תגובת הח”כים הערבים למתיחות בדרום צריכה לשים קץ לאפשרות ממשלת המיעוט

תסריט בו גנץ ולפיד יושבים בקואליציה עם מי שמסרבים לגנות ירי על אזרחי ישראל נראה רחוק מתמיד בעקבות ההסלמה המחודשת בעזה

אחמד טיבי ואיימן עודה, בני גנץ ויאיר לפיד | טוויטר, יח"צ

בימים האחרונים, לקראת תום המועד שהוקצב לבני גנץ על מנת למצוא רוב מספיק להקמת קואליציה, התרבו הדיווחים בתקשורת על האפשרות של הקמת ממשלת מיעוט בראשות ‘כחול לבן’, ובתמיכה מבחוץ של המפלגות הערביות. רמזים לגבי האפשרות הזו פוזרו במשך תקופה ארוכה על ידי כל הצדדים, בעיקר מפיו של ח”כ עפר שלח וגם מפי חברי הכנסת הערבים, אם כי ביחד עם הדגשה כי “גנץ ולפיד יצטרכו להזיע” כדי לקבל את תמיכתם.

ונראה כי ככל שהשעון מתקתק גם רמת ההזעה עולה. בפגישה שנערכה לפני כשבועיים בין אחמד טיבי ואיימן עודה לבני גנץ, הדגישו ב’כחול לבן’ את ה”אווירה הטובה והעניינית” שבה נידונו “סוגיות חשובות לחברה הערבית”. זהו אותו טיבי שאמר עוד לפני הבחירות באפריל כי “יש לו בעיה עם גנץ ולפיד”, ואותו עודה שלגביו אמר לפיד כי הוא צריך “להסתכל את מי הכניס הביתה לפני שהוא נכנס לקואליציה אתנו”.

אך יתכן כי כל הקלפים נטרפו הבוקר, עם חיסולו של בכיר הג’יאהד האסלאמי בעזה וההסלמה הביטחונית המחודשת בדרום, והתגובות שמיהרו להגיע משני הצדדים בשידוך המוזר הזה בין ‘כחול לבן’ והמפלגות הערביות. כך למשל, יו”ר הרשימה בני גנץ אמר הבוקר כי “כחול לבן תגבה כל פעילות נכונה למען ביטחון ישראל” והזהיר כי “כל טרוריסט שמסכן את ביטחוננו ידע שהוא בן מוות”,  בעוד שותפו לפיד הסתפק בברכה קצרה לכוחות הביטחון על “פעולה מדויקת ומוצלחת” והדגיש כי “הרתעה מחזירים רק בכוח”.

מנגד, ראש הרשימה המשותפת עודה מיהר כהרגלו להפנות את האצבע המאשימה לא כלפי ארגוני הטרור אלא כלפי ראש ממשלת ישראל אשר לדבריו “מעמיק את הכיבוש ומרחיק את הסיכוי לשלום”, וחבריו לרשימה עאידה תומא-סלימאן (“מלחמה כתרגיל פוליטי, מוכרחים לעצור את האש עכשיו”) ועופר כסיף (“נתניהו פונה להרג, הרס וחרחור מלחמה, שפיכות הדמים בראשו”) לא נשארו הרבה מאחור. אלו אם כן השותפים האפשריים לממשלת מיעוט של ‘כחול לבן’, המפלגה שהצהירה כי “ישראל מעל הכל” וחוזרת שוב ושוב על שאיפתה להקים ממשלה “לאומית וליברלית”, שאיפה שנראית לאור אירועי הבוקר קלושה מתמיד.

הקו האדום

חשוב לציין כי כמה חברי כנסת מ’כחול לבן’, וביניהם יועז הנדל וצביקה האוזר, התבטאו בעבר בחריפות נגד ישיבה עם המפלגות הערביות “שבבסיסן שוללות את קיומה של ישראל כמדינה יהודית”, וזה עוד לפני שהזכרנו את אביגדור ליברמן שעשוי לבסוף למצוא את עצמו בממשלה עם מי שהוא עצמו מכנה “גיס חמישי”. בנוסף, סקר של גלי צה”ל שהתפרסם אתמול העלה כי  44 אחוזים ממצביעי ‘כחול לבן’ מתנגדים להקמת ממשלת מיעוט עם הרשימה המשותפת, ובציבור הרחב כולו רק 34 אחוזים תומכים באפשרות של ממשלה כזו.

אז איך הגענו למצב בו שלושה רמטכ”לים לשעבר שוקלים ברצינות ישיבה עם רשימות קיצוניות כבל”ד וחד”ש שחבריהן מסרבים לגנות פיגועים נגד חיילי צה”ל והתקפות נגד אזרחים, ועושים זאת בניגוד לרצונם ולדעתם של חלק גדול מהמצביעים שלהם ובעוד הם פוסלים ממשלה עם מפלגות יהודיות ולאומיות? התשובה הארוכה היא חלק מתהליכי עומק שסחפו את השמאל הישראלי הרחק שמאלה עד לעמדה בה שיתוף פעולה עם המפלגות הערביות נחשב לא רק כלגיטימי, אלא אף הכרחי כדי לחזור לשלטון. בטווח הקצר יותר התשובה היא כמובן אסטרטגיית ה”רק-לא-ביבי” של ‘כחול לבן’ וראשיה, שהגיעה לשיא בסרבנות לכל ממשלת איחוד בראשות הליכוד והחרפת המשבר הפוליטי הנוכחי, מה שדווקא מסתדר היטב עם הכרזתו של איימן עודה לפיה הפלת נתניהו היא “מטרה לאומית”.

ולמי שעוד היה צריך תזכורת לגבי המשמעות של ישיבה בממשלה עם נציגי הערבים, הגיעו אתמול חברי הכנסת טיבי וסעדי, שלרגל ציון יום השנה ה-15 למותו של רב המרצחים יאסר ערפאת פרסמו הודעות ניחומים מרגשות וכתבו כי “ערפאת חי בליבנו“. הבוקר קמנו שוב כאמור למצב ביטחוני מורכב ורגיש בחזית הדרום, כחלק מהמאבק המתמיד מול ארגוני הטרור המאיימים על ישראל, ובהקשר הזה חשוב שוב להזכיר את דבריו של אחמד טיבי מלפני חודשיים בלבד, אז טען בראיון בטלוויזיה כי הרשימה המשותפת תפיל את ממשלת גנץ במקרה בו תצא למבצע צבאי בעזה.

במשחק הפוליטי המתמיד במדינת ישראל לעתים יש צורך בפשרות ובתרגילים משונים כדי לנסות ולקדם את האינטרסים של המחנה שלך בנסיבות משתנות ומול המציאות המורכבת. אך ישנם גם קווים אדומים שחצייתם מהווה כתם מוסרי שדבק לשנים רבות על מי שחש כי הכל כשר במטרה לתפוס את השלטון ולהפיל את היריב. כך היה עם השענות ממשלת רבין על קולות הערבים כדי להעביר בכנסת את הסכמי אוסלו, כך קרה עם הברית בין אהוד ברק ויוסי ביילין לראאד סאלח ערב בחירות 99, וכך יקרה גם אם ‘כחול לבן’ תקים ממשלה בתמיכת טיבי ועודה. אם בכל זאת יחליטו גנץ, לפיד, יעלון ואשכנזי לקדם מהלך כזה גם למרות אירועי הבוקר וההסלמה בדרום ולהיכנע לדרישות הערבים רק בשם פוליטיקה אישית וטינה קטנונית, החרפה שתרשם על שמם בדפי ההיסטוריה תהיה בלתי-ניתנת למחיקה.


רכשו עכשיו מנוי ל’מידה’ ותהנו מהנחה מיוחדת על ספרי שיבולת החדשים + כתב העת ‘השילוח’ לשנה מתנה!

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

11 תגובות למאמר

  1. הבעיה של כחול-לבן היא יותר מאיזון בין רק-לא-ביביזם להתנגדות למפלגות הערביות.
    הבעיה היא שמדובר במפלגה פנאטית לערכי החילוניות(ויש כאלו, כמובן). לכן הם גם לא מסוגלים להגיע לויתור נרחב מספיק כדי לגנוב את ימינה ו/או החרדים מנתניהו.

  2. אויש, אל תהיו תמימים.
    לא כחול לבן ולא ישראל ביתנו מתכוונים להקים ממשלת מיעוט בתמיכת הערבים. זו הצגה שנועדה לאיים על ביבי(אנחנו לא צריכים אותך כדי להקים קואליציה אבל אתה צריך אותנו) וכדי להמשיך ליצור הצגה של חשיבות מוגזמת(׳זה מה שהעם רוצה׳) בשביל לשמור על קולות רבים אצלם.

    1. אתה אל תהיה תמים. השמאל כבר חצה את הרוביקון של הכרעות גורליות המסתמכות על קולות אלו שמונעים מהתנגדות לקיום מדינת היהודים. רבים מהח”כים של כחול לבן ורוב הח”כים של השמאל מעונינים בעסקה כזו על מנת לקדם את השמאל-חילוניזם (המגיב דני עלה על נקודה חשובה כאן). גנץ עצמו נראה מתקשה בהחלטות – השאלה היא מה הוא יחליט בסוף, והאם המיעוט בקרב הח”כים של השמאל המתנגדים לעסקה המפוקפקת ישברו שורות, אפילו אם זה ישבור להם את הקריירה הפוליטית.

  3. ייתכן שמה שדוחף אותם לזרועות הערבים הוא דווקא העקשנות של נתניהו ”לשמור על התחת” גם על חשבון המדינה.

    1. ה”עקשנות” של נתניהו עומדת בניגוד לכל השאר שפינו את הדרך למועמדי השמאל בעקבות תיקים שנתפרו להם. המלחמה שלו היא המלחמה האמיתית על שלטון החוק בישראל ואם הוא ילך זה יהיה וויתור סופי לחונטה אלימה ששולחת שוטרים באישון לילה לכלוא אנשים על מנת להכריח אותם לשתף פעולה! היום אלו מקורבים לנתניהו מחר זה יהיה מישהו שיפריע לאיזה בן מושחת של שופט. אף אדם פשוט, כביכול, לא יכול לדמיין את עצמו במצב כזה אבל לחיים יש הפתעות ומי ששותק היום ימצא את עצמו ללא תומכים מחר.

  4. מפלגת שלושת המוסקטרים והמוקיון
    זה בערך מה שקורה בכחול לבן. חשבתי שפוליטיקת החרמות כבר מזמן יצאה מהאופנה. זכור לנו “ללא חרות או מקי” ופתאום הכל חוזר אלינו. עצם הרעיון לשבת עם המפלגות הערביות בקואליציה נראה כל כך מטומטם שממש קשה להאמין שמישהו בכלל חושב על זה. ברור שהערבים לא רוצים מדינה יהודית ובהזדמנות הראשונה יפילו את הממשלה.

    מנגד אני לא מבין מדוע בכלל בוחרים בכחול לבן. לא הספיקו לנו רמטכ”לים שכשלו בפוליטיקה? ועכשיו לא רק אחד אלא שלשה רמטכ”לים?

    משהו רע עובר עלינו נקווה שנעבור את זה.

    1. אמת לאמיתה כחול לבן ומצביעיה זה השקר הכי גדול שקרה לפוליטיקה הישראלית מאז ומעולם וזה הדבר הכי רע שחלילה יכל לקרות למדינת ישראל אם חלילה היהיר ההוזה יחד עם הדב יצליחו במסעמתם להוזיז את נתניהו אפילו במעשה הנפשע של הקמת ממשלת מיעוט בעזרת תמיכת המחבלים ומהללי רצח הקדושים של מדינת ישראל

  5. כל הכבוד לכתב הזה. כותב אמת מעל כל שיקולים פוליטיים. ניתוח מצב חכם ואמיתי.

  6. חשוב שהשמאל יקים קואליציה עםהערבים בצורה זו או אחרת. כך יבין מי שירצה להבין עם מי יש לנו עסק.
    מאידך עצם האפשרות והדיונים על אפשרות כזאת דיה להבין עם מי יש לנו עסק.

    מה שמחמיר את המצב הוא שבראש המהלך הזה עומדים 3 גנרלים. מה שמשליך על טיבו וערכו (הידוע זה זמן רב) של הפקוד העליון בצה”ל.

  7. מנהיגי כחול לבן, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו, העבודה גשר וישראל דמוקרטית.
    אני חוזר פונה אליכם בבקשה גדולה – הביאו להקמת ממשלה בהקדם.
    לעניות דעתי זו ממש תמימות לסמוך על הבטחות ועל סיכומים עם ביבי .
    האפשרות הצפויה לדעתי היא שביבי יביא לפיזור הכנסת רגע לפני שיצטרך להיפרד מראשות הממשלה.
    מהלך כזה ייתן לו עוד כמה חודשים בממשלת מעבר.
    האלטרנטיבה היחידה לבחירות היא ממשלת מיעוט המתבססת על כחול לבן, ישראל ביתנו,
    מפלגות מרכז נוספות ובתמיכה מבחוץ של הרשימה המשותפת.
    ישראל ביתנו, על פי תפיסתם והתחייבותם לבוחריהם, לא מוכנים להיות בממשלה עם המשותפת.
    המשותפת, על פי תפיסתם והתחייבותם לבוחריהם, לא רוצים להיות חלק מהממשלה.
    שתי העמדות האלו יכולות להתיישב עם ממשלת מיעוט לתקופת ביניים שבהמשכה יצורפו הליכוד (או חלקו) ומפלגות אחרות לממשלה שתהפוך לממשלת אחדות ליברלית והמשותפת תישאר מפלגת אופוזיציה ראשית.

    ראשות האופוזיציה תהווה הישג אופטימלי לציבור הערבי הן במעמד הסמלי והן במעורבות הממשית. שימו בהולד את כל הבעיות הגדולות ותשפיעו איכותית לסיום סיוט נתניהו !
    זו הדרך היחידה להקמת ממשלה בלי ביבי תוך הצמדות לעמדות העקרוניות של שלושת המפלגות.
    מתווה הנשיא בא מרצון טוב אבל להערכתי הוא לא מתאים ליישום מול ביבי שברגע האמת – יבריז.
    זו אשליה מסוכנת. אנו נגרר לחוסר יציבות שלטונית שתוצאותיה עלולות להיות הרסניות.
    חלון הזמן לעשיית הפתרון היחיד הזה – הולך וניסגר. זו תהיה טעות טראגית אם לא תנצלו אותו.
    בבקשה –
    תוציאו אותנו מהמצב הנוכחי ע”י הקמת ממשלת מיעוט שתהווה מסדרון לממשלה רחבה יותר.