חלק מן המחאות “נגד גזענות” הפכו למפגן אנטישמיות בוטה

התפרצות הקורונה וגל ההפגנות הנרחב בארה”ב הביאו עמם גם גל חדש של תקריות אנטישמיות ועלילות נגד יהודים וישראל

כרזה בהפגנה בפאריז בה נכתב "ישראל: מעבדת האלימות המשטרתית", יוני 2020 | World Jewish Congress

ב-25 במאי 2020, גבר שחור בשם ג’ורג’ פלויד מת כתוצאה מחנק בידי שוטר במיניאפוליס. הרצח של פלויד הוביל לגל ענק של מחאות נגד גזענות ברחבי ארה”ב, חלקן לוו באלימות קשה וביזה. הפגנות נגד גזענות נערכו גם בכמה מדינות באירופה, כולל בריטניה וצרפת.

אנשים רבים מבינים כי גזענות, בדרגות משתנות, היא חלק מהותי מהחברות במערב, והם רואים בה בעיה שיש לחסל. בדומה, גם אנטישמיות היא חלק מהותי מן החברה המערבית ובעלת היסטוריה ארוכה מאוד, אך משום מה רק מעטים מכירים בעובדה הזאת. האינטגרציה החברתית של האנטישמיות נחשפת בבירור מעת לעת. בשנים האחרונות האנטישמיות הממוסדת של מפלגת הלייבור הבריטית משכה תשומת לב בינלאומית, בין השאר בשל חוסר התגובה לתלונות שגילה מנהיג המפלגה דאז ג’רמי קורבין, מי שהכריז על עצמו כ”חבר ואח” של ארגוני טרור ערביים רצחניים.

בחודשים האחרונים, נוכחות האנטישמיות במערב חשפה את עצמה בשני הקשרים: מגפת הקורונה וגל ההפגנות “נגד גזענות”, כחלק מתופעה בה אנטישמיות מסתננת לעתים קרובות לכל מחאה, גם כזו שאינה קשורה ליהודים או ישראל. זה המקרה למשל סביב “הפגנות ההיגיינה” שמתרחשות כרגע בגרמניה בהשתתפות אלפי מוחים. בחלק מאותן הפגנות, המשתתפים השליכו בקבוקים לעבר כוחות המשטרה, שהגיבו בגז פלפל ומעצרים. בין המפגינים היו מפיצי תיאוריות קשר וחברים בתנועות ימין פופוליסטיות.

במספר הפגנות בגרמניה המפגינים ענדו כוכבים צהובים, כדי להשוות לכאורה בין צעדי הסגר בשל הקורונה לבין הרדיפה הנאצית אחרי יהודים, ובין הממשלה הנוכחית לשלטון היטלר. על חלק מן הכוכבים נכתב “לא מחוסן” או “Covid-19”. בעיר מינכן נאסרה לחלוטין ענידת כוכבים כאלה בהפגנות. בכמה מקרים אחרים, מפגינים לבשו בגדים המזכירים בגדי אסיר במחנה ריכוז ונשאו שלטים עליהם נכתב “המסכה משחררת”. חלק מן ההפגנות בערי גרמניה אורגנו על ידי מפלגת הימין AfD והציגו סמלים נאציים והתייחסויות אחרות לשואה.

בארה”ב, חלק מן ההפגנות “נגד גזענות” לוו בהצתות וביזה ובין האלימות שבהן התרחשו בלוס אנג’לס. חנויות יהודיות נחרבו ברובע פיירפקס בעיר ומוסדות יהודיים אחרים ספגו נזק, כולל בתי כנסת ובתי ספר. פסלו של ראול ולנברג, הדיפלומט השבדי האמיץ שהציל יהודים רבים בשואה, הושחת בסיסמאות אנטישמיות. בעיר ריצ’מונד בווירג’יניה, חלונות בית הכנסת הרפורמי נופצו בידי מפגינים.

הפגנה שנערכה בפאריז ב-13 ביוני התרכזה במותו של אדמה טראורה, צרפתי ממוצא אפריקני שנהרג במהלך מעצר ב-2016. חלק מן המפגינים קראו “יהודים מלוכלכים”, וחלקם נשאו שלטים עליהם נכתב “ישראל: מעבדת האלימות המשטרתית”. למרות שתקריות אלו תועדו, מנהיג השמאל הצרפתי ז’אן-לוק מלנשון האשים דווקא את המשטרה בהפצת שמועות על אנטישמיות.

יום הזעם

לאופן בו אנטישמיות חדרה להפגנות האחרונות, שאף אחת מהן לא הייתה קשורה ישירות לישראל או יהודים, ישנם תקדימים רבים. בנובמבר 2018, הפגנות ‘האפודים הצהובים’ החלו לראשונה כאשר המוחים דרשו צדק כלכלי מול מחירי הדלק העולים ויוקר המחיה, אך כמעט בכל הפגנה כזו נכללו גם התקפות אנטישמיות מילוליות נגד הקהילה היהודית.

בינואר 2014 נערכה בפאריז עצרת ענק תחת הכותרת “יום הזעם” במחאה נגד התוכנית הכלכלית של הנשיא פרנסואה הולנד. במהרה, חלק מן המפגינים החלו לקרוא סיסמאות אנטישמיות כולל “יהודים, צרפת לא שייכת לכם” ו”השואה הייתה תרמית”.

התפרצויות דומות התרחשו גם במהלך מחאת ‘Occupy Wall Street’ שנערכה ב-2011 בניו-יורק. רוב המשתתפים בהפגנות אמנם לא היו אנטישמים, אך בכל זאת האנטישמיות הכתימה אותן. בסרטון של אחת ההפגנות ניתן היה לשמוע התקפות נגד יהודים שהואשמו במשבר הכלכלי ונגד הסיוע האמריקני לישראל, ולראות שלטים עליהם נכתב “עזה תומכת במחאה” ו”הבנקאים של היטלר”.

באוקטובר 2005 פרצה סדרת מהומות נרחבת ברחבי צרפת, לאחר ששני צעירים בעיירה סמוכה לפאריז התחשמלו למוות במהלך מרדף משטרתי אחריהם. מרבית המתפרעים היו ממוצא צפון-אפריקני, ומטרותיהם העיקריות היו המשטרה והממשלה. יחד עם זאת, גם בתי כנסת במספר ערים הותקפו בבקבוקי תבערה.

חזירים ועלילות

כחלק מגל המהומות הנוכחי בארה”ב, נרשמה אלימות רבה נגד פסלים ואתרי זיכרון אחרים המקושרים לכאורה עם דמויות בעלות עבר בעייתי. תופעה זו זכתה לתשומת לב רבה בתקשורת העולמית, אך מעט מאוד תשומת לב הוקדשה לעובדה שבגרמניה ישנם יותר משלושים בניינים המכילים פסלי ‘יוּדֶנְזאו’ – מוטיב חזותי המתאר יהודי מקיים יחסי מין עם נקבת חזיר שהיה נפוץ באמנות ימי הביניים.

לפני מספר חודשים, אחד הפסלים האלה בעיירה קלבה הוסר לצורך תיקונים. בחודש מרץ, הקהילה החליטה שהפסל פוגעני מדי מכדי להחזירו למקום אך רשות הבניה המקומית קבעה כי מדובר בפריט אומנות מוגן. הפסל הוחזר למקומו המקורי ונשאר מכוסה עד שתתקבל החלטה סופית בעניינו.

מוקדם יותר השנה, בית המשפט בוויטנבורג דן במקרה של תבליט הנמצא בכנסיה בעיר המזוהה עם מרטין לותר, ומציג חזירה מניקה יהודים. חבר השופטים קבע כי הדימוי הזה “אינו פוגע ביהודים” מכיוון שהוא “מוטמע בתוך הקשר רחב יותר של זיכרון”. בערים רבות אחרות בגרמניה ובאירופה ישנם פסלים בסגנון ה’יודנזאו’, חלקם מוצגים ליד ציורים או פסלים המתארים עלילות דם עתיקות.

 

עלילה אנטישמית קלאסית אחרת שהייתה בכותרות בחודשים האחרונים היא תיאורית הקונספירציה לפיה ישראל או יהודים אחראים בדרך כלשהיא להתפרצות והתפשטות מגפת הקורונה. מחקר של מרכז קנטור באוניברסיטת תל-אביב מצא כי המגפה “יצרה גל עולמי ייחודי של אנטישמיות הכולל מגוון עלילות שלכולן מכנה משותף: היהודים, הציונים או מדינת ישראל אשמים במגפת הקורונה או מרוויחים ממנה”. חוקרים באוניברסיטת אוקספורד מצאו כי אחד מכל חמישה אנגלים מאמין במידה מסוימת כי יהודים יצרו את נגיף הקורונה בעבור בצע כסף.

מקרים אלו מתייחסים לסוגיות הנמצאות בלב השיח הציבורי, אך האנטישמיות העתיקה השזורה בתרבות המערבית ממשיכה להתגלות בשלל דרכים אחרות, ומרכיבים רבים שלה עדיין חיים ובועטים בימינו בדמות הכחשת שואה או הפצת העלילה לפיה התנהלות ישראל כלפי הפלסטינים דומה לזו של הנאצים כלפי היהודים. ברבות מן התנועות והאידיאולוגיות החדשות, בסופו של דבר האנטישמיות תעלה לפני השטח ותתרכז בשנאה לישראל ויהודים. אך למרות כל זאת, נראה כי ישנה מודעות מועטה מאוד לעובדה שאנטישמיות היא חלק מובנה מן החברה והתרבות במערב.


ד”ר מנפרד גרסטנפלד הוא חוקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן. גרסה מלאה של המאמר התפרסמה לראשונה במסגרת סדרת ‘מבט מבאס”א’ של מרכז בגין-סאדאת.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

1 תגובות למאמר

  1. למדתי מושג חדש “יודנזאי”.
    אולי אפשר להציע להותיר פסלים אלה על כנם עם שלט ברור שיסביר משהו על האנטישמיות כחלק מהתרבות הנוצרית.