משרד המשפטים מסרב למסור פרטים על החופשה של ליאת בן ארי

במשרד המשפטים טוענים כי מידע לגבי החופשה אליה יצאה המשנה לפרקליט המדינה במהלך השימוע לרה”מ ועוררה סערה ציבורית, הוא “פנימי וסודי”

חבורת סוד מוחלט בהחלט. עו"ד ליאת בן ארי | ויקיפדיה, צילום מסך

משרד המשפטים מסרב למסור פרטים על החופשה אליה יצאה המשנה לפרקליט המדינה ליאת בן ארי במהלך השימוע בתיקי ראש הממשלה. לאחר מספר דחיות בתשובה לבקשת חופש מידע בעניין בשל מה שהגדירו במשרד כ”מורכבות ורגישות הנושא והצורך לקבל את אישורם של גורמים בכירים”, ניתנה לאחר ארבעה חודשים התשובה לפיה מדובר ב”מידע פנימי וסודי” שגילויו “מהווה פגיעה בפרטיות ולכן אסור בפרסום”. עוד טענו במשרד המשפטים כי “מידע רלוונטי ביחס לעניין הציבורי שהתעורר הובא במסגרת תגובות המשרד שפורסמו לציבור בחודש אוקטובר”.

על פי סעיף 33.151 לתקנון שירות המדינה, בחודש נובמבר של כל שנה אמור מנהל היחידה לבקש מן העובדים להודיע לו על המועדים המשוערים בהם הם מתכננים לצאת לחופשה בשנה הבאה. כל עובד אמור להודיע בכתב לא יאוחר מהשבוע הראשון של חודש דצמבר על מועדי היציאה לחופשה, ולציין את התאריכים ואת מספר הימים בהם הוא מתכונן לצאת לחופשה. כאשר ביקשנו לקבל את תוכנית החופשות של עובדי הפרקליטות לשנת 2019, השיבו במשרד המשפטים שהם דוחים את הבקשה כיוון שהתברר כי “לא ניתן לאתר את המידע”. בקשתנו לקבל את טופס בקשת החופשה שהגישה בן ארי נענתה בתשובה כי “בדיקה ראשונית לא העלתה מסמכים רלוונטיים”.

כזכור, מועד השימוע לראש הממשלה נקבע בחודש מאי 2019 ולאחר שבן ארי יצאה לחופשתה במהלך השימוע עצמו באוקטובר, טענו בין השאר במשרד המשפטים כי מדובר ב”חופשה משפחתית שתוכננה זמן רב מראש”. במקרה של שינוי במועד החופשה בשל אירוע שנקבע לאחר עריכת לוח החופשות השנתי, קובע סעיף 33.155 לתקנון כי מנהל היחידה צריך למצוא בתיאום עם העובד מועד אחר ליציאתו לחופשה באותה שנה. אך כאשר ביקשנו לדעת האם בן ארי ביצעה פניה לממונה עליה לשינוי מועד החופשה בשל קיום השימוע והאם התקבלה החלטה כלשהיא בעניין, השיבו כאמור במשרד המשפטים כי מדובר בסוג מידע “השמור בתיק האישי” ולכן הוא “פנימי וסודי”.

מתוך תשובת משרד המשפטים עולות כמה תהיות מדאיגות. אם אכן ליאת בן ארי והממונים עליה הקפידו על מילוי הטפסים הנדרשים ואם אכן חופשתה אושרה על ידי הגורמים המוסמכים, מדוע צריך להסתיר זאת מהציבור? מצד אחד מדובר במידע משרדי בסיסי שבוודאי לא אמור להיות “סודי”, ומנגד גם במשרד עצמו מודים כי הוא נוגע לפרשה משמעותית שעוררה “עניין ציבורי”, אך שומרים פרטים חשובים לגביה באפלה במקום להביאם לידיעת הכלל.

האפשרות השנייה היא שגורמים מסוימים במשרד המשפטים לא מקפידים על שמירת מידע כך שיהיה ניתן לאתר אותו ולבצע ביקורת על תהליכי העבודה כפי שמתבצעת בכל משרד ממשלתי, או חמור מכך – מנסים לטייח התנהלות לא נאותה לכאורה מצד בן ארי ומנהליה בפרשת החופשה החשאית. לכל זאת יש להוסיף כי ליאת בן ארי אמורה לעמוד בקרוב בראש צוות התביעה במשפט נגד ראש הממשלה נתניהו, וכל פגיעה בתדמיתה עלולה להטיל צל על החקירה והמשפט כולו. בכל מקרה, נראה כי דרושה כאן בדיקה מעמיקה הרבה יותר מעבר ל”בדיקה הראשונית” שהתבצעה לדברי משרד המשפטים.

התנהלות בעייתית

סיפור השימוע והחופשה שלקחה בן ארי הדגיש שוב חלק מן הבעייתיות בהתנהלות הפרקליטה הבכירה. כפי שכתב בהרחבה משה איפרגן ב’מידה’, במקום להיות נוכחת בשימוע עליו היא אחראית ועוסק בתיקים אותם היא מובילה נגד ראש הממשלה, החליטה בן ארי שלא לוותר על חופש באפריקה עם משפחתה, דווקא בשיאו של הפרויקט בראשו עמדה במשך כמה שנים. במקום להתייצב ולשמוע במלואן את טענות ההגנה כפי שנדרש בכל הליך משפטי הוגן, בן ארי בחרה להפגין זלזול תהומי בזכויותיו של ראש הממשלה והעבירה מסר שהאינטרס הציבורי ואמון הציבור מעניינים אותה כקליפת השום.

פרקליט המדינה שי ניצן | צילום מסך

פרשה אחרת שנקשרה בשמה של ליאת בן ארי הייתה סערת המכרז התפור, שהתפוצצה ברעש גדול בחודש יוני שעבר, אז הוקפא המכרז לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה בעקבות מכתב אנונימי שנשלח לנציבות שירות המדינה. באותו מכתב נטען שהוועדה שהתכנסה כדי לבחור את המועמד לתפקיד היא למעשה “מחטף לקידום ליאת בן ארי”, אשר לדברי הכותבים הייתה “המועמדת המועדפת על פרקליט המדינה שי ניצן” בשל “הקו התקיף שנקטה בתיקי ראש הממשלה”. בהמשך דרשו בנציבות הבהרות ממשרד המשפטים לגבי הטענות שעלו נגד המכרז, ואף הוקם צוות מיוחד לבחינת תהליך המינוי, אך למרות מכתב חריף שכתבה מנכ”לית המשרד סיגל יעקבי לשי ניצן ובו טענה כי החלטת הנציבות לאשר את קיום המכרז “אינה עונה על כל השאלות שעורר התהליך”, בן ארי זכתה כצפוי בתפקיד.

בפרשה אחרת שנחשפה בתחקיר שפרסם אלי ציפורי באתר News1 של יואב יצחק, התברר עו”ד טלי נג’רי שכיהנה כסגניתה של בן ארי חוותה על פי התחקיר ניהול מתעמר, פגיעה במעמדה המקצועי ו”יחס פוגעני ומשפיל” ואף איומים במטרה להדיח אותה מהתפקיד. כאשר הסכסוך הגיע לבית-הדין לעבודה, הגישה בן ארי תצהיר בו כתבה כי אין שחר לטענות, והפרשה נסגרה לבסוף בהסדר בו שילמה המדינה פיצויים לעו”ד נג’רי ובתמורה קיבלה חסיון. על פי ציפורי, מטרת ההסדר הייתה “להסתיר את המידע מהציבור”.

שקיפות בררנית

זו אינה הפעם הראשונה בה משרד המשפטים יוצא מגדרו כדי להסתיר מהציבור מידע הנוגע להתנהלות בכיריו, תוך שהוא מתחמק באמתלות שונות מאחריותו לביצוע חוק חופש המידע. כפי שחשפנו ב’מידה’ לפני כחודשיים, משרד המשפטים סרב לחשוף את שמות העיתונאים עמם נפגש פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן בשלוש השנים האחרונות ואת המועדים בהם נערכו המפגשים. בתשובה לבקשת חופש מידע בעניין, טענו במשרד המשפטים כי השמות העיתונאים ומועדי הפגישות לא יימסרו “לנוכח ייחודיות השיח עמם המתאפיין ברגישות מיוחדת”.

עוד אמרו אז במשרד כי מסירת מידע פרטני “עלולה לפגוע בעבודת הרשות הציבורית ולשבשה, כמו גם להשפיע על העבודה העיתונאית באופן שגובר על האינטרס הציבורי במידע”, ואף הדגישו כי חשיפת השיח בין עיתונאים לגורמים ממשלתיים “צפויה להביא לפגיעה ביחסי האמון שבין הצדדים ולצמצום הקשר בין הדוברות לבין עיתונאים, מה שיפגע ביכולתה להעמיד בפני הציבור תמונה שלמה ומהימנה של פעילותה”.

במקרה אחר אותו חשפנו לפני מספר חודשים, היועמ”ש מנדלבליט סרב לפרט האם ומתי נפגש עם כתבת חברת החדשות דנה ויס בטרם שידור הריאיון עמו בראשית השנה שעברה. גם אז טענו במשרד המשפטים כי מסירת המידע “עלולה לפגוע בעבודת הרשות הציבורית ולשבשה, באופן שגובר על האינטרס הציבורי במידע”. במקרה אחר, גלעד צוויק חשף ב’מידה’ את סירוב משרד המשפטים למסור את יומנה של אביטל שטרנברג, בכירה במחלקת הייעוץ המשפטי העוסקת בין השאר בסוגיית המסתננים, בתואנה כי היא “אינה נושאת בתפקיד בכיר מספיק” וכי מדובר במידע ש”אין לו נגיעה או חשיבות לציבור”.

בימים כתיקונם, משרד המשפטים נוהג להתגאות בהיותו מופת של שקיפות. המשרד מעניק מדי שנה פרס לשקיפות שלטונית, ובמסגרתו פועלת גם היחידה הממשלתית לחופש המידע, אשר אמורה “לפעול לקידום שקיפות תורמת וחופש מידע אפקטיבי” ובין תפקידיה כפי שהוגדרו בחוק נמצאים “הגברת כמות ואיכות המידע שיפורסם לציבור באופן ייזום”. בדף הפייסבוק של משרד המשפטים מתגאים בכך ש”שקיפות היא מקצוע!” אך כפי שמתברר שוב ושוב, אותם אנשים שמטיפים כל העת על שקיפות ועל חשיבות החוק לא רואים בעצמם כמי שכללי המנהל התקין חלים עליהם. זו התנהלות שאותה לא היינו מוכנים לקבל משום נבחר ציבור והיינו דורשים ממנו לתת דין וחשבון, אך במדינת ישראל נראה כי יש פקידים שנמצאים לא רק מעל לכל ביקורת ציבורית למרות שאיש מעולם לא בחר מהם, אלא גם מעל לחוק.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

41 תגובות למאמר

    1. ניצול ציני לרתום את “הדמוקרטיה” כדי להשליט דיקטטורה שיפוטית על ידי פקידי ממשל זוטרים שאמורים לישמור מכל משמר על ניקיון כפיים מוסרי, ערכי ומקצועי.
      במקרה זה יהיה נכון לומר שלאורך כל הדרך ומזה שנים צברה אותה פקידות זוטרה כוח עצום בזכות המידע שצברה על ציבור הפוליטיקאים והן על אישים בולטים בתחום המשפט בישראל, ובזכות שיתוף פעולה בין אותם פקידי שילטון עם אנשי תקשורת תאבי כוח מגלומני מטורף ובלתי מרוסן, הם שולטים בשיח הציבורי כפי רצונם והאג’נדה שהם בוחרים לאמץ אותה וכולם חייבים להתיישר לפי מוצא פיהם, שמאל, ימין, מרכז וכל השאר.
      חומר למחשבה…תחשבו על זה עם ישראל, תחשבו כמה אנחנו תרמנו לעיוות נוראי זה?!

    1. לא. ובכל זאת אתה חושב לעצמך מישהו אולי התעורר שם ומבין
      שהם נראים כמו כנופיית פורעי חוק.
      מצד שני אחרי הסיפור הבוקר של כחלון והשופטת זה נראה יותר כמו סדום ועמורה.

  1. למה אתם חושבים שיש לכם זכות לכנס לתחתונים של ליאת בן ארי, היא לא חייבת להודיע לכם היכן היא מבלה את החופשה שלה, אם היועץ החליט שהיא לא חייבת להיות נוכחת בשימוע אז היא לא חייבת,

    1. האם גב’ בן ארי היא מורמת מעם ולא צריכה לעמוד בכללי שקיפות שהיא מטיפה להם? צביעות

    2. ברור שאין לנו זכות להיכנס לתחתונים של ליאת בן ארי.
      רק לה ולעמיתיה יש זכות להיכנס לתחתונים, לבתים, לטלפונים ולנשמה שלנו.

    3. להיכנס לתחתונים של בן ארי? איזו מחשבה מבחילה. כנראה התבלבלת בין מה שאנחנו רוצים לבין הפנטזיות הביזאריות שלך.

    4. אני לא מבין מה יש להסתיר. מדובר בנוהל והמטרה היתה להבין האם בן ארי התנהלה כמצופה ממנה.
      אני כעובד ההייטק לא רואה מציאות שבה ראה של חצי שנה מראש לא הייתי מזיז את החופשה לטובת נושא עליו עבדתי שנים.
      גם נתראה של חודש היתה ככל הנראה מספיקה לכך.
      בקיצור, נשמע לא טוב

    5. לא מה עשתה בחופשתה הפרטית, אלא אם עמדה בנהלי בקשת החופשה.

    6. הלו יעקב.
      אף אחד לא נכנס לתחתוני הגב’ . אך אם הגב’ חרגה מהנהלים היא חייבת לתת את הדין.
      תקרא שוב את המאמר ותבין.

    7. איך אתה יודע שהיא משתמשת בתחתונים?

  2. לגמרי לא מבין.
    יש שר משפטים חדש, צריך לעדכן אותו והוא יעשה סדר במשרד

  3. ברור
    מה הפלא ???
    מישהוא אמר הפיכה שלטונית וצא קיבל ??
    מישהוא אמר מערכת משפט ואכיפה מושחתים ולא קיבל ??

  4. האם אין לשקול פניה לערכאות משפטיות כדי שתינתנה תשובות? ומה בדבר תלןנה למבקר המדינה?

    1. ומה יצא מהתלונה ?כאשר כולם באותו הביוב????
      איך כינתה זאת הכותבת למעלה ? סדום ועמורה?
      אכן כך וזה עוד בקטנה, זה מה שאנחנו יודעים….
      ומה עם מה שאנחנו לא יודעים ,ולא נדע????
      מבעית. מצחין, ומדיר שינה מעיניו של כל אזרח הגון.

  5. מי זה משרד המשפטים ? החונטה המשפטית שמשתמשת בשם משרד המשפטים . איפה השר שעומד בראש משרד המשפטים . מפחדים לפרסם את החופשה .

  6. קצת פרופורציות חבר’ה. זו עדיין ישראל ותרבות התיעוד והתיוק שלנו, כולנו, היא על הפנים. סביר להניח שכרגיל הכל נעשה חפלפ וברגע האחרון ואף אחד לא שמר את זה. אם אתה נטפל לתיעוד החופשה שלה אז אפשר לחשוב שהכל טוב פה במדינה…תתמקדו פה בבעיות האמיתיות של שקיפות, ולא במי לא מסר איזה טופס זניח, גם אם הוא קשור להתנהלות גרועה ולא חכמה של הפרקליטות.

    1. העניין הוא שכשמדובר היה בארוחות משפחת ראש הממשלה הם הקפידו, לא על החוק, אלא על איזו תקנה שהחליט עליה פקיד. הם ספרו את מספר החמגשיות שהוזמנו ע”י אב הבית, האמינו לו שזה היה בהוראת אשת ראש הממשלה, קבעו שהעוזרת היא למעשה גם מבשלת ולכן הזמנת הארוחות לא הייתה תקינה ועל זה בנו תיק פלילי! אם מדברים על פרופורציות…

    2. זאת בדיוק חלק מהבעיה. אותה גברת שדורשת מכולם לעמוד בכללים אבל מחפפת על עצמה

  7. אנחנו צריכים לשמוח שהם מתנהגים כך. כך נחשפת המאפיה המשפטית לאט לאט במלוא מערומיה עד שבסוף הציבור ימאס בה ויסכים לכל סדר שיעשו שם.
    אני אמנם לא מחסידי לנין, אבל הוא אמר דבר נכון “ככל שיותר רע, ככה יותר טוב”

  8. אני קורא ומתקשה להאמין. ממתי יציאה לחופשה הינה אירוע סודי הקשור לביטחון המדינה?
    וכיצד היועץ עושה דין לו ודין לאחר? שכחו שהיה מפכ”ל משכמו אשר שילם מחיר יקר על פגישה עם עתונאי?
    חוסר האמון כלפי המערכת הולך ומתרחב.
    ידוע שמי שמדבר ומצהיר על יושרו, תמיד מתברר שכול רצונו היה לעבוד על הציבור. מדאיג.

  9. פרקליטות מושחת מנדלישכט מושחת ניצן מושחת. בקיצור מושחתים נמאסתם אין בכם אימון. צריך לנקות את האורבות הסרחון צועק לשמים.

  10. משרד המשפטים והפרקליטות הם אלה המסתירים מידע שעלול לפגוע באמינותם . עושים שמיניות באויר וממציאים תירוצים וחסיון על מנת להוליך שולל את הציבור . חייבים שר המשפטים ומבקר מערכת המשפט לשים סוף לקרקס ולהעמיד את האחראים על מקומם ואם עשו מעשים שיש בהם מהתחום הפלילי חובה להעמידם לדין . מערכת משפט רקובה מהיסוד שראשיה נגועים בפלילים .

  11. נו באמת. מי תכנן חופשות שנה קדימה ? מישהו כתב נוהל שאף אחד לא עומד בו, והנודניקים נתפסו לנוהל הזה. אין שום סיבה לספק מידע על חופשותיו של עובד או לשמור אותו, ואם יש נוהל כזה בשירות המדינה צריך לבטל אותו.

    1. כן…הנהלים הם פתאום מטרד רק שמדובר על “שומרי הסף”
      אותם אנשים שאחר כך מקפידים על כל פסיק כשמדובר ברדיפה משפטית נגד פוליטיקאים
      קוראים לזה צביעות

    2. קוראים לזה שחיתות. צביעות זאת רק אחת מתופעות הלואי של המחלה.

    3. אכן, לא נהוג לתכנן חופשות שנה קדימה, אבל אם זה ככה, אז למה היא מתכננת חופשה בדיוק בזמן השימוע? כל הטענה שלה היתה שהיא תכננה את החופשה לפחות חמישה חודשים מראש, ולא יכלה להזיז את זה, ואם זה ככה, אז באמת רוצים לבדוק האם היא “סתם” נעדרה מהשימוע, או שאכן מדובר במשהו אמיתי

  12. דיקטטורה בולשביקית לא מחליפים הקלפי…..
    רק בהתקוממות עממית ומהפכה אזרחית אלימה….
    מי שחושב שהדיקקטורה תוותר על הכוח שלה בלי מלחמה/אלימות……חי בסרט!

  13. האם כל הסיפורים האלו היו בתקופתה של איילת שקד, זו שלשעבר עבדה במשרד ראש הממשלה? תשובה המידע חסוי אל תבלבל את האינקובטור

  14. להלן הסבר אפשרי למה שומרים בסוד את פרטי נסיעתה של ליאת בן ארי לאפריקה.

    היא נסעה לשם על מנת ללמוד מתימטיקה אפריקאית (יש דבר כזה). במסגרת לימודי המשפטים לא לומדים חשבון, והיא היתה זקוקה לכלי חישובי על מנת להגיע לסכומי השוחד שהיא ייחסה לנתניהו.

    המתימטיקה של השבטים באפריקה היא פשוטה וקלה ללימוד: יש להם רק שלוש ספרות – אחת, שתיים והרבה. כל מה שיותר משתיים זה “הרבה”. החישוב הוא פשוט הרבה ועוד הרבה זה הרבה; הרבה כפול הרבה זה יותר הרבה; הרבה בחזקת הרבה זה הרבה מאוד.

    בצורה כזאת קל להגיע למיליארד ושמונה מאות מיליון השקלים שבן ארי הכניסה לכתב האישום.