יובל לאחר מחדל יום כיפור, חלקים בהנהגה הצבאית והמדינית לוקים באותו עיוורון מסוכן
בין כסה לעשור לפני יובל שנים, שנת תשל'ד (1973), מדינת ישראל הייתה שלווה. העיתונאים סיפרו לנו שלא היו ימים טובים ושלווים מאלה ומערכת הבחירות הייתה בעיצומה. קולו של סגן בנימין סימן טוב שזעק כי האויב בשער, מגויס כולו ומוכן לחציית התעלה בכוחות אדירים ,לא חדר את מעטה ההשתקה של אגף המודיעין, העיתונאים והפוליטיקאים. "אל לנו לקלקל את מערכת הבחירות לקראת פתיחת הקלפיות לאחר שמחת תורה".
עברו יובל שנים ואנו שוב במערכת בחירות, לקראת פתיחת הקלפיות לאחר שמחת תורה, והפעם נשמע קולו של האלוף במילואים יצחק בריק, המכיר את צה"ל יותר טוב מכל קצין אחר בסדיר או במילואים. בריק, שניסיונו הקרבי אדיר, מתריע בקול גדול ומנומק היטב, כי איננו מוכנים למלחמה שעשויה לפרוץ בכל רגע. עצם חוסר המוכנות הוא מצב המגביר את הפיתוי לתקיפה רב-זירתית.
במלחמת יום הכיפורים למדנו במחיר כבד שבמזרח התיכון יש הפתעות, ומי שחפץ חיים חייב להתכונן ולהיערך לפי יכולותיו של האויב ולא לפי הערכות כוונותיו. בריק יודע שהשלום עם מצרים הוא שלום שניתן להפרה בלילה אחד וסא"ל במיל' אלי דקל, איש המודיעין בדימוס, מראה לנו על פי מידע גלוי כי מצרים בונה צבא אדיר ממדים המסוגל להציב בגבולנו ארמיה שלמה בתוך שעות ספורות. אף אחד לא יערוב לנו שהפתעות נוסח 1973 לא יישנו, אנו עשויים למצוא עצמנו במלחמה רב-זירתית בחמש חזיתות ובעורף שאיננו מוכנים לקראתה.
אם חפצי חיים אנו, אנחנו חייבים לעבור לנוהל חירום, לגייס כוחות, להתאמן, לתקן ליקויים, ולהשלים פערים שנוצרו על ידי מי שפקדו על צה"ל בשני העשורים האחרונים. בריק וקבוצת מומחים מתנדבים הכינו מסמך מפורט של תכנית ההכנות למלחמה רב-זירתית. הוא יודע, כמו כל מי שהם כיום בני שבעים פלוס, שהרבה דם שפכו בני הדור ההוא כדי להיחלץ מן המיצר שלתוכו הובילו אותנו מי שהתעלמו מן הסכנות לפני יובל שנים.
אולם, תרבות השקר שפשתה בצה"ל ובפוליטיקה הישראלית, ואובדן העיתונות המדווחת שנדרסה על ידי העיתונות בעלת האג'נדה, שוב מכסה על הסכנות ושוב מובילה אותנו ל"בחירות אחרי שמחת תורה" תוך הזנחת הצעדים החיוניים והדחופים הנחוצים כדי למנוע שוב סכנה ל"בית השלישי".
אנו חיים תחת מטרית איומים קונבנציונליים שהם בעצמה של "פצצה גרעינית ללא נשורת". איומים מוכחים שהם כפולים ומכופלים ביחס למה שחווינו ב-1973. הם יכולים ליפול עלינו בכל זמן, ורק חידוש העוצמה וההכנות היא הדרך היחידה למנוע הפעלתם.
הדו"חות של מבקר מערכת הביטחון, מבקר צה"ל ודו"ח בריק ידועים. אנו יודעים שאיננו מוכנים להתמודדות רב-זירתית. אולם, אותם הקצינים שהזניחו את ההכנות בעודם במדים ומודעים לפערי ההתכוננות, הם היום פוליטיקאים "ממלכתיים" שזורעים אשליות מכיוון ש"אחרי החגים יש בחירות".
הגיע הזמן שהציבור יבין שהדיווחים המרגיעים מצד מי שהיו אחראים להתכוננות והם היום פעילים בדרג המדיני, אינם אמינים בכל הנוגע להכנות למלחמה רב-זירתית. הגיע הזמן שהציבור ידרוש מעבר למעשים, כדי שלא ניפול למלכודת פתאים נוספת אך קשה לאין שיעור.
עלינו לקרוא למי שהאחריות בידיהם להתגייס, לעצור את שטף הפטפוטים, ההונאות והאשליות, ולגשת לעבודה. לבנות את הכוח ולתת את הביטחון החיוני למפעל הציוני המוקף מכל עבר. בבוקר יום הכיפורים 1973 הייתה כאן שלווה אולימפית, והתברר שלא היינו ערוכים ולא מוכנים. אנשי קו הדם שילמו בהרבה דם כדי למנוע מפלה.
עורו ישנים ואל תשלו את עצמכם. תסמכו רק על שיקול דעתכם והציגו דרישה חד משמעית לנבחריכם לעבור מיד לפעולה במתכונת חירום. רק הכנות של ממש, לא דיבורים ולא הצהרות. התגייסות, השקעת ימי עבודה, אימונים, חידוש העצמה שהוקטנה, הקמת יחידות חדשות בהתאם לאיומים החדשים, ומעבר לדיווחי אמת במקום תרבות השקר שפשתה במערכות הביטחון והמדינה, יכולות למנוע מלחמה.
בטבע הביולוגי כל אורגניזם חי בודק עצמו כל יום כל היום, מקבל משוב ומתקן תקלות כדי להיות מוכן לכל איום. יצורים חיים משקיעים משאבים אדירים בהתכוננות גם לסכנות נדירות. המפעל הציוני דומה לאורגניזם שחי בסביבה מאיימת ואינו יכול להרשות לעצמו את המותרות של הסתמכות על הנס. לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם.
פרופ' אלישע האס מכהן כיו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי
אלישע, יישר כוחך.
לצערי, אינני יכול לעשות יותר מזה, ורק להתפלל שיקרה נס.
אבל, כידוע לנו היטב, אין לסמוך על הנס.
השתדל להפיץ את המסמך כמה שיותר.
גמר חתימה טובה
אמנון שפירא
לא צריך נס. צריך להצביע למפלגות הימין. גם אם אין מפלגה שמתאימה ב 100% חייבים להצביע לאחת ממפלגות הימין. שימו לב לנזק שיהיר עושה ב 3 חודשים ותחשבו מה הנזק שיהיה אם חס וחלילה הוא יהיה ראש ממשלה ל 4 שנים. לא תישאר לנו מדינה. לכן להצביע
בספרו השלישי על מדעי הצבא כתב הסופר הרומי וגטיוס,בסיפא של ההקדמה:"לפיכך הרוצה בשלום ייכון למלחמה.השואף לניצחון,לא יחסוך כאב מאימון חייליו.והמקווה להצליח,יילחם לפי עקרונות סדורים,לא לפי יד המקרה.איש אינו מעז לאיים או לפגוע בכוח שעליונותו במלחמה ידועה".
לצערי ואני מקווה לצערם של רבים,הקצונה הבכירה של צבא ישראל(אינני יכול להשלים עם השם:צבא הגנה לישראל)לא הפנימה ואינה מפנימה הרשום לעיל.אינה מפיקה לקחים מהמלחמות הקודמות,וחיה בכזב עצמי.
לצערי,הרבה(בלשון המעטה)מהפוליטיקאים ומהקצינים,לא קראו ולא טרחו לקרוא מאמריו של אליקים העצני ז"ל,שאחד מהם:"מדינת ישראל נגד ארץ ישראל",הוא מהמכאיבים ביותר לכל נאמן ואוהב ארץ ישראל,ובמיוחד כאשר הקצונה הבכירה אינה"נגועה"באהבת ארץ ישראל,וזאת אני אומר בהסתמך על דבריו בתקופה האחרונה של הרמטכ"ל לשעבר,גדי אייזנקוט,ושל אמיר אשל,מפקדו לשעבר של חיל האוויר,שסיפר על סיכול החלת הריבונות בחבלי יהודה ושומרון,בשיתופו של בני גנץ,המכהן כשר הביטחון
של מדינת ישראל.איננו מצפים ולא נוכל לצפות ממי שאינו מכיר בזכותו של עם ישראל על ארץ ישראל,שישאף לניצחון על המתיימרים להיות בעלי הארץ הזאת,הקוראים לעצמם"פלסטינים".
יישר כוחך אלישע היקר
טבעו של אדם וטבעה של חברה שהיא מעדיפה לשמוע בשורות טובות, ישראל חוששת אך מעדיפה לשמוע קולות אופטימיים, אך בסתר הלב מתגנבים ספקות, כדי להבטיח את עתידנו עלינו לתמוך במנהיגים שרואים את המצב לאשורו ולא להישען על מנהיגות שלא הוכיחה מעולם את עצמה ושמנסה להרדים את יצר הקיום שלנו. הסיכוי שלנו לשרוד מצבים מאיימים הוא לתמוך במנהיגות שצופה לעתיד ומבינה שקיימת אפשרות שנעמוד מול סכנה קיומית אמתית זה אמנם לא נעים אנו מעדיפים, טבעית, לקוות לטוב אך זה יוביל אותנו לאבדון! מוטב לצפות לרע מכל ולהיערך במועד כדי להתמודד אתו ובכך להגדיל את סיכויינו להתקיים
עה"ח דוד קאסוטו
בין השאר, השריון וצבא המילואים קוצצו עד בלי הכר. בניית כח למלחמה אמיתית דורשת השקעה מסיבית והגדלת כח השריון וכח המילואים. הסתמכות על הנטיות החיוביות של מנהיגי ערב כמו סיסי עלולה להתברר כקונספציה חלולה ומסוכנת. התארגנות לחירום גם דורשת לוגיסטיקה צבאית. ב"לבנון השניה" הלוגיסטיקה פשוט לא פעלה והחיילים היו צמאים, רעבים ולעיתים חסרי תחמושת מספקת. יש צורך ברביזיה לצבא.
לממשלה הנוכחית יש הזדמנות פז לטפל ולחזק ואנו צריכים לעודד זאת.