המסתנן שהרג את אסתר גלילי ז"ל מבקש בחזרה את כספי הערבות

יעקוב באשיר פאדול, המסתנן מסודן שהכה למוות את אסתר גלילי ז"ל לפני תשע שנים ושוחרר לפני כשנה מהכלא, פנה לבית הדין בבקשה לקבל בחזרה את כספי הערבות שהפקיד עם שחרורו.

על פי המסמך שהגיע לידי 'מידה', פאדול מבקש באמצעות עורכת דינו מיכל פומרנץ לקבל את הסכום של 8,000 ש"ח אותו הפקיד עבורו חבר בשם "סולימאן" בעת החלטת בית הדין לשחרר אותו ממשמורת בחודש מרץ בשנה שעברה, ולאחר שסיים לרצות שמונה שנות מאסר על הריגת גלילי ז"ל.

כפי שדיווחנו אז ב'מידה', דיין בית הדין למשמורת רג'א מרזוק קבע כי על אף שפאדול הורשע בהריגה ולא עבר שיקום בבית הסוהר, הוא אינו  מסוכן לציבור ולכן “אין זה סביר ומידתי” להותירו במתקן כליאה. באופן מקומם, המדינה לא ניצלה אז את תקופת הזמן שניתנה לה להגשת ערעור והחליטה בשיתוף עם משרד הפנים  לוותר על האפשרות.

גורם משפטי המצוי בפרטי המקרה אמר ל'מידה' כי המטרה בקביעת סכום ערבות להפקדה היא פיקוח אחרי האסיר המשוחרר, שעל פי תנאי השחרור אמור להתייצב פעם בשבוע במשרדי רשות ההגירה. כמו כן הפקדון משמש כמנוף לחץ על המסתנן לעזוב את הארץ, מכיוון שרק במקרה כזה יוכל לקבל את הכסף בחזרה.

אולם כעת כאמור מבקש פאדול לקבל את סכום הערבות בחזרה, מכיוון שלדבריו הוא חוסה תחת ההגנה הקבוצתית שמעניקה המדינה למבקשי מקלט מסודן ודרפור, ובכל מקרה "אין כוונה לגרשו מישראל בעתיד הקרוב". מבחינה מעשית, במידה ובית הדין יקבל את הבקשה להחזרת הכספים על אף עברו האלים והקטלני של המבקש, המשמעות היא שפאדול עשוי "להעלם" ולהפר את תנאי שחרורו מבלי שיישא בתוצאות הכספיות, ולהפוך את שהותו בארץ לסופית וקבועה.

שרת המשפטים איילת שקד השיבה לשאלת 'מידה' בעניין ואמרה כי "המסתננים לא צריכים להיות בישראל. בוודאי לא מסתנן עם עבר פלילי". לדברי השרה שקד, "אסור שמדינת ישראל תחזיר את הערובה למסתנן, אלא אם יחליט לצאת מישראל".

"הרג אותה סתם כך"

הבקשה עזת המצח של פאדול ופרקליטתו היא רק השלב האחרון במסכת מייסרת של רשלנות וחובבנות מצד רשויות החוק בפרשת מותה האכזרי של אסתר גלילי בדרום תל-אביב, בליל ה-24 בפברואר 2010.

כפי שדיווחנו בהרחבה ב'מידה', עוד מוקדם יותר באותו לילה תקף פאדול ברחבי שכונת נווה-שאנן שתי נשים וניסה לשדוד אחת מהן. בהמשך תקף אדם נוסף, שהזעיק למקום את המשטרה. למרות שהמסתנן נהג גם כלפי השוטרים באלימות וניסה להיכנס בכוח לניידת, הם בחרו שלא לבדוק את זהותו או לעכב אותו לתשאול.

זמן קצר לאחר מכן נתקל פאדול באסתר גלילי שחזרה מקניות במכולת והיכה אותה בראשה עד שאיבדה את הכרתה והתמוטטה. הוא הותיר אותה שרועה על הכביש, והיא נפטרה מפצעיה בבית החולים.

פאדול נעצר אך בכתב האישום נמנעה הפרקליטות מלייחס לו סעיף של רצח. הוא הורשע בהריגתה של גלילי ונידון לשמונה שנות מאסר בלבד. השופט ציין אז בגזר הדין כי פאדול “התנהג באלימות בוטה בטבורה של עיר כשהינו שיכור קלוט, וחיבל בעוברי אורח וביתר חומרה ותוקף הרג את המנוחה, כך סתם, ללא שהכירה אותו ומבלי שזו בקשה את רעתו”. במקביל, הגישה ביתה של אסתר, קורין, תביעה נגד משטרת ישראל בגין אי מניעת פשע, אך בית המשפט דחה אותה.

בחודש מאי 2015, כחמש שנים לאחר שהחל לרצות את עונשו, דחתה ועדת השחרורים את בקשתו של פאדול לשחרור מוקדם. הנימוקים שנשמעו בוועדה בעד הדחייה מעלים דאגה רבה כאשר לוקחים בחשבון שאותו אדם נמצא ברגעים אלה מחוץ לכותלי הכלא. כפי שתיאר גלעד צוויק ב'מידה', פאדול לא חווה במהלך מאסרו תהליך שיקום שאמור להפחית את מסוכנותו לציבור והוא תואר על ידי גורמי הטיפול כ”בעל קווי אישיות תוקפניים”.

למרות כל זאת החליט לבסוף הדיין רג'א מרזוק, אותו דיין שאמור לדון בבקשה להחזרת הכספים, כי בשם “האיזון הדרוש” יש לשחרר את פאדול. בדברי הסיכום להחלטתו כתב מרזוק כי הדרישה להרחיק מסתנן שהורשע בהריגה ולא שוקם בכלא “אינה סבירה, אינה מידתית ופוגעת יתר על המידה בזכות המוחזק לחירות". בפסק דין מחודש אוגוסט של דיין בית הדין לעררים מנחם פשיטצקי נמתחה ביקורת על החלטת השחרור ונכתב כי מרזוק "העדיף את חירותו של פאדול תחת השמירה על בטחון הציבור".

"אף אחד לא דיבר איתי"

"זה פשוט כאוס מוחלט", כך אומרת קורין גלילי, בתה של אסתר ז"ל בשיחה עם 'מידה' בעקבות הידיעה על בקשתו של פאדול. "במקום שיחזור למדינה שלו, למה אנחנו צריכים לספוג את הדבר הזה?".

גלילי אומרת כי "זה בלתי נתפס שיש עורכי דין שמגינים על אדם ממדינת אויב שצפצף על חוקי המדינה, נכנס אליה באופן לא חוקי ורצח ניצולת שואה. אני חושבת זה דבר שצריך להדאיג כל אזרח". לדבריה, "לא מספיק שפאדול קיבל עונש של שמונה שנים בלבד בתנאים טובים בכלא, ובעצם לא נתן שום דין וחשבון אמיתי על המעשים שלו ואפשרו לו להישאר במדינה – עכשיו הוא מבקש את הכסף של הערבות בחזרה?".

עוד מזהירה גלילי כי במקרה שבית הדין ייעתר לבקשה זה רק יעודד מסתננים נוספים לבצע פשעים אלימים: "זאת תהיה החלטה לא מוסרית כלפיי וכלפי אזרחי מדינת ישראל, גם להשאיר אותו וגם לתת לו את הכסף? יש פה אנשים שנפגעו, והאדם שפגע בהם לא ראוי לשום הגנה או לכסף".

מישהו מבית הדין פנה אליך במהלך כל הדיון על השחרור?

"אף אחד לא דיבר איתי ולא שאלו אותי. אמא שלי נרצחה אבל מבחינתם אין לי זכות להגיד כלום בעניין. אני כלום, אני שקופה".

"פשיטת רגל של המערכת"

יונתן יעקובוביץ', מנהל המרכז למדיניות הגירה ישראלית, אמר ל'מידה' כי אזכור בקשת המקלט שהגיש פאדול היא "לא פחות מעזות מצח חריגה, אפילו בקנה מידה שהרגילו אותנו המסתננים ופעילי סיוע רדיקלים".

לדבריו, אמנת האו"ם קובעת במפורש כי היא איננה חלה על מי שביצע פשעים חמורים וכי אין בעיה לגרש מסתננים המהווים סכנה לשלום הציבור. "יתרה מכך, מדינת ישראל מעולם לא הכריזה שהיא מיישמת מדיניות של אי הרחקה לסודן. להפך, היא הכריזה שוב ושוב גם בבג"ץ כי אין בעיה עקרונית להחזיר לסודן, אך לישראל יש קושי טכני לעשות זאת לאור העובדה שאין לנו יחסים דיפלומטיים עמה. אבל למרות זאת, אלפים כבר חזרו באופן עצמאי ללא חשש".

עוד אומר יעקובוביץ' כי גם מוצאו הדרפורי של פאדול כלל איננו רלוונטי לעניין, כיוון שמדינות כמו אנגליה, אוסטרליה, בלגיה, צרפת, איטליה והולנד מחזירות מזה שנים גם מסתננים שמוצאם מדרפור. "העובדה שיש קושי טכני להרחיקו לא מצדיקה את מחדל שחרורו ממשמורת. הדרישה לבטל את הפיקדון, אם תתקבל, תסמן שהמערכת פשטה את הרגל לחלוטין והיא איננה מסוגלת להגן על אזרחי ישראל, אפילו לא מפני מסתננים לא-חוקיים אלימים במיוחד", הסביר.

בעמותת 'עוטף תחנה מרכזית' אמרו ל'מידה': "עתירתו של הרוצח מתבססת על הטענה שממשלת ישראל אינה מתכוונת לגרש אותו בעתיד הקרוב, כתוצאה מההגנה הקבוצתית שמעניקה ממשלת ישראל למסתננים. המדיניות הזו הפכה דם יהודי להפקר, והיא אות קלון על מצחם של רה"מ נתניהו ושר הפנים דרעי".

בעמותה אומרים כי העובדה שפאדול מבקש שיחזירו לו את כספי הערבות מלמדת על רמות החוצפה והביטחון העצמי שאליהן הוא הגיע. "המסתנן פאדול הוא אדם מסוכן, וזו שאלה של זמן עד שהוא או מסתנן אחר ירצחו את הישראלית הבאה. כשזה יקרה – הדם יהיה על ידי הדיין רג'א מרזוק ועל ידי הפרקליטות שסירבה להגיש ערעור".

פנינו למשרד המשפטים ולעו"ד מיכל פומרנץ בבקשות תגובה והן יפורסמו מיד עם קבלתן.