טנגו אחרון בפריז: מפגש אולמרט-עבאס היה הרבה יח"צ ואפס תוכן

אהוד אולמרט יהיה בעוד שבוע בן 73. לפני כעשור הוא נאלץ להתפטר מתפקידו הציבורי האחרון, ומאז העביר את רוב זמנו בחדרי חקירות, בתי משפט ותאי מאסר. כיום הוא איש עסקים במשרה חלקית, סופר לעת מצוא, ובעיקר מנסה בכל דרך אפשרית לחזור לתודעה הציבורית בישראל.

מחמוד עבאס יהיה בקרוב בן 83. הפעם האחרונה בה עמד לבחירות הייתה בשנת 2005. כהונתו הייתה אמורה להימשך חמש שנים, אך בדצמבר 2009 היא הוארכה ללא הגבלת זמן. הבחירות הבאות נדחו "למועד בלתי ידוע" ולא התקיימו מעולם. בשנה האחרונה הוא הספיק לקלל את נשיא ארצות הברית, להוביל את הרש"פ לשפל בינלאומי, וכעת עומד בפני מאבק ירושה שצפוי להיות אכזרי במיוחד.

אולמרט נפגש עם אבו מאזן והתראיין לתקשורת הפלסטינית: "יכול ליישם את פתרון שתי המדינות" • @Generalzini ו-@zeragil עם כל הפרטים >> https://t.co/6p19ft5qpP pic.twitter.com/i9morMqWqz

— חדשות עשר (@news10) September 22, 2018

אז מה מניע שני אנשים כאלה, שנדמה שמעולם לא היו רלוונטיים פחות, להתאחד לפגישה מתוקשרת? געגועים לימי "שיחות השלום" הכושלות? החלפת חוויות על שוד הקופה הציבורית או על יעדים מומלצים לנופש בפנסיה?

אולמרט איננו פונקציה מדינית או פוליטית במשך כמעט עשור. מלבד חבריו האחרונים בתקשורת שעוד חושבים שמישהו מתעניין בציטוטים שתוקפים את ראש הממשלה, לא נראה שיש לו תמיכה ציבורית כלשהיא. כפוליטיקאי משופשף, אולמרט גם ידע היטב אילו תגובות חריפות יהיו לפגישה שכזו.

מציאות אלטרנטיבית

או שאולי בעצם קיומו של המפגש הזה לא כל כך מפליא. רק לפני שלושה שבועות אולמרט התראיין בהרחבה לערוץ i24, ואמר כמה דברים שאולי שופכים אור על התעלומה. "אני חושב שעבאס מנהיג גדול. אני אומר לו גם עכשיו אם הוא רוצה שניפגש כדי לעשות את זה ביחד – גם לזה אני מוכן", התפייט אז אולמרט וקרא לעבאס להיענות להצעת השלום שהוא הציע לו בעבר "כדי לגרום לזעזוע בחברה הישראלית".

אולמרט אף הוסיף בעזות מצח מדהימה כי "העובדה שישראל יצאה משטחים שבהם היא שלטה על חיים של אנשים אחרים הביאה לה יוקרה אדירה ברחבי העולם", וטען כי עבאס "מעולם לא אמר לא" להצעה מרחיקת הלכת שלו לנסיגה מ-95% מהשטחים, ויתור על המקומות הקדושים והסכמה לחזרת ה"פליטים". כנראה שחמישה עשורים של טרור וסרבנות הם לא תשובה מספקת עבור אולמרט.

במילים אחרות, למרות שסולק בבושת פנים מן הבמה הציבורית בישראל ולמרות הכתם הפלילי, אולמרט עדיין רואה בעצמו שליח ציבור. האם מדובר במקרה קשה של מגלומניה, ניסיון לנקות את שמו או סתם מסע מכירות לקראת הספר הבא? ייתכן שמדובר בכל הסיבות יחד.

כמו שאולמרט טרח לציין בראיון שהעניק לתקשורת הערבית בתום המפגש אמש, "אין תחליף לפתרון שתי המדינות, שאבו מאזן הוא היחיד שיכול לממש אותו. הוא הוכיח בעבר שהוא מחויב לפתרון ובשל כך כיבדתי אותו מאוד. אני בטוח, כמו אבו מאזן, שאם הייתי יכול לסיים את כהונתי – השלום היה מתממש מלפני שנים".

כשקוראים שוב את המשפט הדי מוזר הזה אז הדברים מתבהרים מעט. אולמרט עדיין נאחז כטובע בקש ברעיון שאבד עליו הכלח לפני שנים ארוכות, וספק אם אי פעם היה מציאותי. גרוע מכך, הוא מטיל (שוב) את כל יהבו על "תהליך שלום" מדומיין עם "פרטנר" שלא קיים, ולשם כך הוא מוכן לסלף עובדות היסטורית ולברוא מציאות אלטרנטיבית.

מחמוד עבאס, תומך הטרור ומכחיש השואה שמכריז בקביעות כי לעולם לא יוותר על "זכות השיבה", הוא אדם ש"מחויב לפתרון"? הרי אפילו בפגישה אתמול ניצב מאחור רק דגל אחד, והוא לא היה של ישראל. באותה מידה אולמרט היה יכול לומר שאבו מאזן הוא היחיד שיכול להוכיח את קיומן של פיות.

אבל אולמרט אינו אדם טיפש. העשורים שבילה בתפקידים בכירים חידדו היטב את חושיו הפוליטיים, וגם הוא יודע שלציבור הישראלי יש זיכרון קצר מאוד. אולמרט מריח את ריח הבחירות באוויר, שומע את ההתבטאויות המקצינות בקרב האופוזיציה ומפי מנהיגי עבר מזדקנים אחרים, ומשתוקק להצטרף לחגיגה. למזלנו הרב, הוא כבר לא נמצא בעמדה שמאפשרת לו להשפיע על מדיניות, אבל אף פעם לא מזיק להציג את עצמך כיונה צחורה.

שכתוב ההיסטוריה הפך להרגל אצל האזרח אולמרט, אבל בדבר אחד נראה שהוא מפספס בגדול – הבנת המציאות הנוכחית במזרח התיכון. "אבו מאזן הוא נשיא העם הפלסטיני, מנהיג פוליטי גדול והאישיות המעניינת ביותר במסגרת ההתפתחויות העתידיות והיחסים בין הישראלים והפלסטינים", אמר אולמרט בפריז בהצהרה שממנה עולה כי כנראה לא קרא עיתונים בשנתיים האחרונות.

אז מה יכול אולמרט להרוויח ממפגש עם עבאס בנקודת הזמן הזאת? למרות שבהחלט יתכן שהוא מפנטז על האפשרות, ראש ממשלה הוא כבר לא יחזור להיות. גם הדרך המדינית אותה ניסה להוביל בדמדומי כהונתו הוכחה כשגויה והרסנית.

כל שנותר לו הם ניסיונות שקופים ונואשים לגרד כמה כותרות כדי למצב את עצמו בתודעה הציבורית, ולנסות לקבע את תדמיתו כמי שעמד על ספו של השלום המיוחל אבל הנסיבות האכזריות מנעו זאת ממנו. אם על הדרך זה יעזור למכור עוד כמה ספרים והרצאות, מה טוב.

מה יש לעבאס להרוויח מפגישה עם אולמרט? בסוף החודש צפוי יו"ר הרשות לשאת נאום בעצרת הכללית של האו"ם, בו על פי הדיווחים הוא יכריז על פלסטין כ"מדינה תחת כיבוש". נכון שהצהרות דומות בעבר התבררו כאיומי סרק אבל במצבו הנואש של עבאס כברווז צולע במיוחד, הקלפים אותם הוא מחזיק הולכים ואוזלים.

יתכן שהייאוש הזה הוביל אותו גם לפגישת המחזור המביכה עם אולמרט, שתסייע לו להמשיך עוד קצת במשחק הקבוע בו הוא מציג את עצמו לעיני העולם כ"איש של שלום", כאשר למעשה הוא עושה הכל כדי לחבל בסיכוי ששלום כזה יקרה אי פעם. מי אם לא אהוד אולמרט מכיר את זה מקרוב.