הסכם הגרעין יבעיר מחדש את המזרח התיכון

לאחר שנכשל בגדול במאמציו למנוע את הפלישה הרוסית לאוקראינה, ממשל ביידן עומד להוסיף למוניטין החולשה הגלובלית שלו בהסכמתו להסכם גרעין חדש ופגום עם איראן. על פי הדיווחים, השיחות המתנהלות בווינה לחידוש ההסכם בין המעצמות לאיראן משנת 2015 עומדות להבשיל לכדי הסכמה, ויתכן כי ההודעה הרשמית על הסכם חדש צפויה כבר בשבועות הקרובים. למעשה, הן גורמים איראניים והן גורמים במערב כבר שיגרו רמזים עבים לגבי ההסכמה המתקרבת, ונראה כי המכשול היחיד שנותר הן דרישות רוסיות של הרגע האחרון להסרת סנקציות על סחר עתידי בין מוסקבה לטהרן.

רוסיה היא כמובן אחת החתומות על הסכם הגרעין המקורי אותו גיבש ממשל אובמה ב-2015, והייתה מעורבת מאוד גם בסבב הדיונים הנוכחי כגורם המתווך בין איראן לבין ארה"ב. גורמים במערב שהיו מעורבים בשיחות טענו כי מוסקבה שימשה בפועל כגוף תמיכה נוסף לאיראנים, מול הלחץ האמריקני שדרש ויתורים. אלא שההחלטה הרוסית לפלוש לאוקראינה סיבכה את מצב העניינים. המערב הגיב בסנקציות חמורות נגד פוטין ואנשיו, כאלו שעשויות להשפיע על הסכמי סחר עתידיים בין רוסיה ואיראן לאחר חתימת הסכם גרעין חדש, והסרת הסנקציות מעל איראן עצמה.

בתחילה, בוושינגטון טענו שאין בכוונתם להציע לרוסיה הקלה בסנקציות. אך שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב, בדבריו במהלך ביקור השבוע בטהרן, התעקש כי מוסקבה קיבלה הסכמה אמריקנית כתובה כי הסנקציות שהוטלו על רוסיה נוגעות רק לסוגיית אוקראינה, הסכמה אשר תהיה מעוגנת בהסכם הגרעין הכולל. הערה זו מרמזת על כך שרוסיה תוכל להמשיך לסחור עם איראן למרות הסנקציות הקיימות.

אם אכן כך המצב, העובדה כי רוסיה קיבלה ערובה אמריקנית להמשך הסחר עם איראן היא עדות נוספת לניסיונו הנואש של ממשל ביידן להגיע לעסקה עם טהרן, גם אם המשמעות היא ביצוע ויתורים מערביים מפליגים בכל הנוגע לפעילות הגרעין שלה. ההערכות האחרונות לגבי ההתקדמות האיראנית בהעשרת אורניום (הליך חיוני בפיתוח נשק גרעיני) מעלות תמונה עגומה ביותר. לאחר שאיראן הפרה למעשה את ההגבלות על העשרה שהוטלו בסכם הקודם, מסתמן כי משטר האייתוללות כעת מחזיק בכמות אורניום מועשר המספיקה עבור ארבע פצצות גרעין.

בנוסף, משמרות המהפכה של איראן הדגימו לאחרונה יכולת משופרת בכל הנוגע לשיגור טילים בליסטיים, ואף שיגרו לוויין שני לחלל בראשית החודש. ארה"ב הצהירה כי שיגורי הלוויין הם הפרה של החלטות מועצת הביטחון של האו"ם, וחוקרים מעריכים כי תוכנית החלל האיראנית משמשת למעשה כדי לפתח טילים בליסטיים בין-יבשתיים בעלי יכולת נשיאת ראש נפץ גרעיני.

מאגרי האורניום הגדלים של איראן, יחד עם יכולתה המשופרת בחימוש ופיתוח טילים מדויקים, בוודאי מעוררים דאגה רבה בקרב נציגים מערביים המשתתפים בשיחות בווינה. הבעיה היא שנראה כי הם פשוט לא יודעים מה לעשות מולה. כפי שקורין קיטסל, הנציגה הבריטית בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, הסבירה לאחרונה:

איראן המשיכה לקדם את תוכנית הגרעין שלה באמצעות פיתוח מאגרי אורניום מועשר וביצוע פעולות שסיפקו לה פריצות דרך מדעיות בלתי-הפיכות. תוכנית הגרעין האיראנית מעולם לא הייתה במצב מתקדם כל כך, והיא חושפת את הקהילה הבינלאומית לרמות סיכון חסרות תקדים"

אך למרות כל זאת, כל הסימנים מראים כי ממשל ביידן אינו עומד לדרוש מטהרן דין וחשבון על התעלמותה המוחלטת מן ההסכם הקודם, ובמקום זאת ממשיך לדהור קדימה להסכם חדש וגרוע לא פחות. אחד הגורמים לכך הם מחירי האנרגיה הנוסקים כתוצאה מהמשבר באוקראינה, וכוונת ביידן היא להסיר את הסנקציות מעל תעשיית הנפט האיראנית בתקווה להפחית את מחירי הדלק וההסקה, עוד בטרם בחירות האמצע בארה"ב בנובמבר הקרוב.

אלא שהבעיה העיקרית עבור ביידן היא שבכישלונו להתמודד מול האיום המשמעותי של שאיפת הגרעין האיראנית, הוא שוחק עוד יותר את מעמדה הגלובלי של ארה"ב. חוסר הרצון וחוסר היכולת של ביידן להכיר במציאות כבר גרמו למתיחות קשה בין ארה"ב לבין סעודיה ואיחוד האמירויות, שתי מדינות עתירות בנפט שבעבר נהנו מקשרים קרובים בוושינגטון.

חוסר שביעות הרצון במפרץ מן ההתנהלות האמריקנית התבטא בין היתר בסירוב האחרון של ראשי שתי המדינות לקבל שיחות טלפון מביידן, כאשר הנשיא ביקש לדון עמם במשבר אספקת האנרגיה הגלובלי. בבית הלבן חייבים להבין כי העובדה שמנהיגים של בנות-ברית מסרבים אפילו לשוחח עם הנשיא בסוגיה חשובה כל כך היא תוצאה ישירה של הגישה האמריקנית הפגומה להסכם הגרעין עם איראן, הסכם שאם יצא לפועל במתכונתו הנוכחית יהווה עוד מסמר בארון הנשיאות האומללה של ג'ו ביידן.

הטור התפרסם לראשונה באתר מכון גייטסטון.

עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות: