מזכ"ל האו"ם: "השלום באריתריאה מביא רוח של תקווה לאפריקה"

אנטוניו גוטרש אמר לקראת השתתפותו בכנס ארגון מדינות אפריקה כי הפיוס בין אריתריאה לשכנותיה הוא "תנועה בכיוון הנכון". משרד החוץ: "ממשיכים לעקוב"

"דוגמה חיובית לעולם כולו". מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש | Eric Bridiers

מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש אמר כי תהליך הפיוס בין אריתריאה לאתיופיה מסמל אופק של אופטימיות עבור יבשת אפריקה כולה. "השלום בין שתי המדינות יביא להשפעה חיובית בכל קרן אפריקה. אנחנו רואים את המשא ומתן גם בין אריתריאה לג'יבוטי, ואת הפיוס שהתרחש בין אריתריאה לסומליה", אמר והוסיף: "זו תנועה בכיוון הנכון, ואנחנו מחויבים לעבוד יחד עם מדינות אפריקה ולתמוך ברוחות התקווה".

גוטרש אמר את הדברים אתמול בראיון לרשת VOA לקראת ביקורו באדיס-אבבה בסוף השבוע הקרוב, במהלכו ישתתף בכנס השנתי של ארגון מדינות אפריקה. לדבריו, היחסים בין האו"ם למדינות אפריקה חוו "קפיצה משמעותית" בשנים האחרונות והוא הביע תקווה כי הדבר יתורגם להתקדמות בהתמודדות מול האתגרים ביבשת: "אנחנו עובדים ביחד יותר מאי פעם כדי למצוא פתרונות למצב באפריקה".

גוטרש ציין בין השאר את סומליה כמדינה שביצעה רפורמות כלכליות חשובות ואמר כי גם במשברים הממושכים בלוב ובדרום סודן נרשמה לאחרונה התקדמות. "המטרה שלנו היא שאפריקה תתגבר על כל הקשיים ותהפוך ליבשת של תקווה. אנחנו צריכים לראות את אפריקה כהזדמנות, לא כבעייה", אמר.

דבריו של גוטרש באים לאחר החלטת מועצת הביטחון של האו”ם לפני כחודשיים לבטל את הסנקציות שהוטלו על אריתריאה, והצטרפותה של המדינה כחברה במועצת זכויות האדם של הארגון.

כפי שדיווחנו בהרחבה ’מידה’, אריתריאה חתמה בחודש יוני האחרון הסכם שלום עם אתיופיה לאחר סכסוך ארוך שנים. זמן קצר לאחר מכן חתמה אריתריאה על חוזה שלום נוסף עם ג’יבוטי ועל הסכם שיתוף פעולה עם סומליה. גוטרש בירך אז על ההסכמים שהושגו בין ארבע המדינות ואמר כי הם “ישיבו את השלום והיציבות לאזור ומהווים דוגמה חיובית לעולם כולו”. הנשיא האריתריאי אפוורקי מסר אז כי “הגיעה עונת השלום לאפריקה. עכשיו זה הזמן לפצות על שני עשורים הזדמנויות אבודות ולהתקדם קדימה”.

בחודש אוגוסט האחרון, התארח שר החוץ של אריתריאה עוסמן סאלח בוועידה הכללית של האו"ם, שם אמר כי הסכמי השלום שחתמה ארצו מסמנים את סגירת “הפרק האפל” בתולדותיה, וסוללים את הדרך לפיתוח אזורי. “זהו הישג היסטורי שיאפשר לכל המדינות לתעל את המשאבים הפוטנציאליים שלהן לאנרגיה חיובית. [ההסכמים] מחדירים תקווה ואופטימיות לשלום ורווחה לכל האזור”, אמר השר וקרא להסיר את הסנקציות שהוטלו על מדינתו.

בחודש אוקטובר ערך ראש ממשלת איטליה ג’וזפה קונטה ביקור מיוחד באתיופיה ואריתריאה ונפגש עם נשיאי שתי המדינות. במהלך פגישתו עם הנשיא האריתראי אפוורקי שיבח קונטה את ההתפתחויות החיוביות בקרן אפריקה שיובילו לדבריו ל”עידן חדש של שגשוג”. שני המנהיגים הסכימו להרחיב את שיתוף הפעולה והקשרים בין איטליה לאריתריאה.

"רוב המסתננים יכולים לחזור"

יונתן יעקובוביץ', מנהל הפעילות במרכז למדיניות הגירה ישראלית, אמר ל'מידה' כי הסכם השלום מתחיל לקרום עור וגידים ולהתבסס בשטח, בניגוד להרבה מאוד סקפטיות סביבו בתחילת הדרך. "מצד אחד אין יותר סכסוך ולמשטר האריתראי אין תירוץ לגיוס החובה לשירות הלאומי וצבא, אבל מצד שני ההסכם דווקא העניק למשטר כרטיס חופשי מצד מדינות האיזור והקהילה הבינלאומית, מה שמקנה לו יציבות המאפשרת להמשיך עם המדיניות הסגורה".

לדבריו, גם לטענות על כך שהעוזבים את אריתריאה יענשו עם חזרתם אין אחיזה במציאות. "בכל חודש יוצאים אלפים, ללא התנגדות אמתית מצד השלטון. ברור שהשלטון מפחד להיפתח ולאבד את אחיזתו, אך גם לא ניתן להמשיך בהסתגרות ומדיניות נוקשה כבעבר כאשר הגבול פתוח לחלוטין לשני הכיוונים".

נשיאי אריתריאה ואתיופיה בחתימת הסכם השלום | Yemane Gebremeskel

יעקובוביץ' אומר כי הוא מאמין שבעתיד הקרוב נמשיך לראות צעדים הדרגתיים, גם אם איטיים, להקלה על תנאי החיים באריתריאה, כולל הקלה בתנאי השירות הלאומי. "בכל מקרה, אין חולק כי אריתריאה איננה מדינה דמוקרטית, רחוק מכך, ותנאי החיים שם עבור רבים אינם קלים. אבל מרביתם המוחלט של המסתננים בישראל לא עזבו מפאת רדיפה או סכנת חיים ורובם המוחלט יכולים לחזור כבר שנים רבות על ידי תשלום מס של 2% בשגרירות אריתריאה, שמנפיקה להם דרכונים ואפשרות חזרה בטוחה ללא כל קושי".

הוא מוסיף כי "על מדינת ישראל לנצל את ההתפתחויות החדשות והסכם השלום לאכוף את חוק הפיקדון שיזמנו בקשיחות ולהביא לחזרה של מרבית המסתננים מאריתריאה, שאינם פליטים, חזרה למדינת מוצאם".

בישראל עדיין "עוקבים"

למרות האופטימיות באפריקה, למרבה הצער נראה שדווקא ממשלת ישראל ממשיכה לגרור רגליים בכל הנוגע למציאת פתרון לבעיית המסתננים.

במשך שנים ארוכות השתמשו הרשויות בישראל בתירוץ של המלחמה באריתריאה על מנת לספק הגנה קבוצתית לכל המסתננים השוהים בארץ, אך נראה שגם כעת כאשר האזור צועד לעבר עידן של שלום ושגשוג אין כל התקדמות בעניין מן הצד הישראלי, וזאת למרות פסיקות עדכניות של בתי משפט בשווייץ ואף בישראל כי ניתן להחזיר אריתראים לארצם.

בעבר כתבנו במספר הזדמנויות על הסחבת הבלתי נתפסת בעניין המסתננים, כפי שנחשפה בדיונים בכנסת ובהתכתבויות ארוכות עם משרדי הממשלה. לנוחות הקוראים מצורפת טבלת סיכום ביניים של תגובות הממשלה בעניין כפי שנמסרו ל’מידה’.

 

ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לפני כשלושה חודשים לנושא, כשאמר בכנס בחירות בתל-אביב כי “הסכם השלום שנחתם לאחרונה בין אתיופיה לאריתריאה יכול להאיץ את המשך הוצאת המסתננים מישראל”. נתניהו הודיע גם על הקמת צוות שרים מיוחד לטיפול בעניין, ובחדשות 10 אף דווח כי ישראל מנהלת מגעים ישירים מול אריתריאה בנוגע להחזרת המסתננים, גם דרך שווייץ ומדינות אחרות באפריקה.

ח"כ יואב קיש סיפר בראיון ל'מידה' לפני כחודשיים כי בימים אלה מתקיים מהלך של המועצה לביטחון לאומי להחזרת המסתננים מאריתריאה לארצם. “זה נמצא בוועדות מסווגות ואני לא יכול לפרט יותר מדי, אבל ממשלת ישראל צריכה להוביל ולהיות הראשונה שמייצרת הסכם של החזרה לאריתריאה", אמר אך מאז כאמור לא נרשמה כל התקדמות בעניין. תושבי דרום-תל אביב וערים אחרות עדיין ממתינים לתשובות.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

6 תגובות למאמר

  1. בכל שכונה שיש בה מסתננים צריך שיוקם וועד חזק ופעיל.שיפעיל סיורים קבועים כמשמר אזרחי.יתקין מצלמות רחוב.יצייד את התושבים בכלבי הגנה.ויפעל בקרב התושבים לא להשכיר דירות למסתננים.הוועד יפעל בחוכמה ולא בהתלהמות שמושכת אש.הפעילות תהיה חשאית וממוקדת וכך היא תהיה יעילה כל בעל דירה ריקה יעזר בוועד למציאת שוכרים וכך המסתננים ידחקו החוצה.אם בכל מקום הדלת תהיה סגורה הם יחזרו לארצם.

  2. אם חס וחלילה השמאל ייבחר, אז המסתננים יאוזרחו. זאת תהיה בכייה לדורות.
    כי אזרוח המסתננים יוביל לאיחוד משפחות. מהר מאד הם יגיעו לאוכלוסייה של יותר ממאה אלף שתגדל בהתמדה, ללא מגבלה.

  3. לפני כמה חודשים לאחר ביקור מסע באריתראה הופיעה ב"ישראל היום" כתבה מאת אלדד בק בנושא.
    מטרת מסעו הייתה לבחון מציאות חיי האזרחים במדינה. הוא הפריך לגמרי את טענות השמאל נגד הוצאת המסתננים האריתראים מישראל למולדתם.
    עם זאת לפי מקורותיו של בק מי שמתנגד לסילוק המסתננים האריתראים מישראל הם גם הגורמים בצמרת הביטחון הרוצים בשימור קשרים ביטחוניים בין ישראל לאריתראה.
    אולם העובדות מצביעות על כך שהרוב המכריע מקרב אנשי הצמרת הביטחונית שלנו שייכים למחנה השמאל. מה שמחשיד מאוד את נכונות והכנות של עמדתם.

  4. לאתר "מידה", אתם עושים עבודת קודש לטובתה של מדינת ישראל. אל תרפו מהנושא, בבקשה. הפציצו את שרי הממשלה בשאילתות, שוב ושוב, בלי להסס. דרשו תשובות, והציגו אותן לציבור. אל תתנו לאסון הזה להיספג בישראל ולהישכח. אסור לתת למסתננים וצאצאיהם להכות פה שורש. אזור לתת לשמאל הלא יהודי והלא ציוני לנצח.

  5. המסתננים צריכים להחליט: אריתראה או כפר שמריהו. מה שיבחרו מקובל עלי.

  6. אם מישהו חושב שביבי דואג לסילוק מסתננים, שינוח דעתו. עד עכשיו ראינו רק איך הוא דואג לא סלק אותם.
    ועוד דברים שהוא נורא דואג. דאג לבקש ממרקל להגדיל תרומה לאונר"ה מ18מיליון דולר ל100 כדי שימשכו לדאוג לזכות השיבה וחינוך אנטישמי ל"פליטים", דואג לאי הריסת חאן אל אחמר ולעוד דברים מהסוג הזה.
    אז אולי תוכיחו שאתם לא פועלים כשירות ביבי, אלא לטובת חשיבה לאומית. תספרו לנו על הדברים שציינתי ודברים אחרים שביבי עושה לרעת ישראל או לא עושה לטובתה.
    כמובן כשהוא עושה דברים נכונים, יש לדבר גם על זה.