ציר הזמן חושף את השקר הערבי-פלסטיני

רצף האירועים שהובילו להתדרדרות הנוכחית מעיד כי הנרטיב אותו משווקים היטב בערוצי התקשורת ובמנגנוני התעמולה הערבים-פלסטינים משולל כל יסוד.

הפגנות תמיכה בשיח' ג'ראח (צילום: Raya Sharbain)

התמונות שמגיעות, בימים האחרונים, מהערים המעורבות בישראל מזכירות יותר ויותר מראות שלא נחזו על אדמת ארץ הקודש מזה כמאה שנים. בעוד מדינת ישראל מותקפת מבית ומחוץ וכמחצית מתושבי המדינה ספונים במקלטים, חלקי אמיתות או שקרים מוחלטים עושים את דרכם לרשתות החברתיות ומעוררים מחדש את השיח האנטי ישראלי – בואכה אנטישמי, בחסות ידוענים ומשפיענים שכף רגלם מעולם לא דרכה באזורינו. אם מאורעות תשפ"א יחקקו בספרי ההיסטוריה כנקודת מפנה גורלית בסכסוך הישראלי-ערבי חשוב גם שיחקקו הסיבות האמתיות שהובילו לפרוץ המהומות.

ב 1 למאי 1921 נפוצו שמועות בקרב ערביי יפו, שבמהלך התגוששות בין פועלים מטעם 'אחדות העבודה' וחברי המפלגה הקומוניסטית הותקפו תושבים ערבים. השמועות הללו היו כמובן עלילת דם שקרית אבל הן היו בדיוק אותו ניצוץ שהיה נחוץ על מנת להבעיר את הארץ, ולתת לגיטימציה להמון משולהב לפגוע ולפגע ביהודים – הן ברכוש והן בנפש. מאורעות תרפ"א לא התרחשו בחלל ריק. ישנן לא מעט סיבות שהובילו המון ערבי זועם לצאת לרחובות ולשחוט את שכניהם. היהודים, אגב, הם לא אחת מאותן סיבות, או לכל הפחות לא משהו שהיה תלוי בהם.

מסורת של אלימות ושקרים (צילום: הרניק נתי, לע"מ)

מאה שנה בדיוק חלפו מאז 47 יהודים קיפחו את חייהם רק בשל היותם יהודים ואם אומרים שההיסטוריה חוזרת על עצמה אז הפעם אפילו התאריך עצמו כמעט זהה, אבל כדי שלא נלקה את עצמנו ושלא נולקה על ידי אחרים בגין הסלמה אליה נגררנו בעל כורחנו, ועל מנת שגם במאורעות תתפ"א, בעוד מאה שנה מהיום, נדע ונכיר את תולדות הסכסוך, שורשיו וחלקנו האמיתי בו, עלינו לעשות סדר בהסלמה הנוכחית ולהבין כיצד ומדוע עלינו על מדרון חלקלק כל כך, שמוביל אותנו, נכון לכתיבת שורות אלה, לאחת המערכות הקשות שידענו מול ארגוני הטרור בעזה ותומכיהם מבית.

ההסלמה הנוכחית היא, למעשה, שילוב של מספר אלמנטים, שבניגוד להנחה הרווחת לישראל אין דבר וחצי דבר בהם זולת עצם קיומה, אשר קיומם יחד היווה את שלושת המרכיבים הנחוצים למטען נפץ: חומר נפץ, יזם ומערכת הפעלה.

הבחירות לרשות הפלסטינית

ב 15 לינואר אבו מאזן הצהיר על בחירות לפרלמנט ב 22 למאי ולנשיאות ב 31 ליולי. הבחירות האחרונות לנשיאות התקיימו בשנת 2005 ואילו הבחירות האחרונות לפרלמנט ב 2006, שם, כזכור, נחלו אבו מאזן ופת"ח תבוסה צורמת לחמאס, שהסתיימה בהשלכת אנשי פת"ח מהגגות והשתלטות מוחלטת של חמאס על רצועת עזה. כשהבין אבו מאזן שחמאס צפויים לנצח ניצחון מוחץ גם הפעם, לרבות בגדה המערבית, הוא החליט בסוף אפריל לבטל את הבחירות – או כמו שהפלסטינים אוהבים לכנות זאת – "לדחות למועד לא ידוע".

ביטול הבחירות ברשות הפלסטינית היווה עבור חמאס את הטריגר המרכזי להבעיר את השטח. הסלמה מול ישראל ומיצוב הארגון בחוד החנית במאבק מול ישראל זו תגובת הנגד של חמאס לביטול הבחירות ולביסוס מעמדו ברחוב הערבי כהנהגה אלטרנטיבית שנלחמת ונאבקת עבור האינטרס הפלסטיני ועל כן שורשי ההסלמה הנוכחית טמונים בכלל במאבקי כוחות פוליטיים פנים-פלסטינים, כאשר חמאס על תקן "מערכת ההפעלה" שבוחר את תזמון הפיצוץ מול ישראל.

שיח' ג'ראח

כחלק מתהליך היציאה מהחומות, במחצית השניה של המאה ה 19, רכשו יהודים אדמות באזור קבר שמעון הצדיק ומערת סנהדרין הקטנה, ובשנת 1890 ייסדו על אותה אדמה שכונה יהודית בשם "שמעון הצדיק". במרד הערבי הגדול של שנות ה 30 (שם מכובס לפוגרומים של ערבים ביהודים) תושבי השכונה נאלצו להימלט. לאחר מכן חלקם חזרו לבתיהם אולם מ 1949 וסיום מלחמת העצמאות האזור היה בשליטה ירדנית, תושבי השכונה היהודים סולקו משם ובתיהם שוכנו במשפחות ערביות.

עם שחרור העיר והחלת החוק הישראלי על מזרח ירושלים החל מאבק משפטי, אותו הובילו "ועד העדה הספרדית בירושלים" ו"כנסת ישראל" למימוש הבעלות על האדמות שנגזלו ב 1949. ב 1982 הגיעו הצדדים להסכמה כי המשפחות הפלסטיניות יורשו להישאר בבתים בתמורה להכרה שלהם בבעלות היהודית בבתים ותשלום שכירות חודשית.

על אף שההסכמה קיבלה תוקף משפטי, לא זמן רב לאחר מכן המשפחות הפלסטיניות חזרו בהן מההסכמה וסירבו להכיר בבעלות היהודית, בטענה כי ההסכם נחתם "מאחורי גבם". שכירות, אגב, מעולם לא שולמה.

משנות ה 90 החל הליך משפטי ארוך ומייגע שבו הוועדים היהודים דורשים לקבל את רכושם בחזרה ולפנות את הפולשים הפלסטינים בטענה שהם איבדו את מעמדם כ"דייר מוגן" מאחר ולא שילמו את דמי השכירות, בית המשפט פוסק לטובתם, המשפחות הפלסטינאיות מערערות לבגצ והאחרון זורק אותם מכל המדרגות ומורה למשטרה לפנות את הפולשים הפלסטינים. הריטואל הזה נמשך כבר כמעט שלושים שנה כשבין לבין מתקיימות במקום הפגנות שבועיות אלימות של פלסטינים וארגוני שמאל, שבמניפולציה ושקרים הופכים את העבריין לקרבן ואת הקרבן לפושע מלחמה.

אפיזודה נוספת של הסיפור הארוך והמייגע הזה התרחשה בשבועות האחרונים, כאשר פעם נוספת בית המשפט פסק לטובת הוועדים ונגד משפחות הפולשים הפלסטינים, מה שעורר גל מחאות נוסף סביב שיח' ג'ראח.

המהומות שהתפתחו בעקבות כך היו בדיוק הניצוץ שחמאס היה צריך כדי להצית את הלהבות בירושלים ומי שמנסה לתת את ה"קרדיט" לימין הקיצוני הישראלי כדאי שיקשיב לאיומיו של רמטכ"ל חמאס, מוחמד דף, מתאריך 5.5.2021 – כמה ימים לפני שח"כ איתמר בן גביר הודיע שיפתח לשכה במקום.

רמדאן ויום ירושלים

תקופת הרמדאן היא תקופה מתוחה בלאו הכי, שבכל שנה מלווה בהערכות מיוחדת של המשטרה מחשש להפרות סדר של המתפללים. ההערכות הזו היא לא תוצאה של קבעון ודעות קדומות במשטרה אלה תוצאה של הערכות מצב והערכות מודיעין אותנטיים ונקודתיים.

לא צריך להיות זבוב על הקיר בחטיבת המחקר של אמ"ן או השב"כ או המשטרה כדי להבין מה עומד מאחורי ההערכות המשטרתית המוגברת. אם הגעתם לשורות אלה כבר יש לכם ולו טיפת מושג מהיכן ומדוע הגיעו אותן הערכות מודיעין.

השילוב של יום ירושלים במקביל ופוטנציאל החיכוך בין החוגגים היהודים למתפללים המוסלמים היווה את הגורם השלישי במטען הנפץ – חומר הנפץ, כי עבור ארגוני הטרור הפלסטינים האלמנט הדתי הוא חומר הבערה הנפיץ והמסוכן ביותר, בעל פוטנציאל ההתלקחות הגדול ביותר.

לאנשים בוגרים יש שיקול דעת והם יכולים לבחור איך להגיב. אם השכן מפריע לישון כי הוא משמיע מוסיקה רועשת הבחירה אם לדקור אותו, להשליך עליו סלעים, להכות אותו באמוק, לדבר עמו בנימוס או פשוט להבליג. בחירה זו נובעת בעיקר מסולם ערכים ותפישת עולם. האחריות למעשים היא של הגורם המגיב.

מרבית האוכלוסיה היהודית לא תבחר באלימות כי הערכים עליהם החברה היהודית מושתת מגדירים אלימות כקו אדום וזו לעולם לא תהיה פתרון לגיטימי להשגת מטרות.

מי שבוחר באלימות כפתרון הוא ורק הוא אחראי להסלמה.

ומי שתומך ומצדיק את אלו שבחרו באלימות הם אנשים גזענים פעמיים: פעם אחת כלפי הקורבן, שהם מצדיקים אלימות כלפיו, ופעם שניה כלפי התוקף, שהם לא רואים בו אדם בוגר בעל שיקול דעת שיכול לקחת אחריות על מעשיו.

 

תמיר ורצברגר הוא מנהל יחסי החוץ של הליגה לפעולה והגנה באירופה.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

  

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

11 תגובות למאמר

  1. דיקטטורה בולשביקית שיפוטית קומוניסטית אנטישמית לא מחליפים בקלפי…
    רק בהתקוממות עממית ומהפכה אזרחית!

    הגיע הזמן שמיליוני יהודים יעלו על בית המשפט וכל אולפני התקשורת שתומכים באויב הערבנאצי בזמן מלחמה!
    הגיע הזמן לנכבה 2.0 לערבנאצים ושמאלנאצים הבוגדים!

  2. ישנם שלושה יועצים משפטיים מהפרקליטות הצבאית שעובדים מסביב לשעון כדי לבחון ואז לאשר או לפסול כל מטרה ומטרה שצה״ל מבקש לפגוע.
    למרות שצה"ל עובד לפי הקווים המנחים שקבעו היועצים המשפטיים, הם פסלו קרוב לרבע מהמטרות שצה"ל ביקש להשמיד.

    בוגדים שמאלנים!
    תנו לצה״ל לנצח לפני שנתקומם עליכם!

  3. נשיא אוני' תל אביב האנטישמי השמאלנאצי הבוגד בהשוואה מקוממת – הפגיעה באזרחים ערבים חמורה שבעתיים

    חברותי וחברי, כמו רבים מכם צפיתי גם אני ביומיים האחרונים במהדורות החדשות והתמונות הן קשות מנשוא: מצד אחד אזרחים ערבים פוגעים ביהודים ואף מבצעים פוגרום בבית כנסת, ומצד שני יהודים מבצעים לינץ' באזרח ערבי רק בשל היותו ערבי.
    כל פגיעה באזרח היא מזעזעת ולצערי היו רבות כאלו בימים האחרונים. הדעת אינה סובלת מצב שבמדינת ישראל יהודים מפחדים לצאת מבתיהם לטבורה של עיר מחשש לשלומם ורכושם. אך הפגיעה באזרחים ערבים היא פגיעה במי שהוא מיעוט בקרבנו, ועל כן היא חמורה שבעתיים. אנחנו, היהודים, יותר מכל עם אחר, צריכים להבין את המשמעות של פגיעה באדם רק בשל מוצאו או הלאום שלו.
    חייבים להפסיק מיידית את מה שקורה כאן בתוכנו. ישראל חזקה דיה להתמודד עם איום הטילים החיצוני. איני מזלזל בו חס וחלילה. אך איום זה אינו מתקרב לאיום הפנימי, שאין לנו "כיפת ברזל" להתמודד איתו. יש למגר בנחישות את האלימות והגזענות שפושות בקרבנו לפני שיהיה מאוחר מידי.

    1. אתה יוצר סימטריה כוזבת בין הפורעים הערבים לבין מי שמגן על עצמו מהצד היהודי. בושה. הגיב:

      תושבי בת ים ראו נהג בעל חזות ערבית נוהג בפראות ברחובה של עיר והסיקו שמדובר במפגע. די להתבונן בווידאו בנהיגתו כדי להגיע למסקנה המבוססת על הניסיון המר מן העבר שמדובר בנהג ערבי מפגע. לכן התושבים הגיבו כפי שהגיבו ברגע שהתברר שטעו במסקנתם הם הפסיקו והניחו לאיש הזה. וזאת ללא כול התערבות חיצונית של משטרה. לא הייתה להם כול כוונה לרצוח אותו רק בגלל היותו ערבי.
      מנגד, הערבים בלוד פעלו כפי שפעלו כדי להרוג ולרצוח יהודים רק בגלל היותם יהודים. מדובר בהתנהלות גזענית אנטישמית ורצחנית. השכנים הערבים הנחו את הפורעים והצביעו על דירות היהודים ועל המכוניות השייכות ליהודים כדי לכוון את האלימות נגדם בגלל היותם יהודים… כמו שפעלו שכנים של היהודים באוקראינה ובפולין בשנות ה-30 וה-40 תחת הכיבוש הגרמני.
      המיעוט הערבי בישראל הוא אירידנטי, כזה היודע שהיהודים בישראל הם מיעוט מבוטל בים הערבי המקיף אותם מכול עבר. אילו הערבים בישראל היו סובלים מדיכוי ונרדפים ע"י המדינה היהודית ואזרחיה היהודים הם היו נסים על נפשם (כמו שהם נסו מלבנון, מסוריה, מעיראק) אבל המציאות הפוכה הם נהנים כאן מאוטונומיה תרבותית/לשונית מלאה וזכויות אזרחיות שוות לאלה של כל האזרחים האחרים ורווחה כלכלית.
      אתה נוקט בדאבל סטנדרט ובגזענות גם כלפי היהודים שמהם אתה דורש לעמוד בסטנדרטים שאף אומה ולאום לא נדרשים לעמוד בהם וגם כלפי הערבים משום שאתה נוהג בהם בהתנשאות תרבותית שלא ניתן לצפות מהם לעמוד בסטנדרטים מערביים של התנהגות כאילו היו ילדים מפגרים. היהודים היו מיעוט בכל הגלויות ומעולם לא פרעו בשכניהם. כך גם שורה ארוכה של מיעוטים בשלל מדינות בהם ישנם מיעוטים. רק ערבים מוסלמים בכל מקום מחוץ לארצות האסלאם עם הגיעם למסה קריטית נוהגים לערוך פוגרומים בבני האוכלוסייה המארחת וברכושה. ראה את שבדיה, צרפת, דנמרק, הולנד וכו'
      אתה ממשיך בנרטיב שכולו מרמה הונאה ונוכלות

  4. הבעיה היא לא מי אלים או צודק יותר. אם מסתכלים על אלימות כבעיה, מגיעים למצב האבסורדי שבו אדם שמנסה להתגונן מפני המון מתפרעים הופך לפושע בעצמו אם אין לו צילומים שיוכיחו את חפותו, והסרט לא יערך על ידי תובעים ועיתונאים שאפתנים מדי.
    כל אומה נורמלית(!) צריכה ויכולה להלחם באויב שלה, תהיה הסיבה לסכסוך שתהיה, ובאמת אין שום צורך בהצטדקויות כגון הם אלימים ואנחנו לא. גישה כזאת, מובילה לכך שכל אלימות של יחידים מצידנו יוצרת מיד מצב שמצדיק את פעולת התגובה של האויב. לזה נוסף האלמנט העתיק של האנטישמיות, והעובדה המצערת שאנחנו לא ממש יכולים להתחרות בתעמולה הערבית כי העולם די שונא יהודים, כך שכל שקר ועלילת דם תופסים די מהר וזה מתסכל למי שמחפש צדק בעולם הזה.
    לכן השאלה היחידה שצריכה להשאל היום במערב כולו היא מי רוצה לדקור את מי בגב ומי ילחם לצד מי ויסכן את חייו כדי לעצור אותו, ודי מהר יתברר שקשרי דם, אתוס משותף, אמונה, ערכים, דת ומסורת משותפת הם אלה שיוצרים את החיבור. במקרה של העם המומצא, זה עובד להם די טוב עם האיסלאם ועם אויב משותף.
    מסתבר, שהניסוי הגדול של השמאל לערבב את כולם, ולכפות "ערכים" ליברלים נכשל בגדול. מוסלמים לא ממש מתעניינים בפמיניזם, הסינים לא מבינים מה הבעיה לכלוא מוסלמים במחנות כפיה, רוב האנשים לא מזדהים עם הרצון של טראנסג'נדרים להתחרות עם נשים בספורט או להכלא איתן בכלא נשים, והערבים בישראל נזכרו פתאום שהסיפור של קרב ח'ייבר מדבר אליהם הרבה יותר מדו-קיום.
    מכל הבלגן הזה בישראל ובמערב כולו, בסופו של יום, נשאר לנו רק לתהות כמה דם ישפך הפעם כדי ליצב מחדש את העולם אחרי עוד אחד מהניסויים החברתיים הכושלים של השמאל, והכי חשוב, להאמין בזכות שלנו להגן על עצמנו בלי להצטדק ובלי להתנצל.

  5. למה לעזאזל הדבר הזה לא כתוב גם באנגלית???!!! באמת כל כך קשה למצוא מישהו שיכול לתרגם כתבות כל כך חשובות לאנגלית? מה קורה עם ההסברה שלנו, מתי תבינו שחייבים להתעורר! למה להשאיר את החלל הזה לעיתון הארץ ולמפרסמי התעמולה הפלסטינאצית.

  6. התזכורת הגיעה בזמן בזמן שגורמי שמאל מרכז שקלו להקים ממשלה עם מפלגות עוינות זה הזמן למנהיגי הימין מרכז להתעשת על עצמם ולתת רוח גבית לממשלת נתניהו לדחוף קדימה רפורמות עומק בשכבות הפקידות מהמשטרה ועד לפרקליטות ובג"ץ ,צריך להשתמש במומנטום שנוצר בציבוריות הישראלית.

  7. לפי ורצברגר ההסלמה הנוכחית היא שילוב של מספר אלמנטים שלישראל אין דבר וחצי דבר בהם, אשר קיומם יחד היווה את שלושת המרכיבים הנחוצים למטען נפץ: חומר נפץ, יזם ומערכת הפעלה.

    המרכיב הראשון לפי ורצברגר הוא דחית מועד הבחירות לרשות הפלסטינית שהיווה עבור חמאס את הטריגר המרכזי להבעיר את השטח. אלא שלא ברור כלל שלישראל לא היה חלק בהחלטה זו. מקורות שונים טוענים שישראל לחצה על אבו מאזן לדחות או לבטל את הבחירות.

    המרכיב השני לפי ורצברגר הם האירועים בשייח ג'ראח. אבל כאן, בניגוד לדברי ורצבורגר לממשלת ישראל יש חלק בנסיון הגרוש של התושבים הפלסטינים.
    לפי ורצברגר מדובר בסך הכל רק במאבק משפטי למימוש הבעלות על האדמות שנגזלו ב 1949. אבל בניגוד לדברי ורצבורגר, לממשלת ישראל ולמוסדותיה יש חלק בנסיון הגרוש של התושבים הפלסטינים.
    ורצבורגר פשוט מתעלם מהמדיניות של המדינה והגופים המתנחלים בשייח ג'ראח לייהד את ירושלים ולדחוק החוצה את התושבים הפלסטינים מבתיהם.

    והמרכיב השלישי לפי ורצברגר הוא הרמדאן ויום ירושלים. גם כאן בניגוד לדברי ורצבורגר לממשלת ישראל ולמשטרה יש חלק גדול בהתלקחות.

    ולבסוף, ורצברגר טוען כי מרבית האוכלוסיה היהודית לא תבחר באלימות כי הערכים עליהם החברה היהודית מושתת מגדירים אלימות כקו אדום וזו לעולם לא תהיה פתרון לגיטימי להשגת מטרות. נראה שהוא אינו מכיר או מעדיף לעצום עיניים מול מה שמתרחש ביהודה ושומרון.
    ורצברגר אינו רואה ואינו סופר את הפרעות של המתנחלים החמושים בנשק חי נגד התושבים הפלסטינים בשטחים. את ההתנפלויות, במהלך שנים, של פורעים יהודים מתנחלים על פלסטינים תושבי השטחים, על אדמתם, על המטעים שלהם, על בתיהם ורכושם, על משפחותיהם והילדים שלהם ועל המקומות הקדושים להם. זו לא "אלימות הדדית" אלא גל עצום ומתוכנן ומאורגן של התנפלות על הפלסטינים בשטחים על ידי מי שמוצג כקומץ יהודי אלים במספר מקומות מועט.
    כאשר מדובר בפרעות, לפעמים בנשק חי, נגד התושבים הפלסטינים בשטחים, ורצברגר ממלא את פיו מים.

    ורצברגר לא כותב על ההתארגנויות וההתפרעויות של כנופיות ימין קיצוני יהודיות, של פלוגות הסער של היהדות הלאומנית – הנציונל ג'ודאיזם, הרוצות לעשות שפטים בערבים.
    הוא לא כותב על מה שעינת פישביין תיעדה בלוד. צעירים מארגון "שומר אחי", תנועת "אור", "קדמה – התיישבות צעירים" הגיעו לעיר וחברו לגרעין התורני "יהודיה", פרוייקט ייהוד מנקר-עיניים שהוצנח אל לב מצוקה והזנחה של תושבי העיר הערבים.
    והוא לא כותב על "גדודי האוטובוסים שהגיעו מההתנחלויות – כולל כל ראשי המועצות – את החלוקה לקבוצות, הרשימות , הציוד, ההתארגנות המדוקדקת….על ההתגרויות בהמשך, התעוזה וחיחור הריב….מישהו פה מוציא לפועל תכנית סדורה לזריעת אנרכיה." לפי הדווח של ישראל פריי.

    https://1drv.ms/u/s!AhGSbCj4jk9_io1s_To44tHo1HP0Eg

    ורצברגר צודק. מי שבוחר באלימות כפתרון הוא ורק הוא אחראי להסלמה, ומי שתומך ומצדיק את אלו שבחרו באלימות הם אנשים גזענים פעמיים: פעם אחת כלפי הקורבן, שהם מצדיקים אלימות כלפיו, ופעם שניה כלפי התוקף, שהם לא רואים בו אדם בוגר בעל שיקול דעת שיכול לקחת אחריות על מעשיו. אלא שהוא עוצם עיניו ואוטם את אוזניו נוכל האלימות הלאומנית היהודית.

    1. ידידי אתה כותב יפה , עטך מושחז , מעניין כמה מקבלים על עבודה יפה כזאת מהאיחוד האירופי , תבקש הרבה אל תהיה פראייר .