לאחר שביססו את מעמדן כשותפות המובילות במזרח הים התיכון, שתי המדינות יכולות וצריכות להרחיב את הקשרים עם שכנות נוספות
השנה ימלאו שלושה עשורים לכינון היחסים הדיפלומטיים המלאים בין יוון וישראל. ב-2015, שנתיים לפני מותו, ראש הממשלה לשעבר קונסטנדינוס מיצוטאקיס הגדיר את ההחלטה להכיר במדינה היהודית כ"מספקת מאוד" והביע תקווה כי הידידות בין שתי המדינות תהפוך לעמוד תווך במדיניות החוץ היוונית. וזה בדיוק מה שקרה. לקחי העבר מלמדים כי הן ממשלות מרכז-שמאל והן ממשלות מרכז-ימין שעלו ביוון האמינו בחזון מיצוטאקיס, והמשיכו לעשות צעדים נוספים בחיזוק היחסים עם ישראל. במיוחד מעניינת הדוגמה של מפלגת השמאל 'סיריזה' שהייתה סקפטית מאוד לגבי הקשר עם ישראל בעודה באופוזיציה, אך בירכה עליו כאשר עלתה לשלטון והחזיקה בו עד לאחרונה.
כיום ישנו מיצוטאקיס אחר בראשות הממשלה – קיריאקוס, בנו של קונסטנדינוס – ומורשת אביו מהווה סימן טוב לבאות בכל הנוגע לשדרוג הקשרים. אך למיצוטאקיס הבן יש אתגרים קשים אחרים בתחום מדיניות החוץ ובראשן המתיחות בין יוון לטורקיה, אשר בפעם הראשונה מזה שנים ארוכות מגיעה לשיא מדאיג. זו התוצאה של תגליות האנרגיה במזרח הים התיכון שהפכו למוקד עימות במקום לסיבה לפיוס, והוסיפו עוד יותר לבעיות הקיימות באזור הים האגאי. טורקיה ממשיכה בתרגילים הצבאיים בשטחה הימי בו היא רואה חלק מהמדף היבשתי שלה, ומעלה בכך את הסיכוי והסיכון לתקרית צבאית, וגם משבר הקורונה לא עצר את שאיפות ארדואן. מנגד, יוון רואה בדרישות הטורקיות לא לגיטימיות מכיוון שהן מבקשות להפקיע ממנה איים הנמצאים במדף היבשתי שלה, ומהוות כמובן הפרה של זכויותיה הריבוניות.
גם אי-ההכללה של טורקיה בפורום הגז של EastMed הכולל את יוון, ישראל, קפריסין, מצרים ואיטליה, מסבכת את הדברים. באנקרה מתוסכלים מכך מאוד ורואים בהרכב הזה ניגוד למציאות, תפיסה שלא נשללת על הסף גם בוושינגטון. השגריר האמריקני ביוון אמר במפגש פומבי בחודש פברואר כי "דיון יהיה מכיל יותר יהיה עדיף מבחינת ארה"ב", והוסיף כי הבית הלבן תומך בצירוף טורקיה לפורום הגז. מבחינה זו, יוון וישראל, יחד עם שאר השותפות בפורום, יצטרכו לגבש מדיניות ברורה. בעוד שתי המדינות (ועוד כמה אחרות) גינו את ההסכמים הימיים שנחתמו בין טורקיה ללוב בנובמבר 2019, הנשיא טראמפ היה פחות נחרץ בעניין. כאשר מיצוטאקיס ביקר בוושינגטון בחודש ינואר השנה, הוא נמנע מלבטא בפומבי ביקורת על טורקיה, וגם השפה הדיפלומטית מצד מחלקת המדינה האמריקנית הייתה זהירה מאוד בסוגיה.
טורקיה מצידה מאשימה את חברות פורום EastMed בכך שהן דוחות את בקשתה לדיאלוג, אך כאשר מספר מדינות מחליטות על יוזמה משותפת, תנאי הדיאלוג עם צד נוסף צריכים להיקבע בידי הרוב. בהקשר הזה, השאלה הקפריסאית מציבה מכשול משמעותי. נשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדיס אמר כי טורקיה מבקשת ליצור "אזורים אפורים" בתוך השטח הכלכלי הימי של קפריסין, וגם הצד הטורקי באי לא מגלה התלהבות מן ההצעה לחלוק 30 אחוזים מרווחי האנרגיה. המציאות הנוכחית היא שקידוחי המחקר הטורקיים ממשיכים ללא הפרעה במים קפריסאיים וארה"ב כרגע אינה בוחרת צד. גם האיחוד האירופי אינו משחק תפקיד מדיני באיזור ומנסה לאזן בין לחץ דיפלומטי מאתונה וניקוסיה לבין המשך שיתוף הפעולה הכלכלי עם אנקרה. אם ספינות טורקיות אכן יגלו מאגרי גז טבעי בשטח הימי של קפריסין, מה שעדיין לא קרה, המשבר צפוי לעבור לשלב חדש עם השלכות לא ידועות.
קיימנו היום בירושלים פגישה בין ממשלת ישראל לממשלת יוון. אנחנו מקווים לפתוח את השמיים לטיסות מישראל ליוון וקפריסין.
חתמנו על הסכמים בין המדינות בתחום הסייבר, החקלאות, האנרגיה והתיירות. נמשיך להביא את היחסים בינינו לשיאים חדשים! pic.twitter.com/sNiTtvnrkj
— Benjamin Netanyahu (@netanyahu) June 16, 2020
שלושים שנים לאחר ייסוד היחסים הדיפלומטיים המלאים, יוון וישראל יכולות להוביל יוזמה מורכבת שתשרת הן את האינטרסים של כל אחת מהן והן את אלו של שאר השותפות בפורום הגז – דיון בתנאים שיהפכו את השותפות למכילה יותר ובאפשרות לשיחות רב-צדדיות עם טורקיה. יצירתיות מדינית כזו מצד אתונה וירושלים תדגיש לא רק את תפקידן המוביל באזור, אלא גם תראה את מחויבותן למציאת פתרונת מעשיים בתקופה בה מחירי האנרגיה נמוכים מאוד בשל משבר הקורונה. יוזמה דיפלומטית כזו תהיה סימן לעוצמה ולא לחולשה, וגם תעמיד את אנקרה בפני דילמה: או להיכנס לשיחות עם שכנותיה, או להמשיך במדיניות התוקפנית שלה בים וביבשה. אם תבחר באחרונה, היא תיתפס כמי שמנסה לחתור תחת תהליך ההשתלבות, ודחייה טורקית של היד המושטת מצד שותפות הגז תזכה בוודאי לביקורת גם בוושינגטון. מצב כזה לא יתאים כנראה לאינטרסים של ארדואן, שמבצע כיום אקרובטיקה מסוכנת בין נאט"ו לרוסיה, תוך שהוא מקדם מהלך צבאי במעמקי סוריה ועומד בפני משבר כלכלי מבית.
יוון וישראל עשו התקדמות רבה בשיתוף הפעולה ביניהן, והמפגשים המשולשים ביחד עם קפריסין חיזקו עוד יותר את הידידות. יתכן כי כעת זהו הזמן להציב מהלכים חדשים על סדר היום, ונראה כי בתמונה הגדולה לשתיהן יש רק מה להרוויח. בכל מקרה, וללא קשר לאופן בו טורקיה תחליט לפעול, שתי המדינות ממשיכות לצעוד קדימה, ביחד עם שכנות נוספות במזרח הים התיכון.
ד"ר ג'ורג' צוגופולוס הוא עמית מחקר במכון בגין-סאדאת באוניברסיטת בר-אילן ומרצה באוניברסיטת תראקיה. הטור התפרסם לראשונה במסגרת סדרת מבט מבאס"א מבית מרכז בגין-סאדאת.
