דעה: השמאל רוצה מדינת כל אזרחיה, ביבי הוא רק מכשול בדרך

תוצאות הבחירות המעניקות רוב אדיר למפלגות הימין מספקות הזדמנות לנטישת שיח ׳רק לא ביבי׳ ומעבר לשיח אידאולוגי, בו נמצא השמאל בנחיתות קיצונית

תוצאות הבחירות מספקות הזדמנות חשובה | רה״מ בנימין נתניהו (קרדיט: לע״מ)

למראית עין הבחירות האחרונות התקיימו סביב סוגיית ׳רק לא ביבי׳-׳רק-ביבי׳, אך למעשה סוגיה מהותית הרבה יותר המחלקת בין המחנות הפוליטיים היא היחס לחוק הלאום. מחנה ׳רק לא ביבי׳ צידד בביטול או בשינוי חוק היסוד הזה וניהל נגדו מתקפה רחבה ומשולבת בכל חלקי המגרש, בעוד שהימין, שהיה עסוק בחיזוק נתניהו וגוש המפלגות העומדות לצדו, רואים בחוק זה נדבך חשוב של המדינה היהודית והדמוקרטית.

בשנים האחרונות נצבעה הפוליטיקה הישראלית בגווני קמפיין ׳רק לא ביבי׳ החמוץ, אך במקביל לחג הפסח, נדמה כי בכוחו של הבוחר הישראלי לבצע ״יציאת מצרים״ מאחיזת קמפיין זה בשיח הציבורי, זאת לאור תוצאות הבחירות האחרונות המסמנות את חזרת המנדטים לגושים האידיאולוגיים המסורתיים של השמאל והימין. יתירה מכך: דווקא עכשיו, בשלב המגעים הקואליציוניים, התהום האידיאולוגית סביב זהות המדינה יכולה לשחק לטובת הימין, במיוחד כשהציבור קורא את המפה ומחכה למהלך עומק אידיאולוגי מהימין.

בשלוש מערכות הבחירות הקודמות ניסה השמאל להסתיר את הכוונות האמיתיות שלו – ביטול חוק הלאום, המגדיר את ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, וכינון מדינת כל אזרחיה במקומה. ואכן, חלק מסוים בחברה הישראלית חולם על מדינה כזו. מדינה ללא יהדות, ללא ריבונות על ארץ ישראל וללא קיבוץ גלויות. בקיצור, ללא ציונות. בקמפיין האחרון, השתוקקות זו למדינת כל אזרחיה בצבצה מכל ההבטחות שפיזרו נציגי מחנה ׳רק לא ביבי׳ לציבור הערבי ולדרוזים בנוגע לגורלו של חוק הלאום. במצע של ׳מרצ׳, אגב, זה אף כתוב שחור על גבי הלבן, כך שלא צריך לנחש בקריאה בין השורות.

אלא שכאמור, תוצאות הבחירות מעידות על התחזקות המפלגות בעלות הזהות האידיאולוגית הברורה, כשלימין יתרון אלקטורלי ענק על השמאל. בבחירות שנערכו מוקדם יותר החודש, הצביע הרוב המוחלט של הציבור היהודי בישראל למפלגות הימין – 59 מנדטים, השמאל היהודי בארץ קיבל הרבה פחות – 38, ואם נבחן את שתי המפלגות של האופורטוניסטים הפוליטיים, סער וליברמן, נראה שגם שם ״קבורים״ להם עוד הרבה מנדטים שמקורם בקולותיהם של מצביעים ימניים. כלומר, היחס בין הימין לשמאל בקרב היהודים בישראל הוא כשני שליש לימין מול שליש בלבד לשמאל.

בשמאל מעדיפים לשמר את שיח ׳רק לא ביבי׳ | יו״ר ׳יש עתיד׳ יאיר לפיד (צילום: קובי גדעון, לע״מ)

בימין מזמן מחכים לפתרון בשתי הסוגיות הכואבות – המשילות והריבונות. הריבונות צצה ונעלמה בסוף כהונתו של נשיא ארה״ב הקודם טראמפ והשאירה הרבה ציפיות באוויר. סוגיית המשילות מורכבת בפועל מאכיפת הריבונות בתוך מדינת ישראל הקטנה, הן בשטח – בנגב ובמגזר הערבי בצפון, והן במערכת המשפט שיצאה מכלל שליטה. אל מול מטרות אלה, מהווה שיח ׳רק לא ביבי׳, בין היתר, שכבת הגנה על דרג הפקידות ועל מערכת המשפט מכל ביקורת ציבורית.

לכן, לאור היקף קולות הימין האדיר של הבחירות האחרונות, הימין בראשות ׳הליכוד׳ חייב לצאת למתקפת-נגד, לחדד ולהסביר לציבור את שאיפות השמאל המסוכנות, ולהציג קווי יסוד ברורים של הקואליציה הלאומית הבאה: רפורמת עומק של מערכת המשפט והחזרת אמון הציבור בה; המשך רפורמות כלכליות וחברתיות, שהכרחיותן התחדדה בתקופת הקורונה, כמו למשל במערכת החינוך, בשוק התעסוקה, בהכשרה מקצועית, בעידוד עסקים קטנים וכו'; והמשך הכנות להחלת הריבונות ביהודה ושומרון – משבר ההתיישבות הצעירה, מניעת השתלטות ערבית על שטחי C וקליטת עלייה בהתיישבות. לרוב הנושאים הללו יש כבר ״תכניות מגירה״ או לפחות הגדרת צורך לשינוי.

המחנה הלאומי חייב להציג את נושאים אלו כיעדים לאומיים וכבסיס להתפתחות המדינה בשנים הקרובות, ולנהל עליהם מו״מ קואליציוני. הדבר יעזור להבהיר מי מהשותפים הקואליציוניים הבאים באמת דואג לענייני המדינה ולאזרחיה, ומי מוּנע רק מאמביציות אישיות. זהו מגרש נוח לימין. למחנה הלאומי יש הרבה מה להציע לציבור, בניגוד לרטוריקה החלולה והרדודה של השמאל ה״רק-לא-ביביסטי״ שהשתמש בשנאה לנתניהו ככלי לנסות להגיע לשלטון – מטרה שרק הולכת ומתרחקת ממנו כל עוד תלוי הדבר בקלפי.

הימין קיבל בפועל שתי הזדמנויות: גם להוביל את הרפורמות הלאומיות, וגם לנצח ניצחון מוחץ את השמאל – אידיאולוגית, מעשית ואלקטורלית. אסור לפספס את ההזדמנויות הללו, כלל לא בטוח שהן יחזרו בפעם הבאה. ובכל מקרה, הגיע הזמן שהימין, המחנה הגדול ביותר בישראל, יפסיק לשחק לידי שיח ה׳רק לא ביבי׳ שמביא לזניחת הנושאים הלאומיים החשובים ולפיצול המחנה, פיצול שהשמאל חפץ בו עד מאוד.


מיכאל לובוביקוב הוא אדריכל, רס״ן במילואים וחבר מרכז הליכוד. מסורב עלייה ופעיל עלייה לשעבר בבריה״מ.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

22 תגובות למאמר

  1. השמאל אינו רוצה מאומה, זה בדיוק העניין.
    והוא גם אינו רוצה שמישהו ירצה, כי "רצון" הוא "כפיה"…
    השמאל נמצא כעת במצב קטתוני
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%94
    זו בעצם התופעה המכונה "קץ ההיסטוריה" או "אין עתיד"
    האין הזה חי כפראזיט עם "פנסיה תקציבית"
    וכל עוד הימין לא יקצץ למחצית לפחות קצבאות פנסיה תקציבית חודשית ששיעורן מעל 10 אש"ח
    הוא לא באמת ישלוט
    "המרכז-שמאל" העכשווי הינו "גוש מוטבי הפנסיה התקציבית ומנעמי השכר הפקידותי-ממשלתי-עירוני"
    כן, אפילו ליברמנייק משתייך טבעית לגוש הזה, כי אחרת מניין יספקו לקשישי בריה"מ והשאר גימלאות זקנה או סלי קליטה ? מלחמתו בחרדים היא על בסיס "מקור תקציבי חלופי" להטבות בהם הוא מעוניין ואותם הוא רוצה להמשיך ולסחוט לבוחריו.
    בנט הוא החריג היחידי שם, הפרופיל הכלכלי חברתי שלו אינו שייך לשם, אבל אולי כן של זוגתו או קרוביו, לא בדקתי לעומק.

    1. בנט הוא חידה מוזרה ביותר.
      הוא שר לשעבר שדווקא אסף הישגים מכובדים אבל מתעקש להחזיק לצידו שרת משפטים שבאופן שיטתי בגדה בימין ואף מוכן לשים אותה לפניו ולהגדיר אותה כפני המפלגה במקום לזרוק אותה לכל הרוחות.

      אני ברצינות חושד שהוא דווקא ימני אבל אשת המרכז הזאת סוחטת אותו איכשהוא.

    2. הגדרה יפה. בצורה יותר עממית הייתי מנסח את זה כך: השמאל מתכנן לנו התאבדות קולקטיבית בסגנון דרא"פ הלבנה ז"ל ומתעקש לגייס את כולנו לפרוייקט המחריד שלו

    3. כמות כזו של שטויות מגמתיות..
      פנסיה תקציבית היא אכן בעייתית לאנשים כמוני, שעובדים עבור כל שקל – אבל האם היא נחלת השמאל? ממש ממש לא!
      מי מקבל אותה? אנשי קבע (יש ימין ויש שמאל), עובדי מדינה כמו רש״ת, נמלים וכו – הועדים בשליטת ימין וליכוד כבר עשרות שנים.
      מצד שני, הפרזיטים הודאיים נמצאים עמוק בבלוק הימני שלכם – ש״ס, יהדות התורה. אלה אפילו לא תרמו שום דבר בשביל לקבל כספים.

  2. הבעיה היא שלביבי יש כישרון מיוחד
    לריב עם אנשים
    אם היה נותן לסער תפקיד נורמלי
    ונותן לשקד להתקבל לליכוד – הוא היה כבר ראש ממשלה
    לפני שנתיים. וזה רק קצה הקרחון של היכולת של
    ביבי לריב עם אנשים.
    חבל.

    1. הבעיה היא שהאנשים הללו מוכחים שלא כדאי לימין שהם יקבלו תפקיד.

      סער-למרות שמצביעיו אוהבים להתלונן שהוא לא קיבל תפקיד. הוא דווקא היה שר החינוך ולא עשה עם זה כלום. למעשה, הדבר היחיד שזוכרים לו מכל הקרירה הפוליטית הוא הרס הועדה למינוי שופטים.
      אחר כך הוא החליט שהוא רוצה פרימריז בדיוק באמצע משבר פוליטי בו שני הגושים נלחמו על מי ישבר ראשון ויאבד קולות לטובת השני. ונתניהו שוב נתן לו את רצונו למרות הטמטום שבעניין. ונתניהו ניצח. אך במקום להפסיד בכבוד ולנסות לטפס במפלגה בהדרגה, סער החליט לפצל יותר את גוש הימין ולהקים מפלגה ולסרב אפילו למו״מ כאילו שהוא לא רוצה לראות 61 מנדטי ימין מתאחדים לקואליציה.

      שקד-לא עברה פרימריז אז היא עברה למפלגה אחרת וקיבלה את משרד המשפטים.
      ומה היא עשתה? ליזקה את היועצים המשפטיים, הגנה על רות דוד, קידמה ואישרה את מינוי מנדלבליט, בגדה בדיין היחיד שניסה להילחם במסתננים והמשיכה את הזנחת הטיפול בהם וקידמה את חוק ישראל היום. ואז עוד ניסתה להפיל את הטעויות שלה על נתניהו בחתרנות ראויה לציון.
      מה היא לא עשתה? השיגה משהו קל שבקלים בשביל הימין.

      נתניהו צודק שהוא מעדיף לקדם(כמה שהוא יכול במפלגה שיש בה פרימריז ומרכז מפלגה וכשהוא כפוף להסכמים קואליציונים) אנשים שבאמת מסוגלים לפעול למען הימין ולא רק למען קידום אישי.

    2. לנתניהו יש אכן כשרון מיוחד ובזכותו למרות השליטה של השמאל, באמצעות המונופול, בתקשורת האלקטרונית ובבתי המשפט הימין עדיין בשלטון בישראל. באופק לא נראה מישהו ברמתו וזו בעיית הימין

  3. ניתוח יפה ומדוייק. לימין יש רוב ברור בעם. יש רק אדם אחד שמפריע לו להגיע לשלטון – נתניהו. במשך 15 שנה, נתניהו לא הצליח להקים ממשלת ימין אפילו פעם אחת. בבחירות האחרונות, הפיצול בימין על רקע משפט נתניהו הגיע לשיא. נתניהו יעשה בחכמה אם יפרוש עכשיו, בצורה מכובדת, וימנה לו יורש מקרב הליכוד – אולי יואל אדלשטיין (מספר 2) או כל ליכודניק אחר. היורש יוכל בקלות להקים ממשלת ימין רחבה ויציבה לתפארת מדינת ישראל כמדינה יהודית.

    1. @אראל – ליולי אדלשטיין יש עמוד שדרה של תולעת גינה. בנט וסער יילכו זה על עורק הצוור של זה ואף ליכודניק שמכבד את עצמו (למעשה, אף אדם שמכבר את עצמו) לא יצביע עבור סער הבוגדני שניסה לתקוע סכין בגבו של ביבי. וברגע שביבי חו"ח יסתלק, התשקורת וכנופיית שלטון החוק יתחילו לבנות תיקים ליורש שלו. השמאל יוציא את הפופקורן.

    2. @אראל – ליולי אדלשטיין יש עמוד שדרה של תולעת גינה. בנט וסער יילכו זה על עורק הצוור של זה ואף ליכודניק שמכבד את עצמו (למעשה, אף אדם שמכבר את עצמו) לא יצביע עבור סער הבוגדני שניסה לתקוע סכין בגבו של ביבי. וברגע שביבי חו"ח יסתלק, התשקורת וכנוויית שלטון החוק יתחילו לתפור תיקים ליורש שלו. השמאל יחגוג.

  4. סוף סוף מאמר זחוח שמצדיק את דמי המנוי שלי על מידה.

    הכותב מאתר נכונה את הבעיה. בישראל (וגם ברוב מדינות עם רוב לבן) מתנהלת לה במשך עשורים מלחמת אזרחים קרה שבה צד אחד אינו מודע לה בכלל – הרוב הרדום אינו מבין שהשמאל רואה במדינת ישראל מושבה (COLONY) של אדם לבן שגזל את אדמת האדם החום והדרך היחידה להחזיר את הצדק היא להעביר את השלטון לאדם החום, גם במחיר של השמדה עצמית – למשל, מדינת כל אזרחיה תביא לשילטון איסלמיסטי בסופו של דבר.

    נכון, יש בשמאל גם גיבורי ישראל שסיכנו וחרפו נפשם בעבר עבור ישראל, אבל אני לא מסתכל על העבר וגם לא על מילים אלא על מעשים ועמדות ושמדות השמאל תמיד נוטות לדברים שרעים ליהודים בישראל או מחלישים את יכולת ההגנה וכו' – זה באמת לא "רק לא ביבי" – אלא זה "ביבי מצליח בעקביות לשפר את מצבם של היהודים בישראל וזה מה שמביא לנו את הדכאון".

    בדבר אחד אני לא מסכים עם הכותב. הוא חושב שבעזרת הסברה נכונה, אפשר לעשות נפשות לימין. אני לא חושב כך כי אנשים אינם מצביעים עם הראש, הם מצביעים עם הלב ולצערי, הלב של כ-40% מהיהודים בישראל לא אוהב את המצב המדהים אותו השיג נתניהו. כמו שכ-50% מהאמריקאים וכ-45% מהלבנים שם הצביעו נגד נשיא שהביא לאבטלה הנמוכה מעז ומעולם (במיוחד אצל מיעוטים) – הצביעו עבור מועמד דמנטי שהבטיח צנע בשם תרמית שנוי האקלים, כך גם בישראל הבכה למושא הערצה בעולם על השגת החיסונים ולמרות שאני חושב שישראלים הפכו לזומבים ברגע שהם רודפים אחרי ילדים לחסן, אין ספק ש-90% מהאוכלוסיה רצה להתחסן עם הלשון בחוץ. זה והעובדה שישראל למראית עין חוזרת לשיגרה לא הספיק כדי להביא לביבי ניצחון מוחץ – רק מראה שהאנשים לא שינו את דעתם כלל. אז להתאמץ לשנות דעות זה די חבל על הזמן.

    אז מה עושים? לצערי, צריך להתכונן למלחמת אזרחים אמיתית, חמה. צריך לראות מה קורה בארה"ב, שם השמאל אצה לו הדרך, הם מאזרחים עשרות מיליוני לטינוס ומזמינים למעשה מיליוני אחרים מכל העולם שיבואו דרך מקסיקו ובתנאי שאינם לבנים. אותו הדבר בארצות אחרות שהן חלוקות בצורה די שווה בין השמאל לימין, הימין רדום והשמאל עסוק בהרתחה איטית של הצפרדע הממוצע. מה שיכול להצית את ארה"ב זה מהלך של השמאל לקחת את הרובים, תספיק תקרית אחת. ולצערי גם בישראל. לא ניתן לגשר בין אדם שגמר בדעתו להתאבד יחד עם מקורבים לו לבין חפצי החיים.

    1. עוד גיבוי שנאה מבית היוצר של הליכוד.. ״השמאל רואה במדינת ישראל מושבה (COLONY) של אדם לבן שגזל את אדמת האדם החום והדרך היחידה להחזיר את הצדק היא להעביר את השלטון לאדם החום, גם במחיר של השמדה עצמית״.
      כמה אופייני למזרחים להמשיך לבכות על אפלייה.

      תזכירו לי, מתי לאחרונה היה בראש הליכוד איש מזרחי, או חלילה, אישה?
      ביבי, מליונר לבן לבן, שגדל בבית סופר עמיד.. אתה פשוט בדיחה עם הגישה הזו.

  5. רוה"מ נתניהו הוא לא הפתרון אלא הבעיה.

    פוליטיקה היא ממלכת האפשרי. חלק מזה אומר לשמור על יחסי עבודה תקינים קודם כל בבית וקודם כל עם ה- base. כמות האנשים שנפרדים מנתניהו ב- 25 השנים האחרונות היא עצומה. אני לא יודע למה זה קורה.

    הגדרת נכון את שורש הבעיה: מדינת ישראל נשלטת ע"י מיעוט של פחות מ- 10% בהצבעה לכנסת (מרץ והעבודה) שמזה 30 שנים – תחילת ההפיכה המשפטית של אהרון ברק – אוליגרכיה קטנה והומוגנית שולטת במינויים לפקידות הבכירה, למערכת המשפט, הפרקליטות – אפשר לומר שהימין מנצח את הבחירות אבל השמאל שולט במדיניות מזה 30 שנים.

    מה נתניהו עשה בכל ה- 25 השנים הללו לטפל בבעיה?

    האם יריב לוין, אמיר אוחנה, שמחה רוטמן או איילת שקד יעשו פחות טוב מנתניהו באם הכח יהיה בידם?

    אם נניח שמחר בבוקר נתניהו שם את המפתחות ומקבל את הדין של להיות מספר 2 ולהמשיך לנהל את מדיניות החוץ של ישראל – מחר בבוקר אם את מקומו יתפוס ניר ברקת או יריב לווין או אפילו יולי אדלשטיין – גם גדעון סער וגם בנט יכולים להצטרף לממשלה מחר בבוקר. עם ישראל דרוש בממשלה יציבה.
    ניתן מראש להגדיר שכל מפלגות הקואליציה יפעלו לשנוי החוק כי רוה"מ לא מחוייב לפטר שר שהוגש כנגדו כתב אישום אלא לאחר פס"ד חלוט של ערכאה אחרונה (5 שנים מהיום) – מה שאומר שנתניהו לא חייב לחשוש. להגדיר בהסכמה שנתניהו ישמש כשר החוץ (תפקיד שהוא ביצע בעבר בהצלחה) – תפקידו כשר יהיה בין היתר לשלוח הביתה הרבה מאנשי משרד החוץ שיוסי ביילין ואלון ליאל הכניסו בזמנם עם קביעות. נתניהו יוכל לרדת מבמת ההסטוריה בראש מורם בעוד קדנציה של 4 שנים ולעשות לביתו.

    על מנת לטפל במערכת המשפט, ישונו החוקים:
    א) כנסת ישראל מבהירה בחוק יסוד השפיטה שאין ולא ניתנה לביהמ"ש כל סמכות לפסול חוק מספר החוקים. אין ולא ניתנה לביהמ"ש סמכות לדון בחוק יסוד – פסל הרכב שופטים חוק בעבר ו \ או דן בחוק יסוד ולא דחה על הסף – חוק יסוד השפיטה מסמיך את ועדת חוקה לדון בהמשך העסקה של שופט\ת שפעל כך. יש לאמר במפורש כי כל בטול או חוק או דיון בחוק יסוד הם פירטיות משפטית.

    ב) ועדת חוקה, תהפוך למן "הבית העליון" של הכנסת – חבריה, יוכלו למנות ולפטר שופטים. מנוי שופט\ת יהיה על בסיס המלצה של שר המשפטים ורב בועדת חוקה, שופטי מחוזי ונשיאי ביהמ"ש גם באישור מליאת הכנסת. שופטי עליון לא ימונו אלא אם 61 ח"כ הצביעו בעבורם.
    מעניין אם נניח את התרחיש הבא: שר המשפטים הוא יריב לוין, סגניתו איילת שקד. ועדת חוקה תנתן לשמחה רוטמן כיו"ר הועדה וסגנות הועדה תנתן לאמיר אוחנה. ועדה זו תפעל למשילות של הכנסת והממשלה על פני גופים לא נבחרים כמו יועצים ממשלתיים ושופטים. אני די מאמין שכיועץ משפטי או שופט\ת יגידו לוועדה כי חוות הדעת שלהם אוסרת משהו על הממשלה הן אמיר אוחנה והן שמחה רוטמן ידעו לשאול על בסיס איזה סעיף בספר החוקים מגיעה הקביעה?

    ג) להגדיר מראש כי מנכ"ל של משרד, היועץ המשפטי של המשרד והדובר הם משרת אמון של השר\ה שלא חייב לנמק החלפתם. יועץ משפטי לממשלה הוא מנוי של הממשלה והחלטת ממשלה ללא נימוק מספיקה על מנת להחליפו לאלתר. יועץ משפטי של הכנסת יוחלף ע"י יו"ר כנסת קבוע על פי בחירתו האישית.

    ד) תחוזק המשמעות של זכות עמידה בחוק יסוד השפיטה, לא תתקבל עתירת אדם לביהמ"ש אלא אם הוא באופן אישי מבקש סעד מביהמ"ש. ביהמ"ש לא יוכל לבקר מדיניות ממשלתית על בסיס "סבירות" או "מידתיות". ביהמ"ש העליון לא יהיה ערכאת ערעור ראשונה על פעילות ממשלתית. כל סכסוך קרקעות ביו"ש, גדרות הפרדה, ינוהלו מביהמ"ש המחוזי בירושלים. כל דין יהיה מלווה בהוכחות על בעלות על הקרקע.

    ה) למליאת הכנסת ברב של 61 תנתן האפשרות להגן על הממשלה מפני כניסה של ביהמ"ש לתחום שהוא לא שפיט. למעשה, יחתום שופט\ת על צו צניעה כנגד הממשלה – תוכל הכנסת להגן על הממשלה ולזמן את אותו שופט\ת לדיו וחשבון בוועדת חוקה של הכנסת – לא תתרשם ועדת חוקה מטיעוני השופט\ת בסמכותה לפטר אותו לאלתר.

    אם תשאלו האם לא מדובר בעריצות הרב? לדעתי, הדבר המסוכן יותר הוא עריצות המיעוט שמושל מזה כ- 35 שנים במדיניות למרות שאיבד את כוחו הפוליטי ולהבנתי העביר את פעילותו לביהמ"ש והפקידות הבכירה הנהנית מקביעות וממנה את מחליפיה העתידיים.

    1. התגובה שלך מאד חד מימדית. העיקר שנתניהו יהיה במשוואה כאשם. הינדוס התודעה עובד והצליח מאד על כתיבתך. במסגרת הינדוס התודעה, החל מהיום הראשון לאחר בחירת נתניהו החל מסע הציד. דליה איציק הציגה אותו בכנסת כסוכן CIA. צחקו עליו כי היה איש מכירות ב"רים". תיק המתנות עם עמדי. הפיכת שרה נתניהו למפלצת. מני נפתלי, עובר את סינון השב"כ והופך לסוס טרויאני במאבק. הוא וחבריו פגעו בנתניהו ובבני ביתו.
      תביעות תקדימיות הפכו להיות תביעה מקובלת. כולל הדלפת הקלטות אינטימיות של יאיר על ידי מאבטח. הרבה מידע של מאבטחים על פרס, רבין, שרון, אולמרט היה חסוי ולא דלף. אצל נתניהו הכל פרוץ הכל מותר. הותר דמו מהרגע שנבחר לראש ממשלה ב 1996. ב"גללו" רבין נרצח. בגללו קרו כל הדברים הנוראיים שיכלו להיות בישראל. האשימו אותו כאחראי על שריפת 44 הסוהרים בשריפת הכרמל למרות שנציב שירות בתי הסוהר שלח אותם למוות בלי שכל. כלא דמון כבר פונה והם כוונו לתוך האש. מי שהשיג את הסופרטנקר היה נתניהו, אבל את מי זה עניין. התשקורת – פימפמה ומפמפמת כל הזמן, "רק לא ביבי" וזה העניין. לגבי שינוי ברשויות ע-קיפת החוק.
      לאור הינדוס התודעה, לא הצליח להתרומם לרוב של 61 תומכים בלי "אבל". "ימין" כמו בנט ואיילת שקד. שניהם שונאים אותו (הסיבה לא מעניינת כשיש צורך בטובת המדינה) איילת שקד מיוזמות – חוק ישראל היום. בנט עם אחיו יאיר לפיד חתרו תחת נתניהו בגלוי ובאופן סמוי. איילת שקד – מינתה את שי ניצן, עזרה מאד במינוי מנדלבליט למרות התיק שלא נסגר במשטרה. וכידוע שני הטיפוסים האלה בנו מלכודת להפלת נתניהו. במקביל, כחלון עם 10 חכ"ים ביניהם פולקמן שהוא איש קרן וכסנר, הגנו על רשות ע-קיפת החוק. הסתבר שלכחלון היו קשרים אינטימיים ואינטרסים אישיים שהיו חשובים לו יותר מטובת המדינה. שופט עליון יוסף אלרון, חבר של כחלון, מונה בלחץ כחלון. תוך הגנה על הגוף העיקרי שהורס את המשילות ואת טובת האזרחים במדינה. לסיכום, נתניהו לא הצליח לבנות קואליציה שתאפשר לו להלחם במהפיכה החוקתית של השופט הפיראט ברק. נגד כל הסיכויים ותןך סיכונים מחושבים הצליח להלחם בגורמים עויינים כמו אובמה. מאחר ולא ניתנה לא האפשרות הלך על הרע במיעוטו. מאחר ומערכת ע-קיפת החוק עושה מהמקפצה בגבוי מסיבי של התשקורת אין סיכוי לשנות את המצב הקיים ללא נתניהו שהוא כבר שרוט פצוע ואין לו מה להפסיד. לכן, צריך לתת רק לו את הכלים. הכלים=61 חכ"ים "רק ביבי"

    2. שלמה,

      השאלה היא לא פרסונלית אלא האם תקום ממשלת ימין או שמאל והאם העומד בראשה יטפלו באתגר הגדול ביותר – הפיכת מדינת ישראל למדינה דמוקרטית או שמדינת ישראל תמשיך לפעול תחת מיעוט של האליטה הישנה. האם נמשיך לראות כי פתיחת שדה תעופה בתקופת מגפה יוחלט בעקבות עתירה לביהמ"ש או האם מסתנן לישראל (נניח מאריתראה) יוכנס או יושם במעצר.

      אנחנו במצב בו יש דמוקרטיה כמו באירן – יש בחירות, יש פרלמנט אבל את ההחלטות החשובות יקבלו האיטולות בגלימות השחורות או שיתנו לילדת הבתמצווש (ממשלה וכנסת) לקבל החלטות חשובות כמו מה צבע הבלונים במסיבה אבל בכל רגע יוכלו לקחת את ההחלטה לידיים.

      אתה אומר שלנתניהו תפרו תיק (או בשפתך, שי ניצן ומנדלבליט) – שכנעת אותי, אם היה מדובר בעמותות של מפלגת העבודה לא היתה נפתחת בסבירות גבוהה חקירה או דוגמא שיצא לי לשמוע: חוקר משטרה בכיר סיפר בשדור רדיו כי מפקדיו בקשו ממנו לסגור חקירה כי אם לא כן הלכוד יעלה בבחירות.

      כעת, מה נתניהו לא ידע שמחפשים אותו? לא זוכר איפה קראתי שאישתו של מייסד מייסד ישראל היום ד"ר מרים אדלסון אומרת שגברת נתניהו ביקשה ממנה תיק בכמה אלפי $ – לדברי המאמר היא ענתה שכמה אלפי $ זה שטויות בשבילה אבל הם מחזיקים בבתי קזינו והיא לעולם לא תעשה זאת כי המשמעות היא להסתבך עם רשויות המס בארה"ב. לא הייתי שם אבל קריאת המאמר נראיית הגיונית – לא אתפלא אם זה בדיוק מה שקרה.

      ולכן, אם את נתניהו בגוש הימין יחליף ברקת או יריב לוין – האם ניתן לתפור להם תיק? האם היו להם מגעים אם מיליארדים? האם היו מתנות יקרות? האם ניתן לפתור להם תיק?

      תאר לך מה יעשה כל אחד מאלו לאחר שראו מה קרה לנתניהו. האם נראה חקיקה שתחזיר את המשילות לממשלה ולכנסת? האם נראה הפרדה של תפקיד היועץ המשפטי לתפקיד תובע ולתפקיד יועץ וחקיקה כי חוות הדעת שלו הם המלצה לא יותר מכך? האם נראה החלפה של צמרת הפרקליטות? האם נראה חקיקה שתאסור על ביהמ"ש לבטל את חקיקת הכנסת קל וחומר חוקי יסוד? האם תשונה הועדה לבחירה והדחה של שופטים כשאת ההחלטה יקבלו חברי הכנסת?

      נחוש סביר הוא החלפה של כל הפקידות הבכירה דבר שרוה"מ בגין לא עשה וזו השגיאה הגדולה ביותר שעשה.

      לא יודע מה יש לגדעון סער או לבנט נגד נתניהו – זה לא רלוונטי. תזוזת נתניהו תאפשר ממשלה של 65 מנדטים – ממשלה יציבה.

      ישראל קודמת לנתניהו.

    3. שלמה. ברבו. ענית לכסיל הבוט הבולשביק כאיוולתו, נא אל תתעייף.

  6. יהודים נמצאים במבוי סתום,
    כי במשך דורות תקעו להם בתודעה את המיתוס,
    כאילו מוטלת עליהם החובה
    לדאוג למיליוני ערבים בארץ ישראל.

    ערבים לעולם לא יעזבו לבד כל עוד –
    היהודים מספקים כל התנאים לריבוי ושיגשוג לעם זר בתוך ארץ ישראל.
    לכן צעד ראשון והכרחי על מנת להשתחרר מן הנטל הערבי הוא –
    לשנות אזרחות אצל 2 מיליון ערבים.

    מה גם כיום ממערב לירדן יש לערבים נשיא, ממשלה, תקציב, תעודות זהות , משטרה,
    בתי משפט, ערים ללא יהודי אחד, נוכחות באו"ם וכו'..
    זאת אומרת יש להם מדינה, מינוס צבא ויהודים.

    דחוף! ליזום משאל עם בנושא:
    הפרדת היהודים מן הערבים על בסיס אזרחות.
    המפלגה אשר רק תרמוז על משאל עם – תכפיל את נוכחותה בכנסת .

    אין שום הבדל בין ערבים ברמאללה, חברון, עזה – לבין ערבים בירושלים, חיפה, יפו .
    לערבים אין זכות לבחור לעצמם את אזרחות הנוחה.
    הגיע הזמן לשחרר את ה"נכבשים" ולהשוות זכויות ערבים בירושלים, חיפה ויפו –
    לזכויות יהודים ברמאללה, שכם ועזה.
    די לכפות אזרחות (או תושבות) ישראלית על לאום עוין !
    אזרחות פלסטינית-ירדנית ☪️, אבו-דיס ושועפאט – לערבים ,
    אזרחות ישראלית ✡️ וירושלים – ליהודים !

  7. אתה מדבר על "מחנה רק לא ביבי" ה"מונע משנאה" כאילו הוא בה משום מקום. ואתה מדלג לגמרי על הסיבה לכך שחלקים בימין מרדו בביבי.
    ההערצה לביבי במפלגה שאתה שייך אליה יותר מציאותית וחזקה (למרות כמה שאתה מתעלם ממנה) יותר מכל סוג של עקרון אידיאולוגי ימני, כמו "ריבונות" או "משילות".
    הבוחר המרוקאי הממוצא המכנה את ביבי "מלך ישראל" לא שם פס על החלת ריבונות, בית המשפט או כל דבר אחר העומד בראש מעייניו של הימין. אותו בוחר יעשה הכל כדי לרצות את השליט בלי התחשבות בתוכן או במהות של מעשיו של ביבי. זו טבעה של סגידה עיוורת.
    ואותה סגידה היא היא זו שנובעת משנאה. הימין של ביביסט ממוצע מסתכם בלשנוא ערבים ושמאלנים. אין לו טיפה או שמץ של מחוייבות לעקרונות האצ"ל (ימין חילוני) או לגוש אמונים (ימין דתי). ההצבעה לביבי היא מגזרית לחלוטין. בלי ביבי לפחות כחצי מהמנדטים שמקבל הליכוד היו עוברים למפלגת הבית המגזרית – ש"ס. כמו שקרה בשנת 2000.
    המגזר הוא זה שיצר את ביבי. ביבי פשוט התאים למידותיו של האווטאר המגזרי. אווטאר במובן של תפקיד ייעודי שאותו המגזר ממלא בעת הצורך. בגין בהתחלה, אחרי זה ביבי. בעתיד יהיה מישהו אחר.

  8. השמאל רוצה שיהודים יעלמו מהעולם. עבור השמאל, יהודי טוב הוא יהודי מת. מאחר שלא נאה לומר כיום "יהודים צריך להרוג" (או אדבח אל יהוד וכד'), עוטף השמאל את הגלולה המרה הזו בג'יבריש של מילים יפות כמו "שלום", "דמוקרטיה", "שלטון החוק" ו"צדק לפלשתינאים". היהודים (הימין) אינם מוכנים מצידם למות ולהעלם. על זה נסב הוויכוח הפוליטי במדינת ישראל. כל השאר, קצף על פני המים.

  9. הכותב טועה בגדול, "השמאל" הוא הרבה יותר מ"רק לא ביבי", סיסמא שביבי דאג לחזור עליה כדי למסס את זה שהוא לא עשה שום דבר ימין. הוא ראש הממשלה בזמן שכל חוסר המשילות ואובדן שטחי C קורה. הבעיה היא ש"הימין" התבלבל ל"רק ביבי" בלי קשר לפעולותיו, בפינוי ישובים, כניעה לחמאס, ביטול הסיפוח…. נכון שמר"צ שינתה את. המצע שלה, אבל העבודה, יש עתיד, כחול לבן, ישראל. ביתנו לא פחות ציוניים מש"ס ויהדות התורה (לשיטתי. גם לה פחות מהליכוד, ימינה והציונות הדתית).
    רוב השמאל לא רוצה מדינת כל אזרחיה ולא מדינה דו לאומית, ולכן בברירות בין מדינת כל אזרחיה לוויתור על שטחי והקמת מדינה פלסטינאית על שטחי A-B מעדיף מדינה פלסטינאית.
    השאר רק רוצים שלטון לא מושחת, ראש ממשלה שמבין שהחוק האוסר לקבל מתנות חל גם עליו, ודברים כאלה

    1. אלון, מסכימה עם דבריך, זה לא תואם להם לדף מסרים.
      הכי קל להאשים את ״השמאל״, במיוחד אחרי שהליכוד וה״ימין״ בשלטון יותר מ-40 שנה.
      אם כבר, מה שימין וליכוד מעולם לא היו מסוגלים לעשות זה להודות בטעויות.

      הרי ביבי יכל אלף פעם לבטל את אוסלו, לעשות סיפוח ומה לא? אבל הכי קל זה להאשים מישהו אחר ופשוט לא לעשות כלום..