"למרות כל מי שניסה להכשיל, הגז הופך את ישראל למעצמת אנרגיה"

לעתים נדירות קורה ששר בממשלת ישראל מחבר ספר במהלך כהונתו, ולעתים נדירות עוד יותר הספר עוסק בנושא עליו הוא מופקד בממשלה. במקרה של 'הקרב על הגז' מאת שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ שראה אור בראשית השנה, הספר אף עוסק באירועים אקטואליים ובדמויות ונושאים שכולנו מכירים ממהדורות החדשות. אז מדוע שר עסוק מפנה לו זמן לכתוב ספר כה מקיף ובעל פוטנציאל נפיץ? כאשר שטייניץ נשאל על כך, ניתן ממש לראות את האור ניצת בעיניו.

"העשור האחרון בו כיהנתי כשר האוצר וכשר האנרגיה היה עשור של מאבקים ומלחמות מול הכוחות הכי גדולים", הוא מסביר בראיון חג מיוחד עם 'מידה'. "השקעתי מאמץ אדיר בנושא הגז הטבעי, לא רק מבחינת זמן ומחשבה אלא גם מבחינת גיוס כל היכולות הרגשיות כדי להתגבר על המהמורות הרבות בדרך. נתקלתי בכל כך הרבה שקרים, מניפולציות והסתה אכזרית נגדי ונגד אנשים סביבי, עד שהרגשתי צורך נפשי להעלות את הדברים על הכתב ולספר את הסיפור האמיתי. זה לא ספר זיכרונות אלא ספר רגשי מאוד עם הרבה דרמה, מתח וגם הומור".

בחרת בכותרת מאוד לוחמנית לספר

"הכותרת בהחלט משקפת את הקרבות שנאלצתי להוביל בתחום הגז. החל מוועדת ששינסקי שהקמתי כשר האוצר כדי לבחון את מדיניות המיסוי על משאבי אנרגיה והפכה למלחמת עולם מול חברות האנרגיה והטייקונים, מול תקשורת ופופוליסטים מימין ומשמאל, פעילים "חברתיים" וסוציאליסטים כמו דב חנין ושלי יחימוביץ' שרצו להפוך את ישראל לוונצואלה עם הלאמת מאגרי הגז, ואפילו מול הממשל האמריקני. אחר כך פרץ המאבק על מתווה הגז שהגיע גם לבית המשפט העליון ודרש מאמץ גדול כדי לחלץ את אוצרות הטבע מהים, ולאחרונה גם הקמפיין ההיסטרי על מיקום אסדת הגז בלוויתן שהפחידו אותנו שתהפוך את אזור החוף לצ'רנוביל".

אתה יכול להצביע על לקח אחד עיקרי שלמדת מהקרבות על הגז?

"אני חושב שהקרב על הגז מלמד יותר על שיטת המשטר בישראל מאשר על סוגיית משאבי הטבע. כל הדברים האלה ביחד הראו הרבה מהבעיות של הדמוקרטיה הישראלית מכל הכיוונים: תפקוד שלטון הפקידים, תקשורת היסטרית ומעורבות חסרת אחריות על סף האיוולת של בית המשפט בכל עניין. זה לא היה אמור להיות מאבק כל כך קשה עבור תוצאה שבסך הכל מטיבה עם כל אזרחי ישראל, ובאמת מצער אותי שהיינו צריכים להילחם ככה במשך שנים מול מי שניסה להכשיל. בסוף הצלחנו אבל בדרך בהחלט ירקתי דם".

לאחר ארבע שנים מאתגרות במשרד האוצר במהלכן ניהל את מה שהוא מגדיר "המאבק הכי גדול אי פעם של שר אוצר עד שהממשלה אימצה את עמדתי", שטייניץ הגיע למשרד האנרגיה באביב 2015 ושוב מצא על שולחנו את נושא הגז. "בשיחה הראשונה שהייתה לי עם מנכ"לית המשרד הקודמת היא תיארה את הנושאים שעומדים על הפרק מבחינת המשרד, ואז הזהירה אותי לא לגעת בנושא הגז טבעי. היא טענה שזה נושא אבוד שאין סיכוי לקדם, שכל מילה שאגיד כולם יתנפלו עלי ושכל עיסוק בה יהיה סתם לשבור את הראש בקיר", הוא מספר. "יומיים אחר כך עליתי על הבמה בכנס בתל-אביב ואמרתי שאין מצב שהגז נשאר בים בתקופה שלי כשר אנרגיה".

אתה מרגיש שהמאבקים האלה פגעו בך מבחינה פוליטית?

"במידה מסוימת כן. בזמן ועדת ששינסקי כשהייתי שר אוצר התנהל נגדי מסע דה-לגיטימציה אדיר שהושקעו בו עשרות מיליונים במודעות בעיתונות ובהפגנות מטעם. זה הוביל אותי לקרבות גם בתוך הקואליציה וסיעת הליכוד. בהמשך, בתקופת המאבק על מתווה הגז ואסדת לוויתן, היה נגדי קמפיין הסתה בכל אזור חיפה, כולל מערך של טלפנים שהתקשרו לאנשים וקראו להם לא להצביע בעדי בפריימריז".

למה דווקא נושא הגז הפך לאמוציונלי כל כך?

"קשה להבין למה דווקא הנושא הזה גרם להתפרצות אנרגיה כזאת אדירה. בהתחלה הייתה שמחה גדולה על תגלית משאבי הגז, אבל כמעט מהרגע הראשון פרצה מהומת אלוהים שרק היום קצת שככה עם השלמת הפיתוח של לוייתן. חלק גדול מהמתנגדים פשוט פעלו בצורה לא-רציונלית והכניסו אנשים להיסטריה גם בסיוע התקשורת. למשל, ביום של הנישוב באסדה אלפי תושבים עזבו את האיזור וברחו לתל-אביב מפחד הזיהום. רק אחר כך התברר שהאוויר בחוף דור ומעגן מיכאל היה באותו היום נקי הרבה יותר מאשר בגוש דן, וכך זה עד היום יותר מחצי שנה אחרי הפעלת האסדה. הארגונים הסביבתיים הגדולים תמכו דווקא במיקום האסדה שהצענו, אבל הקמפיין הנגדי היה כל כך היסטרי ותוקפני שהצליח להשתיק גם אותם. היה אפילו מאבק לביטול התרומות לחברה להגנת הטבע בגלל שהתנגדה להרחקת האסדה מסיבות סביבתיות. זו גם אחת הסיבות שכתבתי את הספר. לא היה מאבק אמוציונלי כזה בתולדות ישראל".

מאבק על הדמוקרטיה

כאשר הוא מביט לאחור על עשור המאבקים שחלף, השר שטייניץ מסכם בסך הכל הצלחה נאה. לדבריו, "העובדות הן שהורדנו את זיהום האוויר ב-60 אחוזים וכולנו נושמים אוויר יותר בריא. בנוסף התגשם החזון להפיכת ישראל למעצמת אנרגיה ואנחנו מייצאים גז לירדן ומצרים בעשרות מיליארדי דולרים. כל הדברים האלה נראו עד לפני כמה שנים כבלתי-אפשריים".

שטייניץ אף טוען כי הניצחון במאבקי הגז שינה את ההתנהלות הפוליטית והכלכלית במדינת ישראל. "התחושה אז הייתה שיצחק תשובה וחבריו יכולים באיומים להרתיע את שר האוצר והממשלה, והיום אני מרגיש שקבוצות לחץ ואפילו טייקונים יודעים להביע את עמדתם בצורה מכובדת ולא מתלהמת. רואים את השינוי בהתנהלות ואת הכבוד שיש לתהליך הדמוקרטי".

כלומר היה פה מאבק על משהו גדול יותר מהגז עצמו

"היו שלבים מסוימים שבהחלט ראיתי את הקרב הזה כמאבק על הדמוקרטיה. אם היו מצליחים להכניע אותי למשל לגבי שיעורי המס שקבעה ועדת ששינסקי זה היה מסר מאוד רע שהממשלה יכולה להיכנע ללחצים מבחוץ. גם המאבקים על המתווה והאסדה היו מטורפים והניצחונות בהם נבעו מהמון עקשנות. היו בדרך הרבה דברים שלא אמורים לקרות במדינה מתוקנת".

אילו דברים למשל?

"העובדה שבית המשפט העליון כמעט חיסל את אוצרות הטבע של ישראל. אם הייתה מתקבלת דעתם של השופטים רובינשטיין וג'ובראן היו ממשיכים מאות ישראלים למות מזיהום אוויר מדי שנה, והמדינה הייתה מאבדת משאבים של עשרות מיליארדי דולרים והמשק כולו היה מאבד מאות מיליארדים. זה מדאיג מאוד לחשוב שרק על חודו של קול בג"ץ נתן אפשרות לישראל ליהנות ממשאבי הגז. אם היו מבטלים את מתווה הגז אין סיכוי שהיו באות לכאן חברות אנרגיה נוספות כדי לפתח עוד מאגרים, ולעולם לא היינו מצליחים להפחית את פליטות הפחם. היינו צריכים לבנות עוד תחנה פחמית והייתה לכך השפעה דרמטית גם בבריאות הציבור וגם בכלכלה".

יש גם הרבה ביקורת ציבורית על מחירי החשמל או על כך שעדיין לא רואים את הכסף שהובטח

"ראשית כל, כל הדברים שרואי השחורות חזו שלא יקרו קורים ואפילו מוקדם מהמתוכנן. הפיתוח של לוויתן הושלם וגם מכירת המאגרים של כריש ותנין. מחירי הגז ירדו לאזור הארבעה דולרים בחוזים החדשים, והייצוא לירדן ומצרים שלגביו אמרו שלא יקרה לעולם ושאני מוליך שולל את בג"ץ – נמצא בעיצומו. כל הדברים האלה קורים ומי שטוען אחרת פשוט ממשיך בקמפיין הדיסאינפורמציה".

אבל בדרך הארוכה לניצחון היו כמה נקודות מפנה חשובות מאחורי הקלעים. אחת כזו התרחשה למשל בשיא המאבק סביב ועדת ששינסקי בשנת 2011, אז ביקר שטייניץ בארה"ב כשר האוצר. "לארי סאמרס שהיה ראש המועצה הכלכלית של הנשיא אובמה הזמין אותי לפגישה בבית הלבן עם שר האוצר", הוא מספר. "גונב לאוזני שהם מתכוונים להעלות את נושא שינוי המס על גז ונפט שצפוי להשפיע על ההכנסות של חברת נובל אנרג'י האמריקנית. ידעתי שאם הם יתעקשו ויאיימו בסנקציות כלכליות אז ודאי שלא שווה את הכסף מהגז ולכן חששתי מאוד. אחרי ששמעתי אותם סיפרתי להם על מקרים דומים באלסקה וקליפורניה, שם ביצעו תהליך של בחינת המס אחרי גילוי של שדות גז, ותהיתי מדוע מה שמותר לקליפורניה אסור לישראל. אחרי שבועיים הגיע טלפון מלארי סאמרס שאמר שהנשיא הגיע למסקנה שהוא לא מתערב בעניין. קפצתי משמחה בכיסא".

רגע דומה אותו מתאר שטייניץ היה במפגש מתוח שערך ראש הממשלה בין בכירי האוצר לראשי חברות האנרגיה שזעמו על כוונת ועדת ששינסקי להטיל עליהם עוד מיסים. "היה שם ריב נורא שנמשך שעות והייתי במתח עצום", שטייניץ נזכר. "בתקשורת היו הדלפות שראש הממשלה שוקל את העניין וחוכך בדעתו, ורק יומיים לאחר מכן הוא יצא בהצהרה שהחליט לקבל את עמדתי ולאמץ מסקנות ששינסקי במלואן. הבנתי שניצחנו".

גם במהלך המאבק על מתווה הגז נרשם רגע גורלי, דווקא באולמות בית המשפט. "הלכתי בעצמי להופיע מול בג"ץ והסברתי את חשיבות הפיתוח המהיר של מאגרי הגז", שטייניץ מספר ומוסיף: "ביקשתי גם מראש הממשלה שיופיע בבית המשפט, אבל אחרי שראיתי איך השופטים מתייחסים גם אליו בזלזול הרגשתי שזאת הייתה טעות. כל הפרשנים בתקשורת כתבו שאנחנו מנסים להלך אימים על בג"ץ, וחששתי שעכשיו השופטים מצידם יהיו חייבים להראות לנו מי העליונים".

איפה היית כששמעת על החלטת הבג"ץ לבטל את המתווה?

"זה היה בערך חודשיים לאחר מכן באמצע ישיבת קבינט. קראו לי לצאת החוצה ואמרו לי שהמתווה בוטל. הייתי בהלם ולא האמנתי למשמע אוזניי. פתחתי את הדלת של חדר הישיבות שם היה ראש הממשלה ביחד עם קצינים בכירים וצעקתי פנימה שביטלו את המתווה. עמדו לי דמעות בעיניים. אמרתי אז לנתניהו שאני נותן לעצמי חודשיים לתקן את המתווה אבל אם אכשל אז שימצא שר אנרגיה חדש. לא ראיתי מצב שאני נשאר בתפקיד שר אנרגיה של מדינה שמשאירה את מאגרי הגז בים. זה היה רגע דרמטי מאוד אבל למזלי הצלחנו להציל את המתווה".

חברים במצרים, יריבים בכנסת

מעבר למאבקים הפוליטיים והאינטרסים הכלכליים של הצדדים השונים, למאבק על הגז היו משמעויות גיאופוליטיות נכבדות, שקיבלו משקל רב אף יותר עם מגמות השינוי האחרונות במזרח התיכון. על פי השר שטייניץ, "המשמעויות האלה ברורות וצריך להיות עיוור כדי לא לראות אותן".

הוא מציין בין השאר את הברית המשולשת עם קפריסין ויוון, אשר לדבריו "מאוד חשובה מבחינתנו ומסייעת לנו מבחינה אזורית גם מול אירופה". הוא מספר כי "הברית הזו נרקמה אחרי שמוניתי לשר האנרגיה וכשהיה ברור שאנחנו מתכוונים לייצא גז. התחלנו לדבר על צינור גז לאירופה וזה הניח את המסד לברית מדינית, ביטחונית ואנרגטית ראש הממשלה תפס את האתגר בשתי ידיו ופיתח את הקשרים, אבל זה התחיל במידה רבה בזכת פיתוח תחום האנרגיה ובזכות ההחלה של מתווה הגז".

איך משפיע הגז על היחסים עם אירופה?

"יש מעורבות גדולה של האיחוד האירופי בעניין והוא רואה את ישראל כשותפה אנרגטית לכל דבר. זה מתבטא גם בהסכם העקרונות עליו חתמנו להנחת ציר הגז מישראל ליבשת, והאיחוד השקיע עד היום סכום של מאה מיליון יורו במחקר ראשוני. הרבה שנים התלוננו על היחס של האיחוד לישראל מכל מיני סיבות, ועכשיו אנחנו רואים שיש לנו אינטרסים משותפים בתחום הגז והאיחוד הולך מאוד לקראתנו. יש לזה משמעות גיאופוליטית אדירה".

בנוסף למדינות אירופה הקרובות והרחוקות, שטייניץ מצביע גם על מדינות ערב השכנות שהתקרבו מאוד לישראל בזכות שיתופי פעולה אנרגטיים. "פורום הגז 'EastMed' שכוננתי ביחד עם מצרים העניק מטריה ליצוא גז ישראלי לירדן ומצרים. יש לנו חוזים של קרוב לשלושים מיליארד דולר ואנחנו רק בתחילת הדרך. שר האנרגיה המצרי טארק אל-מולא אמר שבפעם הראשונה מאז הסכם השלום יש הסכם כלכלי רציני ומשמעותי בין המדינות, והפורום כבר הופך לארגון אזורי".

שטייניץ מספר גם על הפגישות שערך עם נשיא מצרים א-סיסי ועל כנסים בקהיר בהם "דגל ישראל מתנוסס בגלוי כמו דגלי שאר המדינות והכל מפורסם בעיתונות בקהיר. באחד המפגשים קיימנו מסיבת עיתונאים עם שר האנרגיה המצרי עם עשרות כלי תקשורת. כשהגענו בערב לשדה התעופה ראינו את התמונות שלנו משודרות בכל הערוצים. דברים כאלה עושים שירות פנטסטי לישראל".

לדברי שטייניץ, ההתפתחויות האזוריות היו בין הגורמים העיקריים שהובילו לאחרונה את ענקית האנרגיה שברון להיכנס לשוק הישראלי עם רכישת נובל אנרג'י. "עד היום ענקיות האנרגיה הבינלאומיות נמנעו מלהגיע לישראל מכיוון שרובן עשו הרבה עסקים בעולם הערבי והמוסלמי", הוא מסביר. "לכן ההגעה של שברון המדורגת בחלק מהמדדים כחברת האנרגיה השלישית בגודלה בעולם זה דבר חסר תקדים. זה קרה לדעתי במידה רבה בזכות שיתוף הפעולה האזורי ובזכות הניצחונות שלנו במאבקים הקודמים מול היסטריית המתנגדים".

אבל גם עם ההצלחות הגדולות שכבר נרשמו, גם כיום השר לא יכול לנוח על זרי הדפנה כאשר לדבריו "ישנם גורמים שמנסים לחבל גם בכניסה של שברון".

אילו גורמים למשל?

"קח את הדיון שנערך בוועדת הפנים שבו חלק מחברי הכנסת דרשו שלא נאשר לשברון לרכוש את נובל אנרג'י בגלל כל מיני סיפורים על תקלות מהעבר שבכלל לא קשורות. אנחנו נמנע מחברה אמריקנית להתמזג עם חברה אחרת? מאיפה ממציאים את הבדיחות האלה? תאר לך שהיו אומרים בארה"ב לחברת 'טבע' שהיא לא יכולה לפעול במדינה בגלל שיש נגדה תביעות במדינה אחרת. זה לא יעלה על הדעת. שברון יכולה לעבוד בקנדה, בבריטניה ובהולנד ולפתח שדות גז ונפט באוסטרליה אבל בישראל נגיד להם לא? זה אבסורד".

מאיפה נובעת ההתנגדות הזאת?

"לצערי יש גורמים שבגלל מניעים פוליטיים מוכנים למוטט את משק האנרגיה בישראל. אלה חלק מהאנשים שטענו לפני שנים שצריך להלאים את מאגרי הגז ולדרדר אותנו לאסון, ויצאו לשם כך במאבק אנרכיסטי ומופרע. במאבק נגד לוויתן טענו שאסור לסמוך על נובל אנרג'י כי במקרה של זיהום היא חברה קטנה מדי שלא תוכל לשלם פיצויים. עכשיו באה שברון שהיא אחת מהענקיות העולמיות ואומרים שהיא גדולה מדי. אתה לפעמים רואה דברים כל כך הזויים שקשה להאמין".

חלק מהמתנגדים מגיעים גם מתוך הקואליציה

"יו"ר ועדת הפנים ח"כ מיקי חיימוביץ' אמרה בעבר שצריך להשאיר את הגז בים, והיה לי מאוד כואב לראות על ידה את השרה גילה גמליאל שאומרת שהסתיים עידן הגז ולא צריך לפתח את לוויתן. כאשר חיימוביץ' אומרת שהיא שוקלת לערוך דיון נגד הכניסה של שברון לארץ ויושבים שם נציגי ליכוד שאפילו לא מוחים, זה מאוד מדאיג".

אתה חושב שכל שנות המאבק שבהן התעכב פיתוח המאגרים היו שנים אבודות?

"במידה מסוימת כן. מאגר לוויתן התגלה כבר ב-2010 ורק בתחילת השנה הנוכחית התחיל להפיק גז. אם היינו מתחילים כבר לפני עשור בתוכנית פיתוח מזורזת וללא כל העיכובים והרגולציות, היה אפשר להתחיל להפיק גז ב-2013, וכולנו היינו נהנים מתוספת של עשרות מיליארדים בהכנסות וכמובן מהפחתה בזיהום האוויר. את כל זה היה צריך לעשות מיד ולא לתקוע, וזה די חבל שהיינו צריכים לצאת למאבק ארוך כל כך רק כדי לסלול את הדרך לפיתוח משק הגז והמדינה כולה".

חזון אופטימי לעתיד

לשכתו של שטייניץ במשרד האנרגיה בירושלים מלאה בתמונות ובמזכרות מן הדרך הארוכה של הקרב על הגז, אך מעל כולן בולטת מפה גדולה המכסה את אחד הקירות ועליה הוא נוהג להצביע ולפרט את החזון האנרגטי שלו עבור ישראל.

"החזון הוא טוב מאוד", אומר שטייניץ. "אנחנו הופכים למעצמת אנרגיה מוכרת בכל התחומים, מוכרים גז בעשרות מיליארדי דולרים לשכנים שלנו,צ מחוזרים על ידי אירופה ומתכננים למכור גז לאירופה בעתיד. אנחנו גם נמצאים במגעים עם הודו על מכירת עודפי גז נוזלי. הפכנו לגורם במשק האנרגיה העולמי וזה חשוב מכל הבחינות: גם בהכנסות של כמה מאות מיליארדי שקלים וגם בהורדה דרמטית של זיהום האוויר ירד באופן דרמטי בזכות המעבר מתחנות כוח פחמיות לשימוש בגז טבעי. כל אלה משפיעים לטובה על בריאות הציבור ותוחלת החיים".

יש ביקורת על כך שהיעדים שלך לגבי אנרגיה מתחדשת שאפתניים מדי

"האנרגיה המתחדשת היחידה שרלוונטית לישראל היא אנרגיה סולארית. אין לנו נהרות שאפשר להפיק נהם אנרגיה הידרואלקטרית, אין לנו רוח כמעט ואין לנו מקורות גיאותרמיים. זה נכון שלאנרגיית שמש יש חסרונות מכיוון שהיא לא תמיד זמינה, ולכן יש צורך בגיבוי מתמיד. כאשר מוניתי לשר האנרגיה שיעור השימוש הסולארי מכלל סל החשמל היה 1.5% והיום הוא עומד על 11%, שמציבים אותנו במקום השני בעולם. היעד שקבעתי הוא להגיע עד שנת 2030 ל-70 אחוזים של גז ו-30% שמש. השימוש בפחם אמור להיפסק סופית כבר ב-2025".

למה לוקח כל כך הרבה זמן להפחית את הפחם?

"זה תהליך שדורש זמן. צריכים לבנות טורבינות גז חדשות או להסב חלק מהקיימות לעבודה בגז, והכל כבר מוחלט ומעוגן בתוכניות ובתקציבים. הפחם מזהם את האוויר שאנחנו נושמים פי 40 -60 מגז טבעי, ולכן המעבר לגז יהיה מהפך דרמטי, כחלק מהמאמץ העולמי להפחתת פליטת פחמן".

ועדיין ישנן ספקות לגבי היעילות והעלויות של הפקת אנרגיה סולארית

"אין ספק שמדובר באתגר. מאחר שישראל היא למעשה אי אנרגטי, כדי להגיע ל-30 אחוזים של אנרגיית שמש אנחנו צריכים להקים עוד 12 אלף מגה-ואט של אנרגיה סולרית ו-2500 מגה-ואט של אגירת חשמל. המשמעות היא להקים בישראל בעשר שנים את סך כל התשתית הסולארית שקיימת כיום בכל העולם. מהבדיקות שעשינו נוכל לעמוד במחיר הכלכלי וגם הביטחון האנרגטי שלנו לא יפגע, עם גיבוי חשמלי שנוכל לקבל דרך קפריסין ויוון, ודרך כבל חשמל תת-ימי מאירופה. זה אפשרי והטכנולוגיה משתפרת".

באופן כללי, נדמה שתחום הטכנולוגיה הוא אחד ממושאי הגאווה העיקריים של שטייניץ כשר אנרגיה. "בשנים האחרונות אנחנו הופכים למעצמת אנרגיה בתחום הטכנולוגיה האנרגטית", הוא אומר ומוסיף: "עודדנו עשרות סטרטאפים וחברות שפיתחו פיתוחים מקוריים בתחום האנרגיה, החל מאגירת חשמל דרך מנועים מימניים ועד להגנת סייבר למתקני אנרגיה ולרשת החשמל. מכרז הגנת הסייבר לאנרגיה שהקמנו בבאר שבע הוא הראשון מסוגו בעולם, ואנחנו מפתחים המון פתרונות מקוריים גם בתחומי הרכב החשמלי, אגירת חשמל וטכנולוגיה של אנרגיות מתחדשות כמו תאים ממוחשבים ומערכות הנעה לפאנלים סולאריים".

גם הסכם השלום עם האמירויות אמור לדברי השר להביא להשקעות משותפות רבות בתחומים האלה, והוא מסכם במבט אופטימי לעתיד: "תחום האנרגיה שהיה זניח הפך לתחום מוביל. ישראל היום היא לא רק עצמאית אנרגטית אלא גם יצואנית וחלוצה בתחום המחקר והפיתוח. אם שאר התוכניות שלנו יתממשו אני צופה שנהפוך למרכז אנרגיה עולמי חשוב".