עוד היסטוריה באריתריאה: פסגה משולשת עם מנהיגי אתיופיה וקניה

נשיא קניה אוהורו קניאטה וראש ממשלת אתיופיה אבי אחמד נחתו אתמול (ראשון) באסמרה בירת אריתריאה לפסגה ראשונה מסוגה בין שלושת המדינות. עם נחיתתם בשדה התעופה, שני המנהיגים התקבלו על ידי נשיא אריתריאה איסאייס אפוורקי ומשמר כבוד. המשלחת הקנייתית כללה בין השאר גם את שר החוץ ושגרירים למדינות אפריקה, ואילו מאתיופיה התלוו לראש הממשלה שר החוץ ורמטכ"ל הצבא.

בפסגה בת היומיים ידונו שלושת המנהיגים בעניינים אזוריים ובקשרים בין שלושת המדינות, וכמו כן יערכו גם פגישות ישירות בין נציגי אתיופיה ואריתריאה כדי לדון בסוגיות הנוגעות ליחסים ביניהן.

על פי דיווחים בתקשורת באדיס אבבה, בכירים מאתיופיה ואריתריאה עורכים בימים אלה שיחות נרחבות לגבי הסכם שיתוף פעולה כלכלי מקיף שימסד באופן רשמי את קשרי המסחר ואת התשתית הפיננסית בין שתי המדינות כולל השימוש בנמל, קשרי תחבורה ומכסים. כמו כן תוקם ועדה משותפת עם נציגים משתי המדינות על מנת לפקח על ביצוע ההסכמים. בהקשר הזה, ביקורו של ראש הממשלה אחמד באריתריאה כלל גם סיור בשני סכרים שהוקמו לאחרונה סמוך לגבול עם אתיופיה ופרויקטים חקלאיים הקשורים אליהם.

בנוסף לכך, דווח הבוקר כי מנהיגי אתיופיה ואריתריאה ינחתו בהמשך היום בבירת דרום סודן ג'ובה ויערכו שם שיחות עם הנשיא סאלווה קיר. בכיר בממשלת דרום סודן אמר כי השלושה ידונו על הקמת מסגרת כלכלית ופוליטית משותפת במזרח אפריקה וחיזוק הקשרים, ויקיימו גם מסיבת עיתונאים משותפת אחר הצהריים.

מעבר לביקורים ההדדיים של מנהיגי המדינות, הגיעה לאריתריאה בסוף השבוע האחרון גם משלחת של חברי קונגרס אמריקניים, הראשונה מזה 14 שנה. בראש המשלחת האמריקנית עמדה יו"ר הוועדה לענייני אפריקה בבית הנבחרים קארן באס, אליה הצטרפו שני חברי הקונגרס הטריים אילהן עומאר וג'ו נגוסה, שהביקור באריתריאה היה המסע המדיני הרשמי הראשון שלהם בתפקיד.

אביב דיפלומטי

יונתן יעקובוביץ', מנהל המרכז למדיניות הגירה ישראלית, אמר ל'מידה' כי ביקור חברי הקונגרס באריתריאה הוא סממן להתפתחות החיובית ביחסיה עם ארה"ב לאחר שנים של מתיחות: "האמריקנים תמכו בעבר ביריבה הגדולה אתיופיה, ואפילו היו דיווחים על מעצר של עובדי שגרירות מקומיים וניסיונות לרגל אחרי דיפלומטים מצד ממשלת אריתריאה. ממשל טראמפ גם הטיל בעבר עיצומים על הנפקת ויזות לבכירים אריתראים, אבל כעת יש ריכוך ביחסים".

לדברי יעקובוביץ', אריתריאה עוברת בשנה האחרונה "אביב דיפלומטי" עם ביקורים רמי דרג של נציגים מהאיחוד האירופי, כמו גם ועידות דיפלומטיות בהשתתפות מנהיגים מקרן אפריקה ושכנות נוספות. "מדובר בהליך חיובי שרק הולך וגובר. הפתיחות והריכוך הדיפלומטי מבשרים על כוונה אמתית להיפתח לעולם, מה שחייב יהיה לגרור גם ליברליזציה פנימית במידה מסוימת", הוא מסביר.

עוד הוא מציין כי ממשלת אריתריאה ממשיכה לסרב לקבל חזרה את אזרחיה בכפיה, בעיקר מסיבות כלכליות, אך עם זאת אלפים כבר חזרו מישראל בעבר וכעת התנאים רק השתפרו משמעותית. "על ממשלת ישראל להמשיך ולפעול כך שהמסתננים יחזרו עצמאית לארצם, בראש ובראשונה על ידי אכיפה קפדנית של חוק הפיקדון אותו יזמנו, ולהימנע מצעדים בלתי הפיכים כמו מתן מעמד לאלפי אריתראים בזמן שהפתרון מתחיל להראות באופק".

אופק חדש

כפי שדיווחנו בהרחבה ’מידה’, אריתריאה חתמה בחודש יוני האחרון הסכם שלום עם אתיופיה לאחר סכסוך ארוך שנים. זמן קצר לאחר מכן חתמה אריתריאה על חוזה שלום נוסף עם ג’יבוטי ועל הסכם שיתוף פעולה עם סומליה. מועצת הביטחון של האו”ם החליטה לפני כשלושה חודשים לבטל את הסנקציות שהוטלו על אריתריאה, והיא אף הצטרפה כחברה במועצת זכויות האדם של הארגון.

מזכ”ל האו”ם אנטוניו גוטרש אמר בחודש שעבר כי תהליך הפיוס בין אריתריאה לאתיופיה מסמל אופק של אופטימיות עבור יבשת אפריקה כולה. “השלום בין שתי המדינות יביא להשפעה חיובית בכל קרן אפריקה. אנחנו רואים את המשא ומתן גם בין אריתריאה לג’יבוטי, ואת הפיוס שהתרחש בין אריתריאה לסומליה”, הצהיר לקראת ביקור שערך באתיופיה.

בחודש אוגוסט האחרון, התארח שר החוץ של אריתריאה עוסמן סאלח בוועידה הכללית של האו”ם, שם אמר כי הסכמי השלום שחתמה ארצו מסמנים את סגירת “הפרק האפל” בתולדותיה, וסוללים את הדרך לפיתוח אזורי. “זהו הישג היסטורי שיאפשר לכל המדינות לתעל את המשאבים הפוטנציאליים שלהן לאנרגיה חיובית. [ההסכמים] מחדירים תקווה ואופטימיות לשלום ורווחה לכל האזור”, אמר השר וקרא להסיר את הסנקציות שהוטלו על מדינתו.

בחודש אוקטובר ערך ראש ממשלת איטליה ג’וזפה קונטה ביקור מיוחד באתיופיה ואריתריאה ונפגש עם נשיאי שתי המדינות. במהלך פגישתו עם הנשיא האריתראי אפוורקי שיבח קונטה את ההתפתחויות החיוביות בקרן אפריקה שיובילו לדבריו ל”עידן חדש של שגשוג”. שני המנהיגים הסכימו להרחיב את שיתוף הפעולה והקשרים בין איטליה לאריתריאה.

סחבת בלתי נתפסת

למרות האופטימיות באפריקה, למרבה הצער נראה שדווקא ממשלת ישראל ממשיכה לגרור רגליים בכל הנוגע למציאת פתרון לבעיית המסתננים. בעבר כתבנו במספר הזדמנויות על הסחבת הבלתי נתפסת בעניין המסתננים, כפי שנחשפה בדיונים בכנסת ובהתכתבויות ארוכות עם משרדי הממשלה שמסתפקים בתגובות לקוניות כמו "בודקים" ו"עוקבים".

במשך שנים ארוכות השתמשו הרשויות בישראל בתירוץ של המלחמה באריתריאה על מנת לספק הגנה קבוצתית לכל המסתננים השוהים בארץ, אך נראה שגם כעת כאשר האזור צועד לעבר עידן של שלום ושגשוג אין כל התקדמות בעניין מן הצד הישראלי, וזאת למרות פסיקות עדכניות של בתי משפט בשווייץ ואף בישראל כי ניתן להחזיר אריתראים לארצם.

ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לפני כארבעה חודשים לנושא, כשאמר בכנס בחירות בתל-אביב כי “הסכם השלום שנחתם לאחרונה בין אתיופיה לאריתריאה יכול להאיץ את המשך הוצאת המסתננים מישראל”. נתניהו הודיע גם על הקמת צוות שרים מיוחד לטיפול בעניין, ובחדשות 10 אף דווח כי ישראל מנהלת מגעים ישירים מול אריתריאה בנוגע להחזרת המסתננים, גם דרך שווייץ ומדינות אחרות באפריקה.

ח”כ יואב קיש סיפר בראיון ל’מידה’ כי בימים אלה מתקיים מהלך של המועצה לביטחון לאומי להחזרת המסתננים מאריתריאה לארצם. “זה נמצא בוועדות מסווגות ואני לא יכול לפרט יותר מדי, אבל ממשלת ישראל צריכה להוביל ולהיות הראשונה שמייצרת הסכם של החזרה לאריתריאה”, אמר אך מאז כאמור לא נרשמה כל התקדמות בעניין. תושבי דרום-תל אביב וערים אחרות עדיין ממתינים לתשובות.

לנוחות הקוראים מצורפת טבלת סיכום ביניים של תגובות הממשלה בעניין כפי שנמסרו ל’מידה’. ניתן ללחוץ להגדלה.