נתראה במשבר הבא

בנט ולפיד צלחו בצליעה עוד כישלון חקיקה מהדהד, והקואליציה כולה ממשיכה לחיות על זמן שאול

צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

היה זה לילה גורלי אמש במליאת הכנסת. במהלך השבוע שעבר איים שר המשפטים סער כי ההצבעה על חוק תקנות שעת חירום ביהודה ושומרון תקבע את עתיד הממשלה. מדובר בתקנות המשפיעות על חיי התושבים מבחינה משפטית ומנהלית, ותוקפן מוארך בכל חמש שנים בחקיקה. תקופה זו עומדת להסתיים בסוף החודש הקרוב. תוקפו עומד לפוג ב-30 ביוני.

ההצבעה המקורית הייתה אמורה להיערך בחודש מאי אך ראש הממשלה בנט וראש הממשלה החליפי לפיד ביקשו מסער לדחות את אותה בשל איומי חברי רע"מ שלא להצביע בעדו. סער ביקר אותם ואמר: "ממשלה חייבת לתפקד ולהיות מסוגלת להעביר דברים בכנסת. זה הדבר היסודי בקיום של כל ממשלה". אבל, כידוע, מנסור עבאס מחליט איך יתנהלו כאן הדברים.

למחרת הזהיר סער שוב כי ההצבעה תקבע האם הקואליציה רוצה להתקיים או לא. ווליד טאהא מרע"מ שלא התרשם מאזהרתו של סער צייץ: "אנחנו מוכנים". סער המשיך והבהיר: "לממשלה יש אחריות להעביר הסדרים משפטיים בסיסיים כמו החוק הזה", ובישיבת הסיעה אתמול הוסיף: "לא כל עניין הוא כלי משחק פוליטי. אני חוזר ואומר – על כל חברי הקואליציה לתמוך…חבר כנסת מהקואליציה שאינו תומך בחוק פועל אקטיבית לפירוקה. בקואליציה אי אפשר רק לקבל, יש גם אחריות. מי שלא יתמוך – לא יוכל לרחוץ בניקיון כפיו. ככה אי אפשר לנהל מדינה".

עוד בטרם ההצבעה אמש עברנו יום מלא בספינים ואיומים מרומזים יותר או פחות. אחד המאוימים היה מאזן גנאיים מרע"מ, שלבסוף הצביע נגד וכמעט גרם לתגרה פיזית כאשר ניר אורבך ואביר קארה מ'ימינה' לא חסכו ממנו את מורת רוחם.

גם חברת הכנסת ג׳ידא רינאווי זועבי ממרצ, הצביעה נגד הצעת החוק, למרות התשלומים הנדיבים שסחטה מראש הממשלה החליפי יאיר לפיד, בפגישה המפורסמת אליה הגיעה עם פמליה של ראשי ישובים ערביים. זועבי הסבירה כי הצביעה נגד חוק "שמטרתו להכשיר את ההתנחלויות", ואילו לפיד המובס סיכם: "כמו תמיד אחרי הפסד, נחזור חזקים יותר וננצח בסיבוב הבא".

בסופו של דבר החוק נפל בהצבעה של 52 חברי כנסת בעד ו-58 נגד. אחרי 55 שנים בהן התחדש באין מפריע, הגיעה ממשלת השינוי, עשר מעלות ימינה, ונכשלה להעביר אותו.

שר האוצר אביגדור ליברמן האשים את הליכוד שהתנגד להצעה: "נתניהו וחבריו הפקירו שוב את המתיישבים ביהודה ושומרון". וב'ימינה' המתפרקת הודיעו כי "בן גביר, גפני ואמסלם הצטרפו לטיבי וכסיף נגד תושבי יו"ש בשביל צרכיו האישיים של ביבי". בכירים במפלגות אחרות בקואליציה השמיעו תירוצים דומים.

מנגד, יו"ר 'הציונות הדתית' בצלאל סמוטריץ׳ הגיב לאחר ההצבעה ואמר: "שוב הוכח שהממשלה הזו נשענת על גורמים אנטי ציוניים והיא לא יכולה לדאוג לערכים ולצרכים הבסיסיים ביותר של אזרחי ישראל". לדבריו, "אין לממשלה הזו זכות קיום והיום התקרבנו ברוך השם עוד צעד לקראת סיום דרכה של ממשלת בנט עבאס וטיבי. ברוך שפטרנו".

נראה כי עדיין מוקדם לברך. למרות הקשיים הניכרים של ממשלת בנט-לפיד והחיכוכים הרבים שמתגלים בקרבה מדי יום, האינטרס שהחזיק אותה עד עכשיו בחיים עדיין משמעותי, כמו גם הכספים שנותרו לה לחלק. כל זה קורה בזמן שלשכת ראש הממשלה מתפרקת לגורמים, ובנט עצמו עסוק בחיבור איגרות והזמנת משלוחי מזון ומתעקש ש"הכל טוב". בינתיים ברור שמלחמות הספינים וזריקות הבוץ ימשכו בכל הכוח.

תקנות איו"ש יעלו שוב להצבעה שוב בעוד שבועיים. עוד הזדמנות לגלות האם מילה של סער זו מילה, או סתם עוד ספין להצלה זמנית של כסאו ושל הממשלה.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

3 תגובות למאמר

  1. אם סער טוען ש"לא כל עניין הוא כלי משחק פוליטי" אז למה הוא מעלה חוק שהוא יודע שלא יעובר אבל יוביל לתקיפות על האופוזיציה?
    אם לדעתו: "אני חוזר ואומר – על כל חברי הקואליציה לתמוך" -מדוע הם באים בטענות לחברי אופוזיציה?
    אם סער מאמין ש"חבר כנסת מהקואליציה שאינו תומך בחוק פועל אקטיבית לפירוקה. בקואליציה אי אפשר רק לקבל, יש גם אחריות. מי שלא יתמוך – לא יוכל לרחוץ בניקיון כפיו" אז למה הוא שותק למול אלה שבחרו לא להצביע או אפילו להיות נוכחים?
    ואם הוא חושב ש"ממשלה חייבת לתפקד ולהיות מסוגלת להעביר דברים בכנסת. זה הדבר היסודי בקיום של כל ממשלה"-איך הוא מצדיק את סירוב הממשלה להציע עסקאות לאופוזיציה?

  2. קחו בחשבון שלניר אורבך יש אולי כאבי בטן אבל הוא ילך עם בנט עד הסוף.
    הפגישות התכופות שלו עם בנט היו בסך הכל פגישות תדרוך בעיניי נוכלות ושקר.