"האתגר הגדול של הכנסת הבאה יהיה שינוי היחסים מול הרשות השופטת"

אלעד מלכא עשוי להפוך בעוד כחודשיים לאחד מחברי הכנסת הצעירים בתולדות הליכוד. בימים אלה הוא עסוק בהכנות לקראת הפריימריז בתנועה בהם הוא מתמודד על משבצת הצעירים, אבל לא היה חסר הרבה כדי שהוא ימצא את עצמו במקום אחר לגמרי.

מלכא, שכיהן בחמש השנים האחרונות כחבר מועצת עיריית ירושלים מטעם סיעת 'התעוררות' וכתב בעבר באתר 'מידה', התמודד גם בבחירות האחרונות לראשות העיר לצד עופר ברקוביץ שהסתמן לאורך רוב המרוץ כמועמד המוביל אך הפסיד בקרב צמוד מול משה ליאון בסיבוב השני. "הייתה לנו אכזבה גדולה. לא הצלחנו ליצור את החיבורים הנכונים ולהגיב לקמפיין השלילי נגדנו", הוא משחזר ואומר כי את הלקחים שלמד והניסיון שצבר בפעילות הציבורית המוניציפלית הוא מתכוון ליישם גם ברמה הארצית.

בין ההישגים המרכזיים אותם הוא מונה מתקופתו כחבר במועצת העיר, מלכא גאה יותר מכל בשבירת המונופול של 'אגד' בירושלים. "זה היה תהליך ארוך של שנתיים שנולד כתוצאה מהקמפיין של תנועת 'התעוררות'. הוא כלל עבודה ציבורית, בנוסף לחשיפת נתונים שהראו למשל ש-12 אחוזים מהנסיעות המתוכננות בכלל לא מתבצעות. הצלחנו להגיע למצב שיש היום מכרז לשני מפעילים נוספים בירושלים וזה צעד גדול בכיוון הנכון. ככלל, אני מאמין שצריך לתת לשוק לעבוד ולהתערב רק במקרים נקודתיים. זה יכול לפתור גם את המשבר בתחבורה הציבורית הארצית".

בנוסף לכך, מלכא היה פעיל גם בתפקידו כמנכ"ל עמותת 'לדעת' בקידום יוזמות חקיקה בכנסת בתחום התקשורת והכלכלה. "עשינו מהלכים חשובים בשוק הטלוויזיה עם הורדת הרגולציה על הערוצים המסחריים, אבל לצערי אני לא רואה עדיין את התחרות בתחום הזה פורחת ואני מקווה שמתישהו יגיע היזם שיזהה את הפוטנציאל. גם בתחום הקולנוע הייתה הצלחה חלקית. למרות שאני חושב שלא צריך למממן קולנוע ישראלי בשום צורה, הצלחנו לפחות לשנות את שיטת המימון", הוא אומר.

מהלך בולט נוסף בו השתתף מלכא היה ביטול חוק הספרים, ובמקרה הזה ראו את התוצאות בשטח באופן מיידי. "כבר בשבוע הספר לאחר שהחוק בוטל ראינו בחזרה את מבצעי ה-4 ב-100. אנחנו רואים עלייה בכותרים שנמכרים, והשוק הסתגל מהר מאוד בחזרה למצב החדש. אני חושב שזה דבר קריטי לימין בארץ – היתרון שלנו זה כשהשוק פתוח ויש לזה משמעות גם בהקשר האידאולוגי עם ספרים שמדברים בשפה שמרנית או ליברלית-קלאסית. כשהשוק סגור מי שנהנה הם השחקנים הוותיקים".

המטרה העיקרית: בג"ץ

את הרוח הליברלית הזו מלכא מקווה להביא גם לכנסת הקרובה, אך עוד קודם לכן הוא עומד בפני התמודדות בבחירות המקדימות. "אני חושב שיש לי סיכויים טובים מכיוון שמבין כל המתמודדים על המקום ה-32 במשבצת הצעירים אני מגיע עם הכי הרבה ניסיון ציבורי. גם הבסיס הגדול של הליברלים בליכוד נותן לי יתרון", הוא מסביר.

לגבי הבחירות הכלליות, מלכא אומר כי האתגר הגדול ביותר לדעתו במערכת הבחירות הזו יהיה לייצר מגמה של שינוי ביחסים בין הרשות המחוקקת לשופטת. "העובדה שבג"ץ הולך לדיון בחוק יסוד כדי לבדוק אם הוא חוקתי היא הזויה ומסבירה עד כמה איבדנו את הדרך", הוא אומר ומוסיף: "זה יהיה האתגר המרכזי. מכיוון שנראה שהתמונה הגושית לא משתנה יותר מדי, נהיה צריכים לדאוג שיהיו יותר מ-61 חברי כנסת שמבינים שחייב להיות שינוי ביחסים עם בית המשפט. אפשר לספור בתוך זה את הליכוד, בנט ושקד, החרדים וליברמן, ומצד שני את כחלון שהוכיח בקדנציה האחרונה שהוא לא שם. כרגע אנחנו לא שם אבל זה אפשרי".

אילו שינויים נדרשים למשל?

"קודם כל יש לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים שתהיה מורכבת מנבחרי הציבור בלבד, בלי שופטים אחרים ובלי עורכי דין שבוחרים את השופטים שדנים בתיקים שלהם. שנית, יש לחוקק את פסקת ההתגברות. אם בית המשפט יכול לבטל חוקים ברוב רגיל אני לא רואה סיבה שהכנסת לא תוכל להתגבר עליו ברוב רגיל. הרי גם חוקי היסוד עליהם מסתמך בג"ץ נחקקו ברוב רגיל".

אלה דברים שנראים לך בני-השגה?

"בחזון אידיאלי הייתי רואה חוק יסוד שפיטה חדש שמגדיר לבית המשפט מתי ואיפה הוא יכול להתערב, ומציב את הכנסת כזו שמעניקה זכויות לבית המשפט ולא להפך. ככה זה אמור להיות. אני בספק אם זה מציאותי כרגע, אבל הפתרון האמיתי לטווח ארוך נעוץ בדברים האלה".

"אין בתיק 4000 משהו פלילי"

המערכת הפוליטית סוערת מתמיד בשבועות האחרונים, עם מספר גדול של מפלגות חדשות ומועמדים שמתאחדים, אשר חלקם עשויים להציב איום לליכוד, אך מלכא אומר שהאיום אמיתי נעוץ בנקודה אחרת. "איחודים כמו של גנץ ויעלון לא עושים עליי הרבה רושם כי כל איחוד כזה יהיה קטן יותר מסך החלקים בו. אני יותר מוטרד מאיחוד אחרי הבחירות. אם למשל גנץ, גבאי ולפיד יקבלו כל אחד בסביבות ה-12 מנדטים הם יכולים להחליט על גוש חוסם ואז נהיה בבעיה. לכן חשוב גם שיהיו אחוזי הצבעה גבוהים שיחזקו את גוש הימין".

מה לגבי מפלגת 'הימין החדש'?

"כאדם שמאמין בתחרות אני מברך על כך. יש תנועה בימין שמתעוררת ודורשת שוק חופשי, השבת הכוח לנבחרי הציבור ויותר נחרצות מול האויב. למרות השותפות האידיאולוגית, אלה דברים שלפעמים לוקים בחסר בליכוד ואנחנו צריכים לדעת להתחרות מול זה".

נושא אחר שתופס את מרבית תשומת הלב סביב הבחירות הן חקירות ראש הממשלה נתניהו. לדברי מלכא, ההתמקדות של נתניהו עד כה בסיפור החקירות היא סוג של הימור: "יש לחץ ציבורי על "שומרי הסף" שמכניס פוליטיזציה לתוך השיקולים המקצועיים, ונתניהו הפך את הביקורת על כך לפנים של הקמפיין. זה יכול להביא את הליכוד ל-37 מנדטים או להוריד אותו ל-25. אני מעריך שראש הממשלה יודע מה הוא עושה, וגם אם יהיה כתב אישום הליכוד יזנק קדימה על חשבון מפלגות המרכז".

את החקירות עצמן והעיסוק התקשורתי הבלתי פוסק בהן מכנה מלכא "אחד הספינים הארוכים ביותר בתולדות ישראל" וסיבוב נוסף במערכה בין נבחרי ציבור לבין מערכת המשפט. "נניח ונתניהו קיבל סיקור חיובי? האם הוא הראשון שזכה לכך? זה דבר שבשגרה שהוא חלק ממערכת היחסים בין תקשורת לפוליטיקאים, אבל רק במקרה של נתניהו עושים פה חריגה. אין בתיק 400 משהו פלילי – אפשר לאהוב או לא לאהוב אבל אני לא רואה בזה כלום".

לשבור את מונופול הרדיו

במהלך קמפיין הפריימריז הציב לעצמו מלכא מספר נושאים עיקריים אותם הוא שואף לקדם בכנסת. "אני רואה את עצמי כאדם בעל יכולות ביצוע ולשם אני מכוון, ראיתי מקרוב את המשמעות של חברי כנסת בקידום או עיכוב רפורמות, יש הרבה דברים לעשות אבל אני בעיקר רוצה להתמקד בתחום הכלכלה. יש היום הרבה כוחות אידאולוגיים שפועלים ומפיצים ידע ויש התעוררות גדולה בציבור בנושא הכלכלי", הוא מסביר.

לדבריו, הכלכלה הישראלית היא פספוס. "שני שרי האוצר האחרונים נהגו במדיניות פופוליסטית ולא אחראית. אפילו אם רק היו מסתפקים בשמירה על מסגרת פיסקלית, היינו רואים את המשק מזנק וצומח יותר. לכן אני הייתי רוצה לראות שר אוצר מהליכוד, שינהג באחריות ויאפשר לכלכלה לשגשג".

מהן הבעיות העיקריות שצריך לתקן?

"חלק ניכר ממכסי המגן הם קשים מאוד בעייני ומקפיצים את יוקר המחיה לכולם. הייתי רוצה להיות ירידה דרמטית בתחום הזה. ברוב הדברים המצב בסדר יחסית והבעיה העיקרית היא בשוק הדיור. חוק התכנון והבנייה צריך לעבור ניעור רציני – ליזמים לוקח שנים להגיע להיתר בניה, ההיצע מצומצם וזה מגדיל את המחיר בצורה משמעותית. גם נושא שחרור הקרקעות חשוב, וזה שינוי שחייב להגיע משרי האוצר והבינוי".

אחד התחומים בו כבר צבר מלכא ניסיון הוא כאמור התחבורה הציבורית, שם הוא מקווה לקדם שינוי עמוק בתקנות התעבורה. "הציבור הישראלי התרגל שנסיעה בכביש זה בחינם, אבל מדובר במוצר לכל דבר. אנחנו סוללים הרבה כבישים אבל זה לא הפתרון מכיוון שאי אפשר לעמוד בקצב הגידול של מספר כלי הרכב. לכן בכבישים עמוסים יותר צריך לייצר מצב בו אנשים משלמים בשעות מסוימות על הנסיעה. זה כלי שמפחית עומסים ומעודד נסיעה בדרכים אחרות".

בתחום התקשורת, מלכא מקווה להמשיך עם הרפורמה שנעשתה בשוק הטלוויזיה גם ברדיו. "למרות שאנחנו בעידן האינטרנט, הרדיו הוא עדיין כלי משמעותי לעיצוב דעת הקהל, וישראל היא הדמוקרטיה היחידה בעולם שאין בה תחנת רדיו פרטית בפריסה ארצית. כל סדר היום ברדיו מוכתב על ידי הממשלה עם התחנות של התאגיד, או על ידי הצבא עם גלי צה"ל, ולכן צריך לפתוח את השוק ולאפשר מתן רישיונות לתחנות פרטיות ברמה הארצית".

מטרה נוספת אותה מציב מלכא לטווח הארוך היא רפורמה במערכת החינוך. "אני מאמין שחינוך יכול להיות מנוע צמיחה לקהילות ולחיזוק הסולידריות בעם, אבל במצב כיום המדינה לא מאפשרת את זה. היכולת שלנו כהורים לעצב את בתי הספר לא קיימת, ולא כי מנהלי בתי הספר לא רוצים אלא כי המערכת סוגרת את האופציות למינימום. הייתי רוצה לראות יותר גמישות למנהלים בהתאמת הפיסה החינוכית לכיוון שמגיע מההורים. אפשר למשל להתחיל בלתת לבתי ספר סל שעות ואת התוכן הם יקבעו בעצמם במקום להגדיר להם מראש".

בין המקומי לארצי

נושא אחר בו עסק מלכא רבות במסגרת פעילותו בירושלים הוא היחסים בין הרשויות המקומיות לשלטון המרכזי, ולדבריו שינויים בתחום הזה יכולים להוביל להשפעות חיוביות גדולות על החיים בישראל. "המצב כיום הוא שהיכולת של האזרחים להשפיע על המרחב הקרוב לביתם לא גבוהה. ראש רשות משמש בעצם כלוביסט של התושבים וקבלן ביצוע של הממשלה שקובעת את מרבית החוקים. זה מצב לא תקין שצריכים לאזן על ידי מתן יותר אחריות פיסקלית בידי הרשויות, ויותר סמכויות עצמאיות לביצוע – ברווחה, בחינוך, בתשתיות בתחבורה ותכנון. כל זה צריך לבוא עם צעדים מלווים כמו צמצום מספר הרשויות המקומיות ואיחוד ביניהן תחת גושים ומטרופולינים".

מה עמדתך בנושא כמו מזרח ירושלים?

"לצערי מדינת ישראל לא מתייחסת למזרח ירושלים כאילו זה חלק מהמדינה. זה מצב שנמשך שנים ארוכות עד שהתחיל קצת שינוי מגמה בתקופת ברקת כראש העיר ואלקין כשר לענייני ירושלים. מערכת אכיפת החוק ומערכת החינוך חייבות לחזור לשם, וזה גם אינטרס של תושבי מזרח העיר שרוצים לחיות עם חוק וסדר וללמוד עברית כדי להשתלב בשוק העבודה. צריך ליצור יחסי אמון עם המנהיגות המקומית. זה תהליך מאתגר שלא יקרה ביום אחד אבל מצב ההפקרות של היום לא יכול להמשך".

ומה לגבי שטחי יהודה ושומרון?

"אני חושב שצריך ללכת למתווה בשלבים. בשלב ראשון צריך לייצר לרש"פ רצף תחבורתי בשטחים שהיא נמצאת, ועל שאר השטח להחיל את החוק הישראלי בצורה מלאה. זה הפתרון הנכון – הרש"פ תנהל את ענייני הפנים שלה עם מינימום חיכוך בין האוכלוסייה הערבית ליהודית, וההתיישבות תוכל לפרוח ולא להיות תלויה בנהלים שונים. יהיו גם יותר השקעות בתיירות ובתעשייה וכולם ירוויחו".