בית הדין לעררים בת"א מושבת כמעט לחלוטין קרוב לחודשיים

מי שהגיע בשבועות האחרונים לבית הדין לעררים בתל-אביב, הממוקם בקומה השנייה של בניין ישן בדרך בגין בעיר, מצא לרוב את הדלתות סגורות. למעשה, מלבד מספר מקרים דחופים במיוחד כמו בדיונים של העובדת הפיליפינית שאשרתה פגה ואמורה לעזוב את הארץ, הסניף המרכזי של בית הדין העוסק בענייני כניסת ושהיית זרים בישראל כמעט ושבת מפעילות מאז ראשית חודש יוני.

בחודש רגיל, עוברות בכל אחד ממרכזי בית הדין הנמצאים בתל-אביב, ירושלים, באר שבע וחיפה, מאות בקשות של מסתננים וזרים אחרים לכניסה לישראל וקבלת מעמד, או תיקים הקשורים לבני משפחה של מחבלים שביצעו פיגועים. בכל אחד מבתי הדין מכהנים דיין אחד או שניים, והמשמעות של השבתת בית דין כמו זה בתל-אביב לתקופה כה ארוכה היא כפולה: נוצר עומס גדול אף יותר על הדיינים בבתי הדין האחרים, וחמור מכך, יש כאן פגיעה אפשרית במקרים הומניטריים דחופים.

המצב מתסכל עוד יותר כאשר מתברר כי הסיבה להשבתה הארוכה הם מאבקי כוח בצמרת משרד המשפטים והתנהלות תמוהה שהביאה לכך שלמעשה אין כיום במשרד מספיק דיינים כדי להפעיל את בית הדין בתל-אביב.

דייני בית הדין לעררים מתמנים לתקופה בת חמש שנים, אשר בסיומה אמור להחליט שר המשפטים האם להאריך את המינוי בחמש שנים נוספות. לפני חמש שנים, בראשית חודש יוני 2014, מונו לבתי הדין ארבעה דיינים חדשים: באפי תם ודותן ברגמן בתל-אביב, ואלעד אזר ושרה בן-שאול בירושלים. מועד תום הכהונה של הארבעה נקבע ליום ה-31 במאי 2019, ומלבד בן-שאול שהודיעה על פרישתה, שלושת הדיינים האחרים חיכו להחלטת שרת המשפטים לשעבר איילת שקד לגבי המשך הכהונה.

לגבי הדיין אלעד אזר, שנודע במספר פסקי דין תקדימיים ומעוררי מחלוקת שנתן נגד עמדת המדינה ולטובת מסתננים ומחבלים, החליטה השרה שקד כי היא אינה מעוניינת בהמשך כהונתו. כפי שדיווח אבישי גרינצייג ב'מעריב' ב-3 ביוני, שקד "הובילה להדחתו חרף מחסור בכוח אדם בבתי הדין", ימים ספורים לפני שסיימה את תפקידה במשרד המשפטים. שני הדיינים האחרים, תם וברגמן, לא עוררו התנגדות מיוחדת להמשך כהונתם שהייתה אמורה להיות מוארכת בחמש שנים נוספות בכפוף לאישור השרה.

חוות דעת תמוהה של היועמ"ש מנדלבליט שניתנה בעניין, קבעה כי טרם ההחלטה הסופית יש לכנס את הוועדה לבחירת דיינים כדי להמליץ על דיינים חדשים שימלאו את מקום העוזבים. המשמעות היא שכל עוד לא התקבלה החלטה סופית בעניינם, הדיינים המדוברים ממשיכים להיות מועסקים במשרד המשפטים – אך אינם יכולים לדון בתיקים. משמע, בחוות הדעת שלו מנדלבליט לא הועיל בדבר לתפקוד בית הדין, אבל הועיל מאוד למשכורות הדיינים שכהונתם הופסקה.

אבל זו רק ההתחלה. על-פי גורמים במשרד המשפטים, מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר אמי פלמור וראש בית הדין לעררים מיכל צוק-שפיר הנחשבת כמקורבת לפלמור, רצו בהמשך כהונתו של הדיין הקיצוני אזר. התרגיל המשפטי שבו נקטו היה להשתמש בחוות הדעת של מנדלבליט כדי לטעון בפני השרה שקד שלא ניתן לחדש את הכהונה לשניים מהדיינים בזמן שמחליטים על סיום תפקידו של אזר, ולכן היא נדרשת להאריך את הכהונה של שלושתם, אחרת היא תפגע בתפקוד בית הדין. במקביל, ארגוני השמאל HIAS ו'המוקד לפליטים ומהגרים' פנו לפני כחודש ליועמ"ש מנדלבליט בנושא, במה שנראה כניסיון לחזק את אלעד אזר משמאל ולהעניק לחוות הדעת של מנדבליט תוקף נוסף.

על פי הגורמים במשרד, פלמור וצוק-שפיר ניסו ללחוץ על השרה שקד שהייתה מצויה אז בעיצומו של קמפיין בחירות כדי לקבוע "עובדות בשטח" ולהשאיר את אלעד אזר. לכך התווספה העובדה כי בסבב המינויים האחרון שנערך בדצמבר 2018, לא עלה כלל על הפרק שיבוצם של דיינים חדשים בתל-אביב במקום תם וברגמן שעמדו לפני תום כהונתם, ותחת זאת מונו שני דיינים חדשים לבית הדין בירושלים, במקום שרה בן-שאול הפורשת ומנחם פשיציטקי ש"הועזב" מתפקידו בסוף השנה שעברה לאחר עימות עם צוק-שפיר. הוועדה לבחירת מועמדים הודתה אז כי "ישנה חשיבות ודחיפות באיוש התפקידים בהקדם האפשרי", וזאת על רקע "עלייה משמעותית של תיקים שהוגשו בחודשים האחרונים".

מצד אחד, השרה שקד החליטה, למרות דברי פלמור וצוק-שפיר, שלא להאריך את כהונתו של אזר. אך מצד שני, משום מה היא קיבלה את דרישת שתי הפקידות, ולא האריכה את כהונת שני הדיינים האחרים. כך נוצר מצב שעד היום לא התקבלה החלטה בנוגע לשני הדיינים מתל-אביב, וכהונתם פגה בלא שימצאו להם מחליפים. התוצאה של כל הסאגה המשפטית-ביורוקרטית הזו הייתה שבית הדין בתל-אביב נותר ללא דיינים פעילים, ולמעשה פעילותו כמעט מושבתת במשך קרוב לחודשיים.

ירידה חדה בתפוקה

מבדיקה של מאגר ההחלטות באתר משרד המשפטים המכיל את רוב ההחלטות שנתנו דייני בית הדין לעררים, עולה כי בחודשיים האחרונים חלה בתל-אביב ירידה חדה בתפוקת בית הדין.

לשם השוואה, החל מחודש אוקטובר 2018 ועד לסוף חודש מאי 2019, פרסמו הדיינים בתל-אביב בממוצע מדי חודש כ-370 דיונים בבקשות, בחינות ערעורים, פסקי דין והחלטות אחרות. בחודש יוני, שבראשיתו עזבו הדין תם וברגמן ללא שמונה להם מחליף, ניתנו 160 החלטות בלבד, כולן מידי דיינים שאינם שייכים לבית הדין בתל-אביב והוזעקו אליו כדי לטפל בבקשות הדחופות, וביניהם גם ראש בית הדין מיכל צוק-שפיר. (החל מראשית חודש יולי ועד לסוף השבוע הנוכחי, ניתנו 130 החלטות בלבד, אך מיום ה-15.7 בית הדין נמצא בפגרה, בה ניתנות החלטות דחופות בלבד).

אם לא די בכך, הפעילות המועטה בתל-אביב ירדה כמעט לאפס בשבוע האחרון וזאת בשל סמינר מקצועי בהשתתפות שופטים מגרמניה, אליו הוזמנו כל אנשי בית הדין לעררים. במשרד המשפטים טוענים כי מדובר בהשתלמות שנקבעה זמן רב מראש ותוכננה לתקופת הפגרה וכי הדיינים משתתפים רק בחלק ממנה, אך בכל זאת ניתן לתהות האם לאור מצוקת כוח האדם היה חיוני לערוך אותה בעת הזו.

זו רק דוגמה להתנהלות הקלוקלת סביב בית הדין לעררים, שאמנם פחות מוכר לציבור הרחב אך משמש כחלק חיוני ביישום מדיניות ההגירה של ישראל. כפי שמוכיחה פרשה זו בנוסף לפרשות העבר הקשורות לבית הדין והעומדת בראשו, קבוצת פקידים כוחנית שחבריה דואגים אחד לשני ופועלים במחשכים לעתים נגד מדיניות הממשלה, מנצלים הן את חוסר המשילות המופגן מצד השרים והן את חוסר הידיעה של הציבור, כדי לעשות בבית הדין כרצונם. התוצאה: חוסר תפקוד והשבתה שסופה אינה נראה באופק, ופגיעה חמורה באלו הזקוקים באמת לבית הדין.

בשבוע הבא: כיצד פקידי משרד המשפטים השתלטו על הוועדה לבחירת דיינים ועל הליך המיונים לבית הדין לעררים, תוך יצירת תקדימים משפטיים יש מאין והעדפת מקורבים לכאורה.

תגובת משרד המשפטים

לגבי המחסור בדיינים: "נוכח תקופת הבחירות וחילופי השרים, דרכי הפעולה האפשריות על מנת להתמודד עם סיום הקדנציה של מספר דיינים,  טרם הוכרעו סופית. מעבר לכך, לא נוכל להתייחס להתייעצויות פנימיות בהנהלת משרד המשפטים, אלא רק לומר כי משרד המשפטים עושה ככל הנדרש לטייב את השירות לציבור ולקיים את מדיניות הממשלה. הנהלת בתי הדין מוצאת פתרונות לתיקים הדחופים".

לגבי השתתפות הדיינים בסמינר המקצועי: "הסמינר נקבע מראש לפני חודשים ארוכים ותוכנן לתקופת הפגרה מתוך מחשבה שכלל לא מתקיימים בה דיונים. בכל אופן, הדיינים אינם משתתפים בכל ימי הסמינר וככל שיש תיקים דחופים, הם מטופלים".