דעה: בחירת שירה איסקוב להדלקת משואה ממשיכה את בעיית ההתעלמות מאלימות נגד גברים

נשים לא פחות אלימות בתוך המשפחה והגברים שנרצחו ואף הוצתו בידי בנות זוגם בשנה החולפת יעידו על כך, אך ההתעלמות מכך נמשכת ובחירת שירה איסקוב רק מרחיקה את השינוי הנצרך

ניצלה ממוות כמעט ודאי, אך לא בטוח שהדלקת משואה היא הפיתרון | שירה איסקוב (צילום מסך)

עבורי ועבור רבים, טקס הדלקת המשואות בהר הרצל בערב חג העצמאות הוא קונצנזוס, מדורת השבט שלי שסביבה אנחנו ישובים לבטח וחשים גאווה ובטחון. עד היום, האנשים שנבחרו להשיא את המשואות היו מקובלים על רובנו ככולנו בחברה הישראלית. אולם ההחלטה לתת לשירה איסקוב ועדי גוזי שכנתה את הזכות להדליק משואה הפרה את ההסכמה הכללית הזו והציתה מחלוקת ציבורית.

הוויכוח הוא לא על הפגיעה הקשה והטראומה שחוותה שירה מבעלה אביעד משה. גם לא על אומץ הלב שגילתה עדי גוזי שהצילה את שירה ממוות כמעט ודאי. כאלה היו לנו רבות ורבים ואף אחד מהם לא זכה לכבוד הזה. עד כה, להשאת המשואה נבחרו אנשי עשייה ומופת, דוגמת רות רזניק שהקימה בשנות השבעים את המקלט לנשים מוכות. היא הייתה מפורצות הדרך והתברכה בכבוד הזה אחרי שנים רבות של פעילות בנושא, והיום תופעת האלימות כלפי נשים, בזכותה ובזכות אחרות, היא אחת מהסוגיות החברתיות הבולטות ביותר בשיח הציבורי בישראל. היא בולטת עד כדי כך שהיא שמה את שאר הנפגעים בזוגיות לגמרי בצל ואולי הגיעה העת להפנות גם לכיוונם זרקור, ואני מכוונת לגברים מוכים.

כבר למעלה מ-40 שנים אנחנו יודעים שהאלימות הפיזית בין בני הזוג מתחלקת באופן סימטרי כמעט לחלוטין בין גברים ונשים, ממאות מחקרים שנערכו בעולם המערבי. אני מניחה שעל אלימות מילולית כמו קללות, צעקות לא יהיה ויכוח שנשים עושות זאת לא פחות מגברים. ההתעלמות היא מכך שנשים אלימות בשיעורים דומים לגברים ורובנו לא מודעים לכך. ההתפלגות הסטטיסטית היא שבקרב 50 אחוזים מהזוגות שמתנהגים באלימות, שני בני הזוג אלימים זה כלפי זה ושניהם סובלים מהאלימות של בן הזוג השני. גם בקרב 50 האחוזים האחרים מתקיימת סימטריה, כשבמחצית מהמקרים הגבר הוא האלים ובמחצית השנייה האישה היא האלימה. אבל על כך לא מדברים כמעט בכלל.

כלומר, על 75 אחוזים של הזוגות, בהם האישה יוזמת, שותפה ולעיתים אף המחוללת העיקרית של האלימות, אנחנו כמעט לא שומעים. ישנם מספר כלי תקשורת אמיצים וערכיים שמדווחים על כך או מראיינים מומחים בתחום, אך מרבית העיתונים וערוצי הטלוויזיה והרדיו מתעלמים לחלוטין מהתופעה הזו ובעקבותיהם היא נעלמת ונאלמת גם ברמת המדיניות. אין חברי כנסת שידברו עליה, ובוודאי לא חברות כנסת, ומשום כך המשאבים שמופנים לטיפול בה מכל משרדי הממשלה הרלוונטיים, כמו משרד הרווחה או הבריאות, שואפים לאפס.

בתקופת הקורונה אכן עלה מספר מקרי האלימות במשפחה כנגד נשים וילדים, אבל הוא עלה גם כנגד גברים. מעל ל-11 גברים נדקרו על ידי בנות זוגם בשנת 2020 ושני גברים הוצתו בפרדס חנה ובערד על ידי נשותיהן. במקרה של נורית שמייב שהציתה את בן זוגה יניב אימנילוב, היא הואשמה רק בגרימת חבלה ולא בניסיון רצח, על אף שנפצע אימנילוב באופן קשה מאוד. לצערי, כך נראה הטיפול בתופעת האלימות בין בני זוג, וכמעט אף אחד לא שמע על מקרה זה משום שהאירועים דווחו במקומונים זוטרים או בידיעה חד פעמית באתר חדשותי. בואו נחשוב מה היה קורה אם מספר הנשים שנדקרו ב-2020 היה 11, או אם שתי נשים היו מוצתות על ידי בני זוגן.

גם אחרי עשרות שנים של טיפול באלימות נגד נשים, משאבי עתק גם תקציבית וגם בכוח אדם וקמפיינים אינטנסיביים בנושא, עדיין טוענים בארגוני ושדולת הנשים שהאלימות כנגד נשים לא פוחתת בחברה ואפילו מתעצמת. אף אחד לא עוצר ושואל את עצמו כיצד יתכן שגם לאחר עשרות שנות טיפול אין שינוי ואין פתרון, או לפחות צמצום של התופעה. בעיקר לאור העובדה שתופעות אחרות של אלימות במשפחה אכן מצטמצמות, כמו אלימות כלפי ילדים. כולם יודעים שלפני שלושה או אפילו שני עשורים אחוזי הילדים המוכים במשפחה היו עצומים, וכיום המספרים פחתו מאד. האם לא מדובר באותן משפחות ואותם גברים ונשים?

כאמור, התשובה שלי היא כי האבחנה של אלימות בין בני זוג היא מוטה מלכתחילה בשל ההתעלמות הכמעט מלאה מאלימות המגיעה מצד הנשים כלפי בני זוגן. כל הטיפול בסוגיה הזו לוקה בחסר ושגוי לחלוטין גם ברמה המקצועית וגם ברמה הערכית והמוסרית. התעלמות מהאלימות נגד גברים דינה התעלמות מאלימות נגד נשים. באופן הזה אנחנו מפקירים נשים וגברים לגורלם.

להזמין את שירה איסקוב להשיא משואה ביום העצמאות הוא להמשיך לעשות את אותו הדבר באותה הדרך הקיימת, וכבר נאמר על כך שהמחשבה שאותו מעשה יביא לתוצאה שונה, משולה לאי שפיות.

לשירה איסקוב לחלוטין מגיע לחיות חיים בטוחים ומאושרים ולעדי גוזי אכן מגיע לקבל צל״ש ממשטרת ישראל על הצלת חיי אדם, אבל לא מגיע להן להדליק משואה. ובעיקר, לנו כחברה מגיע טיפול מערכתי נכון יותר בתופעה שמשליכה באופן דרמטי על חיי כולנו.


ד״ר רונית דרור היא חוקרת בתחום אלימות בין בני זוג ופעילה למען שוויון מגדרי.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

44 תגובות למאמר

  1. וואו הנתונים שהבאת מצמררים ממש. לא הכרתי ותודה על הבאת והבהרת הדברים.
    הבעיה הגדולה היא שהשדולות והארגונים למען נשים מעוניינות בתקציבים. ככל שהבעיה גדלה כך גם התקציבים לאותם ארגונים. ומה רע בכסף שזורם….
    בנוסף אותם ארגונים מוטים באופן קשה כלפי הצד הנשי מכיוון שכולם שם נשים והן לא ממש אובייקטיביות בעניין הזה.
    בכל דיון שהיה לי בנושא עם נשים הן מיד תפסו את הצד הנשי. להבא אשתמש בנתונים מהמאמר.

    למען הסר ספק, אני חושב שאשה שקיבלה סטירה מגבר צריכה לתת לו מערוך בראש כתגובה מיידית!!!!

    1. הכותבת היא עקומה שבעקומות. כנראה שפרנסתה מהפוזה של אשה התומכת בגברים. ועוד היתה ברשימה של פייגלין. טוב שנכשל. למה אין בתי מחסה לגברים מוכים? למה? כי אין תופעה כזו. למה יש בתי מחסה לנשים מוכות? כי יש תופעה כזו. נצחון הפמיניזם? לא, נצחון החסד האנושי, נצחון התעשתות התרבות האנושית המתייצבת לימין המין המוחלש נשים. ולימין ילדיהם. כי הנשים הן אלו שמטפלות בילדים. נכון שהדברים הם על דרך ההכללה אבל הם משקפים את רוב המקרים. האתר הזה עושה שגיאה קרדינלית בשמשו במה לדמגוגיה חשוכה נגד הפמיניזם. השלב הבא כנראה יהיה מאמרי תמיכה בזדורוב. או בסגירת תיקים של הטרדה מינית על ידי המשטרה. חסרים נושאים יתומים להאבק עליהם? חרות האדם, חופש כלכלי, קפיטליזם. שמרנות תמיכה בערכים מסורתיים ושמרנים. ארץ ישראל, עם ישראל. מאבק במיסים הכבדים.

    2. למרקוס
      התחלת בקללות, המשכת באד הומינם, עברת לעיוורון מציאות(מה שלא משודר ומפומפם לא קיים)
      וסיימת במתקפה על האכסניה בה אתה מגיב

      כשתתייחס לעובדות ולמחקרים בכתבה ניתן יהיה לקיים דיון.

    3. עקומה שבעקומות אינה קללה. אולי אד הומינום. לא כל אד הומינום הוא פסול. תבדוק את הנושא. לא לכל עובדות חייבים להתייחס כך למשל לא אתייחס לעובדות המבקשות להפריך את האמונה שתורתנו מהשמים או להוכחות המבקשות לשכנע שיש ממש בכוחות על טבעיים או לאבחון על ידי מטוטלת. מכיר את דעותיה של הכותבת מזמן ואם שקלתי בזמנו להצביע עבור פייגלין נוכחותה ברשימה הרתיע אותי. גם התקפות על ארגוני הנשים הם סוג של אד הומינום. מכל מקום כן תתייחס לא תתייחס נוגע לי לקצה הצפורן. גם כתבת שלא ביושר כי התעלמת מעובדה מרכזית בתגובתי. תקפתי את האכסניה כי הוא יקר ללבי. אנחנו מבקרים את מי שקרוב ללבנו עם אחרים אין לנו עסק. ואכן חוששני שכבר לא אוכל לגלוש אליו. פעם היה לנו את ארליך היום יש את דרור , זהו, כשל כח הסבל

  2. כמה נשים נדקרו השנה?
    אפשר להראות נתונים מפורטים יותר על ישראל בהקשק הזה, לדוגמה השנה, כמה דיווחי אלימות נגד בני זוג לעומת בנות זוג השנה.
    וגם נתונים שמפרידים בין מה שקורה באוכלוסיה היהודית לערבית

  3. לא משנה כמה אני שומע על סיבות הענקת הכבוד שנותנים לה להדליק משואה. זה נשמע כל כך לא לעיניין. קורבן? בגלל שהיא קורבן! מה קרה למפעל חיים? מה קרה לתרומה לאחר? נתינה? תרומה?
    קורבנות יש הרבה לצערי ומכל צד שלא תסתכל עליו. בעיקר ובעיקר קשישים. וכן, גם גברים.
    הכבוד שנותנים לה כאילו אומר ששווה להיות קורבן. מטופש. לא?
    ולא נותנים לשמוע את הצד שפגע בה (שצריך לשלם מחיר כבד). הבנתי שהיא איימה בזה שלא יראה את הילדים (ניכור הורי והסטה), שתגיש עליו תלונת עלילה. שקיללה, עירבה משפחה באיומים. לא ידוע מה נכון מזה, אם בכלל. אבל לא נותנים מקום לברר. כי זה שהוא פשע, אין ספק. אבל אדם סביר ונורמיטבי, לא מגיע למקומות מזוויעים שכאלה סתם כך. אז מה קרה? מה גרם לזה? מה הוביל לזה?
    אז מבלי לברר דבר וחצי דבר. מעניקים לה את הכבוד הזה, רק בגלל שהיא אישה קורבן. תוך התעלמות מכל הקורבנות האחרים, קשים לא פחות ותוך התעלמות בחלקה במקרה העגום הזה.
    בעיני זה רק משרת את מלחמת המינים שרק הולכת ומחמירה. חבל מאוד.

  4. חוסר סימטריה בדיווחים הוא מביעות ועושה נזק לשני הצדדים. בעלה של איזקוב יכול להיות אדם לא שפוי וחלש שעבר התעללות נפשית עד שהשתגע שניסו לחטוף לו את הילד.

    1. מי שבאמת תומך במניעת אלימות גם נגד גברים, לא יצא כנגד אלימות כלפי נשים.

  5. מה זאת אומרת האלימות ״סימטרית״? גם אם היא סימטרית מבחינת מספר המקרים אין סימטריות בסדר הגודל. התוצאה של הכאת גבר בידי אישה (ברוב המקרים) לא תביא למותו וכנראה גם לא לפציעה קשה…כמה גברים נרצחו השנה בידי נשותיהם או אפילו אושפזו בגלל מכות שקיבלו מנשותיהם?….

    1. ההתעללות בגבר אמנם לא יוצרת נזקים פיזיים חזקים. אבל היא הרבה יותר מתמשכת.
      ראשית, נשים נוטותיותר להתעללות פסיכולוגית-רגשית כי שם הם יותר חזקות.
      שנית, לגברים קשה יותר להתלונן ולצאת מהמצב כי אז הגבריות שלהם נפגעת.
      שלישית, המערכת הרבהי פחותתומכתבגברים סובלים ולא עוזרת להם. למעשה, גברים רבים ממוצאים את עצמם עוברים התעללות גם לאחר גירושים דרך תשלומי מזונות שלאשה לפעמים קל יותר לעמוד בהם, סחטנות של סרבניות גט(ידעת שיש יותר סרבניות מסרבנים? ושיש הרבה פחות כלים להפעיל נגדן?) וכדומה.

    2. התאבדו עשרות רבות בהליכי גירושין. גם זו אלימות. ואילו המספרים כל שנה. סביב מאה אבות. גם זה צריך להיחשב.

    3. צריך הרבה כוח כדי לדקור? הרבה כוח כדי להצית?

      את מנסה בכוח להוביל את כל הדיון ל"מסקנה", לפיה ידה של אישה ממוצעת חזקה פחות מגבר ולכן (כבר טעות, כאילו אין בנימצא באף בית לא "עצמים כהים" ולא סכינים) ולכן "לפיכך", "התוצאה של הכאת גבר בידי אישה (ברוב המקרים) לא תביא למותו וכנראה גם לא לפציעה קשה" והעולם נפלא.

      את מגיבה לכתבה בה כתוב "מעל ל-11 גברים נדקרו על ידי בנות זוגם בשנת 2020 ושני גברים הוצתו בפרדס חנה ובערד על ידי נשותיהן" – במקום להתייחס לכל הפחות לכתוב, את ממציאה לך עולם משלך, עם טענות שלא כתובות בשום צורה בכתבה לה את "מגיבה".

      11 גברים שנדקרו ושניים שהוצתו (" …על אף שנפצע אימנילוב באופן קשה מאוד") אך לא נרצחו – זהו? זה בסדר בעולמך? תגובתך מחליאה לא כיוון שאת מחפשת כל שביב אפשרות להתקרבן, אלא כיוון שהדברים כתובים, שחור על גבי לבן – זאת ההתעלמות שלך שמחליאה. ככל הנראה, כיוון שאת זקוקה לדעת האיבר שיש בין רגליו של אדם אשר נדקר או הוצת בעודו בחיים, ע"מ שתחליטי האם זהו סבל ואלימות להלחם כנגדם או שאלה חיים לא חשובים של גבר.

    4. אחמד תגובתך מחליאה , בלתי אנושית ובלי שכל. והנפנוף המטופש במספר המתאבדים. בדקתם מדעית את סיבות ההתאבדות? כמעט ואין התאבדות ללא דכאון. לעיתים קרובות הדכאון עמד בבסיס הגירושין. לקשור את זה דווקא בהליך הגירושין, זה לא רציני. הדכאון אולי הוחמר בעקבות הגירושין. אבל הוא בדרך כלל הוא קדם לו.

    5. כתוב בתגובתי:

      “מעל ל-11 גברים נדקרו על ידי בנות זוגם בשנת 2020 ושני גברים הוצתו בפרדס חנה ובערד על ידי נשותיהן”

      איפה ה"שכל" שלך מצא כאן את "מספר המתאבדים", מר מרקוס?

    1. לא, לא "במקרה אישה".

      לאלימות כנגד נשים, יש כבר מודעות מושלמת. מי שארע מזלה לפגוש בבן זוג אלים (וגם זה לא מושלם, וודאי טרם הכרעה משפטית – פגשתי כבר מקרים שבת הזוג היית, איך נאמר זאת בעדינות – לא הקורבן) לאדם האלים – ללא קשר למינו – שום מודעות לא תשנה, כמובן.

      אם זו "אלימות זוגית", כפי שהטבת להגדיר וכולנו מסכימים שהזכות להדליק משואה ביום האמצעות, נתונה גם לקרובנות מכל סוג ולא רק להכרת תודה לאנשים שהקדישו שנים ארוכות לפעילות לטובת כלל החברה בישראל – ראוי היה הרבה יותר, להשתמש בבמה זו לטובת העלאת מודעות היכן שהיא נמוכה. לקורבנות, שממעיטים לדבר עליהם – הגברים. אם אין כל בעיה לבחור "במקרה" קורבן אחר של "אלימות זוגית" – יש יותר סיבות ראויות, לבחור קורבן שמינו גבר.

  6. אני הפסקתי לצפות בהדלקת המשואות לפני כמה שנים.
    אחרי כמה טקסים רואים שגיוון המדליקים חשוב יותר מהיותם בעלי הישגים. ולא פעם מכניסים בכח מישהוא שבקושי עשה משהו רק כדי לגוון שכבות גיל או לדחוף קבוצות מיעוט(אגב, מישהוא זוכר חרדי שההדליק? מה עם מתנחל סטריאוטיפי?).
    אם אתם רוצים טקס לכבוד אנשים ראויים לצפייה והערכה-צפו בפרס ישראל.

  7. אני מאמין בחינוך.גבר אלים כנראה אבא שלו
    היה אלים.צועק.מקלל.ומרביץ.או שחי בבית אלים.
    אין לי מושג איך אפשר ךחנך את האנשים
    אבל אני מאמין שחינוך ותרבות וסביבה
    רק זה יעזור.ואם אי אפשר לייצר אוירה של רוגע
    אז ממילא טין איך להתמודד.ענישה ושינאה
    ודיכוי הגברים לא יצליח.כי כשיהיה שינאה
    וחומה בין גבר לאישה אז גבר לא ירצה אישה
    ואישה לא תרצה גבר בסופו של דבר הנשים
    בעצמם יצטרכו להגן על הגברים.אני מאמין שבשיוויון
    ולא בדיכוי ושינאה.מה גם שזה לא יועיל לטווח ארוך.
    מה שלפחות מנחם שהפימיניזם המטורף מצליח רק
    במיגזר חילוני אשכנזי אליטיסטי.בשאר המיגזרים
    זה לא יועיל ולא יצליח כמותית.

  8. כל הכבוד לד״ר רונית דרור שהינה מקצועית, שקולה, אובייקטיבית ומעשית, ולא נסחפת בהיסטריה התקשורתית.

  9. דעה אמיצה, לא מיין סטרים, לדעתי ליצור חברה בריאה נורמטיבית צריך אנשים כאילו. אהיה הוגן אומר שהיא מהווה מיעוט למרות שהיא צודקת, לכן אולי השינוי לא יגיע בתקופתה ויתכן גם שלא יגיע וחבל. אני בכל אופן מאחל לה הרבה הצלחה בדרכה, ישר כח.

  10. כל כך נכון. לצערי מניסיון אישי.
    בנוסף כל שנה מתאבדים באזור 300 גברים גרושים מההתעללות של הנשים.
    חייבים לעשות שינוי.

  11. אולי די עם הצביעות !
    היו במהלך כמה שנים אנשים בטקס שלא תרמו ועדין השתתפו בטקס בשם משפחתם או שהם היו מעורבים באירועים אחרים , ועליהם אף אחד לא פתח דיון .
    ואם כן מגיע לה זה לא כי היא קורבן , כי היא לביאה היא שרדה מצב מזעזע החלמה לא פשוטה בכלל ועדין נעמדה לפתוח את החים שלה מול כל המדינה.

    1. כל אדם השתתף בטקס מסיבה אחרת.

      גם אם המשותף ביניהם זה "לא תרמו", אין זה מאחד את כל הסיבות בגללן השתתפו – לאחת. מכאן, שיש מקום לנהל דיון על הסיבה הנוכחית. במיוחד לאור העובדה הפשוטה, שככל שמדובר בקורבנות אלימות במשפחה – יש מודעות מושלמת לאלימות שנשים מסויימות חוות מבן זוגן, בעוד שציבור אחד הסובל בדיוק מאותה בעיה – סובל גם ממודעות נמוכה.

      לפיכך, זו לא צביעות לקיים דיון על הסיבה הנוכחית. במיוחד כאשר מדובר בדיון שחשוב לכלל הציבור בישראל (במיוחד כאשר זו אחת הסיבות החשובות לבחירת המדליקים/ות).

  12. יש את עניין אלימות במשפחה כמו שעברה איסקוב, מאחל רפואה שלמה ובריאות.

    לא נכון לתת הערכה והדלקת משואה ביום העצמאות לסיפורים של התקרבנות.

    מדיניות המערכת והחברה מדרדרים מוסרית. במקום לטפח ולתת במה למצוינות וניתנה לדוגמא אישית, אנחנו מטפחים חולשה ורדידות בפרונט, כל הטאנלנים, התקשורת ויחס החברה מופנה להשקעה והפניית משאבים לכיוון לא הנכון!!

    1. לכל המגיבים שנגד בחירתה של שירה ועושים תחרות על חשבונה מי מסכן יותר…..
      תעשו טובה, סגרו את עצמכם בבית חולים פסיכיאטרי או במערה חשוכה.. מאחלת לכם לעבור את מה שהיא עברה ואולי יכנס אליכם קצת שכל!!!

  13. סיפורי קורבן שמגיעים לקדמת הבמה שלא צריך להפוך אותם לערך עליון על מסך הטלוויזיה. אין מקום לצפייה בעת הדלקת המשואות!!!

  14. הכתבה הזאת היא קשקוש מסוכן. תתביישו. אין סימטריה לאלימות כלפי נשים. המשואה של שירה ועדי מכוונת לעורר מודעות לאלימות הנוראה כנגד נשים בחברה ולהביע עמדה שמגנה אותה, לומר כי החברה הישראלית נלחמת באלימות. לא מריעים להן על פועלן, למרות שהן הרוויחו ביושר את החיבוק החם מהחברה בישראל. מעבר לכך, משואה כזו היא גינוי לכל אלימות שהיא ובטח שלא מעודדת אלימות נגד גברים.

    1. אם משואה כזו היא גינוי לכל אלימות שהיא, אז למה את מגדפת את ההצעה שנציג של קבוצה אחרת הסובלת מאלימות ולפיכך המסר זהה – ידליק את המשואה?

      או שלמרות מה שכתבת, כן אכפת לך אך ורק מה יש בין הרגליים של מדליק המשואה ולא המסר שמעבירים?

  15. כמה גברים נרצחו על ידי בנות זוגן משנת 1950 ועד היום? כמה נשים נרצחו על ידי בנות זוגן משנת 1950 ועד היום?
    אכן יש אלימות מילולית שפוגעת בשני הצדדים, אך אלימות פיזית היא כמעט תמיד נחלתן של גברים בלבד.

    1. תשובה:

      מעל ל-11 גברים נדקרו על ידי בנות זוגם בשנת 2020 ושני גברים הוצתו בפרדס חנה ובערד על ידי נשותיהן.

      כתובה אגב, במאמר – אם בחרת להתכחש ולשקר כי "אלימות פיזית היא כמעט תמיד נחלתן של גברים בלבד" או שלדעתך לדקור אנשים ולהציתם בעודם בחיים, זו לא אלימות פיזית?

      אמנם הדוקרות והמציתות הן מלאכיות, רק הודות לעובדה שלהן איברי מין נשיים (כיוון ש"אלימות פיזית היא כמעט תמיד נחלתן של גברים בלבד") אבל זו ועוד איך אלימות, גרועה שבגרועות.

    2. נכון.
      אך האלימות הפיזית החזקה מהווה אחוז כה קטן מהאלימות, וחלק עןד יותר קטן בהשפעה שלה על הזוגיות ועל רוחחת בני הזוג, שאין סיבה לתת דווקא לה את תשומת הלב.

  16. ד"ר דרור, מאמר אמיץ אבל מפספס את העיקר-
    האם המסקנה היא שצריך לטפל גם בגברים שהם קורבנות אלימות?
    זה כמו לבנות בית חולים מתחת לגשר.
    צריך לטפל באלימות עצמה, בתופעה שבה בני אדם מגיעים למצבי קיצון ולהתנהגות אלימה מכיוון שאינם מסוגלים לשלוט ברגשותיהם. (ואגב זה לא רק בזוגיות אלא גם בעבודה ובחיי היום יום)
    וזה נעשה ע"י השקעה בחינוך ובחיזוק התא המשפחתי.

  17. לא יותר מאשר סיפור על אלימות קשה במשפחה ככל שיהיה לא מצדיק הענקת פרס בשום מצב ובשום מקרה.

    מטרת הפוסטים היא לא לקחת משירה איסקוב את הבחירה להדלקת המשואה, אלא בעתיד לא לתת העדפה לסיפורי קורבן על פני מצוינות ודוגמא אישית!!!

  18. בישראל, כל מורה ממין זכר נדרש להביא פעם בשנה אישור מעודכן מהמשטרה שאינו עבריין מין.

    זו הסתה נגד גברים בשם הדאגה לקטינים בבית הספר.

    ראוי לדרוש שוויון בין גברים לנשים והגנת הקטינים גם ממורות נשים. יש לו מעט מקרי אונס של תלמידים ע"י מורות. וזה למרות שחלק מהבנים אינם מודעים לנזק כלפיהם או שאינם מתלוננים

  19. איזו חוצפה וניבזות מגלים האנשים שמתנגדים ששירה תדליק משואה.
    כמה רוע אפשר לגלות? שירה עמדה בגבורה עילאית בניסיון בעלה לרצוח ולשחוט אותה, וגילתה אומץ שלא מן העולם הזה, כשהיא מתייצבת בגאון, עם גוף שחוט, חבול, שבור, ומספרת מה קרה לה, בכדי לעזור לנשים אחרות.
    ועדי גוזי, הצילה את שירה ממוות.
    מה כואב לאנשים, שהם כותבים נגד המחווה הזאת לשתי נשים גיבורות ?

    1. בבית הפמניסטית או בכל ארגון אחר שמטרתו ותקציבו הם פמיניזם או התבכיינות נשית, אפשר לתת להם את כל הכבוד שבעולם. לא מזיז. מדינת ישראל נוצרה עם מטרה אחרת (ישתבח שמו) ומסיבות אחרות (גם כן ישתבח שמו). מה שקרה לשירה איסקוב הוא אירוע מצמרר אבל פרטי לחלוטין. היו לה בעיות בזוגיות וזה נגמר לא-כיף. באסה, אנחנו עצובים בשבילה כמו אחים יהודים, אבל זה בשום צורה לא אירוע לאומי. פיגוע טרור, חבלה לאומנית זה אירועים של כולם. אבל אלימות במשפחה?! רק בגלל שלכמה פמיניסטיות נגמר מה לעשות (כי הרי שוויון לנשים הושג כבר לפני שמונים שנה). למה לגזול משואה ממישהו שבאמת מגיע לו? למה לטרחן לנו את המוח במוסר פמיניסטי כועס? עשינו למישהו משהו? מגיע לנו עונש? אנחנו סתם אנשים רגילים וחסרי סבלנות… זה למה!

  20. בחיאת, בחיאת, גם החברה ובטח המדינה צריכות לצאת לאנשים מהחיים הזוגיים פרטיים שלהם. אי אפשר לפתור את כל הבעיות של כל האנשים כל הזמן וגם אין שום עניין לעשות את זה… מישהו הרג נטפל בו בבית משפט.. עד אז שקט!

  21. אני חושב שמן הראוי שהד"ר האמיצה תלך קדימה עם התובנה המדהימה הזאתי. לתועלת "הנשים המוכות" במדינה שלנו. אין מצב ללכלך על הגברים ולדרוש מהם לשנות את עצמם ואפילו לנקוט תהליכי סנקציות כשהמציאות הוא שכשהם נקלעים לאותו סיטאוציה אין להם עם מי לדבר. ואני כבר לא מדבר על "תעשיית השקרים והניצול" שלצערינו נשים מצטרפות לחגיגות שתיית הדם שם הבעל בייעוץ 'אירגוני נשים' שמשופעות בכסף ורייטינג.
    ובתכלע'ס זה חוזר איליהן כבומרנג – כי חוץ מלאבד את אימון הגברים באירגונים האלה ולהעצים את התסכול שלהם וכו' וכו' זה לא מקדם את אף אחד בחיים. וחבל ממש!!!

  22. חבל שלא המשכת בכנסת, אני מוכן להצביע אפילו ללפיד אם הוא מכניס אותך לכנסת

  23. הצורך להעלות מודעות לאלימות נגד גברים בזוגיות הטרוסקסואלית והומוסקסואלית חשובה מאין כמותה ולא צריכה לבוא על חשבון החשיבות בהעלאת המודעות לגבי אלימות נגד נשים, שגם מוביל לרצח, לא רק נסיון. אז החשיבות של מה ששירה עשתה כשדיברה ממיטת פציעתה, בלי בושה או פחד למרות שאביעד עוד ישוחרר וינסה לנקום, בהחלט ראוי להדלקת משואה כמו גם עדי האמיצה באופן יוצא דופן במיוחד במקרים של אלימות בין בני זוג שאנשים בדרך כלל לא מעיזים להתערב. רוצים לעשות שינוי? לא שוב על חשבון נשים ומתוך שנאת נשים. תעשו כל מה שאפשר, כמו שנשים עושות, למען נפגעים. והעיקר תמצאו מישהו אמיץ כמו שירה, שידבר. כי משם אולי משהו ישתנה. בינתיים נשים ממשיכות לסבול מאלימות בלי טיפול וכך גם גברים. הדיעה הזו פולמוסית בלי סיבה ודמגוגית באופן מצער. צאו לדרך המאבק, אבל לא על חשבון אחרים. השנה זו שירה, אולי שנה הבאה זה יהיה גבר אמיץ שיצליח להביא את בשורת ההכרה.

  24. אני בטוחה שהרבה מהטוקבקיסטים שרושמים פה הם עדי גוזי עצמה או מכרים אשר פועלים עבורה…חשוב שתדעו שיש פה עיוות נורא של המציאות, עדי גוזי- הדבר האחרון שהיא מייצגת זה מאבק לאלימות ו"אהבת חינם" כמו שהיא אוהבת לומר. לפני יותר משנה היא תקפה באלימות קשה מורה מהיישוב מצפה רמון, ופצעה אותה עד כדי כך שהמורה אושפזה לשלושה ימים, מתנהגת בצורה ברברית ואלימה לסביבה שלה, חסרת בושה והערכה לבני אדם ובכלל. בושה לשרים שבחרו בה להדליק משואה ותעודת עניות לנשיא שהעניק לה את אות הנשיא ולממשלה אשר לא בדקו את עברה הפלילי, ויש!!!
    שלא נדבר על הניצול הציני שלא נאמר האכזרי באירוע הטרגי הזה. בושה!!!!

    1. אני שמח שהזדמן לי לקרוא את התגובה הזו.
      לא בדקתי אבל אם היא (תגובתך) מכילה עובדות אני מודה לך, היא עזרה לי לעצב דיעה.

  25. האמר החכם באדם מה שהיה הוא שיהיה והארץ לעולם עומדת.

    מצאו נחמה בטבע ולא בבן אנוש

  26. אלוהים ישמור. ימנים (ומסתבר שגם ימניות...) זה באמת העם הכי פחות מוסרי והכי מטומטם שיש הגיב:

    זה מאמר אמיתי?