איפה ואיפה בין חקירות ערבים לחקירות יהודים

לאחרונה קבע נציב תלונת הציבור על מייצגי המדינה בערכאות השופט בדימוס דוד רוזן שהיועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה התרשלו שנים בחקירת תיקי הסתה כנגד תומכי טרור. ראשית הסיפור הוא בפנייה של ארגון זכויות האדם בצלמו לפני חמש שנים ליועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט לחקור את השייח עלי אחמד עודה.

 

השייח תועד עומד בהר הבית  לפני עשרות אלפי מוסלמים  צועק וקורא לרצוח יהודים ואת הנשיא טראמפ. לכאורה, אין עבירת הסתה יותר קלאסית מזה, ואין גם כל ספק את עוצמת החומרה של דברים אלו  בשל המיקום  והתאריך הנפיצים. חרף זאת, תוך ימים ספורים המשנה לפרקליטת המדינה הגברת נורית ליטמן הממונה על עבירות חופש הביטוי  החליטה לסגור את התיק ולא לפתוח אפילו בחקירה ראשונית. פרסום ההחלטה סוקר בהרחבה וגרר ביקורת ציבורית חריפה על הפרקליטות. לאחר מכן הגיש ארגון 'בצלמו' ערר, שאכן התקבל ונמסר ליועמ"ש הארגון, עו"ד מיכאל ליטווק כי התיק יפתח מחדש.

 

מה קרה מאז?

למעלה מחמש שנים אחרי ועדיין אין החלטה בתיק הזה שכל הפרטים ידועים, חומרי ההסתה נמסרו לפרקליטות, כתובת השייח' המסית ידועה ובכל אופן התיק עדיין פתוח. זה לא המקרה היחיד, אגב. בשנים האחרונות הגיש ארגון בצלמו עשרות תלונות ליועץ  המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה במקרי הסתה.

ברוב מוחץ של המקרים התיקים נגררו שנים רבות, בעוד תיקים כנגד עבירות הסתה של אלימות הימין ממוצים עד תום, ואנשים אנונימיים מועמדים לדין על עבירות אלו כנגד ערבים לא נפתח אפילו חקירה במקרים דומים.

 

לפני מספר חדשים הגיש הארגון  תלונה מקיפה לנציב דוד רוזן הארגון  בחר בחמש מקרי דגל של עבירות הסתה ברורות כולם של אנשים מפורסמים וכולם נעשו פומבית. כך למשל הוגשה תלונה נגד השחקן מוחמד בכרי. השחקן המפורסם אשר נקבע כי העליל ושיקר  בסרטו ג'נין ג'נין. בשנת 2017 נסע השחקן ללבנון שהינה מוגדרת מדינת אויב, שם הוא התראיין לאתר המזוהה עם החיזבאללה ואמר שנורמליזציה עם ישראל היא בגידה. בגין דברים אלו הוגשה נגדו  תלונה ליועמ"ש על מספר עבירות ביניהם הסתה לטרור, נסיעה למדינת אויב וכן יצירת מגע עם סוכן זר. עבירות אלו במצטבר יכולים להגיע למספר רב של שנים בכלא.

 

רק לאחרונה הרשיע בית המשפט את הצעירה היהודייה שנסעה לסוריה בעבירת כניסה לשטח אויב. תוך מספר חדשים בודד מחזרתה מהמדינה נחקרה, הוגש נגדה כתב אישום ואף נגזר עונש מאסר בפועל של שמונה חודשים. זאת בעוד התיק נגד מוחמד בכרי היה פתוח משנת 2017 לא רק על נסיעה למדינת אויב כי אם גם על מגע עם סוכן זר והסתה לטרור.

 

כך גם הגיש הארגון ביחד עם משפחות נרצחי הפיגוע בנהריה תלונה נגד חברת היבא יזבק על העלאת פוסטים בהם הביעה אהדה לרוצח סמיר קונטאר, אותו מחבל שחיסל בדם קר את השוטר דני הרן ורוצץ את ראשה של תינוקת על סלע. בפוסט שהיא העלתה היא קראה לו לוחם ושאהיד כשהכוונה היא, כמובן, לקדוש.

 

בנוסף בשנת 2013 פרסמה גם את תמונתה של המחבלת מוגרבי כשהיא מציינת שהיא הספיקה "לעשות כל כך הרבה" למרות שהיא מתה בגיל עשרים. יזבק סיימה את הפוסט המהלל את המחבלת במילים "מצדיעה להתנגדות נשים". אלא שמתברר שיזבק לא רק היללה את רוצחת ההמונים על "מנהיגותה", אלא התייחסה ישירות לטקסט שנכתב על ידי האתר התוניסאי – תיאור גבורתה והצלחתה לבצע פעולת רצח של עשרות אזרחים ישראלים:

 

"הלוחמת והגיבורה דלאל סעיד אל-מוגרבי מתה כשאהידית כשהובילה את פיגוע כביש החוף", נכתב שם. "דלאל נולדה במחנה פליטים סברא בביירות בשנת 1958 מאם לבנונית ואב פלסטיני שהיגר ללבנון בשנת 1948. בפקודתו של השהיד אבו ג'האד, דלאל הובילה קבוצת של 'פדאיון' בשם 'קבוצת דיר יאסין' ונכנסה לפלסטין מהים… היא חטפה אוטובוס ישראלי מלא בנוסעים שהיה בדרך מחיפה לתל אביב… לאחר מכן התנהלה מערכה עם הצבא הישראלי שבמהלכה היא ומספר מחבריה נהרגו… כמו כן נהרגו יותר מ-30 ישראלים ונפצעו בסביבות ה-80 איש.. השהידית (דלאל) השאירה אחריה צוואה שבה היא אמרה: 'המשיכו במאבק… התרחקו ממחלוקות והתרכזו באויב המשותף… עד לשחרור פלסטין…' רחמי אללה עליה ועל כל השהידים של פלסטין".

 

מוגרבי, יש לציין, עמדה בראש חולייה שבשנת 1978, חטפה אוטובוס ופוצצה אותו על יושביו. בפעולת טרור זו נרצחו 35 ישראלים, בתוכם 12 ילדים. במשך שנתיים סירב היועמ"ש לטפל בתיק זה ואף אישר את ריצתה לכנסת. שוב למעלה משנתיים היועץ המשפטי לממשלה שהיה בידו את כל הפרטים והיבא יזבק לא הכחישה לרגע את אמיתות הפרטים ובכל אופן בחר היועמ"ש שנתיים לתת לתיק להירקב בפרקליטות המדינה ולא לזמנה אפילו לחקירה בודדת.

 

כך גם כאשר נחשף שחבר הכנסת איימן עודה כתב מאמר תמיכה במזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה. במאמר שכתב על אסד וחיזבאללה מתח עודה ביקורת על ראשי הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית שזלזלו במזכ"ל תנועת חיזבאללה, חסן נסראללה, על רקע פעילות הארגון בסוריה לצד בשאר אסד. עודה תהה כלפי ראשי הפלג הצפוני: "האם אתם רואים בו חץ איראני מורעל ותו לא?". בנוסף, הוא גם ביקר אותם על שהשמיטו את תוארי הכבוד של נסראללה – "שייח'" ו"סייד".

 

בדבריו  העלה על נס את מנהיג חיזבאללה, ש"הציג מודל התנגדות ייחודי", וכתב כי הוא "ראש התנועה נגד הכיבוש הישראלי" ומי שניצח אותו בשנת 2000 והוכיח את עצמו במקצועיות ובהקרבה בשנת 2006. עודה הוסיף במאמר כי נסראללה "הקריב מאות שאהידים, ובהם בנו בכורו". כזכור, בנו הבכור של נסראללה היה פעיל חיזבאללה שנהרג בידי כוח צה"ל ב־1997.

 

איימן עודה סירב לחזור בו מהדברים שפרסם ובעקבות כך הגיש 'בצלמו' באופן מידי תלונה ליועמ"ש לממשלה. לאחר כחצי שנה התקבלה תשובה מלשכת המשנה לפרקליט המדינה לעניינים מיוחדים כי פנייתו נדחתה. מסתבר כי מאמרו של עודה, שנשלח אליהם היה בערבית והם לא יודעים לקרוא ערבית. בנוסף, טענת המשנה לפרקליט הייתה שלא הוגשה כל תלונה במשטרה.

 

האם המשטרה חוקרת רק מה שמוגש לה פיזית? ובכן, ב"חתונת השנאה" הודה החוקר במשטרה שהם חקרו בגלל הנחייה מפרקליטות בלי שהוגשה תלונה בנושא. לעניין טענת התרגום – כמובן שיש להם עשרות פרקליטים דוברי ערבית וכמובן שיש גם מתורגמנים, אך היה זה רק תירוץ לדחות את התלונה. בהתאם לכך, הוגש ערעור בצירוף תרגום על ידי ד"ר אדי כהן, מזרחן ומתרגם מוסמך. בנוסף, הוגשה גם תלונה רשמית במשטרה ומנכ"ל 'בצלמו' אף שוחח אישית עם חוקר בתחנת חיפה שהסכים איתו כי מדובר במקרה של עבירת הסתה. מאז, אגב, עברו שנתיים ועד כה לא נעשה דבר.

 

ח"כ סמי אבו שחאדה.

ח"כ סאמי אבו שחאדה ויו"ר בל"ד לשעבר, זחאלקה השתתפו באירוע ההוקרה למחבל המשוחרר, אניס ספורי, שישב בכלא על תכנונו לבצע פיגועים.

כך כתבו השופטים עליו  בגזר הדין: "למרבה הצער, אנו שבים ונדרשים לעיתים לפעילותם של אזרחי מדינת ישראל החוברים לארגוני טרור ולגרועים באויביה של המדינה".

חוק הטרור משנת 2016 קובע כי מי שמשבח מעשה טרור, את מבצעו או מביע אהדה למעשה טרור בכל דרך – עונשו מאסר עד שנתיים ימים. גם במקרה זה הגיש ארגון 'בצלמו' תלונה, וכמובן שגם במקרה זה עברו קרוב לשנתיים וטרם הוחלט האם בכלל לפתוח בחקירה.

 

הנציב שפנה ליועמ"ש ולפרקליטות לבדיקת העניין קיבל את תשובת הפרקליטות שהכול בבדיקה והיו כל מיני עיכובים ביניהם שהמשטרה כלל לא בדקה את המקרים. הנציב דחה את רוב טענות הפרקליטות ומתח עליהם ביקורת חריפה. מתוך החלטת הנציב ומהשתלשלות הנתונים ניתן לראות גם עד כמה משטרת ישראל אינה מתלהבת לחקור תיקים מסוג זה.

 

לא יהודי – לא חוקרים?

בשנים האחרונות המשפט "לא ביבי – לא חוקרים" הפך למטבע לשון. אינני יודע מה רמת הדיוק של מטבע לשון זו, אבל זה וודאי מדויק לעומת עבירות הסתה של תומכי טרור ונבחרי ציבור מהצד הערבי. כך, לדוגמה, היה כאשר חבר הכנסת מיקי זוהר התראיין לרדיו ואמר שיש לו חומר על היועץ המשפטי לממשלה. ראו איזה פלא – הוא נחקר תוך יום ובחשד לעבירות סחיטה באיומים.

 

לטענת הפרקליטות הסיבה שלוקח שנים לחקור תומכי טרור ערבים הינם בגלל טיפול לקוי של המשטרה וכך הגיב עו"ד אולמן מלשכת היועמ"ש לטענה על העיכובים: "לשכת המשנה לפרקליט המדינה עושה כל העת מאמצים להביא לטיפול מהיר ויעיל בפניות. הנימוק המרכזי לעיכוב בטיפול בתיקים נובע מכך שלשכת המשנה אינה הגורם הבלעדי המטפל בתיקים, ובוודאי שהיא איננה גורם חקירתי שאליו מופנים תיקים רבים המטופלים בלשכת המשנה. משכך, טענתך לפיה מדובר באפליה מכוונת כלפיך ביחס לאחרים, היא טענה שאין לה אחיזה במציאות והיא משוללת כל יסוד".

מעניין, אם כך, שבמקרה של מיקי זוהר תוך 24 שעות המשנה אישרה את החקירה וזוהר עצמו נחקר בתוך זמן קצר.

 

ולא רק בו אלא שורת מקרים נוספים כמו בנובמבר 2011, שבו הורה היועמ"ש לפתוח בחקירה נגד רב העיר צפת, הרב שמואל אליהו, בחשד להסתה וגזענות. ההתבטאויות שבגינן החליט היועמ"ש לפתוח בחקירה נגד הרב אליהו כללו משפטים דוגמת "יהודי לא צריך לברוח מהערבים. יהודי צריך להבריח ערבים"; ו"גירוש הערבים מהשכונות היהודיות הוא חלק מהאסטרטגיה".

 

קודם לכן, ביולי 2010, נעצרו רבנים שכתבו הסכמה ל'תורת המלך' – ספר הלכתי שעוסק בין היתר בהלכות הריגת גויים. הספר כולל תכנים קשים ומעוררי סלידה, אך כפי שציין  היועמ"ש בהחלטתו לסגור את תיק החקירה, "מדובר בציטוט ובדיון במקורות הלכתיים במתכונת של 'ביאור הלכתי'", ולכן "קשה בענייננו להגיע למסקנה חד משמעית כי מטרת מפרסמו הייתה להסית לגזענות דווקא".

 

בשנת 2017 נעצר תושב ירושלים בחשד שהשמיע קריאות הסתה נגד הרמטכ"ל גדי איזנקוט במהלך הפגנת תמיכה באלאור אזריה, ובהן "גדי תיזהר, רבין מחפש חבר". האיש נעצר ימים ספורים לאחר ההפגנה.

 

ניתן לראות על פי ההשתלשלות למשל בתיק נגד השייח' המסית, עלי אחמד עודה. מדובר, כאמור, בתלונה שהוגשה כבר בשנת 2017. לדברי פרקליטות המדינה, הטיפול בתיק נמשך זמן רב הן בשל כך שהמשטרה העבירה אותו בשגגה לפרקליטות מחוז ירושלים תחת העברתו ללשכת המשנה, הן בשל עומס עבודה בפרקליטות המחוז, והן בשל סוגיות משפטיות שונות שהתעוררו במסגרת הטיפול בו והצריכו דיונים והשלמות חקירה חוזרות ונשנות.

 

בשלבים המוקדמים של הטיפול בתיק, עוכב בו הטיפול במשך מספר חודשים, מאחר שהתיק הועבר בשגגה על ידי המשטרה לפרקליטות המחוז, זאת מבלי שהסתיימה בחינת הדברים בלשכת המשנה ומבלי שניתנו באותה העת האישורים הנדרשים. בהמשך, טופל התיק כאמור לעיל על פי סמכויותיהן של פרקליטות המחוז ולשכת המשנה, תוך הידרשות לכלל הסוגיות הצריכות לעניין. כפי שניתן לראות מלל אינסופי שכולל פינג פונג העיקר לברוח מטיפול מהיר והגשת כתב אישום.

 

המקרה של יזבק מדהים במריחה ואי טיפול של הפרקליטות ומשטרת ישראל. בחודש ספטמבר 2019 הגיש ארגון בצלמו את התלונה הראשונה נגדה. רק אחרי למעלה משנה וחצי, בחודש אפריל 2021 אישר היועמ"ש פתיחת חקירה פלילית נגדה. אגב, היא נחקרה רק בחלוף ארבעה חודשים תמימים. כתב אישום – מעולם לא הוגש.

מי שעוד בחן לעומק את המקרה הזה זה שופט בית המשפט לנוער שמעון לייבו שהחליט לזכות לאחרונה את חמשת נאשמי חתונת השנאה, בין היתר בטענה של אכיפה בררנית וכתב. המאשימה לא נתנה טעם מדוע עד מועד הגשת הסיכומים לא נחקרה יזבק. גם אם תיערך חקירה בשלב מאוחר יותר עדיין נדרש לקבל תשובה לשאלה מדוע הדבר לא נעשה משך תקופה ארוכה. בהינתן העובדה שמדובר בפרסומים משנת 2013, 2015, 2017 ומשנת 2019 המאשימה הייתה צריכה לנמק פשר העיכוב – דבר שלא נעשה.

 

השופט הוסיף ואף הדגיש במרקר צהוב כי "בעניינם של הקטינים ניכרת מוטיבציה רבה לניהול יעיל ומהיר של ההליך המשפטי – חרף המשוכות המשפטיות שהיו בדרכה של המאשימה, לרבות קבלת אישור היועמ"ש להגשת כתב  16-10-31374 אישום כנגד קטינים וכיו"ב, המאשימה פעלה בזריזות. רשויות אכיפת החוק תרו להשיג חומרים בעוד שבעניינה של יזבק עדיין לא התקבלו חומרים… מדובר בפרשיה שכבר הגיעה אשתקד לפתחו של בית המשפט העליון, במערכת בחירות מוקדמת יותר, במסגרת הליך בחירות וכללה התבטאויות שנחשפו בפני השופטים אולם המאשימה המתינה זמן רב כי המשטרה תעביר החומרים. בהינתן מצב דברים זה – יכול ובעתיד תישמע המאשימה בטענה כי למרות החקירה  התיק נסגר בשל חלוף הזמן"

 

בהחלטתו של הנציב כתב בין היתר הנציב דוד רוזן:

"אין לכחד, כי המקרים שציינת בתלונתך, שלדבריך מהווים דוגמאות להתנהלות כוללת, מעידים על כך, כי בנושאים רגישים מסוימים שכלפיהם נקבע מנגנון ייחודי של אישור הפרקליטות לעצם הפתיחה בחקירה פלילית  משך הטיפול בתיקים אורך זמן רב, ולעתים רב מדי, הימשכות הליכים פליליים אינה עניין שולי. יש בה כדי לפגוע באפשרות לנהל את התיק כדבעי, ולפגוע באיכות הראיות ובעוצמת העניין הציבורי בתיק. הימשכות ארוכה במיוחד, כפי שאירע בחלק מן המקרים שציינת, עלולה אפוא לכרסם בהליך הפלילי ואף לחתור תחתיו, ובכך להוסיף פגיעה באמון הציבור ברשויות אכיפת החוק.

באם להוראת היועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו ניתן טיפול שכזה, למה צריך האזרח הפשוט המתלונן במשטרה לצפות, או ליתר דיוק שלא לצפות, לדבר וחצי דבר. אי לכך, על פי סמכותי המלצתי בפני פרקליט המדינה לעגן דפוס עבודה קבוע וברור, יחד עם משטרת ישראל, לפיו, משהורה היועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו על פתיחת חקירה, ראוי לכבד הוראתו ולקיימה בטווח  זמנים סביר.

כמו כן, ראוי לשקול לעגן בהנחיות פרקליט המדינה, הנחיה המחייבת פנייה בכתב למשטרה, מדי תקופת זמן שתיקבע בהנחיה, ובה דרישה לקבלת מידע בדבר סטטוס הטיפול בתיק וצפי לסיום הטיפול".

 

אגב מאז החלטת הנציב הספיק היועץ המשפטי לסגור את התיק נגד בכרי. האם מישהו הועמד לדין? לא ולא. גם שאר התיקים עדיין ממשיכים לחכות. הסתה נגד יהודים אינה בוערת למערכת המשפט.

 

 

---

עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות: