בוריס ג’ונסון והברקזיט: כל התסריטים האפשריים

ראש הממשלה הבריטי החדש הבטיח להוביל את עזיבת האיחוד האירופי, אך מתמודד מול רוב שביר בפרלמנט והתנגדות במפלגתו שעשויים להביא לבסוף לבחירות

ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון | GOV.UK

בנאום הניצחון שלו, המנהיג החדש של המפלגה השמרנית וראש הממשלה הטרי בוריס ג’ונסון חזר שוב על סיסמת הקמפיין שלו: להביא את הברקזיט, לאחד את המדינה ולהביס את ג’רמי קורבין. ראשי התיבות של שלוש המטרות באנגלית הן dud, אז ג’ונסון הוסיף עוד e למען הסדר הטוב:

“DUDE, אנחנו הולכים לתת זריקת מרץ למדינה!”, אמר. נהדר, dude, אך כרגיל נשאלת השאלה: כיצד?

ואולי ניתן לסלוח לפרץ האופטימיות של ג’ונסון. היה זה כמה רגעים לאחר שניצח את יריבו במפלגה ג’רמי האנט כאשר גרף 66 אחוזים מהקולות. זהו הרוב השני בגודלו לו זוכה מנהיג של מפלגה גדולה מאז שנת 2005, ותפקיד ראש הממשלה היה חלומו של ג’ונסון מאז הילדות. אך למרות כל זאת, הזכייה בהנהגת המפלגה הייתה החלק הקל.

כראש ממשלה, ג’ונסון יורש רוב מאוד לא יציב בפרלמנט, על סף הסכנה. מתוך 639 חברים בבית הנבחרים, הממשלה זקוקה ל-230 כדי להבטיח רוב. כרגע ישנם 312 חברים מהמפלגה השמרנית, בנוסף לעשרה מהמפלגה היוניוניסטית הדמוקרטית של צפון-אירלנד (DUP) התומכים בממשלה. במילים אחרות, ראש הממשלה החדש יאלץ לעבוד עם רוב זעום של שני חברים בלבד, אחד מהם מושעה משורות המפלגה בשל חקירה על התנהגות מינית בלתי-הולמת.

ההסתמכות על ה-DUP עבור רוב בפרלמנט היא בעייתית בפני עצמה. איחוד המכסים עם אירלנד, שהיה תנאי בלתי נפרד מהמשא ומתן על עזיבת האיחוד האירופי שניהלה תרזה מיי, הוא מושא ללעג עבור חברי ה-DUP. חברי המפלגה מצפון-אירלנד חוששים, ובצדק, שהמשך הסכם המכסים יוביל לכך שצפון אירלנד תוכר תחת מערכת חוקים נפרדת מאשר שאר הממלכה.

מנגד, גם האיחוד האירופי וגם הרפובליקה האירית השכנה מתעקשים שהסכם המכסים הוא חיוני כדי למנוע חזרה לגבול קשיח באירלנד. השאלה האירית הייתה אחד המכשולים העיקרים לניסיונותיה של מיי להגיע לעסקה, וגם עבור ג’ונסון תהיה זו משימה בלתי אפשרית לרצות את כולם.

אז בהינתן המספרים השבירים, מה צריכה להיות העדיפות של ג’ונסון, ומה יקרה אם יאבד את הרוב? כדי לענות על השאלות האלה, יש לחזור לשתי האפשרויות הבסיסיות של הברקזיט.

ברקזיט עם עסקה

אפשרות זו תצריך משא ומתן בין הממשלה הבריטית לבין האיחוד האירופי, ואישור בפרלמנט של כל החלטה. משמעותו של הנתיב הזה הוא חזרה לנקודת ההתחלה מבחינת הבעיה המספרית בבית הנבחרים.

במילים אחרות, ג’ונסון יאלץ להשיג בתוך שלושה חודשים את מה שתרזה מיי לא הצליחה לעשות במשך שלוש שנים. לכך יתווסף הלחץ של ההבטחה שנתן ג’ונסון על כך שבריטניה תעזוב את האיחוד עד המועד הנקוב – ה-31 באוקטובר – הבטחה אותה הגדיר “להיות או לחדול” ולא השאירה מרחב רב לתמרון.

האם ג’ונסון מסוגל להשיג עסקה טובה יותר מזו של מיי, או לפחות להצליח למכור עסקה כלשהיא לפרלמנט? מישל ברנייר, האחראי מטעם האיחוד האירופי על ניהול המשא ומתן, כבר אמר שיקבל הזמנה לשוחח עם ג’ונסון, כך שכל שנותר הוא לחכות ולראות.

ברקזיט בלי עסקה

אפשרות זו משמעותה למעשה עזיבה של האיחוד מבלי להתחשב בעמדת בריסל או להמתין לאישורה, אך עזיבה חד-צדדית ללא אישור הפרלמנט הבריטי היא סיפור אחר לחלוטין. כבר אתמול, חברי בית הנבחרים הצביעו נגד החלטה שהייתה מאפשרת לממשלה לעקוף את הפרלמנט כדי לכפות יציאה ללא עסקה.

אך ישנם גם שרי ממשלה מהמפלגה השמרנית התומכים בהישארות באיחוד. חברי “ברית המורדים” הזו כבר הודיעו שיהיו מוכנים להפיל את הממשלה אם יהיה בכך צורך כדי להימנע מיציאה ללא עסקה. ג’ונסון ערך פגישות פרטיות עם חלק מהם בניסיון לשכנע אותם אחרת, אך לא בטוח שזה יספיק. כפי שדיווח עיתון ה’טיימס’ בלונדון, יותר מעשרים חברי פרלמנט שמרנים שוקלים הצבעה נגד הממשלה במקרה בו היא תנסה לכפות בכוח את עזיבת האיחוד האירופי ללא עסקה.

כל הבעיות והמכשולים הפוטנציאליים האלה מראים כי ישנו צורך, כנראה שבלתי-נמנע, בדבר אותו הן מבקריו והן תומכיו של ג’ונסון ניסו לקדם מזה זמן: בחירות כלליות. מהלך כזה, עם התחרות העולה מצד מפלגת הברקזיט החדשה ומהמפלגה הליברלית-דמוקרטית שקמה לתחייה, יכול להוביל לתוצאה מאוד לא רצויה מבחינת ג’ונסון וממשלתו. למרות זאת, ישנם כאלה הסבורים שהודעה על בחירות בהקדם יכולה לשחק לטובתו – אם הבחירות יקרו בכל מקרה, הרי שעדיף לו להוביל את הדרך.

ומה לגבי הסיסמה של להביא את הברקזיט, לאחד את המדינה ולהביס את ג’רמי קורבין? מכל הבחינות האלו, בוריס ג’ונסון לוקח סיכון גדול, אך גם כזה שעשוי להשתלם ובגדול.


הטור התפרסם לראשונה באתר ‘נשיונל רוויו‘.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

8 תגובות למאמר

  1. הזדמנות היסטורית לאיחוד בין בריטניה לארה”ב!
    סיימו את הסכסוך המטופש מ1776 – שמפלג ומחליש את הציביליזצייה הדמוקרטית האנגלוסקסית ואת האנושות.

    בשלב הבא יש לצרף לאיחוד את “ממלכות חבר העמים” קנדה אוסטרליה ניו זילנד…

    דמיינו – ארה”ב – יחד עם בריטניה יחד עם אוסטרליה (יבשת) קנדה (המדינה השנייה בגודלה בעולם עם משאבים עצומים)…. זה מעצמה מאוחדת שיכולה להתמודד עם הדיקטטורה הסינית ועם רוסיה ועם האיסלם הרדיקלי.

  2. תכיר אנגלים ואז תדבר.
    האנגלים ׳שונאים׳ את אמריקה ואת תרבותה שינאה עזה.
    הם בזים לקפיטליזם המתנכר העשיר האמריקאי.
    זה פשוט לא ריאלי בכלל.

    לדעתי הצנועה יתקיימו בסוף בחירות בהם אני מסופק האם יעלו שוב השמרנים.

    1. אני מכיר את המדינות של האיחוד האירופי והן שונאות זו את זו הרבה יותר משהאנגלים שונאים את האמריקאים.
      אין באמת הבדל בין אוסטרלים קנדים אנגלים ואמריקאים – וביחד יש להם עוצמה מטורפת.
      נ.ב. בוריס ג’ונסון חי שנים רבות בארה”ב ואשתו של הנסיך הארי אמריקאית.

      אני מדבר על “ממלכות חבר העמים” ולא על “חבר העמים הבריטי” – שזה שני דברים שונים – “ממלכות חבר העמים” זה מדינות מפותחות ודמוקרטיות שלכל אחת עוצמה כלכלית (חלקן מעצמות בזכות משאבי הטבע וההון האנושי שלהן שלהן, וחלקן מקלטי מס זעירים אבל עם המון כסף). “חבר העמים” כולל כל מיני רפובליקות בננה באפריקה שהבריטים פעם עברו בהן ובנו איזה בניין.

  3. אלה כל האפשרויות שהכתב חושב שיש.
    אני למדתי, שהכתבים לא כתבו את התורה,
    ולכן, יתכן שיש עוד אפשרויות שהכתב לא מכיר.

  4. השמאל והתקשורת והמשפטנים והכחלונים מונעים, מונעים מהעם, הריבון, הפרלמנט, הכנסת, לבחור את הרשות השופטת.
    אנשים פרטיים בוחרים עליונים. אנשים פרטיים! שאיש לא בחר.
    נמחקה הדמוקרטיה.
    בוטלה חירותנו.
    נהרס החופש שלנו ונהרסה הדמוקרטיה שלנו ונמחקה חירותנו.
    עם שלם נמחק והמשפטנים והשמאל עקפו אותו לגמרי.

  5. כבן אדם החי ונושם את האנשים והפוליטיקה הבריטית, אתה טועה. נקודה.

    הדבר היחיד שיכול להפתיע, הוא שג׳ונסון יצליח להיפרד מהאיחוד עם/בלי הסכם בתאריך שהבטיח כשבריטניה על הגובה בתמיכת הפרלמנט.
    נכון לעכשיו, טראמפ ור״מ קנדה כבר הודיעו שהם מחכים כבר להיפרדות של בריטניה מהאיחוד ע״מ שיוכלו להגדיל ולשנות את הסכם הסחר ביניהם.
    נכון להיום שותפת הסחר הגדולה של בריטניה הינה ארה״ב, וטראמפ אמר שאחרי הברקזיט הסחר בין 2 המדינות יכול לקפוץ גם פי 5!!!!!!

  6. הפרלמנט לא יכול לעצור את הברקזיט, הוא ייכנס לתוקף ב31/10 כברירת מחדל, ואין שום דרך לשנות זאת. גם אם תהיה הצבעת אי אמון והממשלה תיפול זה לא יחייב את ג’ונסון לעצור את הברקזיט. אומנם יש מנהג שממשלת מעבר לא מחליטה החלטות גדולות, אבל זה רק מנהג, ולא חובה לנהוג כך. וחוץ מזה, היות שהברקזיט הוא ברירת מחדל, עצירתו היא שתהיה הצעד שחורג מסמכות ממשלת מעבר