מזימות בינלאומיות: רשת הפשע והטרור של ונצואלה ואיראן

בחודשים האחרונים מסתמן כי הברית בין המשטר האיראני לבין משטרו של ניקולס מאדורו בוונצואלה הולכת ומתהדקת, כשברקע הסנקציות האמריקניות על שתי המדינות והאיבה המשותפת לארה"ב. איראן רואה בוונצואלה שותפה טבעית לציר ההתנגדות המורחב "האנטי-אמפריאליסטי” – מעין ברית של מדינות מהפכניות – ומקום ממנו ניתן להתריס מול ארה”ב ממש בחצר האחורית שלה. שליחת חמש מיכליות דלק לכיוון ונצואלה תוך הפרת הסנקציות והסתכנות בעימות חזיתי מהווה נדבך נוסף בהסלמה ביחסי שתי המדינות, ומעידה כי איראן אינה נרתעת מהלחץ האמריקני.

הוגו’ צ'אבס, נשיאה לשעבר של ונצואלה, ראה עצמו כממשיך דרכו של סימון בוליבר ששחרר את מרבית דרום אמריקה מעול הכיבוש הספרדי, והידק את היחסים עם אחמדינז’אד נשיא איראן לשעבר. השניים חתרו לקראת מימוש חזון מהפכני של עצמאות נעדרת השפעה והתערבות אמריקנית, וכך נוסד כבר ב-2009 'הבנק האיראני-ונצואליאני הדו לאומי' כמיזם משותף. איראן הקימה מספר פרויקטים בוונצואלה בתחום הדיור וכמו כן מספר מפעלים, ביניהם לייצור טרקטורים ולהרכבת מכוניות במעורבות חברות איראניות.

לא ברור עד כמה מאדורו, נשיא ונצואלה הנוכחי, רואה עצמו כממשיכו של בוליבר אך ברי כי איראן וונצואלה הנתונות בצבת הסנקציות האמריקנית מהדקות לאחרונה את שיתוף הפעולה ביניהן בתחום הפוליטי והכלכלי, וככל הנראה גם הצבאי. על רקע זה שוחחו ב-13 באפריל נשיא איראן רוחאני ומאדורו בטלפון והסכימו על הידוק שיתוף הפעולה בתחום האנרגיה. בפברואר 2019 ציינה שגרירות איראן בוונצואלה את יום מהפכה האסלאמית ה-41 יחד עם משרד החוץ המקומי, ושגריר איראן הדגיש את היותה של איראן מעצמה בתחום האנרגיה למרות היותה נתונה לסנקציות אמריקניות.

"אנחנו ננצח"

אפילו מזכ”ל חיזבאללה נסראללה, בנאומו לרגל יום השנה למותו של מצטפא בדר אלדין, הזכיר בנשימה אחת את ונצואלה עם מרכיבי ציר ההתנגדות כשאמר ב-12 בפברואר כי “מי שמפעיל לחץ על איראן, סוריה, ונצואלה, עזה ותימן סובל בעצמו מווירוס הקורונה…איראן לא תנטוש את בעלות בריתה ומי שסבור כך חולם…אין גם סכסוך עם רוסיה בסוריה”. יד ימינו של מאדורו, דיוסדו קאבייו, ביקר בשגרירות האיראנית בקראקס להביע את תנחומי ונצואלה על חיסול קאסם סולימאני בינואר על ידי ארה"ב ואמר “מותך יינקם, חבר”. הוא גם חתם בספר האורחים “יחי סולימאני, תחי איראן, יחי העמים החופשיים. אנו ננצח”. ברשתות החברתיות בוונצואלה הופיעו תמונות של קאסם סולימאני לצד הוגו צ'אבס וסימון בוליבר.

איראן ממשיכה לראות עצמה מכותרת על ידי ארה"ב. פעילות הצי האמריקני במפרץ הפרסי ממשיכה להיות קוץ בבשרה כמו גם הנוכחות האמריקנית בחצרותיה האחוריות: בעיראק ובטורקיה (החברה בנאט”ו) ממערב, באזרבייג'ן מצפון ואף באפגניסטן ופקיסטן ממזרח ומדינות המפרץ מדרום. על רקע זה היא פועלת להשיג דריסת רגל בחצר האחורית של אמריקה, שתהווה קרש קפיצה להשפעה ואף לחדירה לתוך ארה"ב. לשם כך משתמשת איראן בארגז הכלים של העויינות הבסיסית לארה”ב: הנפט, רשתות הטרור, הסמים וההברחות וכן שופרות התעמולה בשפה הספרדית.

HISPAN TV פונה לקהל המקומי שאינו מאוהדיה של ארה"ב, באמצעות תעמולה אנטי-אמריקנית, “אנטי-אימפריאליסטית” ואנטי-ישראלית. זאת בין היתר תוך הסתייעות ברשתות שידור מקומיות מטעם השלטון דוגמת ,TeleSUR רשת חדשות פאן-אמריקנית שבסיסה בקראקס, והעיתון Ultimas Noticias המהדהד את מסרי HISPANTV. גם סוכנות הידיעות הממשלתית של קובה מדווחת על סוגיות רבות החורגות מענייני אמריקה הלטינית ועוסקות גם במאבק נגד ישראל, בסוריה, בעיראק ובתימן – זירות ההתעניינות העיקריות של איראן. HISPAN TV סקרה בהרחבה את המבצע הצבאי הכושל להפלת מאדורו, במעורבות שכירי חרב אמריקנים וגולים ונצואליינים.

עבור איראן, כל מדינה המובילה מדיניות אנטי-אמריקנית, קל וחומר אם היא סמוכה לגבולות ארה"ב, היא שותפה פוטנציאלית. בהקשר זה מהווה ונצואלה (ומדינות נוספת דוגמת קובה, בוליביה וניקרגואה) נדבך מרכזי בפעילות של איראן ובת חסותה חיזבאללה בדרום אמריקה, ובשאיפתה להשגת השפעה החורגת אל מעבר לגבולות המזרח התיכון, כזו היכולה להתריס ואף לפגוע באינטרסים של ארה"ב ובעלות בריתה, או לפחות להכשיר את הקרקע לפעילות כזו מזירה קרובה.

דלק תמורת זהב

מצבה הנואש והקריטי של ונצואלה נוכח חוסר היציבות הפוליטי על רקע המשך שלטונו של מאדורו, ההידרדרות במצב הכלכלי ומשבר הדלקים (בין היתר כתוצאה מלחץ אמריקני על ספקים מתווכים ובנקים ברוסיה, סין וטורקיה) הובילו להידוק הקשרים עם איראן (שתיהן חברות בארגון המדינות המייצאות נפט OPEC) שהביעה נכונות להיחלץ להצלת תעשיית הזיקוק של ונצואלה. במוקד הסיוע האיראני היו לאחרונה טיסות של חברת התעופה 'מאהאן-אייר' המפעילה מאז אמצע אפריל רכבת אווירית ומעבירה ציוד טכני רב וכן טכנאים לבתי הזיקוק במדינה הסובלת ממחסור חמור בדלקים ובציוד להפעלת בתי הזיקוק הגדולים.

גם בוונצואלה נתמחה ביקורת על הפעלת הטיסות למדינה מאיראן על רקע היותה של איראן אחד המוקדים המרכזיים להפצת נגיף הקורונה. בד בד, דווח כי טיסה של חברת התעופה הלאומית של ונצואלה (Conviasa) הקשורה לנשיא מאדורו הגיעה מאיראן ונחתה במדינה. על רקע זה פנה מזכיר המדינה האמריקני פומפאו, שהביע “דאגה רבה” ממיסוד קו הטיסות בין טהרן לקראקס, לאלג'יריה, מרוקו ותוניסיה שלא לאפשר לחברת “מאהאן” לנחות לתדלוק בשטחן.

משרד האוצר האמריקני הכניס את חברת Shanghai Saint Logistics שמקום מושבה בסין לרשימת הסנקציות לאחר ששמשה כסוכנות תיווך עבור חברת 'מאהאן', ושב וקבע כי “המשטר האיראני משתמש בחברה כדי לסייע ולתמוך במשטר הלא-חוקי והמושחת בוונצואלה, כפי שסייע למשטר בסוריה ולקבוצות טרור נוספות במזרח התיכון הנתונות לחסותו…לא נהסס לסמן ישויות נוספות (ולהכניסן לרשימת הסנקציות) המוסיפות לקיים יחסי מסחר עם 'מאהאן אייר'".

הירידה בצריכת הנפט נוכח מגפת הקורונה (באיראן עצמה ובסין, הקונה נפט מאיראן למרות הסנקציות) הובילה ליצירת מלאים גדולים של נפט ובעיות אחסון. אחד הפתרונות הוא ייצא במכליות לוונצואלה. כפי שדיווח העיתון האיראני 'וטן אמרוז', טהרן שולחת מכליות דלק מנמל בנדר עבאס לוונצואלה ובתמורה לסיוע מקבלת מטילי זהב. שתי המדינות נתונות לסנקציות אמריקניות ואינן יכולות לסחור במטבעות רשמיים באמצעות מערכת הבנקאות העולמית. עוד נכתב בעיתון כי כי הסחר בין איראן לוונצואלה יכול להפוך למודל שיחזק את כלכלת איראן במהלך תקופת הסנקציות, יחד עם אזהרה כי כל ניסיון מצד ארה”ב לפגוע במכלית וליצור בעיות עבור המסחר באיראן יכול להפוך גם את הסחר הבינלאומי למסוכן, "במיוחד במימי המפרץ הפרסי, הים של עומאן והים האדום”.

שגריר איראן בוונצואלה הכחיש את הדיווחים כי תשעה טון זהב נשלחו לאיראן תמורת דלק. קודם לכן הכחיש דובר משרד החוץ האיראני טענות דומות של אליוט אברהמס, הנציג המיוחד של ארה”ב בקראקס, לפיהן מעבירה ונצואלה לאיראן זהב תמורת דלק. על פי דיווחים עיתונאיים, מי שעומד מאחורי הקלעים למימוש עסקת דלק תמורת זהב הוא איש עסקים קולומביאני בשם אלכס סאאב, התומך במשטר מאדורו ואף בקר לאחרונה בטהרן בלוויית נציגי חברת הנפט של ונצואלה.

חלק ממטוסי חברת 'מאהאן' שהעבירו ציוד, טכנאים וכימיקלים מאיראן לוונצואלה שבו לארצם כשהם עמוסים בזהב. על פי המדווח, סאאב סייע בעבר גם לשיפור היחסים בין ונצואלה לטורקיה בעסקאות דומות במסגרתן הועבר זהב בשווי כמיליארד דולר לטורקיה. בקיץ שעבר שותפו לעסקים של סאאב הורשע בעוון הלבנת כספים ושוחד, במסגרת תכנית המזון לסייע לנזקקים בוונצואלה.

הדילמה האמריקנית

לאור הירידה בביקוש לנפט ולדלקים החמיר מצבה הכלכלי של איראן, והיא מנסה למלא את הקופה באמצעות ייצוא דלקים וטכנולוגיה, גם ואולי בגלל הסיכון הכרוך בעימות עם הצי האמריקני, והפעם לא במימי המפרץ הפרסי אלא באוקיינוס האטלנטי או בים הקריבי. סוכנות הידיעות 'נור' המזוהה עם משמרות המהפכה הזהירה מפני “מעשים פיראטיים” כאשר דיווחה על שיגור משחתות אמריקניות ומטוסי Boeing P-8 Poseidon ללוחמה ימית לאזור הקריביים, והבהירה כי פעילות נגד איראן “לא תיוותר ללא מענה”. עוד נכתב כי “טראמפ מהמר שוב באמצעות יצירת חוסר ביטחון בנתיבי השיט הבינלאומיים”.

דובר ממשלת איראן אמר כי ארצו מוכנה לכל תרחיש, הזהיר מפני “השלכות שליליות” ו”תגובה קשה” לכל ניסיון אמריקני לפגוע במכליות העושות דרכן לוונצואלה, ואמר כי קשרי הכלכלה בין איראן לבין ונצואלה הם “לא מעניינו של אף אחד”. שר החוץ האיראני אף העביר מכתב בנדון למזכ”ל האו”ם. בחודש יולי בשנה שעברה פשטו כוחות מיוחדים בריטים סמוך לגיברלטר על מכלית הענק Grace 1 לבקשת ארה”ב, לאחר שזו הפרה את הסנקציות האירופאיות על סוריה. האונייה שוחררה בהמשך, ושבועיים לאחר מכן עצרה איראן מכלית בריטית במימי המפרץ הפרסי.

לפי שעה לא ברור כיצד תנהג ארה"ב ובאלו אמצעים תנסה, אם בכלל, לעצור את הספינות בכוח. יתכן שארה”ב תבחר להגביר את הלחץ על האישים והגופים המעורבים בעסקה בתחום הבנקאות והמסחר, אך אין להוציא מכלל אפשרות שימוש בכוח תחת חוק הסנקציות. מעבר המכליות קרוב לחופי ארה"ב מעמיד את הממשל האמריקני בדילמה, ובכל מקרה עימות כוחני עם הספינות יקרין על ביטחון השיט במפרץ הפרסי ובנתיבי שיט בהם יש לאיראן דריסת רגל כולל נמלים בים האדום וסמוך לתימן, שם גם פועלים כוחות משמרות המהפכה של איראן יחד עם החות’ים.

בהקשר זה פרסם ב-19 במאי פיקוד מרכז של כוחות הצי האמריקני אזהרה לכלי שיט במפרץ הפרסי לשמור על מרחק של 100 מטר מהספינות האמריקניות אחרת "ייחשבו לאיום וייורטו בהתאם לצעדי הגנה חוקיים”. בהודעה נכתב כי הצעד נועד “לשפר את הבטיחות, למנוע עמימות ולהפחית עד כמה שאפשר את מרחב הטעות". ההודעה מכוונת בעיקר לחיל הים של משמרות המהפכה המתריס מעת לעת נגד ספינות הצי האמריקני. יתכן כי פרסום ההודעה בעיתוי הנוכחי הגיע לקראת אפשרות עימות בין הצי האמריקני באוקיינוס האטלנטי והים הקריבי לבין מכליות הדלק ששלחה איראן לוונצואלה, וכחלק מהערכות אמריקנית לתגובה איראנית אפשרית במפרץ הפרסי.

חמישה ימים קודם לכן פרסמו משרד האוצר האמריקני, מחלקת המדינה ומשמר החופים “התראת סנקציות” עבור שורת גופים אמריקנים בתחומי התעשייה והאנרגיה ובה מפורטות הסנקציות התלויות ועומדות נגד איראן והישויות שסומנו כמי שמסייעות לגופים ולאישים איראנים הנתונים לסנקציות. כמו כן הוזהרו גופים שונים מפני “צעדי הונאה” של גופים ואישים הקשורים לאיראן כדי לעקוף את ההגבלות בהם היא נתונה בתחום התובלה הימית. בפעולות אלה מעורב גם 'כוח קודס' של משמרות המהפכה על ידי הסתרת המקור, היעד והנמען הסופי של המשלוח.

טרור וסמים

כחלק מהמאבק שמנהלת ארה”ב נגד איראן וונצואלה באמצעות סנקציות משתקות, היא רואה בשתי המדינות כמי שאינן משתפות פעולה בתחום המאבק העולמי נגד הטרור ומעורבות בתחום מימון טרור באמצעות סמים (נרקו-טרוריזם), הלבנת הון ובפשיעה.

ב-12 במאי הודיעה מחלקת המדינה האמריקנית לקונגרס כי איראן, צפון קוריאה, ונצואלה, סוריה וקובה הוגדרו כמדינות שלא שתפו פעולה באופן מלא עם מאמץ המלחמה בטרור שנהלה ארה”ב במהלך 2019. הודעת מחלקת המדינה שבה וקבעה כי “גם ב-2019 המשיכה איראן להיות המדינה הגדולה ביותר בעולם התומכת בטרור בשל תמיכתה בארגוני הטרור של חיזבאללה והארגונים הפלסטינים, וכן קבוצות טרור רבות ברחבי המזרח התיכון". עוד נקבע, כי משמרות המהפכה – ובעיקר 'כוח קודס' – ממלאים תפקיד מוביל בקרב הארגונים השונים המכוונים ומבצעים פעילות טרור בינלאומית. לגבי המשטר בוונצואלה קבעה מחלקת המדינה כי הוא מקיים קשרים עם ארגונים הפועלים נגד קולומביה בתחום מימון טרור באמצעות סמים.

דובר משרד החוץ האיראני דחה את הטענות וצייץ: “מדינה לה היסטוריה של הקמת ומימון ארגוני טרור וכן סיוע בנשק של לקבוצות טרור שונות, הפעלת טרור מדינה ותמיכתה במשטר טרור (ישראל) אינה קנה מידה לאמוד את מידת תמיכתן של מדינות במאבק נגד הטרור”. בין האישים הכלולים ברשימת הסנקציות נמצא טארק אל-עיסאמי שהיה בעבר סגנו של מאדורו והיום מכהן כשר התעשייה והנפט. אל-עיסאמי מבוקש בארה"ב בגין סחר בסמים שחלקו מצא את דרכו לארה"ב, ובעבר היה מעורב גם בפרשת מכירת דרכונים ונצואליים לחיזבאללה. קרובת משפחתו הייפה אל-עיסאמי היא שגרירת ונצואלה בהולנד ומקורבת לתובעת הכללית בהאג פאטו בנסודה.

תמורה נוספת אותה מציעה ונצואלה לאיראן הם דרכונים בהם משתמשים פעילי חיזבאללה וגורמי טרור (משמרות המהפכה, משרד המודיעין) לצורך פעילות חתרנות באזורים שונים בעולם ובכלל זאת בדרום אמריקה. ב-2015 דווח פעילי חיזבאללה קבלו דרכונים מקוריים של ונצואלה בשגרירות בדמשק, וכמו כן נוסד קו תעופה להעברת פעילי טרור, סמים וכסף. איש הקשר בדמשק היה ע’אזי נאצר אלדין, שקיים קשרים עם ונצואלה ובמיוחד עם שר הפנים דאז טארק אל-עיסאמי. השניים הפעילו את מה שזכה לכינוי העיתונאי “טרור אוויר” להעברת משלוחי סמים מארגון FARC בקולומביה לסוריה .

שוטר לשעבר במשטרת ונצואלה שהוצב בשגרירות בבגדאד העיד כי מספר שיעים מהמזרח התיכון קיבלו במהלך תקופת שהותו (2013) בשגרירות דרכונים, תעודות לידה ותיעוד אחר של ונצואלה תמורת כסף. תחקיר המשך של CNN ב-2017 חשף כי דרכונים של ונצואלה ניתנו לגורמים הקשורים לטרור, שוב במעורבות של טארק אל-עיסאמי. חלק מהדרכונים הגיעו לידי חיזבאללה. דרכון ונצואלי מאפשר כניסה ל-130 מדינות (כולל מדינות האיחוד האירופי) ללא צורך בוויזה וכן גישה חופשית למדינות באמריקה הלטינית בטווח גישה נוחה לארה"ב. במאי 2018 נעצר עלי צאדר האשמי, אזרח איראני שהחזיק בדרכון מזויף, כאשר ניסה לעקוף את הסנקציות ולהעביר כספים לפרויקט הדיור הציבורי האיראני בוונצואלה.

רשת חוצה גבולות

במאי 2019 העיד האדמירל קרייג פולר בפני ועדת הקונגרס הועסקת בעניינים ימיים ואמר כי איראן “ייצאה את התמיכה המדינתית בטרור לחצי הכדור שלנו…אנו מודאגים מאוד מכך שתומכת מובילה בטרור פועלת באזורנו…איראן פועלת במשנה מרץ לאחר שקודם לכן הפחיתה את פעילותה באמריקה הלטינית ובקריביים. היא הגבירה את התעמולה האנטי-אמריקנית באמצעות השימוש במדיה בספרדית, ולבת חסותה חיזבאללה יש באזור רשתות הפצה המאחסנות נשק ומגייסות כספים, בדרך כלל באמצעות סחר בסמים והלבנת כספים”.

מומחה הביטחון ג'וזף הומייר העיד במאי 2018 בפני תת-ועדת השירותים הפיננסיים לענייני טרור, ואמר כי רשתות האיום הלא-חוקיות באות לידי ביטוי במה שמגדיר משרד ההגנה "מודל ה- 4 +1": רוסיה, צפון קוריאה, איראן וסין מייצגות כארבע המדינות המשתמשות ברשתות טרור ופשיעה כדי לאיים ולעורר חוסר יציבות בארה"ב, יחד עם קיצוניות אלימה מצד גורמים לא-מדינתיים כמו ארגוני טרור אסלאמי המייצגים את ה+1. מודל זה ישים גם באמריקה הלטינית כשארבע המדינות הן קובה, ונצואלה, בוליביה וניקרגואה והפשע המאורגן חוצה הגבולות מייצג את הצלע החמישית. הומייר הוסיף כי ונצואלה נחשבת למוקד של פשיעה מאורגנת חוצת-גבולות בין היתר בשל הקשרים בין ממשלת ונצואלה לקרטלי הסמים במקסיקו ובקולומביה, והיותה מרכז להעברת כספים לארגונים אלה.

להתקרבות האחרונה בין איראן לוונצואלה עשויות להיות השלכות מסוכנות על ביטחון ארה"ב ובעלות בריתה, במיוחד אם תחול הסלמה במפרץ הפרסי או בנתיבים ימיים אחרים, כאשר ברקע ממשיכה ארה"ב לדבוק במדיניות הלחץ המקסימלי נגד איראן, ועתיד הסכם הגרעין לוט בערפל (באוקטובר גם אמור גם להיות מוסר אמברגו בנשק מעל איראן מתוקף החלטה 2231 של מועצת הביטחון, כאשר ארה”ב פועלת להמשיכו). זהו חיבור בין שני מעגלי האיום על הביטחון הלאומי האמריקני אשר מאפשר לאיראן כר פעילות רחב בוונצואלה בכל הקשור להפעלת רשתות טרור, סמים והברחות מול ארה"ב. לאיראן ככל הנראה תכניות מגירה שלה לפגיעה בשטח ארה"ב או ביעדים אמריקנים במדינות אמריקה הלטינית, כמו זו שנחשפה ב-2011 אז תכננה איראן להתנקש בחיי שגריר סעודיה בארה"ב ולפגוע בשגרירויות סעודיה וישראל בסיוע קרטל הסמים המקסיקני Los Zetas.

איראן נערכת לאורך שנים ארוכות לעימות אפשרי עם ארה"ב, רובו בתחום הלוחמה הא-סימטרית נוכח יחסי הכוחות הנוטים בברור לצידה של ארה"ב. הברית המתהדקת עם ונצואלה מאפשרת לאיראן להשיג דריסת רגל קרובה לארה"ב ,ממנה יהיה קל יותר להגיב לפעילות האמריקנית הרחק מגבולותיה ולבצע פעולות טרור נגד ארה”ב ובעלות בריתה (דוגמת הפיגועים בארגנטינה). כל זה מתרחש בסיוע בכירים במשטר בוונצואלה שהיו מעורבים בעבר ויתכן שעדיין מעורבים בסיוע ושיתוף פעולה עם איראן ועם חיזבאללה וגורמי טרור נוספים, שחלקם שולב ברשתות הפשע המאורגן. מעבר לזאת, ונצואלה יכולה אף להעמיד אמצעי לחימה לרשות איראן וארגוני הטרור הפועלים בחסותה, ואף להתיר נוכחות של כוחות משמרות המהפכה בשטחה. בינתיים, איראן מכשירה את תשתיות הטרור והלבנת הכספים הדרושות לכך, ובמקביל מנהלת תעמולה ארסית ומתמשכת נגד ארה"ב וישראל.

סא”ל (במיל') מיכאל סגל הוא חוקר בכיר ומומחה לנושאים אסטרטגיים, ושירת בצה”ל בחטיבת המחקר של אמ”ן בתחומי איראן והפלסטינים. הטור התפרסם לראשונה באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.