שיעור בדמוקרטיה אמיתית

בניגוד למרצים שהתגייסו בהתנגדות גורפת לתיקון מערכת המשפט, רוב הסטודנטים מגלים הבנה בריאה לגבי השינוי הנחוץ

סטודנטים באונ' ת"א מפגינים בעד הרפורמה | תנועת אם תרצו

בשבועות האחרונים נדמה כי כמעט מדי יום צץ לו "גילוי דעת" חדש של אנשי אקדמיה המתנגדים לרפורמה המשפטית שאמורה להשיב מעט איזון לדמוקרטיה הישראלית. מכתבי מרצים, עצומות חוקרים ואפילו הצהרה מטעם ראשי האוניברסיטאות – למעט כמה יחידי סגולה הרושם המתקבל הוא של מערכת מונוליתית בה כמעט ולא קיים מקום לדעות אחרות.

לאור בהלת החתימות האוחזת בבכירי האקדמיה נחמד לגלות ניצני שפיות דווקא בקרב מי שאמורים להיות קהל היעד המיידי של אותן עצומות משוכפלות. על פי סקר שנערך בהזמנת התאחדות הסטודנטים ופורסם אמש (שלישי), 56% מן הסטודנטים הנשאלים הביעו תמיכה בהצעות הקואליציה לתיקונים במערכת המשפט, מול 37% שהביעו התנגדות.

לשאלה בנוגע להפגנות הנערכות נגד הרפורמה, 54% מהנשאלים השיבו כי אינם מסכימים עם עמדת המפגינים, לעומת 39% שהביעו תמיכה בעמדת המפגינים. בנוגע לסוגיית חלוקת הסמכויות בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת, הכנסת, 55% מהסטודנטים סבורים כי עמדת רוב של חברי כנסת צריכה להיות זו שמכריעה, לעומת 37% הסבורים כי עמדת שופטי בג"ץ אמורה להיות הקובעת.

שאלה נוספת שנבדקה בסקר נגעה להתרשמות הסטודנטים מעמדות הסגל האקדמי לגבי הרפורמה. 40% מהמשיבים התרשמו כי עמדות חברי הסגל והמרצים מוטות כנגד הרפורמה המשפטית, לעומת 13% בלבד שהתרשמו כי הן מוטות לתמיכה ברפורמה. 12 אחוזים מן המשיבים סברו כי העמדות מאוזנות. לא במקרה, נתונים אלה מזכירים סקרים דומים בסוגיה שנערכו לאחרונה בקרב הציבור הרחב.

כאשר משווים בין הנתונים שהתקבלו בסקר לבין התנהלות חלק גדול מהמרצים וחברי הסגל במוסדות ההשכלה הגבוהה, ניתן לתהות על כמה מסקנות מעניינות. כפי שנראה מן התמיכה ברפורמה בקרב מרבית הסטודנטים, התעמולה המופעלת עליהם בכיתות ובמוסדות בכלל אינה יעילה במיוחד. למרות שמרבית המרצים, על פי התרשמות הסטודנטים עצמם, מתנגדים לתיקון מערכת המשפט ואף מפגינים זאת בגלוי, רוב הסטודנטים לא מתרשמים במיוחד מהקמפיין הדמגוגי.

כל זה קורה למרות ניסיונות השתקה ביריוניים מצד מרצים בכירים נגד כל מי שחושב אחרת, למרות לחץ תקשורתי על התאחדות הסטודנטים להצטרף להפגנות השמאל נגד הרפורמה, ולמרות שנים ארוכות של מאמצי הטיה פוליטית בפקולטות מסוימות. כל מי שהיה סטודנט בישראל מכיר את זה היטב – מגיני הדמוקרטיה ואבירי הערכים תמיד פועלים בדיוק להפך ממה שהם מטיפים לאחרים: נושאי דגל חופש הביטוי הקימו גילדה סגורה הכופה על חבריה קו מחשבתי זהה; החוששים מ"עריצות הרוב" שמחים מאוד בעריצות המיעוט; ומבשרי הפלורליזם מתגלים כעדר שלם הפועה כולו בקול אחד.

מבחינה זו, ובניגוד למקרי העבר, טוב עשתה התאחדות הסטודנטים בכך שנמנעה מלנקוט צד פומבי בהפגנות או בתמיכה ברפורמה, ולעורר מחלוקת מיותרת. גם נתוני הסקר מוכיחים זאת. כמובן שיש סטודנטים שמתנגדים לתיקון מערכת המשפט, וזכותם לחשוב כך ולהביע את מחאתם, אך יש גם רבים אחרים שסבורים אחרת. במקרה הזה, נראה שדווקא הסטודנטים הם שמעבירים קורס מזורז למרצים: שיעור על מחשבה חופשית, ממלכתיות ודמוקרטיה אמיתית.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

1 תגובות למאמר

  1. מה שמוכיח שאין רוב לשמאל באקדמיה אלא מדובר בקבוצת כוח שמשתמשת בבריונות מהסוג העלוב ןהפחדני תוך שימוש באיומים גלויים ומוסווים כדי לכפות את דעתה.