ממשלת משיחי השקר

כמעט הספקנו לשכוח, אך לא מזמן כיכבה בישראל המילה "משיחי". באופן עקבי הופיע כינוי זה כמילת גנאי כלפי אדם או קבוצה מהימין, וכלפי כל אמירה שריח לאומיות או יהדות נודף ממנה. הוא בא לתאר אדם קיצוני, סהרורי, הוזה על גבול ההזוי אשר דעתו איננה רציונלית ואינה מחוברת למציאות. לעיתים הביטוי מגיע בתוספת הסתייגות – זה לא הימין האמיתי של פעם, הממלכתי, הפרגמטי. כמין הצדקה לבוז כלפי אותה דעה או אותו אדם, שאינו נובע ממניע פוליטי חלילה, אלא מעמדה רציונלית ומתקדמת.

משום מה השמאל אף פעם לא הוגדר כמשיחי. חלומות על "שטחים תמורות שלום" ורעיונות ההתנתקות למיניהם התנפצו שוב ושוב אל קרקע המציאות יחד עם האוטובוסים והמחבלים המתאבדים, פיגועי הירי והלינצ'ים המחרידים, ולמרות זאת לא הכתירו אף פעם מי מחולמיהם כמשיחי. והנה, מבלי ששמנו לב, תנועת המשיחיות החלה פושה דווקא ב'קואליציית השינוי', ועוד בטרם הוקמה ניתן היה לראות את ניצני המשיחיות. לא מעט פעמים הזכיר בנט כיצד הוא שואב השראה  והזדהות מלא פחות מאשר דוד המלך. בנובמבר 2020 הוא כתב בפוסט שכוון כלפי בנימין נתניהו: "בחרת למקד את האנרגיה שלך בי כמו שאול המלך בערוב ימיו".

בראיון לחדשות 12 לפני בחירות מועד ד' נשאל האם הוא לא ישב בממשלת נתניהו והשיב ש"מה שקורה פה זה שיש פה תופעת שאול ודוד. שאול המלך נכנס לפרנויות ורדף אחרי דוד שרצה את טובת העם. דוד לא החזיר אש, הוא יכל להרוג את שאול, לא הרג אותו ובסוף דוד נהיה המלך", ובתשובה לשאלה המפורשת האם הוא דוד המלך ענה: "אני רואה פה רדיפה של פרנויה בלתי הגיונית". כלומר, אין הסבר רציונלי לתופעה הזו אלא ההבנה שההיסטוריה חוזרת.

אך המשיחיות לא נעצרה בבנט. עצם הקמת ממשלת לפיד-בנט-עבאס הביאה אותנו למחוזות הגאולה. לאחר הקמת הממשלה, בישיבת סיעת ימינה, אמר בנט כי "אנחנו לא צריכים להתנצל בפני אף אחד על שום דבר, הצלנו את מדינת ישראל". חברו הקרוב מתן כהנא הצהיר בראיון לעיתון 'בשבע' כי הקמת הממשלה הייתה "אך ורק לשם שמיים" ובראיון לרשת ב', בתשובה לשאלה על הפרת הבטחות הבחירות אמר: "היו דברים שהבטחנו בבחירות ולא עמדנו בהם, אבל עשינו את זה בתחושה שאנחנו מצילים את מדינת ישראל". גם גדעון סער הצטרף למושיעי האומה כשהצהיר כי "אני חושב שהצלנו את מדינת ישראל ממקום מאוד מסוכן". אך מעל לחבורת ההצלה התעלה בן כספית שבטור שפרסם בדצמבר 2021 ב'מעריב' הקדיש פסקה שלמה שכותרתה "צבא ההצלה למדינה" ובה ציין "שהנס מגולם בשניים, הלא הם מתן כהנא ויועז הנדל". לאחר שפירט את קורות חייהם הצבאיים, קבע כספית: "שני אלה, שקורצו מחומר זהה, מובילים עכשיו את מסע ההצלה של מדינת ישראל…", וקינח בדרמטיות: "הממשלה שהקימו היא נס שקרה לנו".

אם היה נדמה כי הזמן שעבר מהקמת הממשלה השברירית והתלויה במפלגות אנטי-ציוניות, הטרור המתגבר והביזיון בהר הבית יקהו את עוצמות המשיחיות, התבדינו. בתגובה לטענות ח"כ זועבי ממרצ, שתקפה את התנהלות המשטרה מול הפורעים בהר הבית ותלתה בכך את פרישתה מהקואליציה, כתב לפיד: "לשנות את ההיסטוריה זו לא משימה קלה. אנחנו עושים משהו שהוא גדול מכולנו. מצילים את מדינת ישראל, את הדמוקרטיה שלנו. יש כוחות גדולים ואפלים שנאבקים בנו…". וכך גם בנט שכתב: "לפני כשנה אחרי 4 סבבי בחירות…קיבלתי החלטה קשה, לעשות מעשה ולהקים ממשלת הצלה…המעשה הכי ציוני שעשיתי בחיי היה לקחת אחריות במצב קשה ולהקים ממשלת הצלה…".

כשבוחנים את התנהלות ממשלת ההצלה הלאומית במבחן המעשה, לא ניתן להימנע מהמסקנה כי המשיחיות אותה אנו רואים היא גרסה מודרנית של משיחיות השקר. הבעיה אינה בתחושת החשיבות העצמית של חבריה המגיעה למחוזות מגלומניים. הסכנה האמיתית היא שבאופן זה מצדיקים חבריה כל אובדן ערכים וכל הפרת הבטחות, ומבחינתם המשך קיום הממשלה גובר על כל דבר אחר. אין דבר שאינו כשר להצדקת המשך שרידותה, אפילו מעשים ורעיונות שזה לא מכבר נחשבו פסולים ומוקצים.

משיחיות השקר הזו מבלבלת בין אוהב לאויב, בין טוב לרע ובין מוסרי לפסול. כך אנו יכולים לראות את מי שנשבעו והבטיחו מעל כל במה שלעולם, בשום מצב, לא ישבו עם אנשי רע"מ, כעת יושבים עימם כתף אל כתף ומעבירים חוקים הפוגעים במדינת ישראל ובזהותה ונותנים לגיטימציה למהללי רוצחים ומסיתים. כך גם השר יועז הנדל שהצהיר כי לא ישב בקואליציה עם איתמר בן גביר הבהיר באותה נשימה כי אין לו בעיה לשבת עם ואליד טאהא מרע"מ, מחבק רוצחי החיילים מליל הקלשונים. מי שניסו בתירוצים שונים ומשונים להסביר למה רע"מ כן, אך שיתוף פעולה עם המשותפת לא בא בחשבון, כבר לא בוחלים להיעזר ברשת הביטחון שטיבי ועודה מעניקים להם. אלו שתקפו את מעורבות מועצות חכמי התורה והשפעתם על הממשלה חיכו בהכנעה מוחלטת להחלטת מועצת השורא שתקבע את גורל הממשלה.

אותם שהבטיחו להסדיר את ההתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון ביומם הראשון בממשלה, מתעלמים לגמרי מההתיישבות ולעומת זאת רצים לחבר לחשמל מבנים בלתי חוקיים במגזר הערבי ולאשר בנייה ביישובי הבדואים הלא-חוקיים בנגב. בירושלים, דגל ישראל הפך להיות סמל לפרובוקציה ולאביזר מסוכן שיש להסירו וכל זאת בזמן שדגל אש"ף מתנוסס באין מפריע.

על מנת לא לערער את יציבות הקואליציה, התגובה של אנשי ימינה להתנהלות השר בר לב, שהאשים לא אחת את המתנחלים באלימות ולעומת זאת הבין לליבו של הטרור הערבי, הסתכמה במחאת טוויטר רפה. לפיד הקפיד להגיע לנחם את משפחתו של "חברו לבניין שנפל בקרב", סעיד אלחרומי, אך לא הוא ולא ראש הממשלה בנט מצאו לנכון להגיע לניחום אצל אף אחד מנרצחי הפיגועים בתקופת כהונת ממשלתם.

דוגמא נוספת להיפוך הערכי שמתבצע בחסות ממשלה זו היא התנהלותה כלפי היישוב חומש. מיד לאחר רצח יהודה דימנטמן הי"ד החלה ההתנכלות: הריסת מבנים ואיום על פינו הישיבה עוד בזמן השבעה, בזמן שבתי המחבלים עומדים על תילם, והיא ממשיכה בימים אלו בהגבלות על תלמידי הישיבה ובהכרזות שר הביטחון על פינוי היישוב. התנהלות זו היא מתן פרס לטרור והגשמת מטרת הרוצחים, כשבאותו הזמן הממשלה מענישה את קורבנות הטרור היהודים ומשלימה בפועל את הגירוש שלא הסתיים בימי אריק שרון. בחסות "נס ההצלה" מתרחשת פגיעה בזהות היהודית והציונית של ישראל. על כל פשעים תכסה "הצלה".

אובדן הדרך הוביל את חברי כת משיחיות השקר לעיצוב מציאות דיכוטומית. ההתייחסות אל חברי הקואליציה, תומכיה ומקורביה היא כאל הטובים, הנאורים והחושבים לעומת מתנגדיה המסווגים אוטומטית כאנשים רעים וחשוכים, ה'מגעילים האלה' בלשונו של לפיד, ובעיקר כ'ביביסטים'- מילת הגנאי האולטימטיבית. במסגרת עיצוב מציאות זה בוטלו מושגי המוסריות והערכיות. מעשה אינו נבחן לפי ערכו המוחלט אלא אך ורק לפי השאלה האם עושהו הוא 'לנו או לצרינו'.

המשך ההסתה והשנאה התהומית של כחול לבן כלפי אנשי הליכוד!!!
יאיר לפיד מכנה את אנשי הליכוד "חארות" ו"מגעילים".
ככה נראית השנאה העצומה שמניעה אותו ואת שותפיו כל הזמן ופורצת החוצה ללא צל בושה.
הם ב=ל=ח=ץ ! ! ! pic.twitter.com/rnzoocD9X2

— Moti Tal (@Mot_Tal) February 28, 2020

מעשים שהוגדרו עד הקמת הממשלה הנוכחית כשיא השחיתות, התגלו כנכונים כשנעשו ע"י הקואליציה. החוק הנורווגי שהוגדר על ידי לפיד בזמנו באופוזיציה ככזה שמטרתו "עוד ג'ובים, עוד מקורבים, עוד סידור עבודה לחבר'ה" הפך להיות דבר ראוי לשיטתו כי "הוא הכניס סדרה של חברי כנסת צעירים מהפריפריה…שלא היו מגיעים לכנסת בשום צורה אחרת".

חבר הכנסת לפיד, שיזם הצעת חוק 'איסור כספים קואליציוניים' מחלק כראש הממשלה החליפי כספים קואליציוניים בנדיבות רבה, ופשוט שינה את שמם ל"כסף למטרות טובות". לאחר התפטרות גיסתו לפיד מדירקטוריון קק"ל בעקבות ביקורת ציבורית, בחר לפיד להאשים כמובן את "המושחתים שניצחו את הקרב הזה". לשיטתו אין מעשה פסול, יש אדם פסול. כל טענה וביקורת עניינית כלפי הממשלה נהדפת בתגובה האוטומטית 'ביביסטים'. אין ולו מראית עין של נכונות לקיים דיון או ויכוח ענייני.

אך מסתבר שלא די בכך. מכיוון שקמה ממשלה שהצילה את עם ישראל מחורבן, פשוטו כמשמעו, מה טבעי יותר מאשר להגביל ולהצר את צעדיהם של אלו המבקשים לפגוע בתהליך הצלה זה, וכל האמצעים כשרים לכך. מה שהחל בהגבלת האופוזיציה והתנהלות דורסנית של הקואליציה בוועדות הכנסת, המשיך ביתר שאת בהעלאת חוקי גדעון סער שנועדו להגביל את זכות הבחירה ואת חופש הביטוי ברשתות החברתיות, של כל מי שאינו תומך בממשלה ומביע ביקורת על משיחיות השקר.

הגיע הזמן שכל אותם שטוענים שהם אנשי הימין בממשלה, יניחו בצד את טיעוני "הצלת מדינת ישראל". אם ואליד טאהא, איימן עודה, אחמד טיבי ודומיהם תומכים בממשלה הזו ונלחמים על המשך קיומה, זהו הסימן המובהק ביותר  לכך ש'ממשלת ההצלה' מצילה דווקא את אלו שמתנגדים למדינה יהודית בארץ ישראל.

עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות: