?

  4. בקשר ליום הולדת של אסד ומלחמת יום כיפור: ככל הידוע לי המלחמה תוכננה על ידי בריה"מ שהושפלה קשות בששת הימים ורצתה לנקום בישראל. סוריה הייתה השותפה הכי זוטרה בין בריה"מ, מצרים וסוריה. האם ייתכן ששתי השותפות הבכירות כל כך העריכו את אסד (קצין צעיר יחסית שרק עלה לשלטון בהפיכה לפני מספר שנים) שהתאימו את פתיחת המלחמה ליום הולדת שלו?

    1. ברה"מ לא תכננה את המלחמה. מדובר בשטות גמורה.
      מצד שני, סוריה אכן הייתה שותפה זוטרה במלחמה.
      תאריך פתיחת המלחמה איננו קשור כלל ועיקר ליום הולדת כל שהוא, אלא דווקא ליום הכיפורים, שגם המצרים וגם הסורים האמינו שבזמן הזה צה"ל לא יוכל להגיב היטב. בפועל, העובדה שהמלחמה פרצה ביום כיפור דווקא עזרה לצה"ל. הכבישים הפנויים אפשרו הגעה מהירה יחסית של תגבורת וכוחות עזר, והעובדה שמרבית החיילים והמפקדים נמצאו בבתיהם אפשרה לגייס אותם במהירות. בל נשכח, שלא היו אז טלפונים סלולריים והייתה בעיה להגיע למי שלא היה בבית ולגייס אותו.

  5. ד"ר קידר,

    אני מסכים עם הנתוח לא עם המסקנות האופרטיביות.

    ע"פ מידע שקיים, ביו"ש בבחירות האחרונות היו כ- 550,000 בעלי זכות בחירה קרי מבוגרים. תחת הנחה שמספר הילדים שווה למספר המבוגרים הרי אוכלוסיית יו"ש הערבית היא סביב 1,100,000 נפש.

    בכל המזרח התיכון קיימת נסיגה דמוגרפית של הילודה – כעת הן בקו שביתת הנשק 1949 והן ביו"ש נשים יולדות כ- 3 ילדים. הדבר נובע מהמעבר מהכפר לעיר, אורבניזציה, רמת שירותי בריאות שמאפשרות לילדים להגיע בסבירות גבוהה לבגרות, השכלת נשים, עליה בגיל החתונה בקרב נשים.

    בקרב המוסלמים, קצב הילודה הוא שלילי קרי d2N/dt2 כמות הילדים שתלד אישה במהלך חייה הולך ופוחת, רק לפני 20 שנים הקצב הזה עמד על כ- 4-5 ילדים וכיום כ-3.

    בניגוד לערבים בעלי תעודות זהות כחולות שחיים ברמת חיים גבוה בטח במונחי מזרח תיכון ולא מהגרים, ערביי יו"ש עוזבים בקצב של כ- 20,000 בשנה ואלו הם הצעירים והמשכילים בדרכם למפרץ \ דרום אמריקה לחיים טובים יותר.

    קצב הילודה בקרב היהודים הוא גם כ- 3 לאישה אבל הנגזרת השנייה חיובית. כיום נולדים כ-50% יותר יהודים ביחס ל- 25 שנים אחורה בעוד אצל המוסלמים המספר כמעט ולא עולה שנתית חרף עליה בכמות הנשים בגיל הפיריון בגין ירידת שעור הילודה.

    כל הנתונים יחדיו אומרים ש: לפעמים לא לעשות שום דבר הוא פתרון טוב יותר מאשר לנסות לנהל את החיים של המוסלמים ביו"ש – הם בדרך למאבקי ירושה ומה לנו למלחמות הערבים? שיאבקו, שילחמו, שישרפו, כל עוד הם לא נוגעים ביהודים – זה לא העסק שלנו. בדיוק כמו 10,000,000 עקורים + כ- 500,000 הרוגים בסוריה הם לא העסק שלנו (למעט עזרה רפואית ומזון למי שרעב או חולה מעבר לגבולינו).

    אל לנו, להכנס לערים המאוכלסות כמו: שכם, חברון, בית אל (רמאללה בשפתם), גנין ופרבריהן – שיעשו מה שהם רואים לנכון. מי ישלוט שם? מי שיקח את השלטון לידיו ומהר מאוד יבין שיש לו אינטרס לשתף פעולה עם הצד הישראלי שאם ינהג בו בכבוד יקבל מודיעין וסיוע – בדיוק כמו שלמדנו להסתדר עם ממלכת עבר הירדן.

    ישראל חייבת להמשיך ולפתח את הערים והעיירות העבריות ביו"ש – ישראל חייבת לאפשר לאוכלוסיה משפלת החוף היקרה מאוד, הלחה והפקוקה לבחור לגור על גבעות השומרון במרחק של 20דק מערי השפלה ברכב – במחיר של דירה בעיר ניתן לקנות צמוד קרקע ביו"ש או 2 דו משפחתי.

    ישראל חייבת לשמור מכל משמר על: העיר העתיקה בירושלים – לישראל אסור לוותר על הריבונות ועל אכיפת החוק בירושלים, ישראל חייבת ליישב את בקעת הירדן – לא רק בטחונית אלא בעיקר התיישבותית – ניתן לקיים שם חקלאות לצד תיירות ומסחר ובסופו של יום חלק מהישובים במרחק של פחות משעה באוטובוס מירושלים. ישראל חייבת לאכוף הריסת בניה ללא אישורים ערבית בשטחי C – יש לשנות את החוק שיאפשר הריסה מהירה ובית משפט יעודי לענייני קרקעות ביו"ש – בית המשפט יהיה מחוייב לבדיקה חוזית של הדרים שם בשים לב לשלוב עם תצ"א אווירי שיראה בדיוק מתי באה הפלישה – כל אלו יש בידי הרשויות בישראל. מסיבות מובנות, אין לאפשר לבג"צ לדון בפסקי דין וערעורים על בית דין לענייני קרקעות. החלטותיו חייבות להיות מהירות והוצאה לפועל מהירה – נהרס ביתו של מנדהו בגין פלישה – יושת עליו קנס של לפחות 500,000 ש"ח אם לא פינה את השטח בתוך שבוע + לפחות 10 שנות מאסר.

    ירושלים, לפעמים more is less, יש להעביר חוק שיאפשר הוצאה מחוץ לשטח הריבנוני של ירושלים מחנות פליטים ועיירות ערביות תוך שלילה של תושבות ישראלית מהמחזיקים בהן – יש להעביר את החוק כחוק יסוד ברב של 61+ ח"כ ובנוסח החוק לכתוב מפורשות כי הפרלמנט מודע לחוק כבוד האדם וחירותו אבל חוק יסוד זה עליון בגין חקיקה ברב של 61+ בעוד כבוד האדם וחירותו נחקק בקולותיהם של פחות מ- 35ח"כ. מכל מרחב ירושלים המטרה שישארו לא יותר מ- 30,000 מוסלמים עם תעודות תושב בעיר העתיקה וסביבתה. כל השאר כולל כאלו שעברו להתגורר במערב העיר – תושבותם תפוג.

    עשו את מה שאני מציע ועוד דור מהיום מספר היהודים ביו"ש שווה למספר המוסלמים בשטחי A+B. ביו"ש קרוב ל- 2,000,000 יהודים אל מול כ- 2,000,000 מוסלמים. יו"ש בנויה, ירוקה ומפותחת. התפלגות האוכלוסין ביו"ש הוא אוכלוסיה יהודית צעירה אל מול התפלגות אחידה של הגילאים בקרב המוסלמים.

    משכך, בעוד דור בשנת ה- 100 לישראל אף אחד כבר לא ינסה לחלק את הארץ – היא כבר מחולקת בצעד של הבריטים. את חלק הארי קבלו המוסלמים בעבר הירדן ולנו נותרה רק חלקה המערבי שדרים בה כ- 5,000,000 מוסלמים אל מול 15,000,000 יהודים (בעוד דור).

    לאור כמויות האוכלוסין, כבר כעת יש לאכוף בניה לגובה – כ- 5% משטח ישראל בנוי, ניתן להשאיר זאת כך כאשר בניה ישנה ונמוכה תוחלף לבתי קומות הן בקרב היהודים והן בקרב הערבים. דגש על תחבורה ציבורית מסילתית להובלת המונים – 20,000,000 איש לא ניתן להוביל ברכב פרטי בשטח כל כך קטן. מים, חשיבות גדולה לבניה של מתקני הטפה וטיהור שפכים + צנרת הובלה – יש לדאוג ל- 20,000,000 איש שרוצים לפתוח את הברז ולקבל מים והביוב שיטוהר לחקלאות.

    מתקני תעשייה כבדה, נמלי תעופה ראוי שיבנו איים בים עם מעברים תת קרקעיים לשפלת החוף – בשים לב כי התל"ג של ישראל גבוה – ביכולתה לממן ולהרים כאלו פרויקטים.

    המשמעות של הנתונים היא שיש להמשיך מה שעשינו ב- 6 הדורות האחרונים 1880 עד היום. אנחנו הולכים ומנצחים, הזמן לא עובד לרעתינו, נהפוכו. מעולם מצבינו לא היה טוב יותר בטחונית, כלכלית, דמוגרפית, מדינית. אוסלו היה מחדל שכמעט "גמר" את המדינה היהודית.