הדיון הפוליטי המובהק שהתנהל בבג"ץ מדגים שוב את ההבדל הערכי בין רדיקליזם משפטי ונזקיו לבין שמרנות דמוקרטית
במהלך הדיון שהתקיים ביום ראשון בבג"ץ, שאל השופט יצחק עמית שאלה מדהימה. "איך זה שעוזר גזבר בנווה חמציצים לא יכול לכהן תחת כתב אישום וראש ממשלה כן?". תהיה זו הושמעה בעיצומו של דיון מוטה, בו השופטים הניחו כהנחה מובנת מאליה שהחוק הנוכחי רע והעותרים צודקים, ולכן חיפשו בנרות הצדקה לפעול בניגוד לחוק.
תהייתו של השופט עמית חשובה ביותר, לא רק בגלל שהיא חושפת בורות מסוימת מצידו וחוסר הבנה מוחלט של טענות פרקליטי נתניהו והליכוד, אלא בגלל שהיא חושפת משהו עמוק ומסוכן יותר: הרדיקליזם העומד בבסיס האנטי-דמוקרטי של בית המשפט העליון.
אז מדוע ראש ממשלה שונה מעוזר הגזבר (הנכבד) של נווה חמציצים? למעשה, התשובה לא מסובכת בכלל והיא כוללת מילה אחת: דמוקרטיה. ראש ממשלה הוא נבחר ציבור ולא מינוי מנהלי, ולא רק זאת – הוא נבחר הציבור האולטימטיבי, המגלם את המשמעות הגבוהה ביותר של רצון העם ואת הסמכות החשובה ביותר בדמוקרטיה. אפילו אם היה עוזר הגזבר בנווה חמציצים נבחר ציבור ולא ממונה (עוד טעות של עמית, אבל נניח לזה), הגבלתו בשל כתב אישום איננה מאיימת על הדמוקרטיה במדינה ואיננה רומסת את רצון העם הריבון. אך כאשר מדובר בראש ממשלה היא מאיימת בהחלט, ואף עלולה להביא לקריסת הדמוקרטיה. השוויון שמבקש עמית הוא שוויון שטחי, בעוד אי-השוויון שהוא הרלוונטי שבין שני המקרים זועק לשמים.
כבוד השופט יצחק עמית עשה מרתון צפייה בגרייניק ואלתרמן בימי הסגר? pic.twitter.com/oWdLu8ET3e
— נריה קראוס Neria Kraus (@NeriaKraus) May 3, 2020
וכאן אנו מגיעים לשאלה העמוקה יותר. מוסכם, כמובן, שבאופן אידיאלי, אוטופי, לא רצוי שראש ממשלה יכהן כאשר במקביל מתנהל נגדו הליך פלילי בבית המשפט. זה טריוויאלי. כולנו היינו רוצים שנבחרי הציבור יהיו זכים כשלג ומלוא זמנם ומרצם יוקדש למילוי תפקידם. אך החיים האמיתיים לא מתקיימים בוואקום מנותק, ולצד שאיפה זו ישנם עקרונות אחרים שיש להביא בחשבון. בהקשר הדמוקרטי – החשש הוא שפקיד ממשלתי, בכיר ככל שיהיה, יוכל להפיל או לסכל מנהיג באמצעות החלטה על הגשת כתב אישום, והמחוקק שקבע כי ראש ממשלה לא יודח עד לאחר גזר דין סופי וחלוט הביא זאת בחשבון. כשם שאנו חוששים שנבחרי ציבור יושחתו וישתמשו בסמכותם לרעה או ייטעו, על אחת כמה וכמה שיש לחשוש מפני פקידים בלתי נבחרים האוחזים בכוח לא מרוסן.
נווה חמציצים תשרוד את החלפת עוזר הגזבר ותרוויח שירות ציבורי נקי כפיים; לעומת זאת, אם מדינת ישראל תיאלץ להחליף ראש ממשלה בנסיבות כאלו, היא תכנס למשבר חוקתי, ציבורי, פוליטי וחברתי עמוק, והשירות הציבורי שלה יושחת עד העצם. זאת, למעשה, המציאות בישראל כיום. מה מונע מצב בו פקיד או פקידים שבידם לקבל החלטה האם לחקור ולהגיש כתב אישום נגד נבחר ציבור יפעלו משיקולים זרים? במצב בו ניתן לסכל נבחר ציבור בקלות, הרי שתלונות ללא סוף יזרמו למשטרה, דינמיקה שבפני עצמה תוביל לשימוש במסלול הזה כדי לסכל את הדמוקרטיה.
אין מדובר בחשש תיאורטי. דברים מעין אלה קורים כל הזמן. כמה דוגמאות רק מהעת האחרונה: סיכול מינויו של גל הירש למפכ"ל; פרשת תנ"צ גיא ניר ופרשות רבות של נבחרי ציבור ברשויות מקומיות שהיו מטרה לחקירות, אך ההליכים נגדם הסתיימו בלא כלום. גם תעשיית החקירות נגד נתניהו, האישומים התקדימיים והאכיפה הבררנית, הראו לנו עד כמה אסור לסמוך על המערכת הפקידותית. אובדן אמון הציבור במערכת אכיפת החוק ותוצאות הבחירות מוכיחים זאת היטב.
בג"ץ בין רדיקליזם לשמרנות
הסיבוב התמים של עמית בנווה חמציצים חושף גם אמת עמוקה יותר, וזו מהווה מקרה מצוין לבחינת ההבדלים העמוקים בין השמרן לרדיקל. השמרן יודע שהחיים האנושיים מורכבים ובאופן עקרוני לא ניתנים לתפיסה בשלמות. רחוק מכך: החברה האנושית עלולה בקלות ובמהירות להידרדר לרעות גדולות, ולכן הוא פועל להגן על הישגים שהושגו במערכת מורכבת ובמלאכה מתמשכת של איזונים כדי לבצר את הטוב, לשפרו ככל שניתן בהתאם לנסיבות, ובעיקר למנוע את הפגיעה בו ואת אפשרות הנסיגה ממנו. הוא יודע היטב, שבעוד שהשיפור מושג בעמל רב ובתהליך מתמשך של ניסוי וטעייה, ההרס הוא מהיר.
לעומת זאת, הרדיקל סבור שהוא מבין את כל המורכבויות על בוריין, שבכוח תבונתו הוא מסוגל לתפוס את המכלול ולמצוא מזור לכל צרה. לא רק שהוא משוכנע שיש טוב מושלם אלא שהוא, הרדיקל האינטלקטואל, יודע גם מהו וכיצד ניתן להשיג אותו עלי אדמות. כתוצאה מכך, כל מה שאינו מגיע לידי מימוש אידאלי של אותו הטוב הטהור, נתפס בעיניו כגיהינום. לעמדה הרדיקלית כוח משיכה עצום. כלפי חוץ היא נראית כנוסחה שלמה למכאובי וכשלי האדם, אך מעצם היותה אוטופית לעומת המציאות החלקית והמורכבת, כל ניסיון לאכוף אותה מביא רעה גדולה הרבה יותר מאשר תועלת. לעומתה, הגישה השמרנית נותרת צנועה, מנסה לברר את הטוב המוסכם שהושג בעמל ובדמים רבים, ולהגן עליו.
השופט עמית, במשל החמציצים שלו, מסרב למעשה לקבל את הנחת המציאות המורכבת. מבחינתו, המדינה העניקה לשופטי העליון את הכוח להגשים כאן ועכשיו את הערך הטהרני של ניקיון כפיים. עמית לא רק מסרב להבין את המורכבות של מערכת האיזונים והבלמים שבין נבחרי הציבור לפקידות הלא-נבחרת, אלא שבמובן עמוק יותר הוא מסרב לקבל את עצם הרעיון שאנשי השירות הציבורי, הפרקליטות והמשפטנים מסוגלים בכלל לחטוא בשחיתות, בהטיה ובכוחניות. הם, נושאי הבשורה האבסולוטית, צריכים לממש אותה במלואה. ייקוב הדין את ההר. ייקוב עוזר הגזבר את ראש ממשלה.
לעומת זאת, חוק היסוד הקובע כי ראש ממשלה לא חייב להתפטר עד לגזר דין חלוט, נולד מתוך קריאה מפוכחת ושמרנית של המציאות הפוליטית, של טבע האדם ויחסי הגומלין שבין הרשויות.
הרע במיעוטו והטוב במירבו
חשוב להדגיש: איזון בין עקרונות איננו ויתור. במקרה שלנו האיזון נועד להגן על שני הערכים באופן מקסימלי יחד, מכיוון שניסיון להשיג את המקסימום לכל אחד מהם בנפרד יסתיים במפלת שניהם. אין כאן ויתור או פשרה על הטוב ביותר, אלא הכרה שזהו הטוב במירבו הניתן להשגה. וזאת בדיוק הכוונה באמירה שהדמוקרטיה היא הרע במיעוטו, כלומר שהיא הטוב במירבו. האמירה הזאת איננה ביקורת על הדמוקרטיה, אלא על האוטופיזם וסכנותיו. במקרה שלנו האיזון התבצע כך שמצד אחד ראש ממשלה איננו פטור מן הדין. הוא נחקר ונשפט וכך נשמר השוויון בפני החוק, אך מצד שני הוא ימשיך בכהונתו כדי להגן על הדמוקרטיה ועל רצונו של הריבון-העם.
תהייתו של עמית היא רק דוגמא נוספת לנזקים האדירים שגורם האקטיביזם המשפטי לדמוקרטיה, בשל היותו מוסד רדיקלי ולכן אנטי-דמוקרטי. הרדיקליזם האוטופי הזה אחראי גם לאחת התופעות החמורות ביותר שמחריבות את החיים הציבוריים בישראל – הפליליזציה של הפוליטיקה. אותם פקידים אוטופיסטים, שפעמים רבות בעצמם אינם טלית שכולה תכלת ואף רחוק מכך, מביטים על הדמוקרטיה ופשרותיה בתיעוב, הופכים חלקים ממנה לפליליים ובכך מדכאים את החיים הדמוקרטיים בישראל.
במשך 25 השנים שחלפו מאז נוסד האימפריאליזם המשפטי באופן רשמי, האמון הציבורי במערכת המשפט ובמשילות בישראל הידרדר פלאים, ומכאן שגם בדמוקרטיה. כאשר החברה לא תוכל להכיל יותר את השיתוק הכללי ונזקיו, התוצאות תהיינה חמורות הרבה יותר ואובדן הדמוקרטיה לא תהיה החמורה שבהן. זו עוד דוגמה מפוארת לאופן בו חסידי אסכולת נווה חמציצים החיים בבועה אוטופית ומחפשים פתרון בית ספר לכל בעיה, מביאים חורבן על המערכת כולה, מביאים את הרע במירבו.
כל מילה בסלע. וכבר אמרו האומרים: "האויב הקשה ביותר של הטוב איננו הרע אלא המושלם." והכוונה היא לדרישה האובססיבית לשלמות בכל מחיר. דרישה שתמיד ללא יוצא מן הכלל, מביאה לא לשיפור אלא רק להרס וחורבן מוחלטים.
מערכת המשפט דורשת "שלמות אובססיבית בכל מחיר"? גם כשהם ממנים קרובי משפחה זה של זה? גם כשהם מוותרים לבכירים כמו רות דויד על פשעים חמורים ביותר? כשהם משתמשים במאהבת כדי לסחוט עד מדינה נגד ראש ממשלה?
זאת לא דרישה לשלמות. הוא סתם מחפש להוריד את נתניהו
ראשית, ע"פ הידוע היום, גם לעוזר הגזבר בנווה חמציצים אפשר לתפור תיק!!!!
כי: סחטו את מבקר המחוז, 'שיעיף' את הגזבר, בכדי ש'בנו של' יוכל 'לרשת' את התפקיד.
ועם רשות שופטת עלובה וזדונית, כפי שראים היום, יתכן והאיש ישב בכלא, ומישהו אחר יחגוג על בתפקיד החדש.
לכן מדובר בשופט שוטה ואידיוט ברמות על, אשר בעינין עוזר גזבר זה לא אדם, ולא נחשב
בדיוק מה שרציתי לכתוב!
גם לעוזר הגזבר יש חזקת חפות. לא יתכן שכתב אישום, שכפי שעולה מהדוגמאות במאמר יכול להיות חסר הצדקה-יגרום לשינוי מעשי כאילו באמת קרה משהו. עד שאין הרעה חובה להתייחס לאדם כנקי כפיים בדיוק כמו לפני שחשבו אפילו על חקירה.
כתבה מבולבלת ומבלבלת.
אחרי שכותב המאמר מקפיד להדגיש את ההבדל בין רוה"מ לעוזר גזבר בנווה חמציצים, הדוגמאות שהוא מביא לסיכול נבחר ציבור דרך תלונות למשטרה: פרשת גל הירש ופרשת תנ”צ גיא ניר – שניהם לא נבחרי ציבור.
כל הכתבה מתרכזת בשאלה חצי-בדיחה אחת של שופט אחד מתוך 11 השופטים שישבו בדיון. אין אף איזכור של השופטים האחרים, דבריהם, שאלותיהם ובדיחותיהם לאורך 9 שעות הדיון.
אבל על בסיס "רחב" זה לכותב המאמר אין בעיה להציג מסקנות על *כל* המוסד של בג"ץ והחברים בו.
יופי, אז בוא נדבר על השופטים האחרים. כפי שאתה ואני וכולם יודעים, בג"ץ לא יפסול את נתניהו בגלל כתב האישום נגדו. הסיבות לכך הן חששות פוליטיים של שופטי בג"ץ מפני תוצאות של בחירות חדשות – כלומר אינטרסים אישיים, כלומר ניגוד עניינים. תהיה אשר תהיה הסיבה, השופטים יקבעו מה שהיה ידוע מראש שיקבעו: החוק קובע מה שקובע ולפיכך אנו פוסקים ש… בלא בלא בלא. כעת בוא תגיד לי: מה חידשו לנו השופטים שלא ידענו לפני הדיון? יתרה מזו, איזה דבר חדש למדו השופטים בדיון של 9 שעות, שלא ידעו ויכלו לומר לנו גם לפני שבוע או שבועיים? כלום, אפס, נאדה. אז בשביל מה היו השופטים האלה צריכים לבזבז את זמנם ואת כספנו להצגה האווילית והמיותרת הזו בשעה שעתירותיהם של אזרחים עשוקים בבית המשפט העליון נדחות בשנים בגלל העיסוק של בג"ץ בעניינים פוליטיים שאינם נוגעים לסבתא שלהם?
שרון מתמם או מטעה ביודעין. מי לא שמע על שר המשפטים נאמן שהואשם לשוא (יצא זכאי לחלוטין במשפט) ע"י היוע"המ בן יאיר? על חיים רמון שהעז כשר משפטים ליזום רפורמות, על רובי ריבלין שבהיותו שר משפטים נפתח נגדו תיק במשטרה שנסגר לאחר 3.5 שנים ללא כתב אישום, כנ"ל צחי הנגבי, הרמטכל רפול ועוד. המכנה המשותף לכולם: שרי משפטים שהתכוונו לשנות נהלים ו/או ימניים.
הפוך מוחמד.
שניהם הם "גזבר בנווה חמציצים" בשפתו של יצחק עמית. כך שבלי לשים לב (ממתי סמולני מסוגל לחשוב ללא אישור משוקן), הפכת את השאלה של עמית ל-"אם המשטרה והפרקליטות מסוגלים לתפור תיק לגזבר בנווה חמציצים בדיוק *בשביל למנוע ממנו* להיות גזבר בנווה חמציצים – אז מדוע שהמשטרה והפרקליטות, לא תופרים תיק לראש הממשלה"?
אז זה בסדר. תגיד לשוקן שישלם לך למרות שנכשלת 🙂
מדויק.אך צריך לצפות בשיח ביוטיוב בין חיים רמון לגדי טאוב,על יצוג הכנסת הרופס.
לעובד:
אז אתה יודע מה תהיה החלטת בגץ עוד לפני שניתנה ואתה גם יודע לגלות לנו מה היו צפונות ליבם של השופטים ולמה הם נתנו את אותו פסק דין שעוד לא ניתן. כל הכבוד. למי ניתנה הנבואה – זאת אנחנו כן יודעים היום. לגבי הבזבוז זמן – בעקבות הדיון בביה"מ ישונו סעיפים בהסכם הקואליציוני. זה גם כן כבר ידוע. אפשר להעריך או לזלזל בתוצאה הזו אבל "אפס" "נאדה" זה לא.
לפרידמן:
אכן דוגמאות כדרבנות. רק שיהיה ברור, אני לא באתי לפה להגן על ביה"מ או מטעם מישהו אחר. מה שצרם לי זה הדוגמאות שהובאו בכתבה ואיך נבנו תילי תילים של מסקנות והצהרות ע"ס כ"כ מעט. אז יש דוגמאות לשיפוט מוטה נגד נבחרי ציבור – אתה צריך כמוני לצאת חוצץ נגד כתבה באיכות ירודה כמו זו שמעלינו.
לאחמד:
שב, תירגע, קח נשימה ותשתה כוס מים. אתה עוד פחות קוהרנטי מכותב המאמר. ובמחילה, תרגיע את הטון. בגלל שנאת חינם אנחנו יודעים מה קרה.
רק בריאות.
ידידי לא הבנת דבר… ברגע שניתן יהיה להדיח ח"כ מכהן רק באמצעות כתב אישום נפתח גם פתח להדחות פוליטיות וטירפודים פוליטיים אשר יפגעו אנושות בדמוקרטיה. הנוסחה פשוטה מאוד, אגיש תלונה , הח"כ יתפטר וזהו… חפותו תוכח לאחר מכן אבל את. הכרית הציבור טירפדתי… לא צריך כזה גאון כדי להבין את הבעייתיות שהדבר. בנוסף, זכות החפות היא זכות יסוד במשטר דמוקרטי . שלילת זכות זו תפגע באופן מהותי בדמוקרטיה
D9
מדוע ביקשת מאחמד שירגיע את הטון בדיוק? כל אמירה נחווית עבורכם האלימות?! לא ראיתי כל פסול בדבריו ולדעתי הסיבה היחידה שאתה מציין זאת היא לצורך התעלמות מדבריו והעברת נושא בדרך אלגנטית 'וחכמה'. או שאתה ממש חלוש ונבול ( אשכנזי)
עלילות השופט עמית בנווה חמציצים
הייתי רוצה להתחיל התגובה ב ״אם בארזים נפלה שלהבת״ אלא שבניגוד להרבה המכנים החברה ״המנותקת״ (תרתי משמע מן העם) עילית. אלא שהם ה״זיבורית״ של העם החכם שלמד להשכיל ש ״לא כל מי שמוציא אותך מן החרא אוהב אותך״ ולא חסרות דוגמאות להנהגות מבחילה זו. גם השופט הרדוד הזה ״עדיין משווה בנפשו״ שרוב העם (המזרחים) חדלי השכלה. אך מה לעשות? קשה להם להשלים ש״עלה התלמיד על רבו״ ומנסים בטמטום חושם להבהיל את אלו שעברו את כל הטראומות בחיים בארץ מכורתם. כבוד השופט עמית הלא מכובד כלל. העולם מלא בדוקטורים שאף לא אחד היה שם בידם האחריות לנהל דוכן פלאפל ונבעטו מעלה בכדי לא להזיק. אלו שבעטו באחוריך בעטו חזק מדי. גם זה קורה וגם אותך נעבור ונעביר.
אבל יש פיתרון. יש חסינות. יש חוק צרפתי. למה לא משתמשים בפיתרונות האלה כדי לחסוך מיליוני שקלים של בחירות חוזרות ונשנות, מיליוני שקלים של חקירות? למה?
החסינות נועדה בדיוק למניעת תפירת תיקים ולאפשר לנבחרים לעשות את עבודתם ברשות המבצעת ללא חשש.
זה לא חייב להיות כל כך מסובך. החוסר משילות של הימין סתם מסתבך עם עצמו.
ניסו להוציא חסינות בחורף האחרון אך לא היה רוב.
ואי אפשר להוציא לאחר הגשת כתב אישום.
ולגבי החוק הצרפתי-את באמת חושבת שבג״ץ לא ימצא תירוץ לפסול אותו או לפחות לאסור שימוש למפרע אך להכיל אותו על ההוא שחשוד בפרשת המימד החמישי.
והציבור יכול לבחור ״ימינה״ ולקבל קואליציה ימנית מונהגת בידי ראש ממשלה ישר ושומר חוק!
אני מעדיף פתרון אלקטורלי ולא חוקי/נוהלי.
בבחירות 2006 הליכוד (בראשות נתניהו) קיבל 12 מנדטים. כמו ש״ס. המצביעים נדדו למרכז, ל-״קדימה״ שהציגה מדיניות שנתפסה כפרגמטית, עם צוות מנוסה.
מה צריך לקרות כדי שמצביעים ינדדו מהליכוד *ימינה*?!
המדיניות בפועל פרגמטית- בנט מדבר עם החמאס (דרך קטאר ומצריים)
הצוות די מנוסה. סמוטריץ׳, שקד ובנט עדיפים על ביטן ורגב.
יש רתיעה חברתית להצביע ״לסמוטריצ׳ים״ שיש להבין איך לפתור.
לימני,
חיזוק של ימינה לא יעזור כי הוא יבוא בעיקר על חשבון הליכוד ולכן בעצם לא יחזק את גוש הימין ועדיין יאלצו להכניס מפלגה מהמרכז שתדרוש ויתור על זה בשביל 61 מנדטים.
חוץ מזה, בראש ימינה עומדת שרת משפטים מהטובים ביותר לחונטה המשפטית אי פעם. שיתנערו ממנה אם הם רוצים לעזור בתחום.
הכל אמת, השופט עמית אמר את דבריו שמשקף את רוב שופטי בגץ. לכן הטענה של מגיב מסויים אומר שעמית לא משקף את כולם. עמית. מלצר. חיות. קרא. הנדל. מזוז.דפנה ברק. ועוד הם שופטים על פי נטייתם הפוליטית. למען האמת הגוף הזה מושחת. ועדיף להקים בית משפט חדש , עם שופטים שמייצגים את רוב החברה.
לא צריך שום “בית משפט חדש” שבסיום הרכבתו (אי שם ב-2034) יהיה יצור-כלאיים, כימרה מכוערת במקרה הטוב.
הפתרון זה לחוקק “חוק יסוד השפיטה’ שמוצע שנים על ידי יורם שפטל. זבנג וגמרנו עם המהפכנים השמנמנים בגלימות!
אבל אני לא מאמין שמשהו כל כך טוב יקרה, נמשיך בטיפשות של הימין לעומת עורמה של השמאל.
אני מסכים שפסילת נתניהו תהווה פגיעה ברצון הבוחר, אבל בעצם ההסכם הקואליציוני גם יש פגיעה. בואו נשים בצד את כל הפוליטיקאים שלא מקיימים את ההבטחות שלהם לבוחר כמו אמיר פרץ, כי לזה אנחנו כבר ככ רגילים שזה לא עושה רושם רב על אף אחד אבל מה עם החוק הנורווגי המדלג למשל? – הבוחרים הצביעו עבור רשימת מועמדים סגורה ובלתי ניתנת לשינוי עפ החוקים הקיימים, והנה מנסים לשנות את החוק רטרואקטיבית כך שסדר המועמדים ישתנה רק למען נוחות ראש הממשלה החלופי! האם זו לא פגיעה עמוקה ברצון הבוחר?
ולסיום יש לי הצעה לפתרון של מצב דומה בעתיד – כל הקושי נובע מהמעמד המיוחד של ראש הממשלה, שפיטוריו יביאו לנפילת הממשלה. בואו נשנה את זה – נשנה את החוק כך שיהיה חייב להיות סגן ממונה מראש ובמקרה שראש המשלה לא יוכל להמשיך לכהן, פשוט יוחלף עי הסגן. כך לא תהיה בעייה מיוחדת לדרוש מרוה"מ להתפטר, ורצון הבוחרים יקויים גם אם יפוטר. בממשלות קודמות היו סגנים, ואפילו במקרה של שרון, הסגן אולמרט החליף אותו בעת הצורך. נתניהו בכוונה לא ממנה סגן כנראה כי הוא פרנואיד, ובאופן כללי מעוניין שיחשבו שהוא יחד בדורו ובלתי ניתן להחלפה, דבר שמאוד עוזר לו כרגע לשמור על כסאו
הבעיה היא שהחוק קובע שבמקרה והסמכות מועברת למ״מ ראש ממשלה יש ללכת לבחירות תוך חצי שנה.
הייתי מסכים איתך לגמרי אבל מתקן שהתיקון אינו לחייב מינוי מיותר אלא לבטל את הסעיף הזה וכך לאפשר לקואליציה להמשיך לפעול גם במקרה של החלפת ראש הממשלה. אלא שאני בספק אם מחליף כזה או אחר יצליח לשמור על אותה רמת אמון בין הסיעות ואותה רמת תמיכה מהעם.
הערה: התככונתי שהחיוב למנות מיותר לא המינוי עצמו.
מי טם.לא טומי לפיד ז"ל , מסביר בלהט מדוע צריך את חוק הממשלה וחוק יסוד הממשלה.הצביעו בעד ,כולל מרץ
https://youtu.be/eeVJgLcqbRA
על מה אתה מדבר?
איזו מפלגה עושה שינויים רטרואקטיבים ברשימתה לכנסת במסגרת ההסכם הקואליציוני?
הבדל פשוט יותר: כשמוגש כתב אישום נגד עוזר גזבר, השכל הישר אומר שיש סיכוי לא רע בכלל שהוא באמת אשם.
לעומת זאת, כשתובע מגיש כתב אישום נגד ראש מדינה שזכה לתמיכה של 2 מיליון אזרחים על אף אותו כתב אישום, שהגשתו במקרה גם תהפוך את אותו תובע ומקורביו, ולא הציבור, לכוח העליון והבלתי ניתן לערעור במדינה, אז השכל הישר אומר שרוב הסיוכים הם שיש בעיה עם המאשים, ולא עם הנאשם.
באמת? בגלל שהוא זוכה לתמיכה והוא במקרה גם אדם מוכשר מאוד? מעניין.
לאנונימי,
לא בגלל התמיכה אלא בגלל שמעמד מערכת המשפט כל-כך עומד פה למבחן שאי אפשר לסמוך על האוביקטיביות של משפטנים.
חזקת החפות היא אחד מעמודי התווך של מערכת משפט מתוקנת. המשמעות של חזקת החפות היא : כל זמן שאדם לא הורשע בדין, יש סיכוי שהוא יצא זכאי ולכן אסור להתחיל בהענשה שלו טרם הרשעה. או בשפה אחרת : אדם הוא חף מפשע עד שהוכחה אשמתו והוא הורשע. אלמנטרי !!!
האמנם ? לא במדינת ישראל. כאן חזקת החפות היא בבחינת אות מתה שאיש אינו מתייחס אליה ברצינות, במיוחד לא שופטים.
וכך אמר ה"שופט" עמית : "איך זה שעוזר גזבר בנווה חמציצים לא יכול לכהן תחת כתב אישום וראש ממשלה כן ? "
שופט בבית המשפט העליון בישראל אינו מבין את מהותה של חזקת החפות.
מה למעשה אומר השופט המלומד : אם מוגש כתב אישום נגד הגזבר של נווה חמציצים, הוא פסול מלכהן בתפקידו. חזקת החפות ? זה לחלשים.
מה שלמעשה אומר השופט המלומד הוא : בישראל אחוז ההרשעה הוא הגבוה בעולם – 99% (לעומת כ-70% במרבית מדינות המערב). כלומר, אם הוגש כתב אישום נגד הגזבר של נווה חמציצים, יש סיכוי של 99% שהוא יורשע ולכן זה בסדר אם מתייחסים לנאשם כאל מורשע !!! מה אתם רוצים שבשביל הסיכוי המזערי של 1% לצאת זכאי נתייחס אליו כאילו הוא זכאי ?
וכך הגיעה לעולם ההלכה המעוותת שיצר האדמו"ר אהרון ברק – "הלכת דרעי-פנחסי". מה קובעת הלכה זו ?
ובכן, החוק בישראל קובע במפורש ששר או איש ציבור יורחק מתפקידו רק כאשר הורשע בפסק דין חלוט !!!
נו טוב, הצחקתם את אהרון ברק. אז מה אם כתוב בחוק ?אנחנו, בבתי המשפט, נקבע הלכה חדשה ועל פיה מי שהוגש נגדו כתב אישום יורחק מתפקידו. וכך הרחיקו מתפקידם את השרים פנחסי ודרעי – וזאת למרות שהחוק המפורש קבע אחרת. וכך אילצו את שר המשפטים יעקב נאמן להתפטר מתפקידו ברגע שתפרו לא תיק והוגש נגדו כתב אישום. זה שהוא יצא זכאי אחר כך, נו טוב, כשחוטבים עצים ניתזים שבבים. וכך מנעו מרפאל איתן להיות השר לביטחון פנים ומרובי ריבלין להתמנות לתפקיד שר המשפטים.
וכך רוצים כעת להעיף מתפקידו את בנימין נתניהו ואפילו למנוע ממנו להתמודד על ראשות הממשלה או אפילו לתפקיד חבר כנסת מהשורה.
אכן אצה צודק, המערכת הרקובה הצליחה להרדים את כולם ןשחכנו את חזקת החפות. אפילו סנגוריו של ביבי לא העלו שאלה זו, הרי זאת שאלת "המלך הוא ערום".
צריך לחזור ולהזכיר לקוראי אתר מידה אמת אחת פשוטה: הבג"צ יכול להתפרע כאוות נפשו כל זמן שהוא מגובה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו – שומר החומות של מערכת המשפט.
נתניהו דווקא היה מאוד רוצה להילחם בבעית המערכת המשפטית אבל מה לעשות שאפילו בשיאו גוש הימין הגיע רק ל58 מנדטים ונתניהו תמיד נאלץ לוותר על היעדים החשובים ביותר כדי להכניס מפלגה נוספת שתשלים ל-61 מנדטים?!
מסקר אחרון שהובא באתר "סרוגים" לא בדיוק ביתו של הגישה הרדיקלית, נמצא כי מערכת המשפט נמצאת באופן יחסי במצב טוב מבחינת אמון הציבור, בעוד שהפוליטיקאים בתחתית המדרגה.
מעניין מאוד כי את הפוליטיקאים הציבור בחר בעצמו ובכך הביע את אמונו בהם והבחירות הן הסקר הברור ביותר , הרבה יותר מהסקר של סרוגים , לעומת זאת את ה"שופטים" שלך , בחרו רק הם בעצמם , ואף אחד לא הצביע להם בבחירות מעולם
בוודאי. יש צבא שלם של משפטנים, שרק מחכים להשיב לסקרים אינטרנטיים 🙂
וברצינות, חוץ מחובבי החונטה המשפטית, להם סקרים כאלה נותנים את הדרך היחידה להראות כאילו דעתם מקובלת על יותר מהתוכים של שוקן, אף אדם סביר אחר – בכלל לא יטרח להשיב לסקר רנדומלי כלשהו באינטרנט.
בפעם הבאה, צטט סקרים על דמוקרטיה של היאהוד מאתרי החמאס. גם מהם בוודאי, תוכל "להסיק" הרבה מאוד.
שאלתו של עמית, כלל אינה מפתיעה.
ממתי משמרות המהפיכה שעליהם הוא נמנה, מכירים בחזקת החפות?
זה אולי ההבדל בין רדוקציוניזם החוקר את פרטי המיכלול וסבור שאם יצליח לפענח כל מרכיב וכל תהליך יוכל לקבל תמונה מלאה על פעילות המיכלול ושוכח אגב תהליך זה להסתכל תמיד על התמונה המלאה ומגיע למצב בו הוא מתעלם לחלוטין מהמיכלול וסבור שרק ההיבט הצר שהוא חוקר חשוב, לבין הוליזם שאינו מתעלם מהצורך לחקור תהליכים אך הכל תחת חסות המיכלול שמנחה את חקירת הפרטים כדי לקבל תמונה מלאה של המיכלול.
במשל זה הרדיקליזם הליברלי והפרוגרסיביות משולים לרדוקציוניזם והמיכלול משול לשמרנות.
בחוק, בגידה היא אי נאמנות פלילית, בדרך כלל למדינה. זהו פשע המכסה כמה מהמעשים הקיצוניים יותר נגד האומה או הריבון של האדם. זה כולל בדרך כלל דברים כמו השתתפות במלחמה נגד מדינת מולדתו, ניסיון להפיל את ממשלתה, ריגול אחר הצבא שלה, הדיפלומטים שלה, או שירותי החשאיות שלה למען עוינות זרה ועזה, או ניסיון להרוג את ראש המדינה. אדם המבצע בגידה ידוע בחוק כבוגד.
המניעים לבגידה מגוונים: החל מהזדהות אידאולוגית עם השקפת עולמו של האויב (הערבי), דרך בצע כסף (הקרן לישראל חדשה) וכלה ברגשות נקם (רק לא ביבי) על עוול אמיתי או מדומה וכן בתסביכי נפש(שמאלנים = חולי נפש).
הגיע הזמן להתקוממות עממית ומהפכה אזרחית יהודית נגד האויב הפנימי של עם ישראל = הדיקטטורה הבולשביקית האנטישמית השמאלנית שחיסל את הדמוקרטיה….בדרך!
התביישתי לראות מי אלו השופטים בבג"ץ , חבורת זקנים עלובי נפש , לא חכמים במיוחד וזה בלשון המעטה הרי הם כל כך "וותיקים ומנוסים". חלק מהשאלות שנשאלו עלידם יכל ילד בכיתה ד לענות עליהם , פשוט בושה שהחבורה העלובה הזאת נמצאת שם
מדויק.אך צריך לצפות בשיח ביוטיוב בין חיים רמון לגדי טאוב,על יצוג הכנסת הרופס.
ניסוח מצוין של מהי שמרנות.