נתניהו ממשיך באסטרטגיית הבריתות האזוריות ומחזק את הקשרים עם מדינות מזרח אירופה. בתפריט: שיתופי פעולה בתחום האנרגיה והביטחון, ואולי גם שגרירויות נוספות בירושלים
שלוש פגישות במהלך ארבעת החודשים האחרונים – זהו "גיליון החברות" של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו וראש ממשלת בולגריה בויקו בוריסוב. עיתונאים חדי לשון כבר הכתירו את הקשר ביניהם כברית של 'שני ביבי' (ראשי התיבות של בויקו בוריסוב אכן מצדיקים את הכינוי), אבל לאמיתו של דבר הצלחתו של נתניהו מגיעה הרבה מעבר לקשרי חיבה אישיים שעלה בידו לקשור עם מנהיגה של בולגריה. ללא ספק, היחסים בין שתי המדינות מצויים בשיא של כל הזמנים.
בבולגריה של היום מאמינים ששיתוף הפעולה המתהדק עם ישראל יניב לה תוצאות חיוביות בשני תחומים משמעותיים – הביטחון והאנרגיה. בהקשר הביטחוני, הבולגרים מעוניינים בכל מה שישראל יכולה לתרום להם, החל מהעברת מידע מודיעיני ועד לייצור משותף של כטב"מים ורחפנים.
זיכרון הפיגוע שבוצע בידי מחבלי חיזבאללה על אדמת בולגריה לפני שש שנים לא נעלם, והפרסומים העדכניים על סיכול ניסיונות הפיגוע של איראן באירופה רק מחדדים את ההבנה שמשיתוף פעולה עם ישראל אפשר רק להרוויח.
באשר לאיראן, תקרית חריגה שהתרחשה בנובמבר 2017 העיבה על היחסים הקרירים ממילא בין בולגריה לרפובליקה האסלאמית: האיראנים מנעו אז ברגע האחרון ממטוס בולגרי, שנשא בין היתר את ראש הממשלה בוריסוב, מלהיכנס אל המרחב האווירי של איראן בדרכו אל ערב הסעודית. הבולגרים זעמו נוכח ההשפלה הילדותית, ולא שכחו אותה למשטר האייתוללות.
שת"פ אנרגטי
בהקשר האנרגטי, נדמה שסיכויי שיתוף הפעולה בין שתי המדינות גבוהים לא פחות. המשק הבולגרי משווע למקורות אנרגיה, ובמיוחד לגז טבעי. הבולגרים התכוונו להשביע את הרעב לגז באמצעות הקמת צינור הגז SOUTH STREAM, שאמור היה להוביל את המשאב היקר מרוסיה דרך קרקעית הים השחור אל נמל וארנה, ומשם אל יוון וכן אל מרכז אירופה דרך סרביה.
אלא שהחרפת היחסים בין האיחוד האירופאי לרוסיה כתוצאה מפלישת הרוסים לאוקראינה טרפה את הקלפים. קברניטי האיחוד שמחו לבלום את הפרויקט כדי להעניש את הרוסים, אבל הבולגרים שמחו פחות – הם הפסידו את הגז ואת התקבולים מהולכתו אל הצרכנים במורד הצינור.
גילוי מרבצי הגז בים התיכון ונכונותן של ישראל, יוון וקפריסין לספק את הגז הפיחו בבולגריה תקווה חדשה. המיזם המשותף שידוע בשם EastMed מיועד להזרים את הגז הים-תיכוני לכמה מדינות אירופאיות, והצהרתו האופטימית של נתניהו על פיה גם בולגריה תוכל ליהנות ממנו, נפלה על אוזן קשבת. הצהרת נתניהו סוקרה בהרחבה ראויה לציון גם ברוסיה, שם עוקבים בקנאות – ולא בחיבה – אחרי כל מיזם גז אלטרנטיבי, שלא מערב את הגז הרוסי.
השגרירות בדרך?
ישראל מצדה מבקשת מבולגריה ידידתה בעיקר תמיכה מדינית ומורלית, שיכולה לבוא לידי ביטוי בהצבעה ידידותית בארגונים בינלאומיים, בלימת מגמות אנטי-ישראליות במוסדות האיחוד האירופאי והכרה בירושלים כבירת ישראל.
בנושא האחרון הבולגרים הפגינו התקדמות מה, כאשר הצהירו על כוונתם לפתוח בירושלים קונסוליית כבוד, שתטפל בכלל האינטרסים הבולגריים בישראל . ברור שמדובר בניסיון לרצות את כל הצדדים – להפגין מחווה של רצון טוב וחברות כלפי ישראל מחד, ולא להתעמת חזיתית עם המדינות הבכירות באיחוד האירופאי ועם בריסל מאידך.
אם הדבר היה תלוי רק בסימפטיה בולגרית, דגלה של המדינה הזו כבר היה מתנוסס מעל בניין השגרירות בירושלים, אבל שיקולים פוליטיים צרים מונעים ממנה להפוך למדינה האירופאית הראשונה שמעזה לשבור את הקונצנזוס ביבשת.
אם יש למישהו ספק באשר לעמדתה האמיתית של בולגריה בסוגיית ירושלים, אציע לו להיזכר בביקורי ראש הממשלה הבולגרי בישראל בחודשים יוני וספטמבר האחרונים, בהם הביע בוריסוב הבנה שאינה משתמעת לשתי פנים לשאיפת ישראל לקבוע את בירתה, כפי שעושה כל מדינה ריבונית.
"ירושלים היא המרכז ההיסטורי של העם היהודי ושל ישראל", הצהיר בוריסוב, ובכך ביטא קבל עם ועולם את תפיסתו בשאלה מהי בירת ישראל. כעת נותר לאפשר לתפיסה הזאת להפוך למציאות פוליטית, והדבר ככל הנראה מצריך זמן.
עם זאת, ישראל אינה צריכה לשבת בחיבוק ידיים בציפייה שהעברת השגרירות בוא תבוא ביום מן הימים. במקום זאת יש לדחוק בסופיה לבצע את המהלך הנכון בלי קשר לעמדת מדינות אחרות, לעזור לבולגרים לאזור את האומץ הדרוש באמצעות תמריצים מדיניים וכלכליים, ואולי אף לרתום את וושינגטון למאמץ השכנוע.
פסגה בלקנית
הפגישה בין נתניהו לבוריסוב הייתה רק פרק ראשון בביקור הבלקני. בפרק הבא הצטרפו אליהם שלושה מנהיגים אזוריים נוספים – ראש ממשלת יוון, ראש ממשלת רומניה ונשיא סרביה – מה שהעניק לביקור המדיני הזה פרספקטיבה רחבה והדגים שוב את המעמד המחוזק של ישראל בזירה הבינלאומית.
מדינות הבלקן מחפשות דרכי מוצא ממעמדן המשני בסדר העולמי הנוכחי. אף שיוון, רומניה ובולגריה נהנות מחברות באיחוד, כל השלוש סובלות מנחיתות, שאמנם קשורה ברובה בחולשתן הכלכלית אך גם במשקלן הפוליטי.
אם נשתמש בדימוי מעולם הגאו-פוליטיקה הישראלית, מדובר ב"פריפריה". עבור כל אחת מהמדינות, שראשיהן התייצבו למפגש עם נתניהו, ישראל היא פרטנר חלומי ויוקרתי, שמשלב את כל מה שהן היו רוצות להיות – עוצמה צבאית, כלכלה מודרנית פורחת וקשר אסטרטגי לוושינגטון.
אין כמו לשבת עם חברים טובים!
ראש ממשלת בולגריה, בויקו בוריסוב
נשיא סרביה, אלכסנדר ווצ'יץ'
ראש ממשלת יוון, אלכסיס ציפראס
ראש ממשלת רומניה, ויוריקה דנצ'ילה pic.twitter.com/gF3HWNlE7M— Benjamin Netanyahu (@netanyahu) November 3, 2018
בשנת 2015 הקימו ארבע מדינות הבלקן את "קבוצת קראיובה" במטרה לחזק את ביטחון האזור ולקדם נושאים משותפים אחרים. נתניהו היה למנהיג הזר הראשון שהוזמן לכינוס הקבוצה, ובכך עשה צעד נוסף באסטרטגיה של כריתת בריתות אזוריות. דוגמאות ערחות לכך הן הברית המסתמנת עם מדינות "קבוצת וישהרד", הברית עם המדינות הבלטיות והברית של מזרח הים התיכון עם איטליה, יוון וקפריסין.
חשדנות לארדואן
ריחוקה הגאוגרפי היחסי של ישראל מן האזורים המדוברים כלל אינו מפריע. כל המדינות הנזכרות חפצות בהעמקת שיתופי הפעולה עם ישראל בשל המימד ההיסטורי המשותף (שאליו בהכרח מתווספים קשרי תרבות ורוח), אך קודם כל בשל התועלת הברורה שתצמח מהם עבור כל הצדדים בשלל תחומים: מסחר, תיירות, חקלאות והיי-טק. ומדינות רבות אחרות כבר מחכות להצטרף.
ככל שמדובר במדינות הבלקן, גם החשדנות המובנת כלפי טורקיה מצטרפת למאזן השיקולים. במשך ההיסטוריה עמי הבלקן סבלו לא אחת משאיפות ההתפשטות של הטורקים ומנחת זרועם. החששות שפחתו במקצת בעשורים שבמהלכם אנקרה פנתה אל דרך החילון, התעוררו מחדש עם עליית האסלאמיזם של ארדואן.
הטורקים מרשים לעצמם לבחוש בעניינים הפנימיים של שכנותיהם, והדבר אינו יכול שלא להטריד את הארצות האלה, במיוחד כשיש בתוכן מיעוטים אתניים ודתיים שמקושרים לטורקיה. האימפריאליזם המחודש של הסולטן ארדואן מחבר בין המדינות שעלולות להינזק ממנו ומעצים את קשריהם עם ישראל.
סליחה, אבל איך זה בדיוק עוזר לתושבי הדרום, הסובלים מהטרור הכימי מעזה?ואיך זה משפר את מצב תושבי דרום תל אביב היהודים, הסובלים מהמסתננים האלימים מסודאן ואריתראה? ואיך זה מקדם את חידוש ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון? ואיך זה פותר את בעיית השתוללות הבדואים בנגב? ואיך זה מסתדר עם פינוי הפולשים הבדואים בחאן אל-חמור (השגיאה מכוונת), או שאין ולא יהיה פינוי? ואיך זה פותר את בעיית המערכת המשפטית הגורמת סבל לכל כך הרבה יהודים ועונג לכל כך הרבה מוסלמים? ומה לגבי עמירם בן אוליאל הסובל התעללות מידי השב"כ (ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, אחראי ראשי ובלעדי על אותו ארגון)? ויש עוד המון בעיות פנים, חלק מהן באחריותו הבלעדית של ראש הממשלה בנימין נתניהו, וחלק מהן באחריות השרים שמונו ע"י ראש הממשלה בנימין נתניהו.
אז במה בדיוק מועיל שיפור היחסים עם מדינות זרות, ושינוי ההצבעה שלהן במוסדות האו"ם ובאיחוד האירופאי?
חשוב גם לדעת שכל מה שבנימין נתניהו משיג ביחסי חוץ, הכל יפול כמו מגדל קלפים רעוע כאשר מדינות עניות כמו בולגריה ייאלצו להחליט בין הצבעה לטובת ישראל באו"ם או לקבל כסף ממדינה עשירה בהרבה מישראל (כמו גרמניה או צרפת) העויינת את ישראל.
אגב, ההתעלמות של ראש הממשלה בנימין נתניהו מבעיות הפנים הקשות בישראל (טרור כימי מעזה, מסתננים אלימים מאפריקה, וכו'), תוך כדי עיסוק רב ביחסי חוץ שלא ממש מועילים לתושבי מדינת ישראל היהודים, רק מראה שראש הממשלה כבר התעייף והתייאש מתפקידו ומהאחריות הרובצת עליו, והוא מעדיף לטייל בחו"ל וליצור קשרים מאשר להתמודד עם מה שקורה בתוך מדינת ישראל. אולי הוא בונה לעצמו קשרים שישרתו אותו לאחר שיעזוב את התפקיד.
לקרן להשמדת ישראל יש כסף כמו זבל: בכל מקום שאפשר להפריע לנתניהו או להשחיר את דמותו ואת דמות בני משפחתו יגיע שליח של הקרן ויתחזה לאוהב ישראל ולאומי.
חיכיתי לתגובתך, שחוץ מהשמצות אין בה כלום. לא תוכן, לא פרטים, לא תשובות ענייניות לטענות שהעליתי. כלום. נאדה. גורנישט. זילץ'.
אם נציגי הקרן כל כך עסוקים בהפרעה לנתניהו (כדבריך. לא "ראש הממשלה בנימין נתניהו" אלא סתם "נתניהו". זה כבר שיפור מסתם "ביבי") או להשחיר את דמותו, מדוע ראש הממשלה בנימין נתניהו לא פועל להצר את צעדיהם, או למנוע את פעילות הקרן להשמדת ישראל? הרי היה נסיון לחוקק חוק "סוכן זר", מה עלה בגורלו? היה נסיון לחוקק חוק שימנע מבג"צ לעשות כרצונו כאילו שהמדינה ותושביה היהודים שייכים לשופטים, ומה קורה עם החוק הזה?
אם תטען שהבעיה אצל שרת המשפטים איילת שקד, הרי לראש הממשלה שמורה הזכות להחליף את שרת המשפטים במישהי או מישהו יותר יעיל/ה. מדוע לא עשה זאת עד היום? מדוע ראש הממשלה בנימין נתניהו לא פעל בעשר השנים האחרונות להפסיק את הפגיעה של שופטי בג"צ לדורותם במדינת ישראל (מבחינה חוקית) ובתושביה היהודים (ע"י אפליה בפסיקות, שחלקן בכלל לא בתחום סמכות בג"צ ומהוות התערבות לא חוקית בתהליך המשפטי)? עשר שנים בנימין נתניהו הינו ראש ממשלת ישראל, ורק כעת אוהדיו מתבטאים להגנתו? הרי לו אוהדיו היו מתקוממים לפני אפילו 5 שנים ודורשים להעיף את הקרן להשמדת ישראל, בנימין נתניהו היה נאלץ לפעול בהתאם והיום לא היה מי שיתקוף אותו מצד שמאל.
דעו לכם הקוראים, מי שמצביע ליכוד זורק את קולו לפח האשפה של השמאל. הצבעת ליכוד – קיבלת מחנ"צ ומר"צ (בני בגין, גדעון סער, דן מרידור, גלעד ארדן, צחי הנגבי, ואפילו בנימין נתניהו).
הצבעת ליכוד – קיבלת:
-טרור כימי מעזה
-גירוש יהודים מאדמות המדינה שניתנו להם ע"י המדינה לצורך יישוב האדמות
-אפלייה לרעת היהודים במקום התפילה המקודש להם ביותר (קל וחומר לעומת הקלות מטורפות למוסלמים, כמו הבאת מתפללים מעזה להר הבית)
-מעצר שלוש שנים ללא משפט (כולל עינויים) ליהודי שאין שום הוכחות לאשמתו, וכל זה ביזמת אירגון שבאחריותו הבלעדית של ראש הממשלה בנימין נתניהו
-התייחסות לנערים בסיכון כאילו היו רוצחים סדרתיים מסוכנים ביותר (במקום לטפל בהם ע"י שרותי הרווחה)
-השתוללות הבדוים בנגב (קל וחומר לאחר שאלו מקבלים את האדמות שנתן להם בני בגין חינם אין כסף, ואת דמי הביטוח הלאומי עבור התינוק שנולד להם 3 חודשים לאחר שנולד הקודם מאותה אישה לאחר תשעה חודשי הריון).
-עיכוב מ-1001 סיבות שונות ומשונות של פינוי פולשים בדוים בירושלים, שלא לדבר על אי טיפול בפלישות בדוים באזורים אחרים במרכז הארץ
-עיכוב מ-1001 סיבות שונות ומשונות של אישורי בניה והתחלות בניה בירושלים ובישובים יהודים ביהודה ושומרון, כולל על אדמות פרטיות השייכות ליהודים מלפני מאות שנים (כמו בחברון).
-רמטכ"לים שמצפצפים על הבוס שלהם (כדוגמת אשכנזי, אייזנקוט וכד') ועושים כרצונם, מה שבפועל מהווה מרד צבאי.
-השתוללות של המסתננים מסודאן ואריתראה בדרום תל אביב, בפתח תקוה ובעוד ערים (מעניין למה שב"חים מארצות אחרות לא מתנהגים באלימות כמו הסודאנים והאריתראים)
-ויש עוד הרבה
מי שיצביע למפלגת ימין, אמנם שם את קולו על קרן הצבי – אולי המפלגה תיכנס לכנסת ואולי לא.
אבל מי שיצביע ליכוד – יקבל את מה שמגיע לו, דהיינו שלטון השמאל במסוה של ימין.
מר פארטי פור היקר, האם אתה יכול לנסות לאמץ יכולת מחשבה וניתוח קצת יותר נרחבות ומעמיקות?
האם העובדה שיחסי החוץ של ישראל הולכים ומשתפרים היא לא סיבה לשמוח?
האם זה שישראל חזקה יותר בזירה הבינ"ל לא יכול לתרום לחוסן כלכלי ופנימי?
דבריך נשמעים לי כמו קיטור רדוד במקרה הטוב, או כמו תגובה ממומנת במקרה היותר סביר.
כמה עצוב שאי אפשר לצווח 'בידוד מדיני', הא?
אנא ממך, קרא את הטענות שלי בתגובה הראשונה, וענה עליהן.
הרי הטענות שלי הן הן התשובה לשאלותיך.
שיפור היחסים עם מדינות זרות, ושינוי ההצבעה שלהן במוסדות האו”ם ובאיחוד האירופי יחליש את העוינות כלפינו במוסדות הבינלאומיים.
זה עשוי לשכנע את המדינות התורמות לצבא עמותות השמאל האנטי ציוני הפועלות נגדנו להפסיק למממן אותן. בדומה לנשיא טראמפ שהורה להפסיק את המימון לאונר"א.
זה יכשיל את החתרנות הירדנית המתמדת נגד ישראל במוסדות הבינלאומיים.
כידוע ישראל בשל אי-השתייכותה לגושי מדינות תמיד הייתה בנחיתות במוסדות אלה ולכן סובלת כרונית מהתעמרות.
בתווך הארוך זה יסייע ליבש את הזרמת הכסף שמתחזק את מנגנון התעמולה האנטי ישראלית.
הדבר הזה עשוי להקטין את הרעש התקשורתי השלילי מה שיצור רקע ואווירה נוחים יותר למהלכים מדיניים ומשפטיים ההכרחיים לפתרון הבעיות שהצגת:
כמו למשל החלת החוק הישראלי על אזור C כשלב הראשון וזאת ללא זעקות שבר ומבלי שכל האיחוד האירופי יעמוד על רגליו האחוריות נגדנו…
כמו למשל פירוק הרש"פ כשלב השני ללא זעקות שבר במערב…
וממילא הסבל שסובלת האוכלוסייה היהודית ביו"ש יגיע לקיצו…
אני קורא את התגובות וממש נידהם שתמיד שיש כתבה חיובית על ממשלת ישראל תמיד יהיה מישהו מהמיעוט השמאלני שינסה לגמד את ההצלחה או מישהו מהימין הקיצוני שירתום אותה למצב הביטחוני
אני לא חסיד של מנהיג זה או אחר פשוט אדם שניתקל בידיעה במקרה וחושב שאין מנהיג היום. שיש בו את כל התכונות שיש לביבי נתניהו עדיין יש מה לשפר אבל במסגרת האילוצים הכלכלים ושיקולי הביטחון של מדינת ישראל ביבי הוא מנהיג כריזמתי שמשלב כלכלה ביטחון ומדיניות חוץ ברמה הגבוהה ביותר במקום הכי לא יציב בעולם אז בבקשה מהציבור השמאלני תם זמנכם העם ישראל כבר למד לצעוד לבד והוא מספיק חכם להבין מה טוב בשבילו ולכן יש בחירות והתוצאות ידועות לכולם השמאל נידחק לשולים אך מסרב להשלים עם העובדות ועכשיו מתחבר לשונאי ישראל כדי לשרוד אבל זה לא מפתיע רק נהיה מאוס מיום ליום ואני לא ימני ולא מרכז ולא שמאלני אני יהודי ציוני שדואג לאינטרס של אזרחי מדינת ישראל באשר הם רק בתנאי אחד שהם נאמנים למדינה המצוינת מדינה קטנה שהיא מעצמה ואך שאומרים ידידנו אלוהים יברך את ישראל