מי שמריע היום להאשמות מגמתיות נגד יריבו הפוליטי עלול למצוא עצמו מחר נרדף רק בשל דעתו, נתון לחסדי פקידים וחסר יכולת לקדם מדיניות
הפצצה שהטיל היועמ"ש מנדלבליט ביום חמישי בערב ממשיכה ליצור גלי הדף במערכת הפוליטית, אך מעבר להשלכות האישיות המיידיות שלכתבי האישום נגד נתניהו, עשויות להיות לה תוצאות משמעותיות לא פחות בהקשרים רחבים יותר. למען הסר ספק, יש לחקור לעומק ולהעניש כל שחיתות ממשלתית ורשויות החוק צריכות להביע דאגה מכל חשד למקרה כזה, אך יש משהו מדאיג אף יותר בשיגעון החקירות הפליליות ששוטף אותנו בשנים האחרונות, והוא מצביע על מגמה משותפת לימין ולשמאל יחדיו: הפליליזציה של הפוליטיקה, או באופן מדויק יותר – הפליליזציה של כל מי שמחזיק בדעה פוליטית שונה ממני. בעידן הנוכחי של פוליטיקה מפלגתית מוקצנת כל אחד לוקח צד, ובמיוחד בכל הקשור לראש הממשלה קשה מאוד כבר לנהל דיון הגיוני. עבור תומכי נתניהו המושבעים הוא לעולם לא יכול לטעות, ועבור מתנגדיו העיקשים הוא מעולם לא עשה מהלך נכון, או יתרה מכך – כל דבר שהוא עושה פסול, כולל מהלכים פוליטיים לגיטימיים. לכן יש לחקור כל פעולה ולהתייחס אליה כפלילית, תפיסה מסוכנת ואנטי-דמוקרטית במהותה.
יש סיבה טובה לכך שחוקות במדינות דמוקרטיות מכילות הגנות רבות על אזרחים בכלל ועל נאשמים בפרט מפני תובעים וחוקרים להוטים מדי, מגבילות את היכולת והאפשרות של רשויות החוק להרשעה ומטילות עליהן את חובת ההוכחה לקיומה של עבירה. המטרה היא בין השאר ליצור הבדל ברור בין התנהגות פלילית לכזו שאינה פלילית, כדי למנוע סבל מיותר מאנשים חפים מפשע. הדבר נכון עוד יותר לגבי המערכת הפוליטית, המלאה ביצרים ויריבויות ובה השאיפה לכוח ולניצחון מטשטשת לעתים את הקו הזה, ומובילה לחקירות ממניעים שאינם ענייניים על מנת לנטרל יריבים פוליטיים. רשימת הדוגמאות השונות לכך ארוכה, אך העקרון דומה כמעט בכל המקרים: הפיכה של מעשים על גבול האתיקה לפליליים, רק בשם הפוליטיקה.
התוצאה צריכה להדאיג גם את מתנגדיו הגדולים ביותר של ראש הממשלה, אותם אנשים שנוהגים להצהיר על אמונתם המוחלטת בזכויות אדם, אך שותקים מול תהליך שבו החיפוש אחר פשע החל הרבה בטרם היו ראיות לפשע כלשהוא, מאפיין מובהק של משפטי שדה במשטרים אפלים. הפיכת חקירות לקרדום פוליטי פוגעת ביכולת של הרשות המבצעת להשתמש בסמכויות שניתנו לה על פי החוק, ועשויה להוות חרב פיפיות. מפלצות בירוקרטיה, מעצם טבען, אינן יודעות שובע ותמיד רעבות לעוד כוח ושליטה. בהתאם, גם נשק החקירות הפוליטיות כאשר הוא טעון בעוצמה רבה ונמצא בידיהם של אנשים שאין עליהם ביקורת או פיקוח, מפסיק להבדיל בין מטרות. מי שהיום מריע להאשמות נגד יריבו הפוליטי, עלול למצוא עצמו מחר נרדף רק בשל דעתו או עמדתו האידיאולוגית ומבלה את רוב זמנו בחדרי החקירות ובבתי משפט, או גרוע מכך: נתון לחסדי פקידים שיכורי כוח ולא מסוגל לקדם שום מדיניות אמיתית.
סעיף 17 בחוק יסוד הממשלה נכתב במיוחד כדי למנוע מצב כזה ולא מותיר מקום לפרשנות אחרת, כמו זו שנשמעת כבר בימים האחרונים לפיה המשך כהונתו של נתניהו בראשות הממשלה עומד בספק בשל כתבי האישום. מהלך כזה שימנע מנתניהו להמשך לכהן גם אם עדיין לא הורשע, עלול להביא עמו השלכות קשות, לא רק על העקרונות הבסיסיים של שוויון בפני החוק וחזקת החפות אלא גם על האווירה הציבורית כולה. כל צד ימשיך להתבצר בעמדותיו, המחלוקת תעמיק וכולנו נפסיד בטווח הארוך.
הפרת האיזון
כל פוליטיקאי בכיר (ובוודאי ראש ממשלה) משתמש לעתים בכוחו ובסמכויות שניתנו לו למען טובתו הפרטית, כחלק ממאבקי אגו מלוכלכים לעתים, יריבות אישית וטינה, המשחק התקשרותי או סתם מגלומניה. חטאים פוליטיים כאלה עשויים לעמוד בניגוד לאינטרס הציבורי והלאומי, להפר אמות מידה מוסריות או סתם להראות כטיפשות, אך לרוב אינם מהווים עבירה פלילית שמצדיקה גיוס תעשיית חקירות שלמה הפוגעת ביסודות הדמוקרטיה ומשבשת את המערכת הפוליטית עד כדי שיתוק מוחלט ומתמשך.
לכן האינטרס האמיתי של כל אזרח בישראל – בין אם הוא תומך של נתניהו, בין אם הוא משונאיו או אדם ללא עמדה פוליטית מובהקת – הוא להשאיר את החקירות מחוץ לפוליטיקה. זה בסדר גמור לחשוב שנתניהו ביצע מעשים לא-ראויים או להאמין שבני גנץ אינו עומד בכל הסטנדרטים האתיים, אך ביטוי הדעה הזו צריך להגיע בקלפי, ולא דרך מערכת משפט שמכריעה בחירות על ידי הרחבת גבולות החוק והחלתו על כל אספקט בחיים הפוליטיים והציבוריים. בנוסף, יש לצמצם את התמריצים של פרקליטים ויועצים משפטיים להמשיך ולפעול כך, על ידי הגברת הפיקוח עליהם, קביעה ברורה של סמכותם ומתן דין וחשבון לציבור. אם פוליטיקאים הם בני אדם שעשויים למעוד ולטעות, הרי שגם חוקרים ושוטרים הם אנשים נורמליים ויש לבטוח בהם בדיוק כפי שבוטחים בכל אדם אחר: במידה מסוימת, אך לא הרבה מעבר לכך.
היבט נוסף שחשוב להדגיש הוא ההבדל בין השלכות פוליטיות להשלכות משפטיות. לא כל החלטה רעה או החלטה שנלקחה ממניעים מפוקפקים היא בלתי-חוקית. כמובן שיש צורך לחשוף החלטות כאלו (של כל הצדדים ולא באופן בררני כפי שעושה התקשורת בישראל), אך הן צריכות לרוב לעמוד למבחן הציבור ולא בהכרח למבחן הדין הפלילי שאמור להיות מוגבל למקרים חמורים במיוחד. במדינה מתוקנת הציבור הוא שמעניש את נבחריו שכשלו או סרחו, והפרה של האיזון הזה באמצעות חקירות חסרות מעצורים אינה בריאה לאף משטר דמוקרטי חופשי. היא מרתיעה אנשים ראויים ומוכשרים מהזירה הציבורית, פוגעת בזכויות הפרט הבסיסיות ומבטלת למעשה את הפתרון הטוב ביותר עליו חשבו מייסדי מדינת ישראל: קוראים לזה בחירות.
רכשו עכשיו מנוי ל'מידה' ותהנו מהנחה מיוחדת על ספרי שיבולת החדשים + כתב העת 'השילוח' לשנה מתנה!
במקרה שפיסקת בג"צ(חרף העתירות של קבוצות הלבנות בישראל נראה שתהיה החלטה בהתרעה קצרה) לא תקבל שנתניהו יוכל להיות ראש ממשלה תחת כתב אישום, מרחק רב עד שמתנגדיו יראו אותו זז מהכסא עדיין כולנו צריכים לזכור כמה יסודות עיקריים:
1.חוק יסוד אינו יכול להזיז נבחר ציבור בעל תפקיד ציבורי/ חבר כנסת כאשר מוגש כתב אישום למעט בנושאים בקלון.
2. ראש הממשלה יכול לראות את החלטת כבג"צ בגדר המלצה ולא כהלכה למעשה המחייבת אותו לזוז מתפקיד.
3. בין אולמרט לביבי נתניהו: הבדל בין השניים שהראשון לא יכל לנהל את ענייני המדינה בשל התעסקות הרבה בתיקיו (וגם העבודה שהיה ראש ממשלה לא פופולארי) ואילו האחר יכל להתעסק יותר בענייני המדינה ופחות בתיקיו המשפטיים,
כתב האישום נגד נתניהו, אינו מחזיק מים, עומד על כרעי תרנגולת וכולו עוות דין, חוק וצדק וכוונות זדון.
תיק 1000 – האישום: נתניהו קבל שמפניות ממילצ'ן ובתמורה העניק נתניהו 1. פעל מול שלטונות ארה"ב להענקת אשרת כניסה לארצות הברית למילצ'ן. עצוב ומגוחך. מילצ'ן ידיד של נתניהו, נעזוב את עניין הידידות, תרם רבות למדינת ישראל ומכר של נתניהו, הוא פונה לנתניהו ומבקש טובה, ונתניהו משתדל עבורו. אז אני שואל אתכם, הבלתי אפשרי הוא שנתניהו היה עושה מה שעשה גם בלי שמפניות? בגלל שמפניות הוא פנה לארה"ב והשתדל עבור מילצ'ן ? בלי השמפניות הוא לא היה משתדל לטובת מילצ'ן שפנה אליו וביקש טובה? רחוק מאד ממידת הודאות הנדרשת לשם האשמה פלילית. 2. פנה ללפיד להארכת זמן הפטור ממס הכנסה לתושבים חוזרים? אז אני שואל אתכם, כל זה בגלל שמפניות? נתניהו איש של כלכלה חופשית, הארכת מועד מעודדת חזרה של תושבים, מדינת ישראל מעוניינת בתושבים חוזרים, מהארכת המועד אמורים היו להינות עשרות, או מאות ואולי אלפים ובתוכם מילצ'ן. מילצ'ן העלה את הנושא, ונתניהו פנה ללפיד לבחון את האפשרות, ובסופו של דבר המועד לא הוארך. אומר כתב האישום, כי אסור היה לנתניהו אפילו לפנות ללפיד שיבחן אם הבקשה צודקת. וכל הפנייה הזו נעשתה בגלל שמפניות? ובמידת הוודאות הנדרשת לשם האשמה פלילית? זהו אבסורד מוחלט.3. נטען שנתניהו הנחה לבחון אפשרות להקל מעל מילצ'ן דרישות רגולציה כדי שהשקעה מסוימת במדינת ישראל תהפוך לכדאית. וכל זה אומר כתב האישום, בגלל שמפניות. מדינת ישראל מעוניינת בהשקעות זרות, מילצ'ן מבקש להשקיע במדינת ישראל, נתניהו מחפש דרך להקל עליו כדי שישקיע. כל זה אומר כתב האישום זה נעשה בגלל שמפניות. מגוחך ומרגיז, ובוודאי רחוק מאד ממידת הוודאות הנדרשת באישום פלילי. אם נשווה להאשמה נגד אולמרט שפעל תמורת כסף לתוספת אחוזי בנייה והכשרת חריגה מתכניות בנייה הטבות השוות סכומי עתק, אי אפשר להתעלם מהתחושה המטרידה שהאישום הזה הוא זדוני.
לתיק 2000 ו4000 בסיס משותף האומר שסיקור אוהד הוא מתן שוחד. התביעה מודה שהמדובר בהאשמה תקדימית, אלא שתקדים צריך להתחיל אי פעם. אבל, כמו שטוען סנג'רו, – כדאי לקרוא את מאמריו במדור דעות בישראל היום – אין בתחום הפלילי מושג של תקדים! שכן אין עונשין אלא אם כן מזהירין. לכן גם אם כל העובדות הנזכרות בכתב האישום נכונות והרושם שאין הן נכונות, עדיין כל עוד המחוקק – ואין די בפרשנות של בית המשפט – לא הבהיר שסיקור חיובי הוא בגדר מתן שוחד, לא ניתן להעניש על סיקור חיובי. זה כל כך אלמנטרי ופשוט, עד שהעוול עד כדי זדון, שבכתב האישום זועק
נתניהו הפך את עצמו לענייני המדינה ולכן היות והמדינה היא לטעמו נתניהו ונתניהו בלבד, אכן יש בידיו זמן רב לעסוק בענייני נתניהו… סליחה… ענייני המדינה!
ומדוע כאשר אנשיו של אהוד ברק שמרו על זכות השתיקה, לא הופעלו החקירות הבריוניות כדי למצוא עד מדינה?
בהמשך ל"מרקוס" לגבי תיק 4000 העניין העיקרי הוא כנראה שנתניהו פשוט לא פעל לטובת "מיזוג" בזק-יס ולא הוא שנתן את "המתנה" של הקלת מס שכנראה היתה מגיעה בדין. אבי ויס באתר טלקום-ניוז סקר את זה בעשרות מאמרים. עיקר העניין הוא לדעתי שארבעה גופים רגולטוריים אישרו את ההליך ובלי התערבות נתניהו: הממונה על ההגבלים העסקיים, מועצת הכבלים והלווין, הממונה על שוק ההון ומועצת הרשות השניה. סליחה אם טעיתי קלות באחד השמות. מועצת הכבלים הגדילה לעשות ולקחה חברה חיצונית לביצוע הבדיקה.
מבין ארבעת הגופים האלה, המונים עשרות אנשים, המשטרה בפיקוח הפרקליטות קראה לעדות רק לראש מועצת הכבלים והלווין – ד"ר יפעת בן חי. יפעת בן חי העידה כאמור שנתניהו לא לחץ ולא התערב בשום שלב. המשטרה הסתפקה בעדות זו באופן תמוה. מעדויות מחוץ למסגרת החקירה ברור שנתניהו לא פעל גם בשאר הגופים המוזכרים כאן.
התנהלות הפרקליטות כאן מזכירה את משפטו של יעקב נאמן שם הביע בית המשפט תמיהה על התעלמות מהעדות שזכתה את נאמן בסופו של דבר.
מה נשאר?
על עדי המדינה לא צריך להרחיב, ראינו כבר מה שווה העדות שלהם.
לגבי אבי ברגר, המנכ"ל המודח ע"י נתניהו – נתחיל בלהזכיר שמדובר במשרת אמון ומותר להחליף מבלי לתת הסברים אפילו אם קוראים לך נתניהו. בכל מקרה אבי ברגר פעל למימוש המיזוג ואף עשה מעבר לנדרש (פנה לשב"כ לקבלת אישור וקיבל אותו על אף שלא היה דרוש אבל זה סיפור נפרד). כל ארבעת הגופים המוזכרים נתנו את אישורם לפני תום כהונתו!
מוזכרים עוד שמות מתוך נסיון להראות שנתניהו כן פעל וכו.. למשל הסמנכ"ל הרן לבאות שלכאורה התנגד למיזוג ונתניהו "עקף" אותו. אין מסמך לגבי עמדתו של הרן לבאות ובכל מקרה גם לא היתה לו סמכות להתערב בהליך…
ועוד לא הזכרתי את פשיטת הרגל של אלוביץ' מרוב ה"עזרה" שקיבל מנתניה ולא את רפורמת השוק הסיטונאי
מאמר מגמתי, סותר את עצמו – החוק הוא נכתב על ידי ראש הממשלה והשרים ומיושם על ידיי אנשי החוק (שופטים, שוטרים, יועץ משפטי, הפרקליטות) שראש הממשלה מפקיד בידיהם בכל תחילת קדנציה. ופה פשוט לקח ראש ממשלה מכהן ועושה מהם כאילו "כלום",מזלת את מוסד החוק וגורר אחריו תומכים נלהבים הלוקים בעיוורון בפגיעה אנושה בחוק וסדר ובדמוקרטיה שבה בחרנו לחיות.
אולמרט ישב בכלא ועזב את ראשות הממשלה שהביןמשהוא תחת אישום – מעשה אחראי וראוי למנהיג של מדינה לוותר על מקומו לטובת בעם. אני לא רואה את ביבי עושה דבר שכזה… אלא רואה אדם שמוכן לשרוף את כל הגשרים אחריו כאחרון גיבורי הפעולה של נדינת ביבילנד. אכזבה גדולה מהאיש. ואכזבה גדולה ממפלגה שתומכת בהתנהלות שכזאת.
מהמאמר שלך ניתן להסיק שאסור היה לחקור את אולמרט. טוב שחקרו אותו וטוב שחקרו את נתניהו. ראש ממשלת ישראל צריך להיות מנהיג מוסרי שיודע שהמדינה חשובה מטובתו האישית. בימין היו ויש מנהיגים כאלו. נתניהו אינו ביניהם. ברור שאם טובת המדינה הייתה חשובה לו הוא היה מתפטר.
נכון להיום המועמד המוביל להחליף אותו הוא אדם שלא התחייב לאחדות גוש הימין, ממיך לקרוא להחלפת נתניהו בתקופה בה גוש הימין וגוש המרכז מנהלים מאבק על מי ישבר קודם ולהראות חולשה וחוסר אחדות זה מסוכן לכל הגוש, אדם שנתמך ע״י הליכודניקים החדשים(ולא מנסה להתנער מזה) ושלפי השמועה יש לביתו חבר ערבי.
יש בסיס רציני לחשש שהוא יפרק את גוש הימין ויתן לגנץ ולפיד את הקואליציה שעליה הם חולמים תוך כניעה וויתור על עקרונות הימין.
מלבד זה, פרישה תהיה נצחון להתערבות הבוטה של מערכת המשפט בפוליטיקה ורק תעודד אותם יותר.
אז כדי להבטיח שמירה על קידום מה שנתניהו ובוחריו מאמינים שהוא טובת המדינה, אסור לו כרגע לפרוש בשום פנים ואופן.
הטעות של הימין
שהוא לא משתמש שיטה בה פועלים בשמאל.
להציף את בג"צ ושאר בתי המשפט בעתירות 'פוליטיות'.
אפשר להתחיל בעתירות לבג"צ נגד המשטרה והפרקליטות כנגד אי חקירה והעמדה לדין של שוטרים, פרקליטים, עיתונאים שמדליפים חומרי חקירה.
בדקת?
כדאי שתבדוק שוב!
זרם העתירות שמגישים אנשי ימין רק הולך וגובר!
אין שום משמעות להגשת עתירות ימניות לבג"ץ שמאלני, הדבר היחיד שזה עושה זה להגדיל את הלגיטימציה הציבורית של החונטה המשפטית תוך מתן פרנסה לקבוצה קטנה של משפטנים ימנים. עדיף להחרים את מערכת המשפח השמאלנית מהמסד ועד לטפחות.
אין שום "פליליזציה של הפוליטיקה". אם הפוליטיקאים יפסיקו לעבור על החוק ולהיות מושחתים אז לא יוגשו נגדם כתבי אישום. הפוליטיקאים מורידים את קרנה של הדמוקרטיה ואת האמון במוסדות המדינה לשפל המדרגה בהתנהגותם.
בדיוק. במקום שהדרישה תהייה לעלות את הסטנדרטים של נבחרי הציבור, הכתב מציע להוריד אותם ולחזור לימי מפא"י.
ברצינות?
תבדוק כמה מתנות קיבל רבין מחברים.
תבדוק כמה פעמים דיבר פרס עם בעלי עיתונים.
דברים שלפני 20 שנה היו מקובלים הפכו להיות לא חוקיים עם קלון.
המדינה צומחת ומשגשגת בזכות נתניהו, והשמאל מנסה להסיח את הדעת מהשחיתות של השמאל:
מנסה להשכיח איך הנשיא קליגולה פרס הקפיץ את הוצאות משכן הנשיא מ-40 מיליון ל-60 מיליון בשנה בעודו שוהה שם בגפו;
ואיך הוד מעלתו שמעון פרס ערך לעצמו מסיבת יום הולדת ב-11 מיליון שקל;
ואיך אל צ'אפו ברק קיבל 3 מיליון דולר ל"מחקר" (מה בדיוק הוא חקר?);
ואיך אותו ברק שהיה איש צבא ועובד מדינה הפך בן לילה לאוליגרך שאהוד אולמרט מספר עליו כי קיבל שוחד מעסקאות הנשק של מדינת ישראל;
ואיך אהוד ברק ואשת חיקו נילי פריאל פונקו בסוויטות מלון יקרות מעבר לים על חשבון משלם המסים בישראל; ואיך אותה נילי הקימה לעצמה חברה ('טאורוס') שנועדה לקדם אינטרסים של אנשי עסקים דלתות אצל שרי הממשלה שבעלה היה חבר בה – תמורת אלפי דולרים;
ואיך "הצל" של זהבה גלאון סידר לה את כל העניינים המלוכלכים עם הכסף?
ואיך אבי גבאי התמנה בשנת 2007 למנכ"ל בזק בשכר של 175 אלף שקל בחודש + בונוסים ואופציות וצבר כמנכ"ל המונופול ה"תחרותי" בזק 52 מיליון שקל (לפני מס) במשך 5 שנים;
ואיך דובון בוז'י שתק במשטרה בעניין העמותות הפיקטיביות (ששימשו צינור להעברת כספים למימון מערכת הבחירות של אהוד ברק לראשות הממשלה).
מאמר חשוב. מציג את החשש של פליליזצית יתר של השדה הפוליטי. לכל נבחר ציבור יש מתנגדים לרוב מהמחנה השני. זה בסדר וכך צריך להיות. אך הסיכון הוא שאם כל מתנגד ישתמש בערוץ המשפטי כדי להסיח נבחר ציבור זוהי גם חרב פיפיות. ניתן להשתמש בה גם בכיוון ההפוך.
זה בא ליידי ביטוי במגזר ברשויות המקומיות. אנשים נבחרו כחוק מיום למחרת הצד השני גייס את הזרוע המשפטית כדי לסקל נבחר. ראשי רשויות משני הצדדים טובים הוסרו מתפקדים. המשטרה ופרקליטות נהגו בלהיטות יתר.
אם הפרקליטות תגיש כתב אישום לאיש ציבור שנבחר ולאחר משפט יצא זכאי(כפי שקרה פעמים רבות) זהו סוף עידן הפרקליטות.
ואם לא היו חוקרים ומגישים כתב אישום נגד אולמרט?
אולמרט לא היה מתפטר.
נתניהו לא היה נבחר!
אז היה צריך לצאת נגד הפרקליטות!
ואולי אלה הפוליטיקאים שנוהגים כאחרוני העבריינים?!
לא מבין מה אתה מציע, להסתכל הצידה כשנשיא אונס, ראש עירייה מקבל שוחד וראש ממשלה נותן ומקבל שוחד?!
הפוליטיקאים עוברים עבירות, ולכן הם עומדים למשפט. אף אחד לא שופט אותם על "בנית התנחלויות לא חוקיות", "גירשת יהודים מגוש קטיף" או "דיור למשתכן היא תוכנית רעה".
מעמידים אותם לדין פלילי על עבירות שכתובות בספר החוקים – אונס, שוחד, מרמה ועוד.
לא מבין למה לקרוא לזה "פליליזציה של הפוליטיקה", ולא – "איך נמנע מפוליטיקאים להפוך לעבריינים פליליים".
האזרח משה ק'
ביום רביעי זה אמור להתרחש – מהלך שיזעזע את אמות הספים: נשיא מדינת ישראל הולך לכלא.
המהלך עובר בשקט נורא, והשוחט ישחט, הודות למהלך דה-לגיטימציה ודה-הומניזציה מקיף שעבר האזרח משה ק'
משה קצב. איש נעים הליכות. האירוניה היא שמשה קצב הוא בעצם ה"חנון" האולטימטיבי. סטודנט לכלכלה, איש נעים הליכות, איש שחיפש תמיד את הפשרה והמליצה וכיבד את יריביו משמאל. אבל זה לא עזר: דבר בליעל יצוק בו. הוא מזרחי, דתי ואיש ימין. כל השחור שמאיים על העולם האשכנזי החדש והאמיץ שניסינו לברוא כאן.
וכשאדם כזה מרים את ראשו, יוצא מגדר "מזרחי המחמד", בין בבחירה לנשיא, בין במאבק על חפותו, חובה לחבוט בו – בכל הכוח.הכניסה לכלא אינה תוצאה של פשע שעשה, או פשע שהעליל עליו מישהו, או תוצאה של נקמה פוליטית: הכניסה לכלא היא עבודה של מערכת המשפט הישראלית, בשבתה כחפ"ק של השמאל המערבי, והחילוני.
ולכן היועץ המשפטי לממשלה רשאי להדליף התייעצות אינטימית עם נשיא, ורשאי להורות על חקירה נגד הנסחט, ולא נגד הסוחט, ורשאי להכווין את כל הפרשה לצד המיני, למרות שלא החלה כך. וכך תוך 24 שעות הופך הנשיא לארנבת הנלכדת לאור הזרקורים, ואור ירוק ניתן לכל גופי האכיפה.
"הוא מהרעים, תמצאו הוכחה".
וכך יוצאים כל כלבי הצייד לפשיטה על חייך. מאיימים על כל פעולה להגנה עצמית ( "שיבוש הליכי משפט") ועל כל מי שיוצא להגנתך. מזהים את נקודת החולשה שלך, ומחפשים בנרות, כל מי שתסכים לשמש הדחליל העובדתי שיעמוד נגדך.
אף אחד לא התלונן במשטרה על הנשיא קצב. לאף אחד אין ראיות אובייקטיביות לפשע שבצע, ובכל זאת, נשיא מדינת ישראל, לא פחות, הולך ל 7 שנים לכלא, אחרי 7 שנים כנשיא. מידה כנגד מידה. מישהו התלונן על אונס? אף אחת לא בקשה להתלונן, אף אחת לא התלוננה על אונס. היו דיבורים אינטימיים, היו חיבוקים. עם זה באתם ?! רעמה ה"נשיאה". והחוקרים נזופים, שבו לעבודתם. זוהתה חוליה חלשה: א' ממשרד התיירות. היא פוטרה, והבטיחה לנקום, חייה היו כישלון.
שלי יחימוביץ' הייתה המנוף: היא תגייס את האמפתיה הנשית, המניע השמאלני והלהט הפמיניסטי תהפוך לידידתה הקרובה של א'. במקביל לחקירה. וכך אם בחקירה הראשונה היו "דיבורים לא יפים" של הנשיא האהוב, בחקירה השביעית, במאמץ משותף, יצאה המילה "אונס" לאוויר העולם.
זהו, לא צריך יותר. צריך לדאוג לביסוס כלכלי של א', כאחד הפרויקטים היותר מוצלחים של השמאל הישראלי, וצריך לדאוג לאיוש נכון של הרכבי השופטים. העיתונות כבר תנבח בהרמוניה. הנשיא כבר רואה את המנהרה בקצה האור.
דורית בת אהרון ורבה, גזבר מפא"י, והמפעילה הפלילית של אבישי רביב קושרת את קצוות החוט. מינוי שתי נשים וערבי, ומשפט פוסט מודרני יוצא לדרך. גם במחוזי, גם בעליון, משפט בו העובדה היא אויב הנרטיב. והנרטיב הוא שקצב אשם. לכן העובדה שעליה מתבסס המשפט היא אחת. "האמנו למתלוננת". דורית בת אהרון מצפון תל אביב, סנדקית הקרן לישראל חדשה, הפכה לאבק אדם את הנשיא, בן המעברה הלאומי והמזרחי מקריית מלאכי.
ואם עשינו את זה לנשיא, נוכל לעשות זאת לכל אחד מכם, אז שקט בבקשה ולהסתדר בשלשות.
(יגאל כנען לפני 8 שנים בערך)
כל מילה בסלע!
נתניהו קוצר היום את אשר זרע כאשר יצאו הוא ומקורביו נגד ראש הממשלה המכהן באותה עת מר אהוד אולמרט מיד לכשנודע שהיועמ"ש דאז עומד להגיש כנגדו כתב אישום!
כדאי עוד לציין שמר נתניהו הביע אמון מוחלט במשטרה ובפרקליטות שניהלו את החקירות בפרשה כמו גם ביועמ"ש אשר החליט על הגשת כתבי האישום.
עקב פרישת אולמרט נערכו בחירות ונתניהו הוא אשר בסופו של דבר הקים את הממשלה וההמשך ידוע.
מעניין שנתניהו אשר הביע אז את אמונו המוחלט במשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט טוען היום כי כל המערכות אשר אותן שיבח טרם היבחרו לראשות הממשלה כלומר המשטרה, הפרקליטות, היועמ"ש ובתי המשפט נגועים בשחיתות עמוקה וההתנהלות נגדו היא מעין "נסיון הפיכה", כלומר המערכות הללו שלפי דבריו נתן בהן אמון מוחלט, הסתאבו מאז והפכו מושחתות לחלוטין במהלך התקופה בה הוא מכהן כראש ממשלה, כלומר הסיאוב והשחיתות במשטרה ובפרקליטות החלו בתקופה בה נתניהו היה ממונה עליהן אם ישירות ואם בעקיפין והוא זה שמינה את היועצים המשפטיים בתקופה זו כולל מנדלבליט ובוודאי שהיה מעורב בבחירת המפכ"ל הקודם רוני אלשייך.
ועל כך נאמר: כרה בור שחת וייפול בו…
אתה טועה. זה לא נתניהו טוען, זה אנחנו מצביעי הימין טוענים. אולמרט הואשם והורשע בשוחד בוטה מעורר סלידה, כסף תמורת אחוזי בנייה וחריגה מתכנית הבנייה. פרשת הולילנד. צריך לראות עוד היום את המפלצת שנבנתה כדי לראות במוחש את רוחב ועומק השחיתות של אולמרט. הציבור לא האמין באולמרט, היום אנחנו מצביעי הימין מאמינים לנתניהו. מה לעשות? מאמינים בו. במה הוא מואשם? בסיקור אוהד. ממש בדיחה עלובה ומרושעת. ולמה באמת לא הפעילו אמצעיים בריוניים כאלו נגד מקורבי אהוד ברק ששמרו על זכות השתיקה! כדי להפוך אחד מהם לעד מדינה? 4 שנים של חקירות אינטנסיביות מליונים נשפכו, אמצעים עברייניים הופעלו, והמוצר? כתב תביעה עלוב, מגוחך, מסכן, מרושע וזדוני. אתה קורא ומרגיש שכולו משחק מכור. נתניהו עשה שגיאה שהלך בכלל לשימוע. הזהירו אותו. ולא הקשיב. תקרא את מאמריו האחרונים של סנג'רו בישראל היום מדור דעות ותווכח במהות המשחק המכור
בסופו של דבר אולמרט זוכה בפרשת הולילנד
אבל הורשע מכיוון שקיבל מעטפות כסף מטלנסקי
אבל גם במקרה אולמרט – ברור שהייתה רדיפה פוליטית
כאשר שר המשפטים שלו דניאל פרידמן איים להוריד
את האקטביזם המשפטי למינימום
ולכן בצעד חסר תקדים – קיבלו עדות מטלנסקי – עוד לפני שהיה כתב אישום
עדות שהובילה לכך שאהוד ברק הודיע לאולמרט שהוא חייב להתפטר – או שהוא
פורש מהממשלה, ואולמרט אכן התפטר.
(כן אדון לדור לא שכחנו ולא סלחנו)
לא פוליטי ולא בטיח. אולמרט מושחת שקיבל שוחד, וניסה להדיח עד. קבל מעטפות כסף, והורשע במחוזי גם על הולילנד, וכל החברים שלו הורשעו על הולילנד. פרידמן הוא משוגע שלא שווה התייחסות
"בהתאם לחשדות, נתנו אביגדור קלנר, יו"ר פולאר השקעות דאז, ארנון ברודנר, מנכ"ל פולאר נדל"ן דאז, ואמנון ספרן, הממונה על אגף התקציבים באוצר לשעבר ומנכ"ל חברות הנדל"ן מקבוצת פולאר, שוחד ליעקב אפרתי, מנהל מינהל מקרקעי ישראל דאז, ולאהוד אולמרט, שר התמ"ת דאז. על פי החשד, ניתן שוחד בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח, ובתמורה חודשו חוזי חכירה רטרואקטיבית, שונה ייעוד הקרקעות, ובצועו פעולות החזרה ומכירה של הקרקעות. כמו כן, נחשד כי אולמרט ניסה לסייע לקלנר להפשיר את הקרקעות החקלאיות לבנייה" פרידמן מבולבל, לא שווה התייחסות, לא יודע מה שהוא רוצה, וניסה לחפות על העבריין אולמרט. על השוחד לחברת הזרע הורשע אולמרט גם בעליון (שוחד בהיקף של 1.5 מליון שקל, זה כסף כסף, זה לא בקבוקי שמפניה מתכלים, זה כסף אפשר לממן עם זה הגנה בבית המשפט) על הולילנד הרשיע אותו המחוזי השופט האמיץ דוד רוזן, לרוזן לא היה כל נגיעה לפרידמן, והצדיקים מהעליון חלצו את אולמרט יקיר השמאל ושותפו הנאמן של שרון, מעבירת הולילנד, במעשה לולינות משפטית אופיינית.
תחינה לכל המעורבים: קודם כל טובת המדינה, ואח"כ כל השאר. המדינה משולה כרגע למי שחץ מורעל נתקע בו, וצריך קודם כל לשלוף את החץ ולנקז את הרעל, ורק אח"כ לחקור מי ירה את החץ ולמה.
ולגופן של טענות: מה שברור הוא שמערכת הבלמים והאיזונים יצאה משיווי משקל, וחובה לתקנה. אז מתוך חשיבה על טובת המדינה, להלן הצעת פשרה: נתניהו יפרוש לחיים פרטיים, ואילו המערכת הפוליטית והמשפטית תיבחן ע"י ועדה עצמאית, כדי לתקן את הטעון תיקון. ובהזדמנות זאת יטופלו גם הלאקונות שהתגלו ומתגלות כל הזמן דרך הפרשה הזאת- כמו מה הסטטוס של ראש ממשלת מעבר, או מה קורה לבקשת חסינות מוועדת הכנסת כשאין עדיין וועדה כזאת. וגם אפשרות לתחיקה בסגנון החוק הצרפתי- חסינות מחקירות לר"מ מכהן, בצד הגבלת מס' הכהונות. אבל קודם כל: הצילו!
בואי נגיד שאם היתה לנתניהו האפשרות של הפשרה הזו-הוא היה מתפטר מיד.
כרגע, כל תרחיש שמתחיל הפרישה שלו נגמר בנצחון הפרקליטות, בעליית גנץ ובסוף שלטון הימין לפחות לכמה שנים.
בבקשה תנו יותר מידע, פחות דעות.
1. מי נכלל בקבוצת חברים של שי ניצן?
2. מי התומכים של גידעון סער ומה הקו שלהם?
לצערי אני לא מסכים עם הכתוב בכותרת המשנה. השמאל ידאג וכבר מזמן דואג לכך שהפליליזציה תופנה רק נגד צד אחד. ואפילו אם הדבר יתחיל להתפשט גם נגד אנשי שמאל, הוא ידאג עד אז לשנות שוב את "כללי המשחק" תוך צמצום מחדש של סמכויות מערכת המשפט. השאלה כאן היא מי קובע את כללי המשחק.
הכותרת נכונה אבל לא שלמה, מדובר למעשה בפליליזציה של המנהליזציה של הפוליטיקה. קודם כל החונטה המשפטית הפכה את כל הפעילות השלטונית לכפופה למשפט המנהלי, דהיינו לשופטי בג"ץ (והחל משנת 2000 גם לשופטי המחוזי) ושיבשה אותה על ימין ועל שמאל. בשלב הנוכחי החונטה לא מסתפקת בהתערבות וביטול של החלטות שלטוניות בטענה שהן "לא סבירות", "לא מידתיות", "לא לתכלית ראויה" וכדומה, אלא הופכת אותן לעבירה פלילית באמצעות עבירת הסל של "הפרת אמונים".
כמובן שהאשמה במידה לא מבוטלת מונחת לפתחו של ביבי שבמשך כל שנותיו בפוליטיקה שמר בקנאות על נאמנות מוחלטת לחונטה המשפטית וטירפד כל רפורמה שנועדה להחלישה ולהשיב את הכוח השלטוני לידי הציבור ונציגיו הנבחרים בפרלמנט ובממשלה.
למשל איזו רפורמה הוא טרפד?במשפט פלילי אין מושג עבירת סל, ואם אכן זו עבירת סל, זה חמור מאד.
עוד לא הבנת שלכל מאמר רציני שמתפרסם כאן וחושף את ערוות החונטה במלחמתה המאפיונרית במחנה הלאומי ובמנהיגו המוצלח כל כך תמיד יגיעו טרולים של החונטה כדי להסביר לנו שנתניהו אשם בכך שיש חונטה מאפיונרית ושלמעשה הוא אפילו זה שטיפח אותה? אם בולשביזם – אז בולשביזם עד הסוף!