אפקט הבומרנג: האקדמיה זורעת את זרעי מפלתה

בסופו של דבר, רוב הציבור יעדיף לוותר על מימון מערכת השכלה גבוהה שמייצרת בוגרים מפונקים ובורים ומחבקת אג'נדת שמאל קיצונית

מפגינים בעיר ספרינגפילד | David Geitgey Sierralupe

כאשר כנופיות הפורעים הפילו לאחרונה את פסלו של מפקד צבא האיחוד יוליסס ס' גרנט והשחיתו אנדרטה לזכר גיבורים אפרו-אמריקנים ממלחמת האזרחים, רבים תהו האם אותם מפגינים למדו בכלל משהו בבית הספר או במכללה. האם מישהו מאותם מנפצי איקונות יודע בכלל את ההבדל בין גרנט לרוברט א' לי? האם השם "גטיסבורג" אומר להם משהו? האם הם בכלל יודעים מתי התרחשה מלחמת האזרחים? האוניברסיטאות באמריקה כיום בהחלט מלמדות צעירים להיות בטוחים בעצמם, רעשנים וצדקנים, אך מתקפת התקשורת במשך השבועות האחרונים של מחאות, מהומות וביזה חשפה דור לא מחונך וקצר רוח. רבים מן המפגינים בחזית המחאה נמצאים בשנות העשרים לחייהם, אך נראים ילדותיים עוד יותר בהשוואה לסבים ולסבתות שלהם ששרדו את השפל הגדול ואת מלחמת העולם השנייה.

כיצד צעירים מוגנים כאלה יכולים לטעון שהם יודעים הכל? שאלות מעין אלה מובילות אותנו כמעט מיד בחזרה לאוניברסיטה. מיליונים מבוגרי מוסדות ההשכלה הגבוהה או אלו שנפלטו מהם גייסו את שכר הלימוד הדרוש באמצעות הלוואות. נכון להיום, החוב הכולל של הלוואות סטודנטים בארה"ב מוערך בכ-1.5 טריליון דולר, והוא משפיע על כל תחומי החיים של החייבים החל מהתחום הכלכלי ועד לתחום האישי והמשפחתי. הוא מקשה מאוד על רכישת בתים למשל, יחד עם כל שאר החוויות הנלוות בדרך כלל למעבר לחיים הבוגרים.

האוניברסיטאות מצדן, אשר חלקן נהנות מתרומות בסך מיליארדי דולרים, מסרבות לקבל אחריות מוסרית למצב. הן לא מודאגות במיוחד מכך שרבים מבוגריהן בעלי החוב מגלים כי התארים אותם השיגו לא מתורגמים למשרות מתגמלות בחיים האמיתיים מחד, ומנגד לא מספקות למעסיקים עובדים שיכולים לכתוב, לקרוא או לחשוב בהגיון.

אחת ההשלכות הלא-מכוונות של התגובה הכאוטית להתפרצות הקורונה ולאלימות שפרצה בעקבות הריגת ג'ורג' פלויד בידי המשטרה היא בחינה מחדש של הנסיבות שהולידו את המחאה הנרחבת. חובות הסטודנטים היו נמוכים הרבה יותר אם מערכת ההשכלה הגבוהה הייתה הערבה להם, ולא הממשלה. אם האוניברסיטאות היו מספקות הלוואות מתוך ההכנסות האדירות והתשתית הכלכלית שלהן עצמן, נשיאי המוסדות היו נאלצים לחתוך עלויות מיותרות ומוודאים כי הבוגרים יזכו למשרה מתגמלת בעתיד הודות לעבודה המאומצת של צוות ההוראה שיהיה חייב לתת דין וחשבון.

מרבית משלמי המיסים באמריקה שכעת ננזפים על היותם גזענים, לא נהנים במיוחד מהפניית האצבעות המאשימות של מורליסטים מפונקים בני עשרים ומשהו. יתכן שאם היינו מכירים במוסדות ההשכלה כמוסדות הפוליטיים שהפכו להיות, לא היינו נאלצים להמשיך לסבסד אותם ואף נהנים מהמיסוי על חלק מהכנסותיהם. אם סוציאליזם הפך להיות הדגל העיקרי בקמפוסים, הרי מן הראוי שאותם מוסדות יוקרתיים ישלמו את חלקם במיסים ויעזרו בחלוקה מחדש של ההון למכללות עניות יותר.

קשה מאוד לרבע את המעגל בו בוגרי אוניברסיטאות אינם מצליחים למצוא עבודה, כל עוד המרצים שלימדו אותם אינם נושאים בשום אחריות ונהנים מקביעות בתנאים מפנקים. מדוע האקדמיה מבטיחה תעסוקה לכל החיים דווקא לאלו שלא הצליחו להבטיח תעסוקה סבירה לסטודנטים שלהם? התפרצות הקורונה והסגר חייבה את כולם לעבור ללמידה מרחוק, אך שכר הלימוד לא השתנה. הרעיון לפיו אוניברסיטאות עדיין יכולות לגבות מחיר מלא בעוד הסטודנטים נאלצים ללמוד מהבית הוא לא רק בלתי-ישים לטווח הארוך, אלא התאבדות של ממש. אם ניתן ללמוד לכאורה היטב משיחות בזום והרצאות בסקייפ, מדוע לשלם 50 אלף דולר או יותר רק כדי לקבל את השירות הזה במרתף שלך?

חלק מהאוניברסיטאות גם הצטרפו בשמחה לתופעה של הסרת פסלים ושינוי שמות בניינים שעמדו בשטחן עשרות שנים, אך הן עדיין מניחות שלהמון הזועם אותו עזרו ליצור ישנם קווים אדומים. אם בעל העבדים או הברון השודד מן העבר הרחוק אינם זכאים לפסל, כיכר או סתם מסדרון על שמם, כמה זמן יחלוף עד ששמות כמו ייל או סטנפורד יסחפו גם הם בשיגעון שינוי השמות וניפוץ הפסלים?

הכאוס הנוכחי באמריקה מציב כמה שאלות קיומיות בפני מערכת ההשכלה הגבוהה, שאלות שלהן האוניברסיטאות לא מוצאות תשובה שלא תהיה צביעות מוחלטת. במקום זאת, קו ההגנה שהן בחרו הוא המשך התהדרות במוסר המזויף של האקטיביזם המקצין בשמאל, במטרה להסתיר ולהגן על האינטרסים העסקיים שלהן ושל צוותי ההנהלה וההוראה, אך לא על אלו של הסטודנטים שמשלמים עליהם. אין זה פלא אפוא שאותה אקדמיה שהעניקה חיבוק מונוטוני לשמאל, יחד עם הטפות פוליטיות ואקטיביזם רועש של "צדק חברתי", כעת קוצרת את הזרעים הרעים.

אם להיות "חברתי" משמעותו להיות מובטל ובור, מנפץ פסלים, סותם פיות ומוחק היסטוריה, בסופו של דבר מרבית הציבור יעדיף לוותר על המערכת שיצרה את כל זה מלכתחילה. עדיין לא ברור אילו מערכות חדשות יחליפו את האקדמיה המתפוררת – מעבר כולל לקורסים מקוונים, קמפוסים חדשים וא-פוליטיים או הכשרה מקצועית רחבה. אך מה שכן ברור הוא שהאוניברסיטאות שנחשבו בעבר קדושות הפכו להיות מוסדות מקארתיסטיים וזדוניים, ובסופו של דבר גם עסק מאוד לא משתלם.


פרופ’ ויקטור דיוויס הנסון הוא סופר ומרצה להיסטוריה באוניברסיטת סטנפורד. גרסה מלאה של המאמר התפרסמה לראשונה באתר 'נשיונל רוויו'.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

9 תגובות למאמר

  1. כבר 40 שנה שאנ רואה את ארה"ב מדרדרת אנושית ורוחנית
    זה במכוון, ע"י גורמי תקשורת ומערכות הלמידה, ממומנים על ידי גורמים עשירים מאוד המכוונים כלפי מטה. החתרנים, קומוניסטים, פרוגרסיבים, שמאל, דמוקרטים (בכאילו)
    המטרה ציבור מטומטם, שאפשר לשלוט בו, ונראה שיש הצלחה חלקית.
    פעם השם האמצעי של האוניברסיטאות היה 'מצוינות' אבל עם כסף ערבי זול וכסף חתרני שמאלני קומוניסטי, הם הדרדרו ועתה השם האמצעי של האוניברסיטאות הוא 'בורות'. מצוינות מול בורות.
    ואיך השמאל שמח על כל מעשה ברברי, חוליגאני, אנארכיסטי
    לדונאלד טראמפ יש הרבה עבודה, אבל סוף טוב הכל טוב

  2. אחרי שהם פסלו תרופה שעזרה לחולי קורונה רק בגלל שטראמפ אמר משהו חיובי עליה, אני לא חושבת שנשאר מחקר אמיתי במקום ששמאלנים השתלטו עליו. מבחינתם אנשים יכולים לסבול ולמות רק כדי שהם יוכלו לטפס על הגופות שלהם בדרך לשלטון המיוחל.

  3. ובינתיים, בעולם האמיתי, חוקרים ישראלים מצויינים חולמים על לימודים או פוסט-דוק באותם מוסדות ״בינוניים ובורים״.

    פייסבוק, אמזון, גוגל נוסדו ומאוישות ע״י תלמידי ובוגרי המוסדות האלו,על בסיס טכנולוגיות שפותחו.

    בוגרי קולג׳ים מתקשים למצוא עבודה כי יש כה רבים מהם; לא בגלל רמתם. הרי אין משרות רבות בהיי-טק ובניהול האמריקאי שמאוישות בחסרי תואר.

    1. דוגמאות גרועות.
      דווקא במדעי הטבע, מדעים מדוייקים והנדסות המצב לא כל-כך גרוע ויש איכות בבוגרים(ולכן גם יותר באים ללמוד שם).

  4. לדעתי,אחת הבעיות המרכזיות היא הקולג׳,מוסד אמריקאי שאין לו אח ורע באף מקום. בעוד בכל מדינה אחרת אדם השואף להיות עו״ד,מהנדס או ארכיטקט הולך לפקולטות הרלוונטיות בארה״ב הוא צריך תחילה צריך לבלות 4 שנים בקולג׳ בלמידת תחומים שהקשר שלהם למקצוע שלו הוא קלוש עד לא קיים ולאחמכ עוד 4 שנים בלמידת המקצוע,סה״כ 8 שנים שעלות כל אחת מהם יכולה להגיע ל60k.תחילה יש לבטל את החובה ללמוד בקולג-מה שיקצץ את התחייבויות הסטודנטים ב50%-ולאחמכ יהיה אפשר לדבר על עוד רפורמות במערכת.

    1. אחת הבעיות המרכזיות היא שהשמאל יצר "מקצועות" חדשים ועיוות תחומים אחרים לכאלה שהמיומנות העיקרית שנדרשת בהם היא להיות שמאלני כך שהדעה הפוליטית של הסטודנט הפכה למרכיב מהותי ביכולת שלו לעבור את הקורס. באותו זמן ובמקביל הם מטיפים באוניברסיטאות, בתקשורת, ובסרטים וסדרות הטלוויזיה שנבחרי ציבור לא יכולים לקבל החלטות בלי העצות "המקצועיות" של "מומחים" שהם עצמם סיננו והכשירו. כך הם מפיצים את התפיסה שהדמוקרטיה היא למעשה מיותרת, הציבור מטומטם, כל הפוליטיקאים הם אנשים רדודים ומושחתים, ורק שכבה של "אנשי המקצוע" יכולה לבחור את המדיניות המתאימה שבמקרה מתנגדת לסגירת גבולות, מתנגדת לאימות זהות המצביעים, תומכת בחלוקת שירותים חינמיים לאנשים שהם אלו שיקבעו את זהותם, תומכת בהסכמים שפוגעים במדינת הלאום מול מדינות עולם שלישי, איראן וסין, ורואה את האדם הלבן כגורם המרכזי לכל הבעיות בעולם כשחטאיו בעבר עוברים בירושה לילדיו. לא ממש ברור לי מי מממן את האופרציה המטורפת הזאת או שמדובר בפסיכוזה קולקטיבית. מה שברור הוא שמי שמי שמצביע היום לשמאל פשוט לא מבין שהוא כורה לעצמו את הבור.

    2. נכון מאוד.

      בבריה"מ, יצרו אפילו מקצועות פסאודו מדעיים, מתוך מניע יחיד – נגד ה"מערב הקפיטליסטי". במסגרת העבודה שלי, ראיינתי מדענים כאלה, על לימודיהם, העבודה והתואר וה"מדע" ומניעיו. ברור שבפקוטלטות כאלה, היו הרבה מקצועות פוליטיים – ככה קראו לזה שם – ומעט מאוד מתמטיקה.

      אכן, יוצרים נוכלי הסמול מקצועות "מדעיים" שהמדע היחיד בהם – זה קידום שקרי הסמול במסווה פסאודו מדעי, כדי לזכות בשלטון. כפי שהבולשביקים עשו זאת, לפני יותר ממאה שנים, כך גם הסמול של היום – עושה זאת במטרה להפיץ את שקריו ולהשתמש בקדר של ה"מדענים" הנמרצים, כדי להסבות חזות מדעית לשקריו (אם כי, צריך להיות איד*וט ולא מדען, כדי לטעון שהרוצחים והשודדים היום בארה"ב, הם יותר מרוצחים ושודדים – אבל, מי אמר שהסמול חכם?) ואם כבר אכן מתנהל הסמול האמריקאי, כמו הבולשביקים מאה שנים לפניו, מדוע אין להניח שתוצאת השפעתו של הסמול האמריקאי (אני אפילו לא כותב, שלטונו), יהיה שונה מגולאגי הרצח של הסובייטים?

    3. תרשה לי לא להסכים איתך. ואתן לך דוגמא טובה מתחום עריכת הדין.
      בארה"ב, משפטים הוא מקצוע הנלמד כתואר שני. בתואר ראשון תלמד מה שאתה רוצה. התוצאה : אתה מקבל עורכי דין שיש להם ראיה הרבה יותר רחבה והשכלה הרבה יותר רחבה.
      בישראל, משפטים הוא מקצוע הנלמד בתואר הראשון. התוצאה : בבתי המשפט (כן, גם בעליון) יושבים אנשים צרי אופק ובעלי השכלה וידע מינימליים שכל שלמדו באקדמיה הוא משפטים.
      אם אתה שואל אותי, אני מעדיף את המודל האמריקאי.

  5. מיסוד השכלה גבוהה במדינות רבות- תופעה מערבית שהינה בגדר רעה חולה שצריכה להיפטר מן העולם.
    לא צריך לממן את המחקר, את המרצים ואפילו את הסודנדטים על חשבון שאר הציבור, אם ממנים מילגות אז שכל השכבות יהנו ממנו בגזרה שווה!