טראמפ עשוי להיות המרוויח הגדול מהיסטריית ההדחה של השמאל

רוצים לקרוא את ספרו של ויקטור דיוויס הנסון בעברית ולפני כולם? רכשו עכשיו מנוי ל'מידה' ותהנו מהנחה בלעדית על סדרת הספרים החדשה של 'שיבולת' + כתב העת 'השילוח' במתנה!

***

מעבר לכל הרעש הרגשני שהתרגלנו לשמוע מפי חברי המפלגה הדמוקרטית, ידוענים וסתם שונאי טראמפ אחרים, חבר הקונגרס הדמוקרטי אל גרין הזכיר לנו השבוע מדוע אנשי מפלגתו מנסים להדיח את הנשיא במקום פשוט לנצח אותו בבחירות בשנה הבאה. "ניצחון על טראמפ בבחירות לא יהיה נכון מבחינה לאומית היסטורית", אמר גרין והוסיף: "אני מודאג מכך שאם לא נדיח את הנשיא הוא יבחר מחדש".

במילים אחרות, אל גרין אומר לנו אחד משני דברים: או שהרקורד של הנשיא מוצלח מדי ולכן ינצח בקלות, או שהאג'נדה שמפלגתי שלי מציעה מפחידה יותר מדי אמריקנים ולכן אין סיכוי שיבחרו בנו. מבחינתו, כל אחת מהאפשרויות האלו תהיה אסון ולכן הדחה היא הדרך היחידה שנשארה כדי ליירט שמונה שנים של נשיאות טראמפ. הדחה כזו תהיה כמובן מונעת ממניע מפלגתי צר כדי עקוף את בחירת העם, ובניגוד להגדרתה בחוקה.

חשבו על כך בדרך אחרת: מדוע למרות שבית הנבחרים נשלט כרגע בידי הדמוקרטים, הנהגת המפלגה לא דוחפת אף אחת מהצעות מדיניות שעולות בימים אלה בעימותים המקדימים בין המועמדים לראשות המפלגה? מדוע חברי קונגרס פרוגרסיביים אינם מציגים הצעות חוק לתשלומי פיצויים לשחורים בעבור העבדות, הפיכת הפלה מאוחרת לחוקית, ביטוח רפואי לשוהים בלתי-חוקיים, מס על עשירים, ביטול הלוואות הסטודנטים או החרמה של רובים? התשובה פשוטה: מדובר בהצעות לא-פופולריות בעליל, ואף מועמד דמוקרטי לא מצפה לנצח את טראמפ כשליח של מסרים כאלה.

הרי אם הכלכלה הייתה במיתון, אם היינו מתבוססים במלחמה בסגנון וייטנאם או עיראק או אם מצבו של טראמפ היה קשה בסקרים, כל מה שיריביו היו צריכים לעשות זה להמתין כמה חודשים כדי לנצח אותו בקלפי. אך מכיוון שכרגע אין להם שום אג'נדה מנצחת ולכן הם מטילים ספק רב ביכולתם לעצור את בחירתו מחדש של הנשיא, הם חשים כי המסלול היחיד שנותר להם הוא הדחה.

טירוף חדש

בשלוש השנים מאז כניסתו לבית הלבן, הדמוקרטים ניסו כל דרך אפשרית להרוס את טראמפ. מרוב ניסיונות כאלה, היום אנחנו כבר בקושי זוכרים את ההאשמות משמאל על פריצה למחשבי ההצבעה ב-2016, או את הקריאות לחתור תחת הצבעת האלקטורים. שלל הפנטזיות והחקירות על קנוניה בין טראמפ לרוסים נראות כמו היסטוריה עתיקה, כמו גם ניסיון ההפיכה של אנדרו מקייב, ההדלפות של ג'יימס קומי, רישומי המס של טראמפ, האיומים מצד ידוענים לפוצץ ולשרוף את נשיא ארה"ב ועוד שלל פרשות והיסטריות אחרות.

אז מה נשאר לשמאל מלבד לנסות את הטריק החדש של "הקנוניה באוקראינה"? שלושה גורמים מחזקים את הכיוון הזה. ראשית, הסקרים ההפכפכים מראים כרגע כי כ-45 אחוזים מהאמריקנים אינם רוצים לראות בהדחת הנשיא, בעוד שיעור דומה תומך במהלך. שנית, האגף הקיצוני במפלגה הדמוקרטית אמנם לא שולט בה עדיין, אך חבריו הם בבירור נלהבים ומאורגנים היטב וזקוקים לעוד הזדמנויות לצילומים ונאומים.

Cory Booker says he will drop out of the presidential race very soon. He tried to launch his campaign with a phony attack on Supreme Court Justice Brett Kavanaugh and grandstanding in the Senate, but when he declared "I am Spartacus!" he became a punchline, not an icon. Oh well! pic.twitter.com/TVrbBsLTs6

— Trump War Room (@TrumpWarRoom) September 22, 2019

הסיבה השלישית היא שלמרות הדיווחים על כך שיו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי מתנגדת להדחה מטעמים פרגמטיים, איני סבור כי זה המצב. תיאור נכון יותר של המצב הוא שגם פלוסי שמחה להתמסר לרצון הרוב במפלגתה, להישען לאחור ולצפות בזקוקים, תוך שהיא מוכנה בכל רגע להתקפל או להצטרף לחגיגה, בכפוף לסקרים האחרונים. אם תהליך ההדחה אכן יצא לדרך, השימועים שנערכו לשופט קוואנו צפויים להיראות כמו סמינר בנימוסים והליכות, וברגע שהשמאל יכנס לשוב להילוך גבוה של טירוף הכל עוד יכול לקרות.

היו מוכנים לעוד כמה עדים בסגנון המתלוננת על קוואנו קריסטין פורד שיצוצו להם לפתע, עוד כמה הופעות של טירוף כמו נאום "אני ספרטקוס" מאת הסנאטור קורי בוקר, יחד עם בציר חדש של מסמכים בסגנון "מסמך סטיל" המפוברק. כל אלו יופצו כמובן ללא הרף בידי רשתות הטלוויזיה עם הכותרות הרגילות המבשרות על הקץ הקרב.

רוח יזרעו וסופתה יקצרו

כל האמור לעיל מראה בבירור כי השמאל נעול על הדחת טראמפ, ובכלל לא משנה העובדה שאין שום קייס אמיתי ולא משנות ההשלכות הקשות שעלולות לבוא בהמשך. בימים הקרובים נגלה ככל הנראה כי אותו מסמך מומצא לחלוטין אותו הקריא חבר הקונגרס אדם שיף בוועדת המודיעין והציג אותו כתמליל שיחת הטלפון בין טראמפ לנשיא אוקראינה, הופק בידי משרד משפטנים כלשהו כשירות למפלגה הדמוקרטית כדי שיראה כמו מכתב אמיתי של חושף שחיתויות ולא עוד התקפה מתוסרטת. כמו במקרים של סטיל, מולר, קומי ושות', גם המסמך הזה מכיל את כל טביעות האצבע הרגילות: מחיקות של חומר מסווג, הפניות לכתבי פלסתר בתקשורת השמאל, הערות שוליים משפטיות פסבדו-מחקריות, והצהרה מקדימה לפיה למחבר המסמך אין באמת שום ידע ממקור ראשון לגבי הראיות מלבד עדויות שמיעה מעורפלות, הנחות ותחושה אישית.

בעולם מתוקן, הדמוקרטים היו צריכים לדאוג מכך שהאשמת טראמפ בניסיון לכפות על נשיא אוקראינה לחקור את מועמד המפלגה הפוטנציאלי ג'ו ביידן יכול לחזור אליהם כבומרנג.  העובדות הן שטראמפ מעולם לא עצר את הסיוע לאוקראינה או איים לעשות זאת אם לא תשתף פעולה. הוא מואשם למעשה בכך שניסה ללחוץ על נשיא זר לבדוק פרשת שחיתות שהתרחשה בארצו לפני מספר שנים, בה היה מעורב בנו של ביידן אשר על פי החשד קיבל עשרות מיליוני דולרים עבור עבודה מפוקפקת בחברות שונות במדינה.

לעומת ההאשמה המעורפלת הזו נגד טראמפ, החשדות שתלויים מעל ראשו של ביידן חמורים וממשיים הרבה יותר והם אושרו בדבריו שלו עצמו, כאשר התגאה בכך שהשתמש במעמדו כסגן הנשיא כדי לאיים על אוקראינה שאם לא תפטר את התובע שחוקר את הפרשה אז לא תזכה לסיוע אמריקני. "הבן זונה פוטר בתוך שש שעות", התפאר ביידן.

המתנגדים לטראמפ מאמינים כי הנשיא ניסה ללחוץ על אוקראינה כדי לפגוע בביידן, שעשוי להתמודד מולו בבחירות הקרובות, ובבני משפחתו. אך גם כאן העובדות מצביעות נכון לעכשיו דווקא בכיוון השני: מי שהשתמש לרעה בכוחו ובמעמדו כדי לאיים על מדינה זרה היה ביידן בעודו מכהן כסגן הנשיא, ובכך סייע לבנו להמשיך לגרוף רווחי עתק. טראמפ מכחיש לחלוטין את ההאשמות נגדו ותמלול השיחה עם נשיא אוקראינה תומך בגרסתו, בזמן שביידן כאמור אישר את החשדות נגדו בגלוי ואף התגאה בהם.

לעת עתה אנחנו עדיין ממתינים למסמכים חדשים אשר עשויים להימצא בידי האוקראינים ולשפוך אור חדש על הפרשה, אך בינתיים כדאי להיזכר בתקדים למקרה דומה, שהתרחש גם הוא בזמן כהונת הנשיא הקודם. בשנת 2012, כמה חודשים לפני הבחירות בהן התמודד ברק אובמה על בחירתו מחדש, מיקרופון שהושאר פתוח קלט אותו מבטיח לראש ממשלת רוסיה מדבדב כי "אחרי הבחירות אהיה גמיש יותר", בהתייחסו למתיחות במזרח אירופה.

אם נתרגם זאת לשפת הפרודיה נוסח אדם שיף, ולדימיר פוטין הבטיח להרגיע את השטח כי להראות שיפור ביחסי רוסיה-ארה"ב ולתת אובמה מרחב פעולה בקמפיין הבחירות, בעוד אובמה הבטיח לקצץ בתקציבי ההגנה ובבסיסים הצבאיים במזרח אירופה, מיד לאחר שיבחר מחדש. כל האירועים האלו אכן התרחשו בדיוק כפי שתוכננו והרגע בו נסגרה העסקה לכאורה מתועד היטב כאמור, אך משום מה התקשורת באותה העת לא יצאה בכותרות מפוצצות על קנוניות ופשעים, ואף אחד לא דרש את ראשו של הנשיא.

שיאים חדשים

אז מי הם המרוויחים והמפסידים מיצירת עוד דרמה סביב הדחת טראמפ? בטווח הקצר, יתכן כי טראמפ יאבד תנופה בשל הטירוף התקשורתי המחודש סביבו, לאחר תקופה ארוכה בה עלה באיטיות בסקרים. הוא נשא נאום מצוין בעצרת האו"ם ונראה ונשמע נשיאותי במפגשים עם מנהיגי העולם, אך כל אלו נשכחו עתה לטובת ההיסטריה החדשה שנותנת כוח למבקריו מימין ומשמאל. כמה ממבקריו הקבועים מימין נראים מרוצים מההתפתחויות האחרונות, וכמובן שתקשורת השמאל כבר משולהבת כולה כאילו סופו של עידן טראמפ הוא עניין של ימים ספורים.

בגזרת ביידן עלו השערות לפיהן דווקא יריבותיו במרוץ הדמוקרטי כמו אליזבת וורן וקמאלה האריס עומדות מאחורי פרסום פרשת אוקראינה שעשויה לפגוע בו משפטית. על פי הופעתיו הפומביות בחודשים האחרונים, לא נראה כי ג'ו ביידן כשיר מבחינה פיזית ומנטלית לעמוד בליבה של סערת חקירות בכיכובו, ובנו האנטר הוא אדם יציב עוד פחות. תרחיש כזה יכול להיות התגשמות הפנטזיה הפרוגרסיבית: לאחר שביידן יוצא מן התמונה, המפלגה מתאחדת סביב וורן וסביב הנרטיב לפיו "הקרבנו אחד משלנו, עכשיו תור העם האמריקני להיפטר מטראמפ".

אך בטווח הארוך, אני מאמין שדונלד טראמפ הוא המרוויח הגדול מהסיפור. על פי כל הנסיבות הקיימות או הצפויות, הסנאט לא ידיח את הנשיא בשל האשמות קלושות כאלו, ועדויות חדשות בנוגע למעורבות הדמוקרטיות בבישול הסקנדל עשויות עוד לצוץ בהמשך. המופע המביך של אדם שיף היה רק הקדימון, וכאשר המרוץ במפלגה הדמוקרטית יתקרב לקו הסיום המועמדים צפויים להעלות את רמת זעקות ההיסטריה. השימוע בסנאט יהפוך לעוד פארסה בסגנון קוואנו, ורבים בציבור האמריקני יחששו שוב מעליית הקיצוניים בשמאל ועשויים לחוש כי הדבר היחיד העומד בינם לבין הבית הלבן הוא דונלד טראמפ.

אם אכן אליזבת וורן תזכה במרוץ במפלגה הדמוקרטית הרי שמדובר במועמדת חלשה אף יותר מביידן העייף, וחוסר היכולת שלה יהיה יתרון עצום עבור טראמפ. כבר עכשיו קמפיין הבחירה מחדש שלו שובר שיאים של גיוס תרומות הודות לסיפור ההדחה, ואלו צפויות להרקיע שחקים אם יתמודד מול וורן המבטיחה לקדם מיסים על וול-סטריט ועמק הסיליקון. גם מתנגדיו של טראמפ בימין יחשפו סופית כלא אמינים אם יתמכו במועמדת סוציאליסטית מובהקת כמו וורן.

כל עוד באופק לא נראים מיתון או מלחמה, ובהנחה שטראמפ יצליח לשרוד את המתקפה הפוליטית והתקשורתית נגדו בשבועות הקרובים, נראה כי סיכוייו להיבחר מחדש ב-2020 טובים מאי פעם.

***

רוצים לקרוא את ספרו של ויקטור דיוויס הנסון בעברית ולפני כולם? רכשו עכשיו מנוי ל'מידה' ותהנו מהנחה בלעדית על סדרת הספרים החדשה של 'שיבולת' + כתב העת 'השילוח' במתנה!

פרופ’ ויקטור דיוויס הנסון הוא סופר ומרצה להיסטוריה באוניברסיטת סטנפורד. גרסה מלאה של המאמר התפרסמה לראשונה באתר 'American Greatness'.