מפכ"ל אלף לילה ולילה: רוני אלשיך לא מפסיק לבלף

מפכ"ל המשטרה לשעבר ממשיך להפיץ מידע כוזב מחקירות רגישות, ולפזר האשמות חמורות שאין להן כל קשר למציאות

תפיסה מעוותת של משטר דמוקרטי. רוני אלשיך | פלאש90

רוני אלשיך סיים את תפקידו כמפכ"ל המשטרה לפני כחודשיים, לאחר שלוש שנים אשר יזכרו כאחת מתקופות השפל של המשטרה בכל המובנים. בכל יום נחשפה פרשה חדשה, בכל שבוע קראנו על שערוריות חמורות, ובסוף נותרנו עם משטרה שאיבדה לחלוטין את אמון הציבור ההכרחי לפעולתה, ובצדק.

אך גם לאחר עזיבתו את התפקיד בו נכשל באופן כה מובהק, אחד האחראים הראשיים למצב שתואר לעיל ממשיך באותה התנהלות בעייתית. כפי שנהג לעשות בשנים האחרונות, רוני אלשיך ממשיך להתראיין ולדבר באירועים פומביים על החקירות הרגישות ביותר הנערכות בימים אלה, מפזר שלל רמזים ופרשנויות ומשתמש למעשה במידע שהשיג בתוקף תפקידו כמפכ"ל כדי לקבל עוד כמה כותרות.

הדוגמה החמורה ביותר לכך התרחשה אתמול (ראשון) כאשר אלשיך השתתף בכנס של 'המכון למחקרי ביטחון לאומי' בתל-אביב, שם ערך ראיון מקיף עם אודי סגל והתייחס למספר נושאים אקטואליים, ובעיקר לסוגיות שנגעו לתפקידו כמפכ"ל ולחקירות ראש הממשלה.

חשוב להדגיש שוב כי מדובר בנושאים בהם אמור היועץ המשפטי לממשלה לקבל בקרוב החלטות מכריעות שישפיעו על המערכת הפוליטית ועל הבחירות המתקרבות, מה שהופך את דבריו של אלשיך לבעייתיים עוד יותר. מה גם שמרבית הצהרותיו של אלשיך אמש התגלו כלא מדויקות במקרה הטוב ומופרכות לחלוטין במקרה הרע.

גשם של הדלפות

כאשר נשאל על נושא ההדלפות מחדרי החקירות המופיעות מדי יום בכותרות העיתונים ומהדורות החדשות אמר אלשיך:

העיתונאים יודעים שהמשטרה אינה מדליפה, נקודה…מי שקצת מכיר חקירות יודע שלנחקרים אסור לדבר אחד עם השני. אתה מוסר את המידע לעו"ד, זה מוציא הודעה וזה מוציא הודעה, וככה אתם מדברים. בניגוד לנחקר שהוא עבריין, לאיש ציבור יש צורך לתחזק את המעמד שלו אז הוא לא שותק. הדלפות נועדו להחשיד את המשטרה בהדלפות"

זו היא הצהרה די מדהימה בהתחשב בכך שכל אזרח בישראל קרא ושמע הדלפות מחדרי החקירות כמעט מדי ערב בשנים האחרונות, בהן הדלפה ממוקדת של  מידע משטרתי רגיש הפכה לפרקטיקה מוכרת היטב. כתבנו כבר בעבר בהרחבה על קשריו המפוקפקים של אלשיך עם עיתונאים, שבאופן פלאי דיווחו על פרטים מחקירות ראש הממשלה מיד לאחר שנפגשו עם אלשיך. כך למשל, אישרה משטרת ישראל לבקשת 'מידה' כי אלשיך נפגש בשנה האחרונה עם העיתונאים רביב דרוקר וברוך קרא, שפרסמו לפני כחודשיים תחקיר מקיף בנושא 'תיק 4000'.

במקרים אחרים, כפי שחשף גלעד צוויק ב'מידה' לפי כשנה, לאחר פגישה בין המפכ"ל לשעבר לאיש ערוץ 10 דורון הרמן בחודש יוני 2016, פרסם האחרון בתוך מספר ימים שלוש כתבות שעסקו בפרשת ההטרדה המינית בה היה חשוד ניצב רוני ריטמן ובהן ציטט גורמים במשטרה הטוענים כי מדובר ב"ניסיון לטרפד את החקירה".

עיתונאי אחר שהפך עורו לאחר פגישה עם אלשיך היה אמנון אברמוביץ'. בחודש פברואר 2017 עוד טען אברמוביץ’ בשידור כי הכיפה שלראשו של אלשיך מסגירה את שאיפותיו הפוליטיות להשתבץ במפלגת הבית היהודי. כחצי שנה לאחר מכן, ובעקבות פגישה שנערכה בין השניים ב-31 באוגוסט, חל מהפך דרמטי בגישתו של אברמוביץ’ כלפי המפכ”ל שהפך לפתע לשומר הסף החשוב ביותר של שלטון החוק. יממה לאחר הפגישה, במסגרת ‘אולפן שישי’, המטיר אברמוביץ’ שבחים על פועלו של המפכ”ל, ובעיקר על חלקו המרכזי בחקירות ראש הממשלה שם “רוני אלשיך עשה שם עבודה מעולה”.

בנוסף חשפנו כי אלשיך נפגש במהלך כהונתו לא פחות משבע פעמים עם אילנה דיין, כהכנה לראיון ששודר בחודש פברואר האחרון בתכנית ‘עובדה’ ובשיאה של הסערה הציבורית סביב תפקוד המשטרה בחקירות. בעקבות הראיון התקיים דיון מיוחד בוועדת הפנים של הכנסת, שביקשה לבדוק האם המפכ”ל הדליף לתקשורת מידע חסוי מחקירות ראש הממשלה.

אלשיך טען אז, בעיצומו של פרץ הדלפות בלתי נגמר ששטף את מסכי הטלוויזיה, כי “המדליפים הם עורכי הדין של הנחקרים שמנסים להשפיע על החקירה”. במהלך הדיון ביקש המפכ”ל לצאת לרגע מן החדר כדי “לטפל בעניין דחוף”, ובאותו הרגע ממש בו עזב את האולם הודלפה לפתע הידיעה על מעצרם של אלי קמיר וניר חפץ.

הדלפה ידועה נוספת נולדה לה בחודש אפריל האחרון, אז אותו אברמוביץ’ טען כי המפכ”ל מאמין שראש הממשלה אינו מעוניין בהמשך כהונתו בשל נטייתו לכאורה להמליץ על הגשת כתב אישום נגד נתניהו. הפרשן הביא תוכן מ”שיחה בין המפכ”ל למקורביו” בה אמר אלשיך כי “לא יוותר על ערכיו תמורת שנה רביעית”, ורמז לשיקולים פוליטיים של בקבלת ההחלטה האם להאריך את כהונתו. מיד לאחר מכן, דיווח ג’וש בריינר בעיתון ‘הארץ’ כי גורמים בכירים בממשלה הגדירו את הדיבורים על הארכת הכהונה כחסרי שחר.

ומה נאמר במקרים כמו הדלפות של בדיקות הפוליגרף ומידע מכפיש אחר נגד המועמדים להחלפת אלשיך בתפקיד המפכ"ל, בעיצומו של תהליך הבחירה? הרי שם אין “עורכי דין של נחקרים” עליהם אפשר להפיל את האשמה במסירת המידע הרגיש לתקשורת. גם עמית סגל הודה לאחרונה כי אלשיך נהג לערוך תדרוכים לעיתונאים שעסקו בפרטים מתוך חקירות ראש הממשלה, לקראת פרסום המלצות המשטרה ב'תיק 4000' באותו יום בו סיים המפכ"ל את תפקידו.

אך ההדלפות נמשכו גם לאחר שאלשיך פשט את המדים, ורק בשבוע שעבר נחשפו ציטוטים של אלשיך מ"שיחות סגורות" לפיהם “אין לו ספק" שכתב האישום נגד נתניהו יכלול את עבירת השוחד". אלה הן רק כמה טיפות מתוך מבול ההדלפות, אך להן חשוב להוסיף את דו”ח מבקר המדינה על משטרת ישראל שהתפרסם בחודש מאי והתריע על ליקויים חמורים בפרסום של פרטים אסורים בתקשורת, פגיעה בחקירות ובצנעת הפרט. על פי מבקר המדינה, רבות מן ההדלפות המתפרסמות בכלי התקשורת הגיעו בפירוש מתוך המשטרה.

אגדת החוקרים הפרטיים

בנוגע לטענה אותה השמיע בעבר כאילו נשלחו חוקרים פרטיים מסביבת ראש הממשלה כדי לעקוב אחרי ניצב ריטמן שעמד אז בראש להב 433 וגורמים אחרים הקשורים לחקירה, אמר אתמול אלשיך: "שנה לפני פרסום הראיון בעובדה חיטטו חוקרים פרטיים מסביב לחוקרים. ידענו מי החוקרים. במקרה הזה היו שתי אפשרויות: לצאת לחקירה סמויה או לעזוב את הדבר הזה. יצאתי למצלמות כשנה לפני, אמרתי מה שאמרתי, זה נפסק".

גם כאן אלשיך ממשיך להפיץ מידע כוזב שהופרך כבר על ידי המשטרה עצמה לפני כחצי שנה, אז נסגרה החקירה שהתנהלה בעילה של העדר עבירה. בתצהיר במשפטי עליו חתם ראש חטיבת המודיעין של המשטרה, תת-ניצב קובי זריהן, נכתב בפירוש כי אין קשר בין החוקרים הפרטיים להתחקות לכאורה אחר חוקרי ראש הממשלה.

בנוגע לטענות לקשרים שהשמיע אלשיך על הקשר בין מעצר החוקרים הפרטיים לבין ניסיונות לעקוב אחרי חוקרי ראש הממשלה, הדגיש תת-ניצב זריהן כי "למעשה בין המידע שאליו התייחס מפכ"ל המשטרה לבין החקירה המתוארת אין כל קשר. אירוע אחר, ממועד אחר". במילים אחרות, על אף שהטענה נבדקה ונשללה לחלוטין על ידי חוקרי המשטרה עצמם, רוני אלשיך ממשיך להשמיע האשמות חמורות שאין להן כל קשר למציאות.

סיכול היורש

נושא אחר עליו נשאל אלשיך אמש הייתה הסערה שהתעוררה סביב מינוי מחליפו, והאם הוא העביר חומרים נגד מועמדים. "זה סיפור הזוי", טען אלשיך והוסיף: "אני שוטר ויש לי חובת דיווח בנושא התאמה תעסוקתית ובנושא משמעת. השר לביטחון פנים קיבל את מה שאני חייב לדווח לו. מילאתי את חובתי המלאה כלפי השר".

למרות שהסערה המדוברת התרחשה רק לפני כחודשיים, נראה שגם בסוגיה זו סומך אלשיך על הזיכרון הקצר של הציבור ומנסה ליצור מציאות אלטרנטיבית. כפי שדיווח גיא פלג בחדשות 2, היועמ"ש מנדלבליט קיבל לידיו בראשית חודש נובמבר מכתב מרוני אלשיך ובו “מידע מכפיש” ו”פרטים מביכים” על המועמדים להחליפו. על פי הדיווח, המסמכים שהעביר אלשיך ליועמ”ש “כללו מילים קשות” על שלושת המועמדים להחליפו, והם הועברו ללא ידיעת השר לביטחון הפנים גלעד ארדן.

מקרה דומה התרחש גם בחודש ספטמבר. ערב דיון בוועדת הפנים בו דנו חברי הכנסת בנושאי מסמך יצחקי ופרשת הירש וביקשו להקים ועדת חקירה בעניין , דיווח ברוך קרא בחדשות 10 כי  בדיקת הפוליגרף של ניצב יורם הלוי המועמד לתפקיד המפכ”ל העלתה “חששות”.

באותו יום ממש הוציאה המשטרה צו איסור פרסום לידיעה של קלמן ליבסקינד במעריב שלכאורה עמדה לחשוף פרטים לא מחמיאים על בדיקות הפוליגרף של ניצבים המקורבים לאלשיך. אם יש משהו הזוי בסיפור הרי זו התנהלותו התמוהה של אלשיך בזמן אמת, וגם כיום לאחר שברור שדבריו אינם מדויקים.

תפיסה מעוותת

כדי להשלים סדרה מלאה של חריגה מסמכות ופגיעה בחזקת החפות, דיבר אתמול אלשיך גם על הפיל הגדול שבחדר ואמר כי "במובן מסוים אמינות המשטרה תלויה בהרשעה של ראש הממשלה נתניהו". בהמשך ולשאלת אודי סגל האם הוא רואה מצב שלא מגישים כתב אישום נגד נתניהו, ענה המפכ"ל  לשעבר: "אני מתקשה [לראות מצב כזה]. אני חושב שכולנו רואים את הראיות ביחד. לפרשנות משפטית יש מנעד מסוים…אני לא חושב שזה נושא שעליו תהיה מחלוקת".

לא נרחיב כאן בפעם האלף עד כמה הדאגה של אלשיך לאמון הציבור במשטרה מגוחכת לאחר שהחריב אותו כמעט במו ידיו, אך התשובה הזו צריכה להדאיג כל אזרח שפוי במדינה, אולי יותר מכל ההתבטאויות חסרות האחריות שלו בתקופה האחרונה.

לא רק שאלשיך רומס ברגל גסה את ההליך התקין, הוא למעשה רומז שמבחינתו תפקיד המשטרה הוא לא רק לחקור אלא גם לשמש כשופטת ותליינית. המשטרה, על פי האיש שעמד בראשה במשך שלוש שנים, צריכה להשיג הרשעה של חשודים בכל מחיר ולעזאזל העובדות. לאהבת המצלמות וסיפורי הצ'יזבטים של אלשיך כבר התרגלנו, אבל תפיסתו המעוותת של משטר דמוקרטי בכלל ותפקיד המשטרה בו בפרט היא הדבר המפחיד באמת.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

14 תגובות למאמר

  1. הכי עצוב
    זה לשמוע שהמפכל אומר
    שאמון הציבור במשטרה תלוי בהגדת כתב אישום ??
    אז ביבי מקבל הליך הוגן או לא ?
    הם יעשו כל מאמץ לחדש את אמון הציבור

  2. כן בטח, העיתונאים שונאי ראש הממשלה שעושים ימים כלילות על מנת להדיח אותו מתפקידו, משתפים פעולה עם הפרקליטים שלו על מנת לסייע לו, סיפורי סבתא.

  3. אלשיך הוא המפכ"ל הטוב ביותר שהיה בישראל. חכם, פיקח, אמיץ. לא פשוט לעמוד בפני המערכת הדורסנית של הדמוקרטור המושחת נתניהו, קיסר ישראל, ואלשיך עשה את מלאכתו וחובתו נאמנה.
    חבל שהעיתון "מידה" משתדל כל כך לטהר את השרצים של נתניהו, מנהיג מושחת מידות, כשהוא מנפק כתבה עיתונאית שנראה שנכתבה בדסק של תועמלניו של נתניהו, עם חצאי אמיתות הגרועות משקרים וסתם דברי הבל, כפי שכל משפטן ואדם בעל שכל ישר מבין.
    חבל שהעיתון מידה אינו מבין שנתניהו אינו נכס לימין, אלא – לטווח הבינוני והארוך – נטל עצום וסכנה גדולה. הליכוד היה צריך להבין כבר שעדיף לגדל מנהיג חילופי ולאפשר לנתניהו לנהל את ענייני הגנתו בפלילים כאיש פרטי, בלי שהדבר יבוא על חשבון ניהול המדינה. העיתון מידה היה צריך לתרום את חלקו למהלך מבורך כזה, אבל בכסלותו ולמרבה הבושה הוא פועל ההפך.

    1. באמת לא אכפת לכם בשמאל אם מישהו אחר יעמוד בראש הליכוד והבעיה שלכם היא רק עם נתניהו?
      השמאל הולך בכל הכוח על הראש של נתניהו, כי יודעים שם שאף מנהיג אחר לא יהיה נמרץ ונועז כמו נתניהו ושכל מנהיג ימין אחר השמאל יוכל להפיל או לגרור לצד שמאל בקלי קלות, כמו שהשמאל עשה לציפי לבני, דן מרידור, רוני מילוא ובני בגין. להגיד "נחליף את ביבי בגדעון סער או באיילת שקד והכל ימשיך אותו דבר" או "אנחנו לא נגד הימין ולא נגד ביבי אלא רק נגד שחיתות" – זה היתממות של נחשים ארסיים. בשביל כנופיית 'רק לא ביבי' גם חתולה בחצאית יותר טובה מנתניהו. הם לא יכולים לנצח אותו ולשבור את עוז רוחו ונחישותו ולכן הם ממליצים לאנשי הימין לבחור כחלון / סער / שקד – דחלילים שלהם שממילא נעמדים דום לפקודות השמאל. בדיוק כמו דן מרידור, אריאל שרון ואהוד אולמרט.

  4. חבל שכך אנחנו נראים, תפסו ראש ממשלה כאשר הם שידורי אמוק רק כדי להרשיע אותו. תראו כמה משאבים השקיעו, מנגד כל יום רצח שוד ופשעים נוספים. מן הראוי היה להתמקד גם בנושאי הפשיעה ולא לתת לעשרות תובעים לחפש ולו איזה הרשמה נגד ראש הממשלה. בושה וחרפה. המפכ"ל הזה נכשל בתפקידו מכל הבחינות. נראה לכם שראש הממשלה לקח שוחד? זה שאדם מבקש אתה או לא זה לא שוחד-הכול מתנהל במדינה הזו בחברותה, שיטת הסחבק (המילה סחבק היא בערבית חבר).

  5. מדהים לראות איך מעריצי ביבי, הופכים ל'מקופחים' רק בגלל שכך ביבי לימד אותם.

    אחרי שהראיות נגד התניהו כל כך חזקות, לא נותר ברירה אלא להרגיש מקופחים על ידי דברים צדדיים, כמו הדלפות מחקירה.

    1. אם אלשיך נפגש עם עיתונאים זה לא אומר שהוא הדליף להם.

    2. אם העיתונאים שינו את עמדתם, זה יכול להיות בגלל שהוא הרשים אותם ביושרו.

    3. לו היו מאשימים את נתניהו בהדלפות, כל העיתונאים מאתר מידה היו לועגים להאשמה,
    היות וההדלפות היו דבר מקובל שנים ארוכות.
    היו הדלפות מהחקירה של קצב. הדלפות מהחקירה של אולמרט. הדלפות מהחקירה של הירשזון. הדלפות מכל חקירה וחקירה.

    אבל ככל שזה נוגע לנתניהו, ההדלפות הופכים לתחושת קיפוח קשה של ציבור שלם.

    לא ייאמן איך נתניהו יכול לסובב לכם את הראש.

    אני מבין שיש אנשים שמעריצים פוליטיקאים, אבל איך אתם נותנים שיסובבו לכם את הראש?
    ראש הממשלה עושה צחוק מכולם (בגאונות!!), ועדיין אתם יכולים להרגיש מקופחים?

    אתם לא מבינים שזה טקטיקה? שזה רק חלק מהקמפיין שלו בגלל השחיתות?

    אלשיך הוא מינוי של נתניהו!!! מנדלבליט הוא מינוי של נתניהו!!!
    האם באמת נראה לכם שכולם משנים את עמדתם רק בגלל לחצים של השמאל?

    אחרי שנתניהו רדף את השמאל, והפך אותם למגזר הכי שנוא במדינה(!!),
    נראה לכם הגיוני שהם ייכנעו ללחצים שלו?

    נתניהו מפעיל לחץ גלוי בשידור חי על מנדלבליט אבל זה לא מפריע לו לדבר נגד הפעלת לחץ מצד השמאל הישראלי.
    צביעות במיטבה.

    אבל מה שאסור לשמאל מותר לימין. בגלל שאפשר לטעון לקיפוח.
    מותר לנתניהו להפוך את השמאל לציבור הכי מאוס במדינה אבל עדיין להתלונן על קיפוח.
    מותר לנתניהו לקבל שוחד (כי זה לא כסף) אבל להתקיף את אולמרט וחבריו שאסור לקחת שוחד.
    מותר לימין להדליף ולהשתמש בהדלפות של המשטרה במשך שנים אבל להתבכיין ולהשמיץ כשזה יוצא נגדם.

    הימין בישראל הפך לשמאל של שנות התשעים.
    חזק, מתנשא ומשתיק את השמאל.

    1. מוטב להיות מעריץ נתניהו מאשר של גנץ החתרן והשמאלני.

    2. מעדיף להיות "מעריץ ביבי" מאשר גייס חמישי. מעדיף את נתניהו עם פיג'מה מתוך שינה על אבי גבאי / יאיר לפיד / איילת שקד / בני גנץ בחליפת איירון מן.
      רק עלובי נפש מסוגלים לייחס את כל הרע בעולם לאדם אחד ובכל צעד שראש הממשלה המוצלח הזה עושה – להציג אותו כמושחת, מרושע וסכנה למדינת ישראל: "נתניהו, אם ידעת שהיה פשע – אתה פושע שלא אמרת או עשית משהו בעניין, אם לא ידעת שהיה פשע – אתה פושע שלא ידעת". ירדו גשמים סוערים במישור החוף? זה בגלל שנתניהו לא בנה סכר בשמים. נבחרת ספרד הפסידה לנבחרת פקיסטן? זה בגלל שמירי רגב לא חייכה לברק אובמה.
      כשהוא יוצא לשליחות מדינית מתלוננים מדוע הוא מינה את השרה רגב להחליף אותו כשיש "התפתחות בטחונית" (ומתי אין התפתחות בטחונית?); כשרעייתו מתלווה אליו לשליחות מדינית מתלוננים שהיא "חייבת להיגרר איתו לכל מקום"; כשסגנית שר יוצאת לשליחות בחו"ל מתלוננים מדוע "אין שר במשרה מלאה, הוא היה צריך לנסוע". וכשרעיית ראש הממשלה יוצאת לשליחות לבדה מסיתים נגדה: "מי מאשר לה חופשות? יוצאת על חשבוננו".
      רק עלובי נפש מסוגלים להכות בנתניהו בשיטת "השקר הגדול": אף פעם אל תיתנו לציבור להירגע, אל תסכימו שיש גם צד חיובי לאויב שלכם, התרכזו בו והאשימו אותו בכל מה שרע, ותחזרו על השקר בלי הרף. לא משנה על מה כותבים – תמיד תאשימו את ביבי. עובדה – שיטת "השקר הגדול" היתה שיטת התעמולה האהובה על היטלר: היהודים הם הרודפים והגרמנים הם הקורבנות.

    3. היה אפשר אולי להתייחס לדבריך ברצינות לולא עשית בדיוק את מה שהתלוננת עליו – השמצת את מחנה הימין ללא סוף והתלוננת שהם בכיינים
      ואז בכית ויבבת שהשמיצו אותך ועל זה שאתנ מקופח…

      המשפט שאמרת (מותר לנתניהו להפוך את השמאל לציבור הכי מאוס במדינה אבל עדיין להתלונן על קיפוח) הוא התמצית של איך שאני רואה את השמאל בכלל ודבריך בפרט:
      השמאל מנסה להפוך את נתניהו ומצביעיו לציבור הכי מאוס במדינה אבל עדיין להתלונן על קיפוח ושלא אוהבים אותו

    1. אלשייך דואג לתחזק את תדמיתו (המאוסה בעיני רוב הישראלים)
      אם אלשייך יסתום את הפה או לחילופין ימתן את התקפותיו חסרות השחר על נתניהו
      אזי אבירי התקשורת (פייק ניוז בשפה פשוטה) יתחילו לספר לציבור את האמת על מחדליו והרס המשטרה שנגרם על ידו
      ואז אנא אנו באים? אולי אפילו סופסוף נדע שגם בשב״כ הוא היה חור שחור

  6. אלשייך פעולות השבכ ביחסי ציבור אומנם רק חדי עיין מבחינים. אבל זה מסגיר אותך ו הרבה . פשוט יותר .זרוק את הבד מעל ראשך ותהיה גם מוכן מנטלית מבחינה רעיונית

  7. אין מה לעשות, כל שנות חייו היה בצללים ובשיממון תקשורתי. כתוצאה מכך אין לו בקרה על מה שיוצא מפיו כי הוא לא מכיר צורך כזה.