עשרה כללים לבוזז בעולם פוסט-מודרני

בחר קורבנות חלשים בלבד, הילחם בקפיטליזם על ידי גזילת כל מוצריו, הקפד לחבוש מסיכת מגן מאדי השריפה והכי חשוב – לא לשכוח סלפי

מתפרעים ברחובות מרילנד | Brett Weinstein

ההפגנות השקטות נגד המוות הנוראי והאכזרי של ג’ורג’ פלויד הפכו במהרה לאלימות, ובמקרים רבים השתלטו עליהן פעילים מארגונים קיצוניים כמו ‘אנטיפה’ אשר ניצלו את ההזדמנות לבזוז ולזרוע הרס. למרות הדיווחים בתקשורת על “מספר קטן” של מתפרעים, חלקים גדולים בניו-יורק, סנטה מוניקה, מיניאפוליס ופילדלפיה נותרו בחורבות.

לאחר צפיה בשעות מתיעוד מראות הכאוס וההרס, ניתן לחשוב על כמה כללים אותם המתפרעים מילאו באדיקות כמעט דתית, חלקם מביכים על גבול הביזאר. הנה דוגמה לעשרה כאלה.

כלל מספר 1: תמונות סלפי

בתרבות הנרקיסיזם שלנו, נראה כי המתפרעים אובססיביים לגבי מכשירי הטלפון הנייד שלהם ולגבי תיעוד הפשעים שלהם ושל חבריהם עם כמה שיותר תמונות סלפי, כמעט כאילו ביזה והרס היו סוג של מופע אומנותי.

זמן לגנוב, לפרוץ ולשרוף יש תמיד בשפע, אבל התיעוד העצמי למען הדורות הבאים חייב להתרחש באותו הרגע ממש. אך מדוע מישהו ייקח את הרגע הזה כדי להקליט את עצמו מצית חנות או מנפץ חלונות ראווה? האם ההנחה הפוסט-מודרנית היא שהפצת סרטונים של עצמך משחית את אנדרטת לינקולן עשויה למשוך את תשומת ליבו של סוכן כישרונות הוליוודי שיגלה בך עניין בתור שחקן קולנוע עתידי? האם יתכן כי בין הלהבות ברחובות נולדים הכוכבים הבאים?

כלל מספר 2: מסכות

אתה יכול להיות מפגין זועם ששונא את המדינה ואת החוק והסדר, אבל נראה שגם המפגינים הזועמים ביותר לא שואפים לסיים את חייהם בשיא, וכן רואים עדיין טעם להישמע להנחיות הבריאות בנוגע לנגיף הקורונה. מן הסתם, יש סכנות אחרות הקשורות בפעולות הצתת רכבים, הבערת מדורות והשלכת בקבוקי תבערה על ניידות משטרה, אך מדוע לקחת סיכון נוסף ומיותר? לכן רבים מן המתפרעים חובשים מסכות כדי להגן הן על בריאותם שלהם, הן על בריאות עמיתיהם הבוזזים, וכנראה שגם על בריאות השוטרים ועוברי אורח תמימים אותם הם תוקפים.

האם זה מרושע יותר או פחות לחבוש מסכה בעודך מכה בראשו של בעל חנות באמצעות קרש ענק? אבל בעיקר, המסכות שנמצאות בכל מקום הן פשוט אביזר שימושי: גם מסתירות את זהות המתפרע וגם מגנות על ריאותיו מפני האדים הרעילים העולים מן השרפות שהוא מצית.

ומה תהיה המדיניות החדשה של הרשויות המקומיות לגבי הנחיות הבריאות וריחוק חברתי? לפחות כרגע, נראה כי מחאה אלימה מעניקה לך רשות להפר את הסגר, כל עוד אתה לא בעל חנות פרחים למשל שרק מנסה לפתוח את העסק מחדש. או שאולי, במעין היגיון מעוות, המון הפורעים מנסה להוכיח לנו שאפשר להתאסף ללא חשש, לפתוח מחדש את הכלכלה ולעזור לטראמפ להיבחר מחדש.

כלל מספר 3: גזע

בתוך מסע הצלב שמטרתו המוצהרת היא סיום ההיררכיה הגזעית, נראה כי חלק מן המוחים דווקא נחושים מאוד לקיים הפרדה בין הגזעים. רווקים לבנים צעירים, חלקם עדיין חיים במרתף ההורים, מנסים לפצות על התדמית באמצעות התחזות למהפכנים קשוחים. אבל בפועל, הם גם רואים בעצמם נכס יקר ששווה יותר מאחרים: יש להם עתיד מקצועי וקורות חיים שעשויים להיות מוכתמים עם רישום פלילי.

לכן הם נסוגים לצללי הרשתות החברתיות כדי לתכנן את האסטרטגיה הגדולה ומשם משגרים פקודות היכן להתאסף ואיזו חנות להשמיד. בתור תועמלנים נבונים, הם מוודאים שהבוזזים עצמם ילכדו בעדשות הטלוויזיה כאשר הם נושאים מוצרי חשמל יקרים, הם מנסחים סיסמאות קליטות להפגנות ולציורי הגרפיטי, ומספקים את הסלעים והבקבוקים לחיילים בשטח במקרה שיקראו לקרב.

כך למשך, במיניאפוליס ובמקומות דווח על קהל בוזזים לבן ברובו שהחריב עד היסוד עסקים בבעלות שחורים, והכל כמובן בשם תנועת ‘חיי השחורים חשובים’. האם בהנהגת ארגון ‘אנטיפה’ מקפידים על ייצוג שווה לכל הגזעים והמינים? ואם לא, מדוע לא?

כלל מספר 4: מוצרי יוקרה

חיילי המהפכה זועקים על שאיפתם להשיג צדק חברתי עבור אלו המקופחים גם מצרכי החיים הבסיסיים ביותר, וכמובן שאין דרך טובה יותר לעשות זאת מאשר לשדוד תיקי לואי ויטון, נעלי נייקי, אייפונים ומחשבים ניידים. האם המטרה היא לחסל את הקפיטליזם החלול, או פשוט לברוח עם כמה שיותר ממוצריו? איזו רשת שיווק גדולה ושפויה תסכים להיענות לתחינות ראשי ערים להישאר בתחום שיפוטם כאשר כל החנויות שם מותקפות ונחרבות?

כלל מספר 5: מעמד

בעוד המתפרעים ברחובות ממלאים את משימתם ונעצרים למען המטרה, להקת המעודדות בהוליווד ובאקדמיה מספקת להם בנדיבות תשלומי שחרור בערבות ועידוד מוסרי דרך רשת הטוויטר. מעשי הגבורה של בוזזים חמושים בקרשים וסלעים בדרום העיר יהוללו בידי תושבי שכונות היוקרה בצפונה, כמובן כל עוד הביזה תהיה מוגבלת לשכונות אחרות.

ואחרי שכל זה יגמר, אל תצפו שהאמפתיה מצד האליטה תגרום לכך שילדיהם ילמדו באותו בית הספר עם ילדי המתפרעים. הבוזזים לא יתקבלו אפילו כאיכרים נאצלים באחוזות הענק של הוליווד, וחומות הבתים של ברברה סטרייסנד במאליבו לא יופלו בידי המורדים. הסולידריות המרגשת ברשתות החברתיות בין עשירים לעניים ובין לשחורים ולבנים תמיד מסתיימת כאשר האבן האחרונה נזרקת וכאשר הגפרור האחרון סיים לבעור.

כלל מספר 6: הילדים

לעתים קרובות, גם המפגינים עצמם לא יודעים מי נמצא בקרב העצורים הרבים. קחו למשל את בתו של ראש עיריית ניו-יורק ביל דה בלאזיו שהביעה תמיכה במהומות אותן אביה סייע לתדלק. או את בנו של קית אליסון, התובע הכללי של מינסוטה, שמשבח את ‘אנטיפה’ ומבקש לבטל כליל את המשטרה ;בתו של מושל מינסוטה טים וולץ סיפקה לבריוני ‘אנטיפה’ מידע על זמני ההגעה של המשמר הלאומי, ובתה של חברת הקונגרס אילהן עומאר זעקה מן הבריקדות סיסמאות על היות ארה”ב מדינה גזענית.

בליבו של שדה הקרב אנו חוזים בתופעה מוזרה בה מפקד המשטרה, ראש העיר, התובע הכללי ואפילו המושל הופכים לבני ברית של הפורעים, עד כדי כך שהם מוכנים למסור את ילדיהם לוחמי הטוויטר עבור המטרה, לפחות באופן זמני ובמדינות בהן לא נדרשת ערבות.

כלל מספר 7: …תירוצים

מה הייתה המטרה מאחורי יוזמות כמו הצתת כנסיית סיינט ג’ונס, פריצה לסוכנות מכירת רכבי לינקולן או השחתת אנדרטת הזיכרון של חללי מלחמת העולם השנייה? האם זו הדרך הטובה ביותר להביע מחווה לג’ורג’ פלויד ולבטא אי שביעות רצון ממותו האכזרי במהלך מעצר משטרתי?

האם השריפות וידויי האבנים התרחשו בגלל שהמשטרה לא חקרה במהירות מספקת את השוטרים האחראים? האם המהומות פרצו בגלל שראש העיר או המושל הם אנשי ימין קיצוניים המבקשים להגן על שוטרים שסרחו? האם למציתים אין שום אמון בתובע הכללי של מינסוטה המפקח על החקירה, ובעצמו הביע בעבר הזדהות ותמיכה ב’אנטיפה’?

כלל מספר 8: תקשורת

אין דבר מביך יותר עבור כתב שטח מאשר לראות בשידור חי להבות מלחכות את שולי התמונה בעודו מבטיח לצופים בבית כי מדובר בהפגנות שלוות וחוקיות.

מקרה תמוה אחר היה זו בו אחד הבוזזים נקרא לראיון מצולם, הניח בקור רוח על הרצפה את קופסת הנעליים היוקרתיות שזה עתה שדד, וסיפר לעיתונאי האוהד עד כמה היה הלילה רגוע. במקרה אחר, כתב רשת PBS סיפר לאומה מדוע דווקא הנשיא הוא זה שליבה את האש כאשר ציין כי הפורעים הם אנרכיסטים, בעודו משדר לנו תמונות של מפגינים משחיתים פסלים ולמעשה מוכיח בדיוק את דברי טראמפ.

וכאילו כדי לסכם את מהות התנהלות התקשורת האמריקנית בתקופה סוערת זו, רשת MSNBC הודיעה כי שכרה את שירותי הפרשנות של ליסה פייג’, סוכנת ה-FBI המפוטרת שכיכבה בלב פרשת הריגול אחרי טראמפ ואנשיו ובקנוניה הפוליטית שהגיעה בעקבותיה.

כלל מספר 9: דברים קורים

בשבועות האחרונים נראה כי שוב נעלם מחיינו המושג “נזק היקפי”, כאשר המתפרעים הפכו למקבילה האנושית של רחפני התקיפה של ממשל אובמה באפגניסטן שפשוט לא מסוגלים להבדיל בין האויב לאזרחים תמימים.

אירועים כמו התאכזרות לגברת מבוגרת בכסא גלגלים, דריסת נהגים מבולבלים או תקיפת בעלת חנות קשישה בקרשים לראש זכו כולם למשיכת כתפיים אדישה ונרשמו תחת סעיף “נו, זה קורה”. בשפה לניניסטית-מהפכנית פשוט תירצו דברים כאלה באמירה לפיה “אי אפשר להכין חביתה מבלי לשבור כמה ביצים”.

למרבה הצער והאירוניה, נראה כי אלו המפגינים נגד פעילות משטרתית בניגוד לנהלים ונגד שוטרים אלימים לא חשים צורך אישי לעמוד בכללים. אחרי הכל, מה מסמל אחדות וסובלנות אם לא שריפות, מכות וביזה?

כלל מספר 10: מסרים מעורבים

עוד תופעה מוזרה סביב המצב הנוכחי היא זו בה אנשי תקשורת ופרשנים שונים מייעצים לפורעים לא לעשות משהו טיפשי, כמו נניח…לשרוף יותר מדי. כך למשל, סוזן רייס ממשיכה בהרגל הישן ומזהירה אותנו דווקא מפני סוכנים רוסים המסתובבים חמושים ברחובות. מנגד, בעלי בתים המבקשים להגן על עצמם מתוארים כהזויים שמשום מה סבורים שזכותם לעצור פורצים מלשבור את הדלת, ובעלי חנויות מוצגים כמטורפים רק בגלל שהעזו לירות בבוזז שבסך הכל ניפץ את החלון וביקש בנימוס לשאול מעט וויסקי.

במילים אחרות, התקשורת האמריקנית אינה מצפה מבעלי בתים ועסקים להגן על הרכוש שלהם ואפילו לא על חייהם. מי עדיין מאמין בכלל ברעיון המוזר הזה של “רכוש”? וכך, בדיוק כמו הבריון בבית הספר, הבוזזים מתמקדים בחלשים ובלא-מוגנים ונמנעים מעימות מול החזקים והמסוכנים. הם שומרים לעצמם את מה שגנבו מאחרים, אך לא יגעו לעולם בגנבים הגדולים באמת.

במובן מסוים, מראות הביזה וההתפרעות מזכירים לנו את ההיגיון הניאנדרטלי הבסיסי: הרתעה הודפת את הפחדן, בעוד רפיון רק מגביר את התאבון שלו. ויש בהם גם טיעון נהדר דווקא בעד הזכות לשאת נשק אישי להגנה עצמית, הזכות אותה השמאל האמריקני הזועם שונא יותר מכל.


פרופ’ ויקטור דיוויס הנסון הוא סופר ומרצה להיסטוריה באוניברסיטת סטנפורד. גרסה מלאה של המאמר התפרסמה לראשונה באתר ‘American Greatness‘.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

8 תגובות למאמר

  1. פעם הערצתי את ארהב
    והיה לי חלום לגור בה
    כשראיתי את הפורעים מחריבים עיר
    וממול המשטרה עומדת מנגד
    זה היה נראה לי כמו מדינת עולם שלישי
    לא הייתי רוצה לחיות במדינת עולם שלישי
    אני מאמין שיש עוד כמה שחושבים כמוני

    1. מתי זה היה בדיוק? כי גם אז היו מהומות, כניראה.

      ביזת ענק אחרי הוריקן קתרינה
      מהומות אחרי רצח רודני קינג
      מהומות בסוף שנות ה-60׳
      מהומות לינץ׳ בשנות ה-50׳

      להמשיך? ארה״ב תמיד היתה אלימה ונהדרת.

  2. אין שום צורך לחזור שוב ושוב על המנטרה על ״מותו המזעזע של ג׳ורג׳ פלויד״. אין שום קשר בין המוות הזה לבין ההתפרעויות של הארגון הנאצי BLM (אגב, אין אפילו בדל של ראייה שהרצח של ג׳ורג׳ פלויד היה על רקע גזעני). זה כמו שבכל פעם שידברו על ליל הבדולח יקשקשו בהתחלה התנצלות על ההתנקשות המזעזעת בארנסט פון ראט. אפשר פשוט להגיד את הדברים כפי שהם: השמאל מרים ראש בארצות הברית, והמחזה מכוער כמו בכל פעם שהשמאל מרים את הראש

  3. “אירועים כמו התאכזרות לגברת מבוגרת בכסא גלגלים, דריסת נהגים מבולבלים, או תקיפת בעלת חנות קשישה בקרשים לראש זכו כולם למשיכת כתפיים אדישה ונרשמו תחת סעיף “נו, זה קורה”. בשפה לניניסטית-מהפכנית פשוט תירצו דברים כאלה באמירה לפיה “אי אפשר להכין חביתה מבלי לשבור כמה ביצים””
    -אבל המשטרה מצופה להצליח להימנע לחלוטין מפגיעה בחפים מפשע?!

  4. ההיסטוריה מלמדת, שכך בדיוק כבר מעל מאה שנים, מדרדרים הבולשביקים הרצחניים עמים שלמים, לקנות את הרעל הבולשביקי.

    רעל ההתקרבנות, לפיו זה היהודים, זה העשירים ולאחרונה, זה כבר לפי צבע עור – אשמים בכל בעיותיך. רצח עם, בא מיד לאחר מכן.

    אך מי שלמד היסטוריה בהיבט פמניסטי, או היבט דמוקרטי, או היבט קוסמו-אקולוגי-פילנטרופי – לא למד היסטוריה אמיתית ומי שאינו מכיר היסטוריה, נועד לחזור על טעויותיה. חברת לוריאל, גייסה בימים האחרונים מישהי, שהם פיטרו בעבר, כיוון שהיא אמרה ש”שכל מי שצבע עורו לבן, הוא גזען מלידה כי גזענות אצל לבנים עוברת בגנים ולכן, לא יכולה להיות כל הסכמה עם אנשים לבני עור, עד אשר הם יבינו שהבעיה היא בגנים שלהם ולכן הם אשמים מלידה”. לוריאל היא חברה בינלאומית. מזכיר מישהו עם שפם?

    ואחרי המון שנים, כל תומכי הבולשביקים הרצחניים, יבכו בתוכניות של history channel או מה שזה יהיה בעתיד, שהם “לא הבינו”, “לא ידעו” ו”רק רצו טוב”. במקרה של הפרעות הקודמים, על “אלימות משטרתית”, אמריקה חזרה לעצמה – רק לאחר שתומך BLM, שחור חופש קוסמי, דמוקרטיה ושמש ליבלרלית של דמוקרטיה פלורליסטים של מקררים אינהרנטיים – רצח שוטרים. אז לפתע, אלה שעדיין נשאר להם/ן קצת שכל והרעל הבולשביקי עוד לא כילה את כולו, ראו איזה “עתיד טוב יותר” צופן להם מידי הבולשביקים הרצחניים. בפעם האחרונה, זה קרה ב-2016 בדאלאס. 5 שוטרים נרצחו ו-9 נפצעו.

    הפעם הולשביקים הרצחניים, קוראים לפזר את המשטרה. מצויין. זה אומר שתומך BKM הבא, שבכלל יתסבר כלא תומך BLM, ירצח אזרחים חפים מפשע, רק בגלל צבע עורם/ן. מדוע תומך שלום ידוע, ירצח אזרחים תמימים, אתם שואלים? ספרון העדפה “מתקנת”, שהוא יקבל עם בושם של לוריאל.

  5. הלבנים הם 70 אחוז מהאוכלוסיה
    ולכן לא ניתן להכחיד אותם.
    להלן פרטים מויקיפדיה
    צאצאי המתיישבים האירופאים והחלוצים הראשונים שהיגרו לארצות הברית, מהווים כ-70% מהאוכלוסייה הכללית.
    הקבוצה השנייה בגודלה היא צאצאי העבדים האפריקאים, המונה כ-42 מיליון נפש, כ-13% מכלל האוכלוסייה. קבוצת ההיספנו-אמריקנים מונה כ-36 מיליון נפש; רובם ככולם קתולים ודוברים בעיקר ספרדית. קבוצות נוספות הם האינדיאנים, צאצאי תושביה הראשונים של היבשת, המונים 1.3 מיליון נפש, צאצאי המהגרים האסיאתיים (סינים, יפנים, קוראנים ופיליפינים) – כ-14 מיליון נפש

    1. אין דבר כזה קבוצה גדולה מדי להכחדה. יש רק קבוצה שתדרוש יותר זמן להכחדה.

    2. אין פה מלחמה בין שחורים ללבנים
      אלא בין פרוגרסיבים מטורללים לאנשים שפויים.
      נראה שהמטורללים הגיעו למסה קריטית שעלולה להפוך את ארצות הברית למערב אירופה במקרה הטוב.
      בקיצור מחלה פרוגרסיבית משמידה את הקפיטליזם הטוב .