למען הצדק וזכויות האדם, אסור לנהל מגעים עם משטר האייתוללוות שרוצח נשים ויורה במפגינים
כפי שקרה מספר פעמים בשנים האחרונות, מפגינים באיראן יוצאים לרחובות למחות נגד משטר האייתוללות, שמצדו שוב מכניס לפעולה את כל אמצעי הדיכוי המוכרים. כשבועיים לאחר פרוץ גל המחאה הנוכחי, נראה כי המשטר עשוי לעמוד בסכנת קיום ממשית, ובהתאם צפויה תגובה אכזרית. הנשיא ביידן, מצדו, צריך לעשות הכל כדי לסייע למפגינים.
העימות הנוכחי החל בראשית החודש שעבר, כאשר אישה ממוצא כורדי בשם מהסה אמיני מצאה את מותה לאחר שנעצרה בידי משטרת המוסר. על פי הדיווחים, היא נעצרה מספר ימים קודם לכן משום שענדה חיג'אב באופן לא ראוי. המשטרה טענה כי אמיני נפטרה מהתקף לב זמן קצר לאחר מעצרה. מן הסתם היה זה שקר גס; עדי ראיה סיפרו כי ראו שוטרים מכים אותה בתוך ניידת המשטרה לאחר המעצר.
כעת, כאשר ההפגנות התפשטו ליותר משמונים ערים ברחבי איראן, הזעם הנרחב על הרצח המיותר משתלב עם תסכול עממי ארוך לגבי ניהול המדינה הרשלני מצד האייתוללות. בשנים האחרונות פרצו כאמור מספר גלי מחאה המוניים, הגדול שבהם ב-2019, אז מפגינים יצאו לרחובות במחאה על העלאת מחירי הדלק. במהלך אותו גל הפגנות, כוחות הביטחון האיראניים רצחו ברחובות אנשים חפים מפשע. הערכות שמרניות מדברות על מאות מתים בסך הכל בכל גלי ההפגנות, ופרשנים אחרים מאמינים כי מספר הנרצחים עשוי להתקרב ל-3,000.
רמת האלימות כיום טרם הגיעה לזו של 2019. הנשיא איברהים ראיסי השתתף לאחרונה בעצרת הכללית של האו"ם בניו-יורק, שם ניסה לשדר עסקים כרגיל. ועדיין, במהלך הימים האחרונים, הרשויות באיראן הרגו מספר מפגינים, כאשר כמה ארגוני זכויות אדם מעריכים את מספרם בלפחות 31. חלק מהדיווחים מצביעים על כך שכוחות הביטחון משתמשים בנשק אוטומטי נגד מפגינים. במקביל, המשטר הגביל את הגישה לאינטרנט ולרשתות החברתיות, בתקווה למנוע את התפשטות המחאה. במילים אחרות, דיכוי ההפגנות רק החל.
במה שנראה כמאמץ מתואם, מספר סוכנויות ביטחון כולל משמרות המהפכה פרסמו הודעות המגנות את ההפגנות. כצפוי, הודעות אלה הגדירו את גל המחאה כסוג של קמפיין חתרני הנתמך בידי ארה"ב וישראל. ההאשמה האוטומטית הזו מלמדת הרבה. בזמן שממשל ביידן הטיל כמה סנקציות נגד משטרת המוסר באיראן ומספר פקידים בכירים, ארה"ב לא הגיבה באופן נרחב. האייתוללות בטהרן תמיד יאשימו את אמריקה בכישלונותיהם שלהם, ובכל מקרה הגבלת הסיוע האמריקני למפגינים מן הסיבה הזו תהיה מטופשת.
מאמץ אמריקני אמיתי לסיוע לתנועת המחאה האיראנית יתחיל בעזרה בהסרת חסימת הרשתות, מאחוריה מנסים האייתוללות להסתיר את התגובה הקשה המתוכננת נגד המפגינים. לפני כשבוע, ממשל ביידן פרסם צווים המאפשרים לספקי תקשורת להפעיל טכנולוגיה קריטית עבור המפגינים. זה עשוי לעזור לחברות כמו Starlink של אלון מאסק להפעיל באיראן שירותי תקשורת לוויינים, כפי שהתחייב לעשות. בנוסף, הבית הלבן חייב לקדם וליישם חבילת סנקציות נרחבת נגד בכירים במשטר, כולל המנהיג העליון עלי ח'אמנאי שמשום מה חמק עד כה מכל סנקציה.
מעל הכל, הנשיא ביידן חייב לאותת על נטישה מוחלטת של מדיניות הפייסנות אותה הוביל ממשלו בשיחות מול איראן. העובדה שראיסי ופמלייתו זכו לאישורי כניסה כדי להשתתף בעצרת האו"ם בזמן שבאיראן נרצחות נשים היא שערורייה; ראיסי הוא רוצח בעצמו ומילא תפקיד מפתח בבתי הדין אשר הורו ב-1988 על הוצאות להורג המוניות של מתנגדים למשטר, וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על המזימה האיראנית להתנקשויות בבכירים אמריקנים, שנחשפה רק לאחרונה.
כדי להראות שהוא עומד לצד העם האיראני, ביידן חייב להבהיר כי אינו ממשיך לנהל משא ומתן עם הקצבים מטהרן, העומדים בראשות משטר אכזרי שרצח מהסה אמיני וממשיך לאיים על אנשיו ועל העולם כולו. האיראנים האמיצים שצועדים ברחובות בהתנגדות לרודנות השולטת עליהם במשך עשורים זכאים ללא פחות מכך.
הטור התפרסם לראשונה באתר 'נשיונל רוויו'.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
