דעה: בן-גוריון הניח את היסודות לישראל, נתניהו שדרג ושיפר אותה

מצבה של ישראל בכל התחומים טוב יותר כיום מאי-פעם ולכן הציבור ברובו ממשיך להצביע עבור נתניהו, שהפך לראש הממשלה בעל הכהונה הארוכה ביותר

נתניהו ובן-גוריון | קובי גדעון, לע"מ

כהונתו של בנימין נתניהו עדיין לא הסתיימה, אך כבר עתה ברור כי הוא ייזכר כאחד מראשי הממשלה הבולטים שקמו למדינת ישראל. בסוף השבוע שעבר עקף נתניהו את  דוד בן-גוריון כמי שכיהן במשך הזמן הרב ביותר בתפקיד (13 שנים ו-132 ימים עד כה לנתניהו, לעומת 13 שנים ו-127 ימים של בן-גוריון בסך הכל), עובדה שיכולה להעיד כי בניגוד לתזת "העדר" שניסה מחנה השמאל להטמיע בשיח הציבורי כלפי מצביעי הימין, הרי שנראה כי רובם בסך הכל מרוצים מהנהגתו ובוחרים בו פעם אחר פעם.

אמנם השוואה בין נסיבות התקופות השונות אף פעם לא תוכל להיות מדויקת לחלוטין, אך העובדה היא שישראל בתקופת בן-גוריון (ובעיקר כהונתו המוקדמת) הייתה פחות דמוקרטית ופחות ליברלית מישראל של היום. תחת ראש הממשלה בן-גוריון, קולו של העם היה מוגבל והאופוזיציה הרוויזיוניסטית למפא"י סבלה מדיכוי שלטוני שבא לידי ביטוי גם בבחירות. במילים אחרות, בניגוד לתקופת נתניהו, במשך השנים הרבות של בן-גוריון לא הייתה חלופה שלטונית אמיתית לשמאל, עובדה שרק מעצימה את הישגו האישי של נתניהו.

הסיבה העיקרית בגינה הצליח נתניהו לעקוף את זמן הכהונה של בן-גוריון ולהיבחר על-ידי הציבור פעם אחר פעם, נובעת מיכולתו לתרגם את האיכויות האישיות שלו לכדי מעשה במגוון תחומים. בתחום הפוליטי, נתניהו הצליח ליצור בריתות פוליטיות ארוכות וקצרות-טווח, כולל עם ברי-פלוגתא, ולבצע חיבורים בין מחנות מנוגדים בהקמת קואליציות וממשלות.

מעל הכל, נתניהו הצליח לקשר את המפלגות החרדיות למחנה הימין בעוצמה ובמחויבות שלא הייתה קיימת בעבר, באמצעות הגשר בין מסורת ישראל לגאווה לאומית. מהלך זה הוביל לכך שניצחון השמאל בבחירות הפך למשימה כמעט בלתי-אפשרית בעשור האחרון. כמובן שגם בתוך מפלגתו הצליח נתניהו לבצר את מעמדו, מה שאפשר לו לפנות משאבים לעניינים חשובים יותר.

בתחום הכלכלי, נתניהו שחרר את התכנון המרכזי והריכוזיות שאפיינו את הכלכלה הישראלית בעשורים הקודמים ומנעו ממנה לשגשג. השינויים העמוקים שביצעו ממשלות נתניהו בתחום הרגולציה והחסמים בשוק הובילו לירידה ביוקר המחיה ולהיצע נרחב יותר של מוצרים וטכנולוגיות. נכון שגם כיום נותר עוד מקום רב לשיפור בתחום, אך העובדה היא שמצבה הכלכלי של ישראל מעולם לא היה טוב יותר.

לחופש הכלכלי יש גם משמעויות נרחבות יותר כאשר הפריחה הכלכלית הובילה להתעצמות ביטחונית, שהובילה לשגשוג מדיני. בפן הביטחוני, תחת ממשלות נתניהו חוותה ישראל את התקופות השקטות ביותר בתולדותיה. בעזה, חמאס מבודד, מורתע ונתון במצוקה כלכלית. בשנה האחרונה ארגון הטרור מנסה להתחמק ממצבו הקשה באמצעות פרובוקציות שיחבלו באסטרטגיה הישראלית, ולא מצליח. בצפון, חיזבאללה נזהר שלא להרים את ראשו ולבצע טעות שיתחרט עליה, גם כאשר ישראל פועלת נגדו ונגד מפעילתו איראן בסוריה עם עשרות תקיפות בשנים האחרונות. מול איראן, ישראל פועלת באופן מתמשך כדי למנוע התבססות צבאית בסוריה, וההשפעה של נתניהו על ממשל טראמפ תרמה מאוד להחלטה על יציאת ארה"ב מהסכם הגרעין וחידוש העיצומים הכלכליים והלחץ הבינלאומי נגד משטר האייתוללות.

נתניהו והנשיא טראמפ | U.S. Embassy

בתחום המדיני, ישראל הקטנה היא כיום מעצמה אזורית, ובנושאים מסוימים הפכה גם לכוח עולמי עולה. נתניהו הפך לבן-בית אצל המנהיגים החשובים בעולם, ובכך הפך גם את ישראל לכוח שהמעצמות הגדולות מתחשבות בו ומעוניינות לשתף עמו פעולה. בתהליך ארוך ומייגע, נתניהו הבין כי הישועה לא תצמח מיבשת אירופה העוינת, ופנה למדינות מזרח אירופה, אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית – שם ישראל חווה פריחה אדירה שמורגשת גם בתחום הכלכלי.

כל התהליכים האלו קרו תוך כדי תוך התחממות ביחסים עם מדינות ערב וצמצום השפעת הנושא הפלסטיני בסדר-היום העולמי, ויחד עם החלטות היסטוריות שהתקבלו בזמן כהונת נתניהו, כמו ההכרה האמריקנית בירושלים כבירת ישראל ובגולן כשטח תחת ריבונות ישראלית. התפיסה הריאליסטית וראיית הנולד בשילוב עם ניסיון פוליטי ומדיני יקר מפז, הציבו את ישראל על הבמה העולמית במקום בולט יותר מאי-פעם.

דוד בן-גוריון היה ממקימי המדינה והניח את התשתית לישראל שאנו מכירים כיום. בנימין נתניהו השכיל לבנות על התשתית הזו ולשפר אותה מכל הבחינות והוא ממשיך לעשות זאת עם המנדט שהוא מקבל מאזרחי ישראל.


עומר דוסטרי איש תקשורת וחוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

17 תגובות למאמר

  1. כאשר ראש הממשלה יקפיד על אורח חיים צנוע, אשר מהווה דוגמא אישית לפייט אקטיבי בתאוות ובכמיהות לכוח, לכסף, להדר, לאוכל, לשתיה ושאר ממכרים שיכולים להיראות מהצד כחשובים . אז אולי נמדוד לו וותק.

    עד אז יש דרך לו ארוכה שממש לא נמדדת בוותק כלשהו.

    1. אם כל הביקורת שלך על נתניהו זה שהוא מנהל אורח חיים ראוותני יותר מבן גוריון אזי כנראה שנתניהו הוא אכן מנהיג מצויין , יותר מבן גוריון מכיוון שאתה מתעסק בתפל שבתפלים.
      אם היה מדובר על מנכ"ל חברה שמביא תוצאות יפות אבל מנהל אורח חיים ראוותני מול מנכ"ל חברה שמביא תוצאות נמוכות יותר משמעותית אבל חי בצניעות והוא אחלה גבר. כנראה שהיית מבין לבד שלאורח חייהם של המנכלים הללו אין קשר לתוצאות שלהם ולהמשך עבודתםן בחברה

    2. ידידי, הסטנדרטים שביבי נדרש לעמוד בהם – אף מנהיג בעבר לא נדרש לעמוד בהם:
      "מנהיג הפועלים" שלנו – בן גוריון, חי בוילה דופלקס ענקית על שפת הים כשמשפחות הפועלים שהוא "מייצג" חולקות דירות עם משפחות נוספות (כשהמטבחון, השירותים והאמבטיה משותפים לכל המשפחות); אותו בן גוריון "צנוע", בימי השואה, כשיהודי אירופה רעבו לקליפת תפוח אדמה – החזיק פילגש בניו-יורק ובילה איתה במלונות יוקרה, על חשבון יהודים יקרים שתרמו כספים כדי להחזיק את מוסדות הציונות; לבן גוריון גם היתה חולשה לספרים ששלחו לו במתנה מניו-יורק, ואשתו היתה "שוכחת" לשלם במכולת.
      לוי אשכול ומשה דיין קיבלו ליווי של השב"כ לדירות העינוגים שלהם שנקנו בכספי המדינה; משה דיין חמד עתיקות שהיו רכוש המדינה;
      ושמעון פרס קיבל תרומות עתק בלתי מפוקחות וחילק מכוניות יוקרה ופינוקים – מקופת המדינה, למאהבת שלו בצרפת.
      עכשיו בוא ספר לנו מה דעתך על אורח החיים הזה של גיבוריך.

    3. נתניהו הוא האדם היחיד שיש לו יסודות מוצקות אדם צנוע שדואג לכל אדם ואדם נכון שהקינאה מעבירה
      את האנשים מדעתם וקשה להם לראות אדם כל כך מוצלח
      אין מה לעשות תפנימו ראש הממשלה שלנו הוא גדול
      מהחיים הוא לדעתי גדול הדור פשוט אנחנו צריכים להודות לאלוקים שהעניק לנו אדם כזה שקול מדהים שאין כדוגמתו כל העם אוהב אותו אך הקינאה קשה המוות העולם כולו אוהב ומפרגן אין דברים כאלה פשוט מלאך

    4. אתייחס רק למפורסם ולמוסכם. בן גוריון היה נכנס לחנות ספרים , מסמן את הספרים המוצאים חן בעיניו, יוצא החוצה והעוזר שלו היה אוסף את הספרים לחבילה ונוטל וכמובן בלי לשלם. מנהיג העם נעלה מעל התשלום.

  2. ביבי הוא ראש ממשלה כי השמאל כל כך מטומטם ועיקש וראש בקיר בקשר לפלסטינים וחזון 2 המדינות שאין ברירה אלא להצביע לביבי ולימין. יש בו סגולות מסויימות, אין ספק, אבל אין להתעלם מהעובדה שהוא חייב את ההצלחה שלו לטמטום הרב של הצד האחר

    1. ביבי הוא גדול ההססנים כראש ממשלה, ומפחד סידרתי מהכרעות. לכן העם שגם הוא מפחד מהכרעות ודוגל בשיטת הרע שאני מכיר עדיף על זה שאיני מכיר, ממשיך להצביע לו. רוב העם הוא לא שמאל ולא ימין, הוא פשוט מנסה להרים את הראש מעל המים. לכן השמאל והימין האידיאולוגי אינם מחזיקים מביבי, כי הוא לא מקדם את חזונם הפוליטי, אך לרוב העם שאינו מצויד בהשקפת עולם אמיתית ומגובשת ביבי הוא מספיק טוב, או כמו שרבים אומרים "אבל אתה מכיר מישהו אחר שיכול להחליף אותו?"

    2. "ביבי הוא גדול ההססנים"?
      אתה טועה.
      לנתניהו יש טקטיקה של שחקן שחמט שנועדה לשרת את האסטרטגיה שלו.
      בנסיבות שבהם הוא הגיע לראשונה לשלטון ב-96 לאחר הסכמי אוסלו, הוא הציב לעצמו את המטרה לתקן את נזקי ההסכמים האלה ולתת להם לגווע לאט ובהדרגה. וזאת הוא הצליח לעשות אפילו במהלך 8 ש' אובמה תומך האסלאם.
      הוא לא הססן אלא מנהיג שנזהר לא לצאת למלחמה (למשל בעזה) מהסוג שבסופה לא תהיה זו ישראל שתקצור את פרותיה אלא חמאס… או פת"ח.
      חמאס, הפרוקסי האיראני, מנסה לכפות עלינו מלחמה כדי לזכות בפירות שיגיש לו העולם בתמיכת האו"ם והאיחוד האירופי, ואילו אנשי השמאל שמלכתחילה יצרו את "בעיית עזה" בעקבות ההתנתקות במקום להכות על חטא נוהגים כמוך לתקוף את נתניהו ולהדביק לו שמות גנאי…

      בימין וגם בשמאל מכירים בעובדה שנתניהו הוא שמונע מהשמאל להגיע לשלטון… (מכאן מסע הרדיפה וההכפשות ממחנה "רק לא ביבי")
      וגם, הימין האידאולוגי מודע היטב לכך שרק במסגרת הנהגת נתניהו ניתן להיפטר מהסכמי אוסלו שאש"ף מצידו מעולם לא התכוון למלא אחריהם ובכיריו אמרו בגלוי בשלל ראיונות בתקשורת הערבית שהסכמים אלה לא היו אלא "הסכם חודייביה" שנועד לזרות חול בעיני המערב ובעיני השמאל הישראלי.
      ואילו "חכמי" השמאל לא מסוגלים לחשוב על דבר מחוץ להסכמי אוסלו ומנהיגי המחנה שלכם, כמו גנץ, אומרים במפורש שעם היבחרם ימשיכו להעביר "שטחים" נוספים לרש"פ. עיין אזהרות מאת האלוף במיל' גרשון הכהן

  3. נתניהו הוא ראש הממשלה הטוב ביותר שהיה לנו ומקווה שימשיך לתפארת מדינת ישראל.

  4. גם לנתניהו אין חלופה שלטונית אמיתית לא בימין ובוודאי לא בשמאל. גם לא במחנה האופורטוניסטי שבאין אידאולוגיה הוא שבשבת המתחזה למרכז.
    אין ברירה אלא להודות שבשדה הפוליטי כולם גמדים בהשוואה אליו. ברגע שיש מנהיג בסדר גודל שלו צריך הרבה תמימות או הרבה טיפשות לרצות לחפש לו תחליף מקרב הננסים המבקשים לקרוא עליו תיגר. לא נותר להם אלא לצווח "שחיתות!" וזאת בשעה שלמרבית האירוניה כל אחד מהם סוחב מטען שחיתות כבד משקל על גבו..
    כדי שישראל תמשיך לצמוח ולשגשג מוטב לנו שנתניהו ימשיך להנהיג. רק לחשוב איפה היינו ב-2009 ואיפה אנחנו היום

  5. אדם בעל יכולות אישיות ורטוריות גבוהות, אך שהותו הארוכה בתפקיד ראש הממשלה הגיעה למיצוי ולא בכדי פרשיות השחיתות נערמות, הממלכתיות מתפוררת והעתיד של החברה הישראלית המשוסעת לא מבשר אופטימיות, כך שלמרות הקילוסים של הכתב צריך לזכור שגם זה באחריות נתניהו…
    אני מסכים שהמצב הכלכלי והביטחוני טובים ולכן אנשים ממשיכים לבחור ליכוד, אבל אין להשוות בין החזון וגדלות הרוח של בן גוריון לבין נתניהו הקמצן, העסקן והפרנואיד.

    1. חחחה…
      ב"לא בכדי פרשיות השחיתות נערמות"-
      כוונתך לכך שהשמאל המכיר בעובדה שרק מנהיגות נתניהו מונעת ממנו לשוב לשלטון נזקק לפטנט פוליטי ישן ובדוק של תפירת תיקים. זהו פטנט שנוסה כבר בהצלחה רבה ע"י היועמ"ש איש השמאל מיכאל בן יאיר לביצוע "סיכול ממוקד" ליעקב נאמן עם מינויו לשר המשפטים ולאחר שזה הודיע לו שהוא עומד להיות מוחלף ביועמ"ש אחר. באותה השיטה נעשה סיכול ממוקד גם לרפול, לקהלני…ולחיים רמון…שכשר המשפטים ביקש לערוך רפורמות בפרקליטות. עד שהפוליטיקאי "החשוד בשחיתות" ש"פרשיות השחיתות נערמות" סביבו בקפידה באמצעות עיתונאי החצר מסוג אברמוביצ'ים ודרוקרים המפזרים רמיזות ש"אין עשן בלי אש" ו"יש דברים בגו", ע"י המשטרה החוקרת והפרקליטות שעובדת קשה מאוד, עד שהפוליטיקאי מצליח להוכיח את חפותו הטריק משיג את מטרתו.
      בעולם מכירים את שיטת החיסולים הפוליטיים באמצעות תפירת תיקים ע"י יריבים פוליטיים . תרגיל דומה נעשה לדומיניק שטראוס-קאהן כדי לסלקו מתפקיד יו"ר הקרן המטבע הבינ"ל.
      זו שיטה נפלאה: קודם לתפור תיקים מצוצים מהאצבע ואחר כך לטעון ש"המושחת" לא יכול להמשיך בתפקיד.
      ב"החברה ישראלית משוסעת"-אם כוונתך להפגנות האתיופים אז כל העוקב אחר נתיב הכסף מגלה שמי שעמד מאחורי ההפגנות הללו ומי שעוסק בשיסוי ובשיסוע איננו נתניהו אלא ארגוני השמאל והפעם מדובר בעמותת "עומדים ביחד" (מוסי רז ממר"צ אחד מהפעילים) שממומנת ע"י הקרן לישראל חדשה (NIF) כמו גם ע"י קרן רוזה לוקסמבורג בגרמניה. עמותתה זו סיפקה את ההסעות לתל אביב היא גם סיפקה את הפלקטים והיא זו שהדריכה את האתיופים מה עליהם לטעון ואיך להרים ידיים כאילו הם אזוקים. בדיוק כמו בהפגנת המסתננים מאפריקה שארגנה ומימנה הקרן לישראל חדשה ב-2014 נגד השבתם למולדתם.
      מנגד כתב הפלילים אבי אשכנזי שדיווח על 14 תיקים פליליים של סלומון טקה פוטר מוואלה כי אסור להפריע לאג'נדת השמאל "החברה הישראלית משוסעת וזה באחריותו של נתניהו" ואילו אבי אשכנזי במקום זאת מדווח על שוטר מסכן שעמד בסכנת חיים עם ילדיו הקטנים מול בריונים בעלי תיקים פליליים שרגמו אותו באבנים. לא יפה…
      אגב גם זו שיטה עתיקת יומין של הבולשביקים בראשות לנין שאמר "כמה שיותר רע ככה יותר טוב" והתכוון לכך שיש לזרוע בחברה שיסוי ושיסוע כדי לייצר דמורליזציה. מצב שישרת את האינטרס הבולשביקי להצטייר כמושיעי החברה. בשיטה הזאת נעשה השימוש גם בידי הנאציונל סוציאליסטים בגרמניה בשנות ה-20 וה-30.

  6. כתבת: "האופוזיציה הרוויזיוניסטית למפא”י סבלה מדיכוי שלטוני שבא לידי ביטוי גם בבחירות. במילים אחרות, בניגוד לתקופת נתניהו, במשך השנים הרבות של בן-גוריון לא הייתה חלופה שלטונית אמיתית לשמאל, עובדה שרק מעצימה את הישגו האישי של נתניהו.".

    א. איך בא הדיכוי לידי ביטוי בבחירות? אתה רומז שהבחירות לא היו טהורות? כי אם הם כן היו טהורות, אני לא מבין למה אתה מתכוון.
    ב.אתה מתעלם ממימד אחר – השליטה של יו"ר המפלגה בתוך מפלגתו שלו. לבן גוריון אף פעם לא היה מעמד כשל נתניהו בתוך מפא"י, ולמעשה זה מה שהוביל למפלתו בסופו של דבר. צריך לזכור – בן גוריון נפלט ממפא"י, והפך לאויב השנוא עליהם ביותר (אפילו יותר מבגין). לביבי לעומת זאת, לפחות בארבעת השנים האחרונות, ואפילו במידה נמוכה יותר בשנים שלפני כן – יש מעמד על בליכוד, עד שאיש אינו מעז להתחרות נגדו. כל הצעה שמעלה במפלגה זוכה מיד לאשרור המוסדות המפלגתיים השונים, וכל ח"כ שם יודע שאם רק ירמז נגד ביבי – הקריירה שלו הסתיימה. עובדה זו מעצימה בהרבה את הישגו האישי של בן גוריון, לא של ביבי.

    1. פשוט שטויות.
      עד התעוררותה המחודשת של פרשת "העסק הביש" ב 1961 (פרשה שהתרחשה דוקא כשבן גוריון היה בשדה בוקר), הוא נהנה ממעמד על במפלגתו ואיש לא העז לערער על מנהיגותו.
      יותר מזה: כשמישהו בשורות האחרונות של ספסלי מפא"י היה מעז לצעוק משהו בנאום של בן גוריון, הוא מיד היה חוטף מכות רצח מבריוני "סדרני פלוגות הפועל" של יוסף אלמוגי.
      די להקשיב לנאום ה"תן לי אשראי" של לוי אשכול כדי להבין עד כמה ההערצה וגם הפחד מבן גוריון היו קיימים גם אחרי שהוא כבר לא שלט במפא"י.
      לדעתי מה שחיסל את הקריירה הפוליטית של בן גוריון היה הגיל. ב 1963 הוא כבר היה בן 77 ולא ממש במיטבו. גם בספריו של מיכאל בר זהר שהיה עוזרו באותן שנים הענין עולה.
      בן גוריון היה מנהיג גדול וכך גם נתניהו. הם פעלו בתקופות כל כך שונות עד כי ההשואה ביהיהם לטעמי פשוט מיותרת.

  7. את יסודות המדינה בנו בצורה כל כך עקומה הן מבחינת התשתית החומרית והן מבחינת התשתית האנושית, עדים אנו לה היום כמו כבלי הבירוקרטיה השולטת בחיינו נצר לשלושת מפא"י ובן גוריון.