כשאלימות הופכת לכלי פוליטי לגיטימי: המשחק המסוכן של השמאל

חלקים במחנה השמאל הישראלי ויתרו מזמן על ניסיון לשכנע ועל חיפוש רעיונות חדשים או פתרונות לבעיות, ומייצרים דבר אחד בלבד: אויבים

דורון אברהמי (משמאל) מותקף בהפגנה בשבוע שעבר | צילום מסך

במשך שנים ארוכות השמאל הישראלי התאמץ כדי להגדיר את עצמו כמחנה השלום והאחווה, וטען בתוקף כי מי שנוקט באלימות הוא דווקא הימין. טענה זו שנשמעה פעמים רבות מפי פוליטיקאים, אנשי אקדמיה, תקשורת ותרבות, הפכה עם הזמן למעין הנחה מקובלת, אך מי שנמצא בשטח ורואה מקרוב את שיטות הפעולה של חלקים בשמאל בשנים האחרונות, יכול לספר על תמונה שונה לחלוטין.

תשאלו למשל את שפי פז. פעילת השכונות וחבריה למאבק מדרום תל-אביב סופגים במשך שנים גידופים קשים בכל אירוע בו מעורבים אנשי שמאל, כמו שקרה למשל בשבוע שעבר כאשר הגיעו למחות מול הפגנה למען ילדי הזרים שאמורים להיות מוחזרים לארצם. לרפרטואר הרגיל של המילה “נאצי” על שלל הטיותיה, נוספו הפעם גם דחיפות ועימותים פיזיים ואף הטרדות מיניות מילוליות בוטות ואמירות גזעניות.

אם לשלוח ילד פיליפיני (או הודי או גיאורגי או מולדבי) בטיסה הביתה, כמוהו כמשלוח יהודים בקרונות בקר לאושוויץ, אנחנו כבר לא על פי התהום אלא מתבוססים עמוק בקרקעיתה.ישראל 2019.שתפו. כי אין לנו ארץ אחרת.

Posted by Sheffi Paz on Thursday, July 11, 2019

בעבר דיווחנו ב’מידה’ על מקרה דומה בו פעיל חד”ש שרון לוזון נקט באלימות פיזית ומילולית קשה כלפי פז ותושבי דרום תל-אביב אחרים במהלך צעדת האחד במאי. לוזון (בעל היסטוריה אישית עשירה של מקרי תקיפה), הוא גם פעיל בולט בתנועת ‘עומדים ביחד’, אחד הארגונים שעומד מאחורי מחאת יוצאי אתיופיה שהציתה את הרחובות בשבוע שעבר, והתקבלה בהבנה אצל חלקים בשמאל. ידועים מהעבר גם מקרים בהם אנרכיסטים ופעילים קיצוניים אחרים התפרעו ופצעו חיילים, וכמובן שהשמאל בארץ שואב תמיד השראה מהשמאל האמריקני – הממוסד והפחות ממוסד – שהופך אלים יותר, גם מבחינה רטורית וגם מבחינה מעשית.

אויבים בלבד

נניח לרגע לשאלה מה היה מתרחש אם תיעוד כזה היה מראה אנשי ימין תוקפים פעילי שמאל, ונתרכז בשני תהליכים מעניינים שמתרחשים כאשר לא ניתן יותר להתעלם מהאלימות המוכחשת של חלקים בשמאל. התהליך הראשון הוא תירוצים והצדקות – נכון, אנחנו כועסים ויכולים להיות לא נחמדים מדי פעם אבל יש לכך סיבות טובות, וזה בדרך כלל באשמת הימין שמנסה לגרור אותנו לפרובוקציות. התהליך השני הוא האדרה – איש השמאל האלים והמקלל הופך לגיבור שעמד באומץ מול הפשיסטים מימין והשיב להם בדרך היחידה שהם מבינים. יתרה מכך, כל מי שמביע ביקורת על האלימות הוא בכלל גזען ונאצי ולכן אין לו זכות מוסרית לדבר ויש לסתום לו את הפה, בשם הדמוקרטיה כמובן.

עימות פוליטי הוא בסופו של דבר מאבק על שיח, וכרגע המאבק בישראל ניטש בעיקר סביב הגדרות כמו “נאצי” ו”פשיסט”. באקלים ציבורי נורמלי אולי היה אפשר להתווכח על המשמעות האמיתית של המושגים האלה, אך כיום דיון כזה נראה חסר טעם. מילים איבדו את משמעותן האמיתית ומשמשות רק כדי לתייג את הצד המואשם כמוקצה ואת הצד המאשים כנעלה מוסרית – אם היריב שלי הוא “נאצי”, הרי שאני מיד נמצא בצד של הטובים, וכל פעולה שאנקוט נגד הרעים מוצדקת. זו צורת מחשבה שכבר מזמן הפסיקה לנסות לייצר רעיונות או פתרונות, והיא מייצרת דבר אחד בלבד: אויבים.

בחברה בה פוליטיקה משולה למלחמה ואי-הסכמה רעיונית נתפסת כמשבר קיומי, שמירה על גבולות של הגינות אזרחית בסיסית משמעותה ויתור מראש ללא קרב. לכן עבור אנשים מסוימים, הדרה של מי שחושב אחרת מהם מעמדות כוח פוליטיות ומהחברה והתרבות כולה היא לא פחות מצו מוסרי. כל דבר למטה מזה נחשב בעיניהם לכניעה.

כמובן שאלימות קיימת בשוליים של שני הצדדים במפה הפוליטית, ויש לגנות בתוקף ולהוקיע כל גילוי של אלימות מכל צד כלשהוא. חשוב לעשות זאת גם בגלל שהנעלבים המקצועיים בשמאל מנצלים מיד כל גינוי כלפי המחנה שלהם כדי לנסות ולהשליך אותו על הצד השני. ההיגיון העקום הזה מסביר גם מדוע בשמאל לא חשים דחיפות לגנות את ההתנהגות האנטי-חברתית של חלק מחבריהם, אם אי אפשר להתנשא על הימין באותה הזדמנות.

מצב חירום

הפילוסוף סלבוי ז’יז’ק, אחד מהוגי הדעות הבולטים כיום בשמאל העולמי ויקיר עיתון ‘הארץ’, עוסק רבות בממשק שבין אלימות לדמוקרטיה, ואחת מטענותיו המרכזיות היא שהמוטו הליברלי הוותיק לפיו אלימות אינה דבר לגיטימי אך נצרך לעיתים כבר אינו תקף בימינו.

לדבריו, “מנקודת מבט רדיקלית, הנוסחה צריכה להיות הפוכה: עבור המדוכא אלימות היא תמיד לגיטימית (מכיוון שמעמדו הוא תוצאה של אלימות אליה נחשף), אבל אף פעם לא נצרכת – השאלה האם להשתמש בה נגד האויב תמיד תהיה עניין של אסטרטגיה”.

מה עולה לך בראש, גזען עלוב שלי, כשאתה עומד מול גבר ספרדי מדרום תל אביב עם דגל ישראל ביד?(מעלה שוב את מופע האימים בגרסתו המלאה ונשמח מאוד לעזרה בזיהוי).

Posted by Sheffi Paz on Tuesday, June 25, 2019

זהו חלק מהניסיון לשלוט בשיח ומתוך כך לשלוט גם במציאות. אותה קבוצה נוהגת כך כי הצליחה לשכנע את עצמה שאנחנו נמצאים במצב חירום, רגע לפני שצלו המאיים של הפשיזם יכסה כליל את מדינת ישראל, למרות שבפועל הדבר הדומה ביותר כיום בארץ לתנועה טוטליטארית הם החלקים בשמאל הקיצוני מהם מגיחים אותם מקללים ומכים.

מרגע שקיבלת את ההנחה לפיה אלימות היא כלי לגיטימי וההחלטה להשתמש בה היא לא יותר מטקטיקה להשגת מטרות פוליטיות, כפי שמטיף ז’יז’ק, הדרך מנאצות ודחיפות להפגנות אלימות ואף גרוע מכך יכולה להראות קצרה וקלה מאוד. היא גם צבועה מאוד כאשר היא מגיעה מאותם אנשים בדיוק שמטיפים על דמוקרטיה ושלטון החוק. לטובת אותה דמוקרטיה, יש לקוות שנשכיל להנמיך את הלהבות בהקדם ולא רק אחרי שתתרחש טרגדיה אמיתית.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

15 תגובות למאמר

  1. אכן תמונות קשות.
    קללות ותנועות ידיים (לא ראיתי מכות, אבל נניח). עכשיו באמת אפשר להכתיר את השמאל הישראלי כמוביל את תופעת האלימות בישראל של 2019 (לפי הכותרת, זה המשחק החדש של “השמאל”)
    אבל אף מילה על התגובה העדינה והמנומסת שקיבלה רותם סלע שהעיזה להביע את דעתה שחבירה עם מפלגות ערביות היא פעולה לגיטימית. אף מילה על ההפגנות השקטות והמסודרות שקרו בזמן פרשת אלאור עזריה או בעימותים בעכו
    ותזכירו לי כמה רימונים זרקו אנשי השמאל על מפגינים מהימין?
    באמת פראי אדם השמאלנים האלה

    1. התגובה שלך קורעת. הפרות הסדר בהפגנות “העדה האתיופית” (בפועל אורגנו על ידי פעילי חד”ש – עומדים ביחד) פצעו יותר מ100 שוטרים, כללו הצתת מכוניות ופגיעה באזרחים, אישה אחת קיבלה אבן בראש. לזה את קורא “קללות ותנועות ידיים”? ומנגד יש מה? התגובה לה זכתה רותם סלע? אתה מדבר על התגובות בפייסבוק או באינסטגרם? זה כאב לה שהציבור הביע את עמדתו? כמה שוטרים נפצעו במסגרת התגובות לרותם סלע? כמה מכוניות הוצתו בהפגנות למען אלאור עזריה? אתה מדבר על הקריאות שהיו בהפגנה האנמית של 200 ההזויים שהייתה מחוץ לקריה? עימותים בעכו? איזה עימותים? אתה מדבר על עשור אחורה? חזרת ל2008? עימותים בין ערבים ליהודים? איזה עמותת ימין ארגנה אותם בדיוק? מוזמן לחלוק וכמובן אנחנו מגיעים להטלת רימונים. איך לא? הרי עברו רק 36 שנה מאז הפעם היחידה שהימין כולו ולא רק משוגע בודד רצח פעיל שמאל בהפגנה. מוזר שלא הזכרת את רצח רבין זה היה רק לפני 24 שנה. מאוד רלוונטי למצב הפוליטי ב2019 ללא ספק.

    2. אוקיי בואו נפרק את הדבר
      קראו לרותם סלע בשמות באינטרנט
      ביקרת פעם בעמוד של הצל? פעלי שמאל מקללים אותו כל יום
      קללות דרך האינטרנט הם לא אלימות והם קורות ע”י השמאל וע”י הימין
      כי זה האינטרנט וכל אחד מקבל שיט באינטרנט אני הפסקתי לספור כמה פעמים קראו לי נאצי

      ההפגנות בעד אליאור עזריה לא כללו מכוניות שרופות משיכה מרכבים ולינצ’ים כן היו צעקות וזה לא היה שקט, אבל אלימות? תעשי לי טובה
      אם זאת הייתה אלימות כל הפגנה נגד ביבי היא טרור

      הדבר היחיד שיש לך נקודה אליה זה הרימונים ועל זה אפשר להגיד כמה חיילים נפצעו מאנרכיסטים שנשלחו להרביץ להם? לא מעט

      פעולות קיצוניות אנחנו רואים משני הקצוות במפה הפוליטית
      אבל ההבדל הוא שבימין הממסדי הקפידו להתרחק מהמעשים הללו ולא להצדיק אותם

      לגבי השמאל הממסדי אי אפשר להגיד את אותו הדבר

    3. תזכיר לי כמה ספינות הטביעו אנשי הימין לאנשי השמאל (אם מדברים על ירי מימין לשמאל או משמאל לימין)… כמה תיקים נתפרו לאנשי שמאל ע”י אנשי ימין בפרקליטות… כמה פתיתים ספרו בצלחת של לאה רבין… כמה שוטרים שלחו על מנת לבדוק את המתנות שהיא השאירה לעצמה… כמה בדיקות נערכו על הוצאות בית הנשיא בתקופת פרס ועל התרומות שהוא קיבל למסיבה המפוארת והדקדנטית שהוא ארגן לעצמו… כמה גידופים ובדיחות מיניות הושמעו בתוכניות ה”סטירה” שלכם על אנשי שמאל… כמה ילדות נעצרו לימים ושבועות בגלל שהורידו רגל לכביש בהפגנות נגד ההתנתקות לעומת כמות האנשים שנעצרו בעצרות לשחרור שליט… בן ציון נתניהו שקיבל משרה באוניברסיטת קורנל (אחת מהאוניברסיטאות היוקרתיות בעולם) נדחה ע”י האוניברסיטאות בישראל בגלל שהיה ימני מדי לטעמם… אוני’ חיפה החליטה שלא להעניק ד”ר לשם כבוד לפרופ’ אומן (חתן פרס נובל) בשל דעותיו הפוליטיות הימניות… יש פנים רבות לאלימות ואין דבר יותר מאיים מאלימות ממסדית שמנצלת את הכוח שלה לרדיפת יריבים פוליטיים. הדבר היחיד שהשתנה הוא ההתעקשות של הימין לקדם מדיניות ימנית והעובדה שכל האיומים לא הכניעו את נתניהו כמו את כל האחרים לפניו. אז העמותות (במימון גרמניה שבוחשת כאן כל הזמן) שלחו אתכם לרחובות והתברר שהאלימות היצרית יוצאת אצלכם החוצה בדיוק כמו אצל כולם רק בלי הגינוי התקשורתי, בלי קלוזאפים לא מחמיאים ובלי הריסון המשטרתי. מסתבר שלמרות הסיקור המפנק המראה שבקיר אומרת פתאום משהו אחר והשאלה היחידה שצריכה להשאל כאן היא כמה רחוק תסכימו ללכת על מנת להחזיר לעצמכם את כתר יפי הבלורית. לי נראה שכבר בחרתם.

  2. אנשי ימין יקרים,אם אתם מעדיפים לקבל את הקללות והגידופים מאנשי הימין שלכם,אתם בהחלט מוזמנים.

    1. את מוזמנת גם לקבל את הקללות וקריאות הנאצים מהשמאל יקירה
      אין לכם מונופול על מוסר

    2. אחרי 100 שכוללים סזון, אלטלנה, המצאת פינוי ההפגנות בכח(במסגרת הסכם אוסלו), התעלמות מוחלטת ממושג ׳תום הלב׳ בהקשר למתיישבים בהסכמת המדינה ביש״ע ועוד שאר צורות של הסתה דה-לגיטימציה ומוסר כפול:
      השמאל עדיין מראה שבן-גוריון ורבין הם בעיניו שניים מהמנהיגים הדגולים ביותר שלו במקום להתנער מהם כפי שהימין מתנער משרון הליכודניק שגם התנהל ככה. לא חסר לכם מנהיגים אחרים(שרת, אשכול, מאיר…) אז למה דווקא להאדיר את הראשונים???
      יש לימין זכות להרגיש שנואים ונרדפים וודאי שלנרדף(אם הוא העביר ביקורת על הטיעון שהוא כזה ווידא שיש הצדקה) יש זכות להשתמש באלימות ברמה זהה לזו שהוא חש שמפעילים נגדו.

  3. עפולה עוברת כל יום את השמאל שתומכת בערבים ולא ביהודים וזה מתבטא בעיתון הארץ שמסית נגד עפולה כל פעם מחדש! הם משתמשים בשם הגזענות בכדי לפגוע בעפולה! לא יתכן שבעפולה הפארק העירוני יהיה בו מעוט יהודי שמשלם מיסים לעיריית עפולה ושיבואו לפארק רוב מהסביבה שהם אמורים להיות שייכים למועצות שלהם! והם משלמים מיסים למועצות! במקום שעיתון הארץ יעזור להם בזה שהילך נגד המועצות שיבנו להם פארקים וכו… הם הולכים נגד עפולה! פשוט מגעיל היחס הזה! רוב הכפרים מסביב עובדים בעפולה והפרנסה שלהם בעפולה וככה מתנהגים אלינו כגזענים!!! אין פה גזענות בכלל! פשוט זה עיר שלנו ואנחנו רוצים להנות מהפארק כי אנחנו מדלמים מיסים ולר להיות המעוט בעיר שלנו

    1. המצב במדינת ישראל יוצא מכלל שליטה וזה קורה כתוצאה שיש במדינת ישראל שילטון ולא הנהגה בכל חוק שהוא מחוקק הוא פוגע האזרח , האזרחים פה כבר אינם מסוגלים לחיות , חודש לא גומרים , רבים יוצאים מדעתם מחפשים אחרי מי ללכת , הבלבול בין כלל האזרחים נראה היטב , התגובות תחת לחץ זה טבעיות לחלוטין הן מימין והן משמאל , רק הורדת לחץ מכלל האזרחים השראת ביטחון , אהבת אדם , הנהגה ולא שילטון יביאו את השינוי המיוחל , טרם מצאתי בכנסת כולה את האדם המתאים לביצוע המשימה , אני יושב ומעלה את הרעיונות שלי לפתרון עתידי בטוח לזמן ארוך זהו תהליך , כדי להגיע למטרה הנעלה הזו קפצתי למקום הראשון הפנוי בפוליטיקה , אך של אני סופג רפש מבפנים ומבחוץ ,,, רבותי עם ישראל מחפש מנהיג אמיתי ולא שליט … אשמח לבצע זו לעם שכן אני נצר למשפחה ספרדית ואשכנזמת גם יחד , מהצד הספרדי הן משפחה אחד היה נשיא המדינה החמישי בצד האשכנזי תתפלאו הזמרת הכי מפורסמת בעולם הערבי , היא כבר איננה בחיים אבל זוהי נקודת פתיחה מעולה להרגיע ולנביא את השלום המיוחל וחיים טובים לכולנו .. חפשו אותי ב פייסבוק ariye fishman תגלו עולם מלא של הסטוריה שטרם הכרתם … שבוע קסום ברוך וטוב לכל עם ישראל בארץ ובתפוצות

  4. הפגנה של חמישים איש (כך נאמר בסרטון) עם איש גס שדוחף ומקלל+ ציטוט של ז׳יז׳ק+ מקרי אלימות בארה״ב=״חלקים בשמאל נוטים לאלימות ״.

    הרי באופן אבסורדי כזה אפשר לטעון כל טענה בעצם.

    מי זה “השמאל״ שנוטה לאלימות? כחול-לבן? העבודה? מרצ? חדש?

    1. התשובה היא, כל מי שלא מתנער מהעמותות שמממנות את ההפגנות הללו וזה כנראה כולל את כל חבורת ה”רק לא ביבי” שנדחפת ונתמכת ע”י אותם מקורות בגרמניה, באיחוד האירופי ומחלקת המדינה בתקופת אובמה שדאגו ודואגים להם ליחס מלכותי אבל בסתר מבליעים גיחוך של סלידה. אין דבר מתעתע יותר מנימוס אדיב של אנטישמי ואין דבר מטומטם יותר מיהודי שמאלני שמזיל ריר כשהוא מתחכך איתם בטרקלינים המפוארים.

  5. פשש מצאתם שיטה לפסול אנשים עם התואר שמאלני… ועכשיו אתם שוללים עדה שלמה בעזרת הדבקת התואר שמאלנים.

    חצרוני בזמנו אמר “תוך 5 או 50 שנים המדינה תתפרק”
    נראה שזה יקרה באמת בקרוב.

    1. אנשים עם תואר שמאלני פסלו את עצמם. ועושים את זה כל פעם מחדש.מה אם כל ההתנהגות המביכה ואלימה. מה אם כל ההתבטאויות על כיבוש ונאצים. זה הימין שהפך את השמאל למילת גנאי…
      מגוחך.