טיוח פרשת האנטר ביידן: נקודת שפל לתקשורת האמריקנית

עיתונאים אמריקנים רבים זרקו מהחלון כל אחריות מקצועית ועיתונאית במטרה לסייע לדמוקרטים לנצח, מכיוון שלרובם פשוט לא אכפת יותר מהמקצוע

האנטר וג'ו ביידן | הבית הלבן

כיום ברור לכולם שפרשת האנטר ביידן הייתה אמיתית, במיוחד לאחר שהוא עצמו הודה כי מתקיימת חקירה פדרלית בענייני המיסים, חקירה אשר על פי הדיווחים נפתחה כבר ב-2018. למעשה זה היה ברור עוד הרבה קודם לכן, אך כאשר ה'ניו-יורק פוסט' חשף את הפרטים בטרם הבחירות, התקשורת הממסדית כולה על שלל פרשני השמאל שלה השמיצה את העיתון וטענו כי מדובר ב"דיסאינפורמציה רוסית" או המצאות פוליטיות.

הכתבים הפוליטיים החלו כמעט מיד לפרסם דיווחים על סכסוכים לכאורה במערכת ה'פוסט' סביב הסיפור ועל האופן המפוקפק בו הושג המידע לתחקיר. בעשותם כך, כמובן, הם לא דיווחו כלל על ההאשמות עצמן לפיהן משפחתו של ג'ו ביידן פעלה במשך שנים כדי להנות כספית משמו והשפעתו. ענקיות הרשת כגון טוויטר ופייסבוק זכו גם הן לדרבון מצד אותם כתבים ובצעד חסר תקדים סגרו את החשבונות של אחד מהעיתונים הנקראים ביותר באמריקה כדי למנוע מהגולשים לקרוא את הסיפור.

באותה העת טענתי כי ה'פוסט' (שם אני כותב לעתים במדור הדעות) השתמש בדיוק באותם סטנדרטים מקצועיים ואתיים על פיהם התקשורת פועלת במשך שנים. אלא שלמעשה העיתון אפילו העלה את רף המקצועיות במקרה הזה, במיוחד בהשוואה לשלל כלי התקשורת האחרים שדיווחו בהיסטריה על "הקנוניה" בין רוסיה לטראמפ במשך שלוש שנים וחצי. ה'פוסט' בוודאי הדגים מקצועיות רבה יותר מאשר זו של ג'פרי גולדברג, כאשר האחרון טען ב'אטלנטיק' כי טראמפ השמיע אמירות מבזות כלפי הצבא האמריקני, המצאה מוחלטת אותה כתבים פוליטיים אחרים שיתפו בשמחה כאמת לאמיתה.

זמן קצר לאחר פרסום התחקיר ב'פוסט', בחרו ב'ניו-יורק טיימס' לפרסם כתבה בה נטען כי הפרסום ב'פוסט' נעשה תוך מחלוקות וספקות עמוקות במערכת העיתון לגבי התחקיר. כיום, לאחר שהתברר כי התחקיר היה מדויק, באותו ה'טיימס' מדווחים כי "הצוות של ביידן דחה חלק מהטענות בתחקירי ה'פוסט', אך לא חלק על האותנטיות של המסמכים עליהם התבססו".

הטענה העיקרית מאחורי ההתקפה על דיווחי ה'פוסט' הייתה כי הודעות הדואר האלקטרוני שנמצאו במחשבו הנייד של האנטר ביידן עשויות להיות מזויפות ושאין שום דרך לאמת אותן. כעת מסתבר שטענה זו פשוט לא הייתה נכונה וכל מה שהכתבים היו צריכים לעשות כדי להבין זאת היה פשוט לשאול.

עוד באוקטובר, אתרי שמאל כמו ה'דיילי ביסט' פרסמו כותרות בהן נטען כי "התקשורת הרוסית מנסה נואשות לשמור את סיפור האנטר בחיים", וכי "ה-FBI בוחן את פרשת המחשב הנייד כמבצע ריגול זר". כיום אנחנו לומדים מאותו אתר בדיוק כי "ראיות לכך שמתנהלת חקירת הלבנת כספים נגד האנטר ביידן עולות בבירור מן המסמכים שפורסמו לציבור לפני הבחירות, אך רבים לא הבחינו בכך". אכן כן.

ממש בשבוע שעבר, ברשת NBC דיווחו כי "האנטר ביידן מודה כי נערכת חקירה בענייני המיסים שלו". אך לפני מספר שבועות לא רב, אנשי אותה רשת פרסמו סדרת כתבות תחת כותרות כמו "כיצד הונחה תשתית הזיוף לקונספירציית האנטר" ו"בתוך הסערה המזויפת סביב האנטר" – הכל במטרה לחתור תחת חשיפת ה'פוסט'. כתב NBC קן דילניאן (שהיה ממובילי היסטריית רוסיה-טראמפ השקרית) פרסם בשלהי אוקטובר כותרת שטענה כי "חוקרי הבולשת בודקים האם הודעות הדוא"ל המשויכות לכאורה להאנטר קשורות למבצע ריגול זר".

מסתבר אם כן כי אותם כתבים יכולים לוודא בקלות חקירות בחשד להתערבות זרה, אך אינם מסוגלים לעשות דבר דומה כאשר מדובר במשפחת המועמד המוביל לנשיאות. אתם זוכרים בוודאי את הראיון עם עורך החדשות ברשת הרדיו הציבורי NPR בו הוא הסביר כי "אנחנו לא מעוניינים לבזבז זמן על סיפורים שאינם באמת סיפורים, ולא רוצים לבזבז את זמנם של המאזינים עם הסחות דעת". פעם נוספת נראה כי ברירת המחדל עבור אנשי תקשורת רבים היא שכל סיפור שיכול לפגוע בשמאל הוא בהגדרה "הסחת דעת".

התקשורת לא לבד

מרכיב מטריד נוסף בסיפור הזה הוא האופן בו משרד המשפטים השתתף לכאורה בניסיון לקבור אותו. לפי מקורות שנחשפו ברשת 'פוקס' ובמקומות אחרים, במשרד המשפטים היו זהירים במיוחד בקידום חקירות גלויות במהלך תקופת הבחירות, מחשש שהן עשויות להשפיע על התוצאות. הזהירות הפוליטית שלהם אינה רלוונטית. אנחנו צריכים לדעת עוד פרטים, אבל באופן עקרוני ניסיון להאט חקירה במטרה להסתיר אותה מהציבור הוא גרוע בדיוק כמו האצת חקירה במטרה להשחיר שמו של אדם.

תפקידה של מערכת החוק הוא לחקור חשדות לפשעים, ולא להעריך כיצד החקירות ישפיעו על דעת הקהל במהלך בחירות. במקום לפעול על פי הנהלים הקבועים בחוק, הפקידים כעת מקבלים החלטות חקירה שעשויות להיות מפורשות כמסייעות לפוליטיקאים המשמשים כבוס שלהם או ישמשו ככאלו בעתיד.

יתרה מכך, האנטר ביידן הוא אפילו לא מועמד לשום תפקיד בבחירות. אילו סוגי קשרים משפחתיים נכנסים תחת הגדרת משרד המשפטים כפטורים מפרסום? בני-דודים? חתנים? חברים? כל אדם עם המשפחה ביידן? אם טענת משרד המשפטים היא שהאנטר ביידן היה כה קרוב לאביו כך שהחקירה הייתה יכולה להשפיע על סיכוייו בבחירות, אז ברור שזו מערכת יחסים חשובה מספיק שהציבור אמור לדעת שאחד המשתתפים בה חשוד בפלילים. האם המצביעים לא אמורים להיות מודעים לאפשרות של שחיתות כזו?

ברור למדי כעת כי רבות מן הטענות שהשמיע טוני בובולינסקי, שותפו לעסקים לשעבר של האנטר, לגבי היוזמות העסקיות של משפחת ביידן, היו נכונות. על פי הדיווחים האחרונים ה-FBI לא רק חוקר את ענייני המיסים של האנטר, אלא גם חשדות להלבנת כספים ואת קשריו של האנטר עם סין. בובולינסקי טען כי ג'ו ביידן ידע על מעללי משפחתו ואף הרוויח מהם באופן אישי. אם היה מדובר בחשדות דומים נגד דונלד טראמפ, התקשורת הייתה מכסה את הסיפור בהרחבה וללא הפסקה, ובצדק. בשלב מסוים התקשורת האמריקנית תצטרך להתמודד עם פרשת האנטר ביידן. אחרי הכל, בנו של הנשיא הנכנס נמצא כעת במוקד של חקירת FBI.

אני לחלוטין אינני משוכנע כי פרסום מוקדם יותר בדבר החקירה היה משנה את תוצאות הבחירות, אלא אם היה מתברר שג'ו ביידן עצמו מעורב בעניין או היה מודע לו, כפי שחלק מהראיות מרמזות. אינני יודע אם האנטר ביידן אכן ביצע מעשים פליליים. אבל אני כן משוכנע כי היו עיתונאים רבים שחשבו כי מדובר בפרשה חמורה מספיק כדי לקבור אותה כמעט לחלוטין. הם פשוט זרקו מהחלון כל אחריות מקצועית ועיתונאית במטרה לסייע לדמוקרטים לנצח, מכיוון שלרובם פשוט לא אכפת יותר מהמקצוע. והמגמה הזו, אם תמשיך ואף תחמיר, היא האסון הפוטנציאלי האמיתי שמאיים על אמריקה.


הטור התפרסם לראשונה באתר 'נשיונל רוויו'.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

14 תגובות למאמר

  1. מה זה כבר משנה היום אחרי שביידן לצערנו ניצח. ממש כמו בפרשת עמותות ברק הפליליות בעליל, אחרי הבחירות הם הפכו ללא רלוונטיות, ואלו שהפעילו אותם ידעו שכך יהיה ולכן עברו על כל חוק ונורמה.

    1. ארבע שנים של חפירות על פיקציית רוסיה-גייט מנעו מטראמפ להיבחר מחדש.
      ארבע שנים של חפירות על פרשת ביידן-גייט יכולות למנוע מביידן להיבחר מחדש.

    2. פרשת רוסיה-גייט היא אכן פיקציה מוחלטת, אבל לא העיסוק בה הוא שהביא להפסד טראמפ אלא התפרצות הקורונה. על פי כל פרמטר היסטורי, נכון לתחילת 2020, טראמפ היה אמור להיבחר מחדש בקלות, אבל הסינים הניחו לו מלכודת והוא נפל בה בגדול. עכשיו הם קיבלו את מבוקשם.

      לגבי ביידן, עם או בלי פרשה הנוגעת לשחיתות שלו ושל משפחתו, שנתיים מהיום ספק אם עדיין יהיה נשיא. מצבו הקוגניטיבי והפיזי מידרדר והבייס של המפלגה הדמוקרטית בכל מקרה התייחס אליו כמועמד לא מאיים שימכור חזון לכאורה מתון לעם האמריקאי. תפקידו היה להיות זה שרק "ישים רגל בדלת" ויאפשר להם להסתנן פנימה עם האג'נדות הרדיקליות שלהם ולהתמקם מחדש בעמדה של כוח. גם אם ישרוד ארבע שנים סביר שיתפקד כבובה מוחלטת ובכל מקרה לא ירוץ מחדש ב-2024. קמאלה הכושלת והלא פופולרית שקיבלה את הג'וב רק בגלל שהיא אישה ובת מיעוטים (ביידן סנדל את עצמו בכך שהכריז שהמינוי של סגן נשיא ילך בהכרח לאישה "בעלת צבע") כבר מתחממת על הקווים ומחכה לנפילתו בגלל "אי כשירות".

  2. זו עוד הוכחה למה גם אם מניחים שביידן ניצח את הבחירות בארה"ב, זהו ניצחון פירוס לרוצחי הסמול.

    הם הרסו את כל מה שהיה להם (במקרה של מדיה, זו האמינות והאמונה של הצופים של התקשורת נייטרלית), כך שעוד ניצחון כזה ורוצחי הסמול יהגרו לעזור למממניהם מסין, "לתחזק" את מחנות הריכוז הסיניים וארה"ב, תחזור לשפיות.

    לצער כולנו, כל הגעה של הסמול לשלטון תגרום לרצח ואלימות בשם ה"שיוויון". בלתי נמנע למי שנתנו ל"פרופסורים" ללמד קורסים ב"דיכוי חזיות פלורליסטיות" ו"תורת השנאה לגברים לשם השיוויון", במקום היסטוריה.

  3. בישראל המצב לא שונה
    על עיתוני הסמול כבר אין מה לדבר כולם כבר יודעים
    שאין מה לצפות מהם
    אבל עיתון "הימין" ישראל היום הוא פשוט גרורה סמולנית שעדיין איכשהו לא הפך להיות הארץ 2
    אולי בקרוב
    גם שם השתיקו את הנושא ואפילו הביעו שמחה לעיד על הפסדו של טראמפ ברמאות
    ככה זה כשעיתון ועורך מתחזים להיות ימניים
    בסוף אתה מקבל את הסמול לפרצוף

  4. הפרשה החמורה יותר זה זיוף הבחירות
    וכולם ידעו על זה וזה לא משנה כיוון שהבחירות זויפו
    ועכשיו פשוט הדמוקרטים מעדיפים את הסגנית
    ולא ביידן באלצהיימר
    ולכן החומרים נחשפו עכשיו
    וזה שהתקשורת כולל אתר מידה עוצמת את העיניים לזיוף הגדול
    זה חמור הרבה הרבה יותר מהמלחמות הפנימיות בדמוקרטים

    1. בית המשפט(שמלא בשופטים שטראמפ מינה) דחה את הטיעונים, אני גם חשבתי שהבחירות זויפו, אבל אם זה באמת ככה כנראה שהביאו הוכחות לא מספיקות, ובכל אופן לא כל מה שנאמר בצד הימני באמת נכון.

  5. יש להפסיק כל תמיכה בבתי הספר/אוניברסיטאות המלמדות את מקצועות העיתונות והתקשורת.
    שילכו לבתי ספר פרטיים.
    אין עוד בעולם מקצוע הנלמדבאוניברסיטה, ואשר בסיום הלימודים, משמש נושא הלימוד לגרימת נזק, לשקרים, הולכת שולל וחתרנות לשמה,
    לא על חשבוננו.

  6. ב 1976 חשף העיתונאי יגאל לביב, אז עובד של "העולם הזה", את דבר קיום חשבון הדולרים של לאה ויצחק רבין.
    לדבריו בראיון עימו במעריב ב 2017:
    "הלכתי עם המידע לאורי אבנרי, שהיה עורך השבועון. קיימנו התייעצות והחלטנו שהמערך כבר חטף מאיתנו מספיק באותה תקופה ואין סיבה לגרום לליכוד לעלות לשלטון. החלטנו לא לפרסם".
    החשיפה נזנחה ומי פירסם בסופו של דבר היה דן מרגלית.
    בקיצור, עולם כמנהגו נוהג והשמאל המושחת וחסר העכבות נוהג כרגיל: לא אומץ ולא העדר משוא פנים. רק אינטרסים מפוזיציה.

  7. "התקוממות עממית/מלחמת אזרחים בארהב בדרך……….
    כל אנשי תקשורת שמאלנים פשיסטים יועמדו למשפט על בגידה וייתלו אותם על העצים הגבוהים ביותר….בעיקר אנשי תקשורת CNN/MSNBC"
    —כך מספר לי חבר ילדות בטקסס.

    ב"ה הימין הפטריוטי הישראלי גם התקוממם נגד הדיקטטורה הבולשביקית הישראלית!

    "כשממשלות חוששות מהעם, יש חירות. כשהעם חושש מהממשלה, יש עריצות."
    תומאס ג'פרסון – הנשיא השלישי של ארצות הברית

  8. השקרן ג'ו ביידן התעלם שוב ושוב מהידע על העסק העסקי של בנו.

    האנטר ביידן ביקש ב -2017 להכין מפתחות ל"חבריו למשרד "החדשים, לרשום את אביו, ג'ו ביידן, ג'יל ביידן ודודו, ג'ים ביידן, למרחב שתכנן לחלוק עם" שליח "ליו"ר סיני חברת אנרגיה, על פי דוא"ל מ -20 בספטמבר 2017 שהושג על ידי פוקס ניוז

    בהודעת הדוא"ל נראית האנטר מבקש מפתחות לג'ו וג'יל ביידן, דודו, ג'ים ביידן, למנכ"ל, ססיליה בראונינג, בבית שבדיה – בניין בוושינגטון הבירה, המכיל מספר סוויטות משרדיות, כמו גם מספר שגרירויות.

    בהודעת הדוא"ל, האנטר ביידן מבקש גם מפתחות עבור גונגוון דונג, אותו הוא מגדיר כ"שליח "ליו"ר יה ג'יאנמינג – יו"ר CEFC Chinese Energy Co.

    "הייתי רוצה ששלט המשרד ישקף את הדברים הבאים", המשיך וביקש "קרן ביידן" ו"הדסון ווסט (CEFC ארה"ב). "

    "חוזה השכירות יישאר בשם החברה שלי רוזמונט סנקה", המשיך ומסר פרטים אודות דונג ויה, אליהם כינה "השותף שלי", וכן את פרטי הקשר שלהם.

    אז אם האנטר ביידן באמת ניהל את ענייניו וכל תכני המחשב הנייד הנטושים שלו וגם העדים שטענו שג'ו היה "הבחור הגדול" טועים, איך לכל הרוחות מסבירים זאת?
    איך מישהו יכול להסביר שג'ו לא היה מעורב?
    מדוע ג'ו או ג'יל יזדקקו למפתחות?

    המשרד המדובר היה קרן ביידן לכאורה, שנראית כמעוצבת על פי קרן קלינטון –
    הכל על כסף נכנס,
    לשלם כדי לשחק,
    ולהשפיע על רוכלות
    – עם צדקה כסתם תביעה.

    אולם הפעם, על פי הדיווחים, האנטר ביידן נחקר, באופן רשמי בגין הונאת מס, אך גם הונאת ניירות ערך, הלבנת הון, ריגול זר ובוודאי שוחד. הצ'יקומים, בדמות טייקון אנרגיה סיני שנעלם כעת, יי ג'יאנמינג, שהאנטר כינה אותו "בן זוגי", ואותו בחור שהבגמן שלו קיבל את המפתח למשרד, העניקו להאנטר יהלום בסך 80,000 דולר, וזה שוחד מוסווה מושלם מכיוון שזה לא מזומן. האנטר, כמובן, עם האמינות הרגילה הבולטת עבורו, טוען שאין לו מושג מה הוא עשה עם זה.

    ג'ו ביידן השקרן מכהן כבר 47 שנים ויודע להשתמש במערכת כדי להתעשר. הוא ביצע כל כך הרבה פשעים ללא תוצאה שלילית שנראה שהוא לא מסתתר יותר. כל דבר קטן שהוא הסתלק ממנו רק הוביל למשהו גדול יותר.

    החלטתו להתמודד לנשיאות, למרות חוסר העידוד של הנשיא אובמה, הייתה בבירור עניין של שיתוף פעולה עם וול סטריט, ביג טק והסינים האדומים. הוא לא היה צריך לעשות קמפיין לנשיא כי ידע על הונאת הבחירות. תחילה הוא רימה את ברני סנדרס מהמועמדות הדמוקרטית, ואז הונא בבחירות הכלליות לאחר מכן כדי לגנוב את הניצחון מדונלד טראמפ.

    בית ביידן נראה יותר ויותר כמשפחת פשע מאורגן, שעוברת על כל החוקים במטרה לזכות בשלטון.

  9. רגע, אז אתם אומרים שאם עיתונאים מדווחים שקרים שמשרתים את הימין הם עושים שירות לאזרח, אבל חס ולילה שהם ישקרו בשביל מישהו אחר- כי אז הם פשוט מבזים את המקצוע, מתאים לתומכי הימין לעוות כך את המציאות

    1. הם אומרים שלהמציא האשמות, כדי שתוכל להמשיך ברצח ישראלים בשביל פרסים מאוסלו, אתה יכול בחמולתך חמאס.