פרשת 'אם תרצו': "סימה קדמון נתנה לעצמה פטור מעובדות, זה שכרון כוח"

עו"ד גיא צברי שייצג את התנועה בתביעת לשון הרע נגד פרשנית 'ידיעות': "לא יתכן מצב שאג'נדה של כותב תגרום לסילוף האמת וסתימת פיות"

"בטוחה שככה עיתונות מתנהלת". סימה קדמון | צילום: אורן פרסיקו (העין השביעית), פייסבוק

"סימה קדמון כשלה בכך שפרסמה עובדות מבלי לפנות למי שברור כי ייפגע מהפרסום, ואשר אילו הייתה פונה לקבלת תגובה, הייתה מגלה את הדברים שנעלמו מעיניה", כך כתבה השופטת השופטת רונית פינצ'וק-אלט מבית משפט השלום בתל-אביב בפסק דין שפרסמה השבוע בתביעת לשון הרע נגד קדמון ו'ידיעות אחרונות' שהגישה תנועת 'אם תרצו', וקבע כי על קדמון והעיתון לשלם לתובעים פיצוי של כ-130 אלף שקלים בשל לשון הרע. השופטת אף הוסיפה כי "במקום לפרסם תיקון כהלכתו", קדמון ביקשה "להטיל על הנפגע את האחריות לתקלה שנפלה אצלה".

הפרשה החלה לפני כשלוש שנים בעקבות פרסום טור של קדמון בעיתון בו טענה כי תנועת 'אם תרצו' ודובר התנועה אודי טנא עמדו מאחורי מכתב ששלחו משפחות שכולות לשרת התרבות דאז מירי רגב, במחאה על שידור סדרה על אסירים ביטחוניים. עו"ד גיא צברי המתמחה בדיני לשון הרע וייצג את תנועת 'אם תרצו' בהליך סיפר בשיחה עם 'מידה' כי "השופטת מתחה ביקורת נוקבת על סימה קדמון ועל הנורמות העיתונאיות שלה ואף הגדירה את טענות ההגנה שלה כמקוממות, יחד עם קבלה של כל טענות התובעים".

עו"ד גיא צברי

"הפרסום של סימה קדמון שעסק באודי טנא היה חמור מאוד. היא יחסה לו מעשה שגובל בעברה ועוד הוסיפה ספין מרושע על חשבון משפחות שכולות", אומר עו"ד צברי ומוסיף: "את השירות הצבאי שלי עשיתי בגלי צה"ל ואחריו עבדתי במשך עשור בכלי תקשורת מרכזיים. אני מכיר את הצד של העיתונאי ואת הצד של העיתון, אבל אני גם יודע שהדבר הבסיסי שכל כתב טירון לומד הוא שלא מפרסמים ידיעה שכוללת טענות עובדה על אדם מבלי לבקש מראש את תגובתו".

אתה רואה בפסק הדין אזהרה לעיתונאים אחרים?

"חוק איסור לשון הרע ברור מאוד, ואני לא חושב שיש צורך לתת פסקי דין למען יראו ויראו. מה שכן נחשף כאן הן נורמות עיתונאיות מתחת לכל ביקורת, ולא אצל כתב מתחיל באיזה מקומון שולי אלא אצל פרשנית בכירה במה שנחשב לעיתון של המדינה".

עו"ד צברי מתאר את מהלך הדיונים ובמיוחד את החקירה הנגדית שניהל, בה לדבריו "סימה קדמון אמרה דברים שהם לא פחות ממדהימים, והייתי פשוט המום מחלק מהתשובות שלה. שאלתי אותה מדוע לא ביקשה תגובה לפני הפרסום והיא ענתה שלא ראתה בכך צורך, ושמעולם לא ביקשה תגובה לטורים שלה. אחר כך היא אמרה שמבחינתה בכלל לא צריך להתייחס ל'אם תרצו' ולקבור את הנוכחות שלהם. מבחינת קדמון, הדעה המוקדמת שלה לגבי 'אם תרצו' הספיקה ולא היה לה עוד צורך לברר את העובדות".

איך אתה מסביר את זה?

"יכול להיות שסימה קדמון חושבת שהתואר של פרשנית בכירה מאפשר לה לקבוע עובדות בלי להיות כפופה לכללים עיתונאיים בסיסיים. נראה שהיא עושה את זה כי היא פשוט יכולה. מה שעוד יותר מדהים זה שבמהלך המשפט התברר שקדמון פרסמה את הדברים מבלי שקראה בכלל את המכתב המדובר, וטענה שהיא הסתמכה על מה שקראה בעיתון 'הארץ'. לא הבנתי איך פרשנית במעמד כזה מעזה להתבטא ככה בבית המשפט".

האם הכל נובע מעמדה פוליטית של הכותבת?

"העיתונות בישראל היא עיתונות חופשית ואני לא חושב שהיא צריכה להיות חפה מאג'נדה. אבל מכאן ועד הפטור שהנתבעים נתנו לעצמם מהחובה לברר את העובדות לאישורן ולפרסם אמת המרחק הוא גדול. העובדה ש'אם תרצו' הוא ארגון פוליטי לא מאפשרת בשום פנים ואופן לומר שצריך פחות לדייק בעובדות או לא לתת להן משקל. לא יתכן מצב שבו אג'נדה של כותב תגרום לא רק לעיוות וסילוף האמת אלא גם לסתימת פיות באמצעות מניעת זכות התגובה מהנפגע".

אך זה אפילו לא היה החלק המטריד ביותר המשפט. על פי עו"ד צברי, מעבר להתנהלות של קדמון ועמיתה לעיתון רז שכניק שפרסם עוד קודם לכן ידיעה שגויה בעניין ולא טרח לבקש תגובה, "היה מאוד מטריד לראות איך שני עיתונאים ותיקים מתייצבים בבית המשפט ובמקום להודות בטעות שעשו ממשיכים להגן עליה. הקו שלהם היה שלא קרתה שום תקלה וזאת למעשה ההתנהלות הרגילה שלהם. הם בטוחים שככה עיתונות אמורה להתנהל והצהירו על זה בפה מלא בבית המשפט, ולמעשה לא השאירו לשופטת שום אפשרות אלא להחמיר איתם. אלה דברים שלא מתקבלים על הדעת".

מתוך פרוטוקול המשפט

איך מונעים בעתיד פרסומים שגויים ומוטים כאלה?

"אני מקווה שפסק הדין הזה ושאט הנפש שהביע בית המשפט מהתנהלות הנתבעים בפרשה יגרום להם להתעורר משכרון הכוח שאחז בהם ומההתנהלות הקלוקלת שלהם כפי שנחשפה במהלך המשפט. ברגע שאנשים שנפגעו מהתנהלות כזו יפעלו למצות את הזכויות שלהם ולא יירתעו מפני הליך משפטי ארוך מול עיתון גדול, נוכל להתחיל למגר את התופעה".

זו אינה הפעם הראשונה בה אנשי 'ידיעות' עומדים במרכז מחלוקת על דיווחים ללא בקשת תגובה. כפי שדיווחנו בהרחבה לפני מספר חודשים, נפגעי "תחקיר הבוטים" מתכננים הגשת תביעה נגד כתבי העיתון רונן ברגמן וענבר טוויזר, אשר לדבריהם פרסמו פרסום שגוי וגרמו להם נזק רב. יואל מנור, אחד התובעים, אמר אז ל'מידה' כי "אף אחד בעיתון לא טרח לבקש ממני תגובה, וממש לא מסובך למצוא אותי. גם אחרי שהסתבר שהתחקיר מבוסס על שטויות רונן ברגמן המשיך להתראיין ולהגן עליו ולא השמיע שום התנצלות או התייחסות לאנשים שנפגעו ממנו". זיו קנובלר, תובע נוסף, אמר: "הייתי מופתע שבמסגרת תחקיר גדול כזה אף אחד לא פנה אלי כדי לקבל תגובה".

פנינו ל'ידיעות אחרונות' בבקשת תגובה והיא תובא מיד עם קבלתה

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

18 תגובות למאמר

  1. סוף סוף "זכיתי" לראות את תמונתה של הגברת הנאורה המתקדמת קדמון.
    כל השנים ראיתי בדמיוני בחורה אשה צעירה ויפה.
    אנא השלימו את הציוץ, אני הולך לשתות קפה.
    תודה.

  2. יש נורמות עיתונאיות אצל הפוליטרוקים?

    לא, אל תשאלו אם קראתי את הכתבה. אינני מופתע כמובן, מפס"ד של השופטת פינצ’וק-אלט – צריך להיות "לא חכם" במיוחד, כדי להמציא תירוצים יצירתים המצדיקים עבירה ברורה כשמש על חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965. פס"ד לוגי וישיר, כמצופה מפס"ד בו לדוגמא, "לא ברור" ל"עיתונאים" שיש לקבל תגובה לפני פרסום.

    פשוט, גילו שופטינו יצירתיות מדהימה במקרים של גב' דיין ודיקטטורינו המשפטיים, במקרה של מוחמד בכרי, אז סמולנינו יכולים לספר על שלטון החוק למי שלא מכיר פסקי דין אלה והחונטה שהשתלטה על המיקרופון יכולה להמשיך לגדל אתרוגים.

    ולא, לעלות מישהו לשידור למשך 4 שניות בשנה, אינו "עלה תאנה" ה"המוכיח" שיש שוני בין דעתם של "עיתונאים" מסויימים (לא גב' קדמון! אין לה תוכנית רדיו/טמבלויזיה קבועה) לנסראללה.

    1. זה משמח
      אבל לא מספיק.
      והידע על המעשים שלה לא מגיעים לציבור הרחב שאוכל כל היום מידע שמביאים לו אנשים קטנים כמו סימה בעיתונים רדודים עם אג'נדה.

  3. יופי. שימשיכו להוציא לשון הרע, נתבע אותם וכך נרוקן להם הכיסים.

    1. גם אם נניח שיהיו לך 100% ניצחון(ולא יהיו)-עדיין יש מדינות באירופה שמוכנים להזרים מיליונים לגופים שמסייעים לקידום האג'נדה וישמחו לעזור לאותם עיתונאים כלכלית.
      ובניגוד למקרה של נתניהו-כאן מנדלבליט לא יראה לנכון לאסור קבלת עזרה כלכלית.
      אז מצטער אבל כל תביעות הדיבה שתצליח להגיש לא יתחילו לדגדג להם את הארנק.

    2. דוד, אין כסף אינסופי.

      שיבזבזו אותו על לשלם לישראלים, במקום לממן את רוצחי החמאס (ברור שהקרן לגרמניה הישנה "חושבת"אחרת, ברור).

      גם חשיפת פסקי הדין תעזור. אמנון אתרוגוביץ היה מזמן מקבץ נדבות מחמאס, אם חוקי לשון הרע והאתיקה, היו מוחלים על השקרנים שגנבו מכולנו את המיקרופון.

      כמו כן, כל דבר מתחיל מקטן. לשם השוואה היסטורית, גם חמאס התחיל משייח וכמה משומרי ישבנו. בלי לפגוע, כלומר ברוח טובה – התבוסתנות לא במקום.

      השקרנים עם המקרופון ופרשני הרוצחים ה"צדיקים", צריכים לפחד מפרסום האמת. לא הישראלים, אנחנו.

    3. ממתי מתייחסים לעלובה הזאת
      אף אחד לא מתייחס לגיבובים שלה
      קיבלה פרס מהחונטה שלה על כלום
      כל התייחסות אליה מיותרת

  4. כתבתי בעבר ואכתוב זאת שוב:
    תופעת שכרון הכח בתקשורת לא תעבור כל עוד החוק לא מגדיר שלילת רישיון עיתונאי(אפילו באופן זמני) כעונש לגיטימי.
    לא יתכן שרופא או נהג יהיו בסיכון לאבד את עבודתם בגלל נזק לאדם בודד שנגרם ברשלנות בעוד עיתונאי יוכל לגרום נזק למיליונים בגלל התנשאות וזלזול ולהתחמק עם זה.

    1. נכון.

      קדמון צריכה לספוג בדיוק עונש כזה. ראוי ומתאים בדיוק למעשיה.

  5. נו, זה באמת לא בסדר לכתוב דבר שקר. עיתונאי צריך לבדוק ולאמת.
    אך… מה על השקרים, חצאי העובדות וסתם המצאות, אותם מפיצה התנועה הקיקיונית המשתמשת בחלק'סיסמה הלקוח מספרו של חוזה המדינה? להם – אי-אמת מותרת?

    1. מה הקשר לכתבה,מדברים לגופו של עניין עיתון צריך לבדוק,ולקבל תגובה לפני פרסום פוגעני ופה לא עשו זאת.ומהאופי והתוכן של התגובה שלך ניכר שאתה 0מאלני שלא באמת את הצדק אלא שיכירו בהשקפה המעובתת שלכם

    2. אתה יכול לתת דוגמה לאחד השקרים של התנועה? איך יכול בכלל שמאלן שאוכל, שותה, וישן עם שקרים בלתי נדלים, לדעת מה האמת?

    3. הפוך, שקרן סמולני.

      אתה משקר ו"אם תרצו" דוברת אמת. אין לך ולשקרנים כמוך, שום דוגמא כנגד דבריי. אבל אינני מופתע משקריך. אתם רצחתם ישראלים בשביל מיצובישי מאוסלו. ברור לגמרי מדוע אתה משקר.

      ועל הסיבה הזו אגיד – סבל נעים, חמאסיקו 🙂

  6. כלבי השמירה של הדמוקרטיה, לא מסתדר לי? גב קדמון, להלן תזכורת מהאתיקה המקצועית של העיתונות שלא נוגעת לעיסוקך: זכות הציבור לדעת, נאמנות לאמת, בדיקת העובדות, אוביאקטיביות, תיקון טעויות התנצלות ותגובה, ציון מקור הפרסום (לא יציגו עיתון ועיתונאי כלשהם את עבודתם של עיתון ועיתונאי אחרים)…. מתוך 26 עקרונות עברת על 15 בלי למצמץ ועוד משלמים לך על זה.

    1. ע'פ התמונה שלה אין להתפלא על שם המשפחה שבחרה.
      ולכן נאמר " תמונה שווה לאלף מילים/ שם משפחה"

  7. למה עו"ד צברי קורא להם עיתונאים או פרשנים? הרי מדובר בתועמלנים עלובים!
    כל הפרשנויות של התועמלנית קדמון התבררו כשטויות בלשון המעטה, ומה עוד שקיבלה פרסים מאגודת העיתונאים העלובה לא פחות. זה מראה מה שווה העיתונות הישראלית. העיתונים האלה טובים לניקוי חלונות בלבד, במקרה הטוב.

  8. עליה יוסי עבאדי לא אמר"עיתונאית עם אג'נדה".מעניין למה. הא, כי זו אג'נדה שמאלנית. שכחתי.

  9. אני מניח שה ״עיתונאים״ פעלו תחת הרושם שבתי המשפט יפסקו ##תמיד## נגד גופים המזוהים פוליטית עם הימין.
    אני שמח שהם התאכזבו, עם כי ״סנונית אחת לא מבשרת את האביב״.
    אני מניח שהם נדהמו מעוז רוחה של השופטת ופנו לביטוח המקצועי לשיפוי נגד תקלות מסוג זה.