ח"כ עוזי דיין על הקואליציה החורקת והאפשרות לבחירות: "כולם צריכים להתאמץ כדי לשפר את היחסים. המחויבות העיקרית היא לאזרחים ולמאבק בקורונה"
הימים האחרונים בזירה הפוליטית הישראלית היו בסימן חשש ממשברים. משבר קואליציוני שנראה כאילו אינו פוסק, משבר הקורונה ששוב מאיים לפרוץ מחדש ביתר שאת ומשבר אפשרי ביחסים מול ארה"ב עם שינוי הממשל שם. חלקים בימין קוראים מזה תקופה ארוכה לבחירות בשל חוסר היכולת של הממשלה הנוכחית לקדם מדיניות של ממש, וכדי להבין את המתרחש מאחורי הקלעים בכל הזירות, נפגשנו לשיחת עומק עם חבר הכנסת עוזי דיין מהליכוד.
"אנחנו נמצאים בזוגיות רעה", אומר ח"כ דיין כאשר הוא מדבר על השותפות בין הליכוד ל'כחול לבן'. "יש לזה הרבה תשלומים ובפרט במצב כל כך חשוב של מלחמה בקורונה. למרות זאת אני חושב שצריך להמשיך לעשות כל מאמץ לשפר את הדברים ולא ללכת לבחירות. ברור שעלינו לא מאיימים בבחירות, אבל זה יהיה דבר רע לחברה הישראלית, למדינה ולכולנו, בעיקר בזמן של מאבק בקורונה".
האם בכלל אפשרי לשפר את מערכת היחסים הזו וכיצד?
"זה אפשרי בתנאי שבאמת כולם יתגברו על יצרם ויהיו מוכנים להתאפק מניסיון להשיג הישגים פוליטיים, גם אם הם נראים להם חשובים, ושכולם יפנימו כמה גרוע ובלתי-אחראי זה ללכת לבחירות. יש עוד דבר שבני הזוג הפריטטיים שלנו בעיקר צריכים להפנים: אפשר לדבר על החלטות ביחד ולדון בצעדים שונים, אבל אסור שהפריטטיות תוביל לחוסר הבנה בשאלה מי מנהל את העניינים. גם בממשלת אחדות יש רק מנהיג אחד וזה צריך להיות נכון בכל מצב, מכיוון שבמקום שבו לא ברור אצל מי האחריות אז מתחילות כל הצרות. ב'כחול לבן' צריכים לבלוע את הרוק ולהבין שיש ראש ממשלה מכהן והוא מנהל את הדברים, וכולם כולל אנחנו צריכים להבין שהמחויבות העיקרית שלנו היא לחברה הישראלית ולאזרחי ישראל".
ח"כ דיין מביא כדוגמה את ההתנהלות השבוע בכנסת סביב הצעת החוק של שר הבריאות אדלשטיין לפתיחת המלונות באילת וים המלח, שנמשכה לבסוף לאחר התנגדות של חלק מחברי הקואליציה. "אני מצדד בעמדת שר הבריאות כי כרגע הבריאות קודמת לכל", הוא מסביר. "אני מבין שלאנשים קשה כלכלית אבל עוד יותר קשה לחלות בקורונה ולכן הבריאות צריכה להוביל. המשיכה של החוק הייתה בלית ברירה מכיוון שכאשר אתה מפסיד בהסתייגות הראשונה אתה מפסיד בכל ההסתייגויות. רצו להכניס לחוק דברים שבסופו של דבר יפגעו בבריאות גם של האילתים וגם של מי שמתארח שם, למרות המאמצים הכנים שנעשו בוועדת חוקה".
זה עוד סימן לחוסר התפקוד בתוך הקואליציה עצמה
"הקואליציה צריכה להפסיק להיאבק בתוכה ולהפסיק את הניסיונות למחטפים, וזה נכון לכל הצדדים. אנחנו צריכים להיות מלוכדים ולמצוא את הסידור שייתן את המענה הכי טוב גם מבחינת הבריאות מבחינת האפשרות לעבוד ולהתפרנס. כל שאר הדברים משניים כרגע. זה קל להגיד וקשה לקיים אבל אני באופן אישי מאוד מנסה, החל משימוש בשפה יותר נקיה ואוהדת וכלה בהחלטות קשות שצרך לקחת באופן שהוא קודם כל לטובת הציבור".
איך אתה מעריך את ההתמודדות של הממשלה עם נגיף הקורונה עד כה?
"ההתמודדות היא מאוד קשה והרבה אנשים לא מבינים עד כמה. יש אי-ודאות עצומה והמון דברים שאנחנו לא יודעים ולומדים תוך כדי. זו מגפה שנוגעת בחיים של כל האנשים ולכל אדם מן הסתם יש דעה משלו, אבל הרבה פעמים מה שנראה נכון לאחד הוא לא נכון לשני".
אבל הציבור מסתכל על מקבלי ההחלטות ולא ממש שואב ביטחון מהדרך שלהם
"כאשר אתה במצב של אי-ודאות נרחבת מה שצריך זה לקבוע סדרי עדיפויות ברורים בהחלטות. העדיפויות שלי כרגע הן לפי הסדר הבא: קודם כל בריאות, אחר כך פרנסה ורק אחר כך חינוך ותרבות וכל השאר. במצב בו הרבה מהדברים שחשבנו בהתחלה שאנחנו יודעים על הנגיף התבררו כלא-נכונים, אז נוקטים בלית ברירה בגישה שמרנית. מה שברור זה שיש הדבקה דרך קרבה של אנשים. לכן כרגע הריחוק החברתי ושמירה על מסכות הם הדברים החשובים, ואירועי תרבות, חתונות או לימודים בבתי ספר הם בעייתיים בהקשר הזה. מכיוון שאנחנו לא אלופי העולם באחריות אישית ומשמעת אז אין ברירה אלא ללכת בדברים רבים לחומרה".
אילו דברים היית משנה מבחינת המאבק בקורונה?
"אני חושב שבסך הכל קבלת ההחלטות שלנו היא נכונה. אני כן חושב שבאופן כללי הניהול היה צריך להיות יותר מרוכז ויותר מוקדם, ולכן למשל התרומה של הצבא חשובה אבל הוא לבדו לא היה פותר את העניין. הצבא לא מומחה לכל דבר. היתרון שלו הוא במסגרת הקיימת ובהיררכיית פיקוד וביצוע של פרויקטים, אבל אין לצבא איזה יתרון מיוחד בקבלת החלטות".
מה לגבי הקריאות להעניק יותר אחריות לרשויות מקומיות?
"אני חסיד גדול של חשיבות השלטון המקומי, אבל אי אפשר להשתמש בזה בתור נוסחת קסם ופשוט לומר: תבזרו את האחריות ותרכזו את הבקרה. ברור שצריך לפעול ביחד עם הרשויות המקומיות, אבל גם בתוכן יש הרבה פעמים חילוקי דעות. בנוסף, יש בעיה במתן עצמאות מוחלטת לרשות המקומית בהחלטות כמו מתי לפתוח את הלימודים וכמה. זה שאתה מבזר כל דבר זה לא אומר שפתרת את הבעיה".
יש תחושה שההגבלות וההקלות לא מחולקות תמיד באופן שווה
"חלק מהאנשים שחושבים שחתונה היא דבר מקודש וחייבים לעשות אותה עם מאות אורחים. הייתי באזכרה לזכר יצחק רבין שהיא אירוע חשוב מאוד להרבה אנשים ולא שמרו שם על ריחוק חברתי, ומצד שני ביום כיפור האחרון לא הלכתי לבית כנסת בפעם הראשונה בחיי למרות ששמרו שם על הכללים כי היה ברור שזה לא הכרחי. קשה לשלוט במצבים כאלה כי יש פה תפיסות שונות וציבורים שונים אבל אחד צריך להבין שהמטרה משותפת. סבא וסבתא שלי תמיד אמרו שהעיקר זה הבריאות והפרנסה. אנחנו צחקנו עליהם אז אבל כנראה שיש מה ללמוד מהם. אלה הדברים החשובים כרגע וזה מה שצריך להוביל אותנו. שאר הדברים יסתדרו, וגם אנחנו נבחרי הציבור צריכים לזכור את סדר העדיפויות הזה. אני מאמין שבעזרת חיזוק הלכידות החברתית והערבות ההדדית נעבור כולם ביחד את התקופה הזו".
שאלות נוספות לגבי ישראל והאזור מפציעות כעת באופק עם חילופי השלטון בארה"ב לאחר הפסדו של הנשיא טראמפ בבחירות ועליית ממשל דמוקרטי בראשות ג'ו ביידן. בהקשר הזה אומר ח"כ דיין, לשעבר סגן הרמטכ"ל וראש המועצה לביטחון לאומי, כי "קודם כל צריך עוד קצת לחכות ולראות את התוצאות הסופיות". לדבריו, "צריך לזכור שהבחירות נערכו בארה"ב ולא כאן בארץ ואין מקום לכל ההתייחסות הרגשית כל כך לגבי מי יהיה נשיא ארה"ב".
החשש הוא שישראל מאבדת ידיד גדול בבית הלבן
"כמובן שיש לנו חובת תודה גדולה מאוד לנשיא טראמפ על כל הצעדים החשובים וההיסטוריים שעשה: הגיבוי המלא שנתן לנו באו"ם, ההכרה בריבונות בגולן והעברת השגרירות, ההכרה בנרטיב הישראלי ב'תכנית המאה' ושבירת זכות הווטו הפלסטינית, ביטול ההסכם עם איראן והעזרה האמריקנית הגדולה בהשגת שלום במזרח התיכון. אבל גם בהנחה שטראמפ לא ימשיך כנשיא, כרגע הוא בתפקיד עד חודש ינואר וצריך לחשוב איך כדאי לנצל את הזמן הזה. זה הזמן להפציר באמריקנים להמשיך ולהחמיר את הסנקציות על איראן, שזה דבר שארה"ב אמורה לעשות ממילא מתוך האינטרסים שלה. בנוסף צריך להמשיך ולעבוד ביחד במוסדות האו"ם כדי לקבע את המדיניות שהוביל טראמפ גם להמשך".
ואיך אתה רואה את היחס של ביידן לישראל?
"אני לא לגמרי בטוח איך יראה הממשל שלו, וגם הוא לדעתי עדיין לא בטוח. לנו זה נורא חשוב מה תהיה מדיניות החוץ של הנשיא, אבל ביידן יהיה קודם כל עסוק מעל לראש בבעיות של אמריקה פנימה ובעיקר בקורונה ובכלכלה. מבחינת ישראל אנחנו נצטרך לחכות ולראות מי יהיה הצוות הקרוב שלו, ולהתנגד במקרה שבו האמריקנים ירצו לחזור להסכם הגרעין הישן והרע עם איראן. בחזית הפלסטינית אנחנו צריכים להשגיח שהשמחה המוקדמת שלהם לא מובילה שוב להתדרדרות במצב הביטחוני, וכמובן להשתדל כמיטב יכולתנו להמשיך והרחיב את הברית עם מדינות ערב שכבר הפכה לגלויה".
אתה רואה אולי שינוי במצב מבחינת הריבונות?
"קודם כל צריך לנצל את התקופה הקרובה להסדרת ההתיישבות הצעירה. יש שמונה ישובים שנמצאים בתהליך הסדרה ועוד שכונות ויישובים שצריך להסדיר ולהמשיך בגישה הזו, יחד עם הדאגה שלא יגבנו לנו שטח בשטחי C. לגבי החלת החוק הישראלי על היישובים או על בקעת הירדן, זה דבר שצריך לבחון ברצינות. אנחנו כרגע בתקופת מעבר, ואם אנחנו זוכרים את תקופת המעבר של ברק אובמה אז הוא ניסה לגרום לנו בעיות גדולות בדיוק בזמן הזה. לכן אני מקווה שבתקופת המעבר של טראמפ הוא יסכים להמשיך בדברים הטובים שעשה".
ח"כ דיין מסpר כי כאשר שימש כראש המועצה לביטחון לאומי בזמן כניסתו לבית הלבן של ג'ורג' בוש הבן, הוא נסע לוושינגטון ונפגש עם כל הבכירים בממשל הנכנס. ניהלנו אז דיונים משותפים לגבי המדיניות המתוכננת שלהם במזרח התיכון, וחשוב מאוד ליצור את הקשרים האלה בשלב מוקדם ולפתח אותם. כמובן שזה גם תלוי באנשים שביידן יבחר לצוות שלו ובזהות בכירים כמו מזכיר המדינה והשליחים השונים".
לדבריו, "אנחנו שחקן חזק ומרכזי במזרח התיכון ואנחנו לא צריכים מטריה אמריקנית בכל דבר אבל ככל שהמדיניות שלנו תהיה יותר מתואמת ונעשית בהבנה הדדית, בעיקר בתקופה כזו של שלום מצד אחד ומצד שני עליית הציר האיראני, יש לדברים האלה חשיבות גדולה. אני חושב ששיתוף הפעולה עם האמריקנים יהיה חשוב גם לעניין הקורונה, והם יוכלו להציע לנו עזרה משמעותית בנושא החיסונים למשל".
מה הכוונה "צריכים להבין"? להתאמץ להסביר להם? דיין זה לא גן ילדים, זו מלחמה פוליטית חסרת מעצורים, מי שבוחר בתפקיד הכבשה ועוסק בהסברים נטרף מהר מאד על ידי הזאבים
גנץ עשה טעות איומה כשנכנס למיטה עם בנימין נתניהו. הוא שרף את עצמו והזיק למחנה שלו ולכל המדינה.
איך הזיק לכל המדינה? המחנה שלו זה רחוק מאד מאד מאד מכל המדינה.
בדיוק להפך.
אם גנץ לא היה מצטרף היינו הולכים לעוד בחירות כשהפעם ישראל היום תוקפים את גנץ מימין וידיעות(תומכי לפיד) משמאל. תוסיף לזה את העובדה שגוש הימין היה במגמת עליה ותגיע למסקנה שסביר שגוש הימין היה משיג ניצחון היסטורי. וגנץ היה מתגלה במערומיו כמי שהפנאטיות שלו וחוסר המוכנות שלו לבחור צד סתם הובילו את העם מבחירות לבחירות רק כדי להגיע לתוצאה שהיה אפשר להגיע אליה מההתחלה. המורשת שלו הייתה נשארת בדיחה פוליטית. היינו חוזרים סוף=סוף לחלוקה לשני גושים וכל גוש המרכז היה מתפרק מייאוש.
ע"י ההצטרפות שלו הוא הציל את עצמו ואת המחנה שלו על חשבון כלל המדינה(כל זמן שיש 3 גושים סביר שנשאר עם קואליציות חסרות אמון או רצפים של בחירות חסרות הכרעה).
אך מדוע נתניהו הסכים להיכנס למיטה עם גנץ(ועוד בלי בנט) ולדפוק גם את הגוש שלו וגם את כלל המדינה-זה נשגב מבינתי…