נוזיק, האייק ומיזס מנסים להסביר מדוע אינטלקטואלים כה רבים נוטים שמאלה ומאמצים את היוהרה האינהרנטית של השמאל, הרואֶה את עמדתו כמדעית כביכול
ייתכן שהשמאל ירש מהמרקסיזם את האקסיומה של התפיסה העצמית כהתגלמות האמת, לפי המודל של ״הסוציאליזם המדעי״. חשיבתו שוללת כל לגיטימיות ממתחריו הרעיוניים, המוצגים על-ידי השמאל כפגומי נפש שלכל היותר אפשר בסובלנות נדיבה להרשות להם להתבטא מדי פעם. אפילו מומלץ לא להגזים בסובלנות המדומה הזאת, כדוגמת רביב דרוקר לפני מספר ימים כאשר קבע כי “לא כל דעה ראויה להישמע”. מסקרן את מי יסמיך דרוקר לתפקיד האסור, המצנזר והמעניש.
השקפת העולם הזאת הניאה את הקומוניסטים מבדיקה עצמית, לרבות בחינה האם הצעדים שבהם נקטו אכן השיגו את מטרתם כמתוכנן. אדרבא, כל פעם שהמציאות לא שיתפה פעולה עם תכנוני הממשלה, הם הטיחו את זעמם דווקא על המציאות. הם אינם מוכנים לחקור את הנחות היסוד שלהם, נקודה. שספסל הנאשמים יישאר לצמיתות שמור לאויב.
כך למשל, אחרי שהמרקסיסט הממוצע יטען שבני האדם פועלים לפי אינטרסים של מעמד, שאלה פשוטה כגון ״ומה איתך?״ תישאר ללא מענה. גם בימינו אנו מתמחה השמאל במתן ציונים לאחֶר, אבל הוא סרבן סדרתי לגבי ביקורת עצמית. אולי יועיל לכוון לעיתים את המיקרוסקופ אליהם כדי לבדוק מה גורם לשמאלניות.
חומר למחשבה
תשובה פסיכולוגית תעקוב אחרי האישיות הממורמרת של מי שתמיד מבליט את הרע המצוי בסביבה שממנה הוא נהנה. תשובה חלופית, סוציולוגית, תמצא מגזרים מסוימים הנוטים לשמאל מסיבות סקטוריאליות משלהם. בולטת ביניהם הגילדה האקדמית. עובדה היא שבמערב בכלל, האוניברסיטאות הציבוריות מולידות בעיקר שמאלנים. רוב החוקרים במדעי החברה נוטים לשמאל הפוליטי אפילו באופן קיצוני.
"לא כל דעה ראויה להשמע אמנון"
את פרו"פ לס טוב שהבאת כל שני וחמישי
את אבישי בן חיים אסור pic.twitter.com/qGSgFpl1BS— ינון מגל (@YinonMagal) February 9, 2021
אלמלא הטרגדיה הטבועה בקיומה של אטימות כזאת דווקא אצל מגזר שאמור היה להוות שיא של רבגוניות ופתיחות הדעת, היה מעניין לתהות מדוע בן אדם מעמיק כגון נועם חומסקי הגן על הרשעות של רוצחי העם הקמבודי, של מכחישי השואה וכמובן של הטרור הפלסטיני. למה אינטלקטואל כמו רולאן בארת סנגר את מחנות הריכוז של מאו דזה-דונג במשך התקופה האפלה ביותר של סין. איך להסביר את כך שהפילוסוף פול-מישל פוּקוֹ צידד עם האייתוללה חומייני, וכי סלבוי ז'יז'ק האשים את הציונות על פשעי הנאצים. וגם איך ייתכן שבישראל מסתובבים הרבה חוקרים בסוציולוגיה ובמדעי המדינה שהזדהו יותר עם יאסר ערפאת מאשר עם ראש ממשלת ישראל.
המבוכה צריכה הייתה לעניין את האוניברסיטאות עצמן, אולם מבחינתן אין כל צורך לתשאל את האמת. יוצא דופן חל לפני עשר שנים כשאוניברסיטת אריאל ערכה כנס מקורי מאד על השאלה מהם הגורמים המביאים אינטלקטואלים לצדד עם אויבי הציוויליזציה, דהיינו מאין החשיכה המוסרית ובלבול החושים שדוחפים אנשי אקדמיה לאהוד את סטלין וקסטרו בזמנו, ולשנוא יותר את טראמפ מאשר האייתוללות.
הפילוסוף רוברט נוזיק הקדיש את אחד ממאמריו האחרונים לנושא המרתק והמדכא – מדוע כה הרבה אינטלקטואלים נוטים שמאלה. נוזיק מונה שלושה הסברים לתופעה, והם קשורים זה בזה.
תשובותיהם של נוזיק, האייק ומיזס
ההסבר הראשון של נוזיק הוא שמטבע עבודתו, עוסק איש האקדמיה בעולם הרעיונות, הוא בעצם מעצב אותם. למרות שקל לו לשחות דווקא בים של החברה המערבית החופשית, הוא מרגיש שבחברה סמכותנית יותר עשוי היה להגדיל את כוחו. הרי החברה הפתוחה מתגמלת יותר את היזם ופחות את האינטלקטואל. לעומתה, החברה הריכוזית מעודדת את מעצב הרעיונות, אם כי אך ורק אותו, שמשרת את הבירוקרטיה השלטת. מרצה, סופר או עיתונאי הם טיפוסים שהבירוקרטיה צריכה לטפח.
ההסבר השני הוצע על ידי חתן פרס נובל לכלכלה פרידריך האייק, לפיו חברה טוטליטרית לא מתבססת על המציאות אלא על אידיאה מסוימת. איש אקדמיה, בתור סָפַּק של אידיאות, נוטה לחפוץ בחברה בה עבודתו תהיה כביכול חיונית.
השמאל נוטה להתחיל את נימוקיו מאידיאה מסוימת, לרוב ״שלום״ או ״שוויון״, ואחר כך הוא מנסה לכפותה על המציאות. הימין פועל בדרך כלל בכיוון ההפוך ומשתדל לשפר את המציאות הקיימת. דוגמאות רבות לתופעה, כגון האידיאולוגיה המגדרית, ה״צדק החלוקתי״ ובניית שפה חדשה וניטרלית כביכול.
הסבר שלישי לקוח מהגותו של לודוויג פון מיזס. חברה חופשית מאפשרת לשוק הפתוח לתמרץ את משביעי רצון הצבור ולא את אזמלי השכל, והעובדה הזאת עלולה להעליב את איש האידיאות. הוא מרגיש שאספסוף נבער משתלט על החברה שהוא אמור היה להנהיג הרבה יותר טוב. הפרופסור מטיף דמוקרטיה אך מתכוון לאריסטוקרטיה מהותית. הוא חותר ליטול חלק מהשררה בסגנון המלך הפילוסוף של אפלטון.
בסוף מאמרו, חולק נוזיק על שלושת ההסברים הנ״ל, ומציע הסבר רביעי דומה לקודמיו, אומנם סוציולוגי אף יותר. איש האקדמיה מתוסכל על שפשוטי העם לא רק טועים בהצבעותיהם, אלא שאפילו אינם מעריכים את חיוניותה של החוכמה שהוא עצמו מגלם.
מעבר להסברים לבעיה, היא נובעת גם מהיוהרה האינהרנטית של השמאל, הרואֶה בעמדתו אידיאולוגיה כביכול מדעית. אי-לכך הוא מגדיל את הגילדה בעמיתים בעלי אותה עמדה, ושיטת ״חבר מביא חבר״ הופכת את האקדמיה לחד-גונית מבחינה רעיונית.
אויבי החברה החופשית במערב בכלל, כמוהם כמו אויבי הציונות והימין בישראל. אלו ואלו מהווים אתגר המצריך דיון לשם התמודדות עם סכנותיו.
ד״ר גוסטבו פרדניק פרסם עשרים ספרים, שניים מהם ("נתיחת גופתו של הסוציאליזם" ו"חזרת הברבריות") בשיתוף עם תלמיד מובהק של פרידריך האייק.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
2 מאפיינים לכל סמולן: נרקסיזם וטיפשות.
איך אני יודע? לאחר שנים של דיונים, בהם כל סמולן טען שרצח ישראלים זה שלום וחוסר בתאי מוח להבין, ששלום לא יכול להיות עם קורבנות.
2 מאפיינים אלה, מסבירים היטב (א) מדוע כל נרקסיסט בטוח שהוא "אינטלקטואל" (ב) מדוע כל "אינטלקטואלים" סמולנים, רצחו את עמם כבר החל מהמאה ה-19. לפיכך, הסמול הישראלי אינו מקרה ייחודי – אלא זהה לכל רוצחי הסמול שבאו לפניו.
הערה: המרחק בין סמולן לשמאלן רב, כמרחק בין רצח ישראלים עבור מיצובישי מאוסלו, לשלום.
יש עוד מניע לשמאלנות כתוב על הקיר : טובות הנאה מחתרנים נגד המדינות , זול מאוד יחסית לקנות אנשי אקדמיה , וקל לעשות את זה בצורה חוקית .
פרסים , כנסים , יעוץ .כבוד וכו, בנוסף החתרנים קונים בקלות ובזולת יסית את התקשורת, הבוהמה, מערכת המשפט ,האספסוף ובכירים שונים בעמדות מפתח , מכאן ועד החרבת מדינה הדרך קצרה , קלה וחוקית.
השמאלן הינו קיצוני
הרי לא ניתן להתעלם מהמציאות
בלי להיות קיצוני
זה כמו לטעון שלעני מותר לגנוב
כי הוא עני והחברה מתעלמת ממנו.
ולהגיד זה לא גניבה זה צדק פואטי.
כך השמאל מגדיר את כל מי שפוגע בחברה
באיצטלה נימוקית סוציולוגית.
טרור זה חלק מהשלום או הדיכוי.
המסתננים הם קורבנות המדינה שלהם.
פשעי המסתננים זה כי הם לא מפוזרים
ואין להם אזרחות ותנאים של אזרח.
אונס בידי זר זה בגלל שאין לו בת זוג.
רצח יהודי זה בגלל שהתגרה.
כל מיני ביטויים הזויים ומטורללים.
הקיצוני הפאנט ידוע כאחד שטוען
ומגן בלהט רב על עמדתו ההזויה
תהא אשר תהא.רוב האנשים הם
אנשי אמצע ולא דעתנים.לכן כשהם רואים
אדם שטוען ועומד על עמדתו ללא חת
הם מתחילים לחשוב שמא יש בטיעון שלו.
ואז הם נכנעים.כי הם אומרים אם הוא כזה
עקשן אולי יש משהוא בדבריו.הלחץ של השמאל
על ההמונים הבלתי דעתנים הרי רוב האנשים
שטחיים ולא ערכיים.רובם כעלה נידף ברוח.
לכן תמיד הקיצוני יצליח להשתלט על השיח
לכן המיגזרים שבויים בידי הקיצונים
כי רוב האנשים חוששים מעימותים.ומחפשים שקט.
יש לי הסבר פשוט יותר , סמאלנות היא מחלת נפש , וצריך לטפל בה בצורה כימית, או ביולוגית, או אטומית
לא חושב שצריך לחפש כל מיני אינטרסים וכוונות נסתרות. המציאות פשוטה בהרבה.
לא משנה אם מדובר על השמאל או הימין, לרובנו יש גבולות גזרה שכל מי שמעבר אליהם הוא טועה או אפילו רשע. לכן דווקא אנשי אקדמיה שרוצים לעשות את עבודתם נאמנה יחשבו שאנשים שסוברים אחרת לא ראוים לקידום.
הבעיה היא שיש נטייה, לא ברור לי לגמרי למה, לשים גבולות חדים יותר מימין והתוצאה היא שקל להתקדם יותר ככל שאתה יותר משמאל(עד נקודה מסוימת וגם זה הולך ונע שמאלה) ולכן בהדרגה האקדמיה, מערכת המשפט, התקשורת, הברנז׳ה התרבותית וכו׳ נהיות מערכות שמאלניות המשכפלות את עצמן.
דני –
הימין האינטלקטואלי מתאפיין, בין היתר, בזה שהוא מסוגל להכיל חוסר הסכמה. מישהו עם עמדה אחרת יכול פשוט להתפס כטועה, מתוך כך שהימין זוכר שכולנו בני אדם ולא בני אלים, ובני אדם – טועים. על כן, הוא מסוגל להעביר ביקורת עניינית, וגם לקבל ביקורת עניינית. לצערי, אפשר גם את זה לקחת לקצה, ולנסות, מתוך תפיסה ימנית, להתמודד גם עם ביקורת לא עניינית, ואף התקפות נבזיות. זה טיפשי משום שלא ממשיכים לדבר כשיורים עליך.
לעומת זאת, השמאל מתאפיין, בין היתר, בזה שהוא אינו מסוגל להכיל חוסר הסכמה. ומשום שהוא תופס את עמדתו כאמת מוסרית מוחלטת, הרי מישהו עם עמדה אחרת הוא בהגדרה *רשע*, ועם רשע לא מתמודדים ולא עונים, בטח שלא בצורה עניינית. עם רשע פשוט נלחמים, בכל האמצעים.
למשל, הימין בישראל תופס את הערבים כאויבים, ואת השמאל כיריב פוליטי.
לעומת זאת, השמאל בישראל תופס את הערבים כשותף פוליטי לעת מצוא, ואת הימין כאויבים.
בקצרה – הימין חושב שהשמאל טועה, בעוד שהשמאל חושב שהימין הוא השטן. המגוכח הוא שההיסטוריה מראה כי התמונה כמעט הפוכה.
אמר כבר אמר חכם,נדמה לי ג'ורג' אורוול: האמירה הזאת כל כך מטומטמת,שרק אינטלקטואל יכול להמציא אותה…
נועם חומסקי שהאזנתי להרצאתו הינו דוגמה מובהקת לאינטלקטואל שמאלני קיצוני שמתייחס בתשובות לשאלות על דעות שונות משלו בתגובה של אני והאפס.
האמת היא פשוטה מדי
הבסיס העובדתי
שהשמאל שהשתלט על המדינה
ושלט בה עד 77
ובגין לא השכיל עשות
להחליף את הנציגים ממפאי בימניים.
והמשיך לתת להם לשלוט
והם לעולם לא יקומו מהכסא לבד
כמובן שהם שומרים על הכסא
בשיטת חבר מביא חבר
אצל החרדים זה נקרא אנ"ש ולא ברנש.
זה כל הסיפור על אצבע אחת.
ביבי לא מאפשר שינוי
הוא שולח את הח"כים והשרים להתקוטט
והוא נהנה מאחורי הקלעים.
אבל הנה הוא חוטף יותר מכולם וטוב שכך.
כיוון שהשמאל שולט בכל המערכות
מאז קום המדינה וכנראה גם לפני
הוא לא מאפשר לשום דעה אחרת לחלחל
התקשורת כולה כאחד מגוייסת נגד
ולמי יש סיכוי מול כל כך הרבה גופים
רק למלאך.בנתיים אנחנו בני אדם.
ואם האדם הוא מאוד חזק אז מיד ימצאו תיק
שנשכח או מוכן לעת צרה וכך הוא יסולק.
יש עוד בעיה שרוב בני אדם הם בינוניים
ולא צדיקים וגם לא רשעים
אבל עם שטיפת מח הם עלולים להיות רעים ורשעים.
בנוסף אנשים מציגים עצמם כמתונים
וכשיש לחץ סביבתי הם יצטרפו למתונים כביכול
רוב האנשים הם עדר ללא חוט שדרה.
וגם כשמגיע נביא וצועק המלך עירום
הוא הופך ללעג וקלס.
כשבשואה הזהירו אנשים שהם הולכים למוות
הרבה מאוד לא האמינו.או לא רצו.
להיות נביא זה תפקיד כפוי טובה.
מילת נחמה המצב ישתפר כשביבי יופרש.
הרי דרוקר כבר שנים מתפרנס מהקרנות להשמדת ישראל. לא צריך לחפש סיבות עמוקות כל כך לעבודה שלו בשירות השמאל.
https://tinyurl.com/3pghw2qu
https://tinyurl.com/1fg7k839
https://www.news1.co.il/Archive/003-D-100804-00.html
התשובה היא פשוטה: חז"ל אומרים "האמת היא כבדה, ונושאיה מועטים".
את האמת לאמיתה לא הרבה אנשים מוכנים לקבל, ועוד פחות מזה מוכנים לשאת בגאון.
אחד האנשים המעטים שקמו בדור האחרון, ושהיה מוכן לזעוק את אמת התורה כפי שהיא ניתנה לנו (את האמת של הקב"ה), בלי לכסות ובלי להתייפייף היה הרב מאיר כהנא זצ"ל.
הוא אמר במילים פשוטות את מה שכתוב בתורה במילים עוד יותר פשוטות, שאנחנו פשוט לא מוכנים לקבל מרוב פשטותן:
וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם,
וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם,
וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ.
וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם.
זהו. עכשיו לכו תתווכחו עם בורא העולם למה הוא התכוון בדיוק …
ישנו ספר (גילוי נאות לא קראתי) בשם חרון האינטלקטואלים ,העקרון הוא איך יתכן שאנו הרגישים אניני הטעם המוסריים והאציליים לא מנהלים את העולם .אכן שאלה טובה של אנשים שלא מסוגלים לנהל מכולת אבל רואים את עצמם נעלים על האנשים המעשיים שכלל לא מוטרדים מחיבוטי הנפש הנרקסיסטית אותם אנשים נמצאים בעמדת התנגדות לעולם כפי שהוא בפועל ובוראים לעצמם עולם אלטרנטיבי שתמיד יוצא שמאלני.יש בפסאודו מדע המרקסיסטי שפה שמאפשרת הכל לעקוף את המציאות ברמה כזו שאין כל דרך להפרכה ( לא סתם קרל פופר שזיהה את המדעיות בעקרון אפשרות ההפרכה הוא מחבר החברה הפתוחה ואויביה )
אני לא מוכן למסור פרטים רק בגלל סיבה פשוטה: הימין מחפש כל מי שלא תומך בהם כדי להתנכל לו: איך אני יודע? כי הייתי עד 2015 שמאלני ,אני ארגנטינאי, אשכנזי מלא, ו ל"אין שמאל בישראל" המורקבת(זאת לא טעות) מאשכנזים שמרגישים עליונות ללא כיסוי ו ב מזרחים לקקנים משתכנזים, שלא מבינים כמה צוחקים עליהם מאחורי גבם.בעיר שאני גר,יש מלא כאלה, שמשמאלנים אין להם כלום, לא סוציאליזם ולא הבנה פוליטית, הם כולם עדר של תוכים הזורקים לחלל ססמאות. בוחרים ב"רק לא ביבי" כי קוראים אידיאות
חרוניות, מרעיב, ו שונאי הארץ, המרעילים אותם ו מסתירים מהם את האמת, ניסיתי אין ספור פעמים לכתוב נגד השמאל או לטובת הימין, ביבי או הציונות בשלוחה האלקארונית של ידיעות אחרונות, ו לעולם לא פרסמו ,כי הם מפרסמים רק מה שלטובתם, אז במה אפשר להילחם, לא נשאר כלי.