מרידור וטרנר קובעים עובדה

ח״כ עמית הלוי מגיב להופעתם של פקידי האוצר בתכנית ׳עובדה׳ ומסביר כי ההפרדה שעושים טרנר ומרידור בין הממשלה לבין ציבור, מספרת בתמצית את כל הסיפור כולו

צילום מסך

עובדה.

העובדה המרכזית ששבה והתבררה, בראיונות של מרידור וטרנר אצל אילנה דיין, היא כמה עמוק חדר האתוס הקלוקל של שומרי הסף, ככזה המערער על מושגי היסוד של הדמוקרטיה הקלאסית.

בתקשורת, היסודות הללו נשכחו כבר מזמן. הפייק-אתוס של ״שומרי הסף״ משרטט עולם שטוח, לפיו נבחרי הציבור הם כסילים ובורים ולעולם מונעים משיקולים זרים ואישיים, הנוגדים כביכול את טובת הציבור. הפקידות מנגד היא תמיד משכילה, נאורה ולעולם נטולת שיקולים אישיים או זרים.

מאחורי מיצג השווא הזה, מסתתרת ההנחה כאילו ״מדיניות נכונה״ ו״טובת הציבור״ הם מושגים מוחלטים שיוצאים בפלט של דו״ח מעבדה. זו איננה אמת. אין מושגים יותר תלויים בהשקפת עולם מאשר שני אלו, והמנגנון הדמוקרטי נועד בדיוק בשביל לספק הכרעה לגביהם.

חברותיי וחבריי לשירות המדינה. אם תמשיכו, כמו חלק מכם, לטפח את הדימוי של שומרי הסף לפיו אתם אבירי הצדק ומגיני הציבור מפני נבחרי הציבור, תהפכו בעינינו ובעיני הציבור הרחב לשחקנים פוליטיים ותמוטטו את שירות המדינה. לא פחות.

הכלל היסודי שלא השתנה כבר מאות שנים במדע המדינה הוא שנבחרי הציבור קובעים מדיניות והפקידות מיישמת. אפשר לשמוע בקולכם כמה אתם נעלבים מהגדרת תפקידכם כמיישמי מדיניות, וחבל, כי זו זכות גדולה לשרת את הציבור, וההגדרה הזו חיונית לחברה חפצת חירות. אפילו אפלטון הבין בתקופה מאוחרת את העריצות המסוכנת הטמונה במודל ״המלך הפילוסוף״ שלו, מה שנכון גם לאוליגרכיה מקצועית.

בואו נחזור על הכללים הפשוטים: חיוני שהפקידות תחווה דעתה. חיוני באותה מידה שנבחר ציבור יקשיב לכל העמדות, כדי לקבל החלטה מושכלת לטובת הציבור. את ההחלטה רק הוא יקבל והפקידות תיישם.

זו איננה פריבילגיה של פוליטיקאים, זו חובתם כמי שנושאים באחריות מול הציבור ונותנים עליה את הדין ביום הבוחר. דווקא על החובה הזו אנו חייבים להקפיד בחומרה, כיון שהיא שומרת הסף של חירות האזרחים ושל חירותם לקבוע את גורלם בעצמם, זוהי התמצית של המשטר הדמוקרטי.

למשרתי ציבור אמיתיים, יש ארבע אפשרויות בארגז הכלים שלהם: א) להסכים עם השר וליישם. ב) לא להסכים ולנסות לשכנע אותו בעמדתם ובכל מקרה ליישם. ג) לא להסכים ולהתפטר, במקרה שאינם מוכנים ליישם את ההחלטה. ד) להתמודד לכנסת ולהציע לציבור מדיניות אלטרנטיבית.

כך למשל בחר החשב הכללי לשעבר ירון זליכה. מאז עזב את משרד האוצר הוא לא מפסיק לצעוק נגד אותה מדיניות בלתי ראויה בעיניו, והנה אחרי שנים הוא החליט באומץ להעמיד אותה למבחן הציבור בקלפי.

התחקיר של אילנה דיין, העלה שמרידור וטרנר בחרו באיחור-מה באפשרות השלישית. הם בחרו שלא ליישם מדיניות שאיננה נכונה בעיניהם. זו החלטה לגיטימית, שאף היה לה מקום של כבוד, אם הייתה מוצגת כעמדה אישית וערכית ולא כמערערת את הלגיטימיות של מדיניות השר הנבחר.

לצופים, לא היה קשה להבחין שמרידור היה חלוק על המדיניות התקציבית של כ״ץ ונתניהו – להגדיל את הגירעון נוכח מצב החירום. במצב הזה, את ההסבר ליחסו של ישראל כ״ץ כלפיו וכלפי טרנר, קיבלנו באותה תכנית משי באב״ד.

באב״ד, שהיה מנכ״ל האוצר (גם של מרידור), דיבר מניסיונו על שיטת המסמוס והטרפוד של הפקידות, זו שמשתמשת במילים של טרנר-מרידור כמו ״דיון רציני״ ו-״ללמוד לעומק״, כדי לבטל דה-פקטו החלטות שאינן מוסכמות עליהם. זו פרקטיקה מוכרת ובלתי נסבלת. בפרט שאחריה מגיע לדבריו שלב הטינוף על נבחרי הציבור. עם דפוסים מניפולטיביים כאלו אסור לאף שר במדינה מתוקנת להשלים. כ״ץ לא השלים, וטוב שכך.

שתי פנינים של טרנר-מרידור מלמדות על המדרון העמוק והיהיר בו מידרדרת חלק מהפקידות הבכירה שלנו. נתחיל בָּיהיר: טרנר מגלה רגישות אישית גדולה לכל ביטוי לא נעים שהופנה אליה או למרידור ואפילו מוחה דמעה, כאשר בו זמנית היא לא מהססת לבזות ברבים את פרופ׳ שמחון, פקיד בכיר שנקט עמדה מקצועית שונה משלה, ולכנות אותו משוגע. בכייף שלה היא אמרה: “ג׳ינג׳י ומשוגע”, כאילו שהיא מוסיפה איזו ראיה שמדובר במשוגע עם קבלות. את הרגישות לעצמך, תוך ביזוי של אחרים, פגשנו כבר ב״פרשת משפטים בושה״. היא לא מבשרת טובות.

את עומק הכשל ביטא מרידור כשנשאל על היותו משרת ציבור וקבע בפסקנות: “משרת ציבור יש לו שני כובעים, הוא עונה לשתי ישויות – לממשלה ולציבור”. ההפרדה שעושה מרידור בין הממשלה לציבור, מספרת בתמצית את כל הסיפור כולו. בדמוקרטיה אמיתית, את הציבור יכולים מרידור וטרנר לפגוש במהלך תפקידם רק כשהם פוגשים את הממשלה. כל התנהגות אחרת מלמדת שהם למעשה שליטי ציבור ולא משרתיו.

והערה אישית לסיום: הייתי שם במשך שנתיים, בתפר שבין פקידים לשר מכהן. יותר מדויק שרה. אני מניח שהפקידות במשרד ההוא תעיד שפעלתי מתוך שיתוף פעולה פורה ויחס מכבד וענייני. אבל תמיד המחויבות לציבור הייתה הגורם המכריע. והציבור, אפילו כשאני עצמי לא הסכמתי, ישב תמיד רק במקום אחד – בלשכת השרה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

10 תגובות למאמר

  1. הזילבֵּרה (ההברה הכבדה על ה"בּ" כמו במילה "חולרה") היא בעל חיים אינטליגנטי, הנחשב בעל יכולת חשיבה כמעט כמו האדם, וידוע אפילו על זילברות שיכולתם השכלית עולה על זו של האדם. הכינוי המדעי המלא של בעל חיים זה הוא zilbera beaurokratikus, מין ממשפחת השולחניים, טפיל שניזון ממציצת לשד בפעילות ייחודית למין זה שנקראת על שמו, זילבור. הזילבור מתבצע באמצעות הכנסת מקלות לגלגלי משרדי ממשלה ויוזמות לאומיות, ולשם כך יש לזילברות נשק שהתפתח אצלם בתהליך הברירה הטבעית – חוקים משנות המנדט, תקנות רגולטוריות שאינן נגמרות לעולם, ועדות איתור, יועצים משפטיים ורשתות ביורוקרטיות מיוחדות הלוכדות כל יזם, נבחר ציבור, שר או אויב אחר של המין ומשאירות אותו לכוד שנים על שנים עד שהוא מתייאש ומוותר.

    הזילברות מאריכות חיים; חוקרים גילו זילברה-זכר שנולד כנראה עוד בזמן השלטון הטורקי (הוא נתגלה מתחת לארון מסמכים בוועדה לעידוד השקעות הון). תת-מין ייחודי של משפחה זו הוא הזילברות המשפטיות, מהזן zilbera dina. תת-מין זה פיתח אידיאולוגיה בה נדבק בתהליך אבולוציוני של סימביוזה עם השמאל הפרוגרסיבי (מין בפני עצמו שראוי לדיון נפרד), והן קטלניות במיוחד מאחר שעד היום לא נמצא שום אמצעי-נגד שמסוגל לנטרל אותן. יש אף הטוענים שבסופו של דבר האנושות תיכחד ויישארו רק החרקים והזילברות המשפטיות, אך ביחס לחרקים הקביעה שנויה במחלוקת בין מדענים. הפרקטיקה שלהן היא "העתקת מרכז הכוח השלטוני ויכולת ההכרעה המעשית בשאלות של מדיניות מהדרג הפוליטי הנבחר לדרג הפקידותי הממונה … במסווה של ניטרליות [ושל] מומחיות אובייקטיווית, תוך עקיפת ההליך הדמוקרטי וסיכונו, מבלי ליתן דין וחשבון לציבור הרחב שגורלו נקבע בדרג הפקידותי", כפי שהתבטאה זילברה משפטית בעלת יכולת שכלית מפותחת במיוחד.

    אלה היו חמש דקות על הזילברות במסגרת תוכניתנו "הכה את ריבונות הבוחר".

  2. כל הכבוד לח"כ עמית הלוי ועוד יותר כל הכבוד לפרופסור שמחון שכבר מאז ששמעתי את הקורס שלו כלכלת ישראל מהיד המנהלת ליד הנעלמה ידעתי שמדובר במרצה כלבבי

  3. "מרידור וטרנר קובעים עובדה". גם מרכוס…
    (:
    בטח גם יגיד שזו מתקפת "אד הומינום" נגד שה-2 הנלוזים האלה
    או ש"הומינום" שמור רק ל…
    (:

  4. ממשלה זאת ועדה שהכנסת ממנה ונותנת בה אמון כדי למשול במדינה. זאת לא המדינה. ודאי שגם לפקיד יש חובת שליחות ונאמנות לערכים שלהם ולתפיסת עולמם ולציבור כמו שהם רואים אחרת מקבלים פקידות צינית כמו סיר המפרי שעבורה האמצעי הוא המטרה.

    1. הממשלה זו נציגות הרוב. אם לא היתה חלוקה לקואליציה ואופוזיציה היה מלחמה על איסוף רוב לכל שטות מה שהיה מוביל לאנרכיה.
      אז הפתרון הוא להגדיר מתוך הכנסת ועדה מצומצמת המייצגת את הרוב ומסירת ההובלה אליה עד לבחירות הבאות. ומכיוון שישנו הסכם קואליציוני ומשמעת קואליציונית אפשר לסמוך על כך שהרוב יוגדר כבר מרגע הקמת קואליציה ולא ישתנה יותר מדי עם כל הצעה שעולה.

      ומכאן שגם סוף דבריך הם שקר אחד גדול, נכון שנקבל ממלאי פקודות ציניים אבל זכור שנותני הפקודות יהיו אנשים הכפופים לעם(דרך בחירות) ומחויבים לקדם את מדיניות הרוב ללא שורת חבלות מיותרות בדרך ליישומה.

      אתה באמת רוצה שהיכולת של הממשלה לקדם את המדיניות לשמה נבחרה יהיה תלוי בזהות הפקיד שעל שולחנו היא מונחת? איך הממשלה אמורה לקדם משהו?
      אגב, הצבא מחזיק מעמד היטב עם התבססות על צייתנות עיוורת(לפחות עד דרגה מסוימת, בהחלט יש בעיה קשה בצמרת).

  5. הכל כבר היה ידוע לפחות 15 שנה
    אלא שביבי וממשלתו לא עשתה ולא תעשה כלום כדי לשנות

    1. אני נדהם מהתפוצה של מידה כל פעם מחדש.
      בכל פעם שעולה פה כתבה על תחלואי מערכצ המשפט ו/או הפקידות(וזה כמה פעמים בשבוע) נמצא כבר הקורא החדש התורן שיטען שהליכוד לא עשה כלום במשך שנות שילטונו ולא ראה את כל התשובות שנכתבו בתגובות לכמה עדרות מאמרים הקודמים מסוג זה.
      כמה משמח שהאתר ממשיך להשיג קוראים לדשים מדי יום.

  6. השר כ״ץ : אתבע את שאול מרידור תביעת דיבה על דבריו בתוכנית עובדה
    https://rotter.net/forum/scoops1/680095.shtml

    מנכ"ל האוצר לשעבר, באב"ד : "הפקידים לא קובעים מדיניות, תפקידם ליישם"
    "הפקידים התבלבלו, בכל פעם שהשר יקבע משהו שלא מתאים להם הם ימסמסו ויטרפדו ?"
    אלו דברים שפקידות, במיוחד באוצר, היתה עושה חדשות לבקרים, ונוצר משבר אמון חמור בין הדרג המקצועי למדיני.
    https://www.israelhayom.co.il/article/843627