במקום לנהל דיון דמוקרטי אמיתי, מחאת המתנגדים רק הולכת ומקצינה ודוחה כל ניסיון להדברות או פשרה
כחמישה שבועות חלפו מאז הציג שר המשפטים יריב לוין את תכוניתו לתיקון מערכת המשפט ובשמאל הישראלי עסקים כרגיל, כלומר – איבוד עשתונות מוחלט. המחנה שמסרב לקבל את תוצאות הבחירות ממשיך במחאתו נגד הכוונה להשיב את הריבונות לעם מידי קומץ שופטים שגזלו אותה, ואת כל זה הוא עושה תחת דגל המאבק "למען הדמוקרטיה".
הסיסמאות מופרכות ושחוקות כרגיל, הפרצופים מוכרים לעייפה (החל מפוליטיקאים כושלים כאהוד ברק, משה יעלון, ציפי לבני ויאיר גולן, ועד אנשי צבא כושלים עוד יותר כדן חלוץ) והתעמולה אינפנטילית מתמיד. במיטב המסורת של מחאות השמאל הקיצוני, התווספו לכך לאחרונה איומים מטרידים באלימות, אנרכיה סרבנות. כמו ילד קטן הרוקע ברגליו כיוון שלא קיבל עוגייה, מתנגדי הרפורמה מציעים עד לרגע זה הרבה מאוד תלונות ואפס פתרונות, הכל בניסיון המיעוט להסית את תשומת הלב מן העובדה לפיה הרוב תומך ומעוניין בתיקון. מחנה "השינוי" לפתע מתנגד נחרצות לכל שינוי, ואבירי "הדמוקרטיה" מבטלים כלאחר יד את בחירתם של מיליונים.
אז מה היה לנו בינתיים? הנה רשימה חלקית בלבד. קריאה למשיכת כל הכספים מחשבונות הבנק במטרה לרוקן את הכספומטים; עוצרים את הרכב בכביש למשך 15 דקות או מכבים את החשמל למשך עשר דקות; לא שולחים את הילדים לגנים ומשביתים את בתי הספר; שביתת רעב של חברי כנסת באופוזיציה; העברת כספי הפנסיה למסלולים בחו"ל ולא פחות חשוב – מתחילים לקלל בחופשיות. ואם כל זה לא יעזור ישנה גם תפילה המונית בכותל ואפילו התארגנות מחתרתית לרכישת כל מלאי נייר הטואלט מהחנויות. בייאושם כי רב, חניכיו של השר גלנט מימי הצופים פנו אליו במכתב נרגש.
מן התקשורת כמובן לא תבוא הישועה. היא מספקת רוח גבית להיסטריה ואף מגבירה אותה. צו גיוס, שעת חירום ומלחמה, נורות אדומות ודגלים שחורים – אין קלישאה דמגוגית שפרשני ישראל לא ימחזרו. במערכת המשפט עצמה מזמן דוחים על הסף כל רעיון תיקון או בדל ביקורת, וחברי הכנסת ממשיכים בפרובוקציות בגרוש בוועדת החוקה.
ומה לגבי האקדמיה? מיטב המרצים ממשיכים ממרומי מגדל השן לחתום על עצומות שמסבירות למה הם מתנגדים, אך כמעט ואינן מספקות תשובה לשאלה במה הם תומכים. פה ושם נשמע רעיון מוזר כמו "קריאה רביעית" בחוקי יסוד או השוואות למדינות דמוקרטיות אחרות (בהן דווקא שופטים נבחרים על ידי פוליטיקאים והביקורת השיפוטים מוגבלת למדי) – עוד ספינים חסרי פשר כחלק ממסך עשן מתמיד של הצעות מופרכות. דיון ביקורתי ובונה בוודאי לא נמצא שם. למעשה, המחנה "הדמוקרטי" דוחה באופן נחרץ כל ניסיון לפשרה או הדברות.
הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ ל-@SuleimanMas1 על המחאה נגד הרפורמה המשפטית: אנחנו נחושים להצליח להגיע להידברות והסכמה רחבה. מדינת ישראל זה אנחנו, האנשים שעובדים, משרתים, משלמים מיסים ומחזיקים על כתפיהם את כל הטפילים. אני תומך בשביתה, אבל לא בשלה העת להחרים הגעה למילואים#שרוןואורי pic.twitter.com/cT11TXrfZi
— כאן חדשות (@kann_news) February 9, 2023
אותה התנשאות שהובילה את השמאל הישראלי לתבוסה מהדהדת בבחירות מובילה אותו כעת למחוזות רדיקליים מעוררי חשש. אין שום תוכנית פעולה מלבד שבירת הכלים בכל פעם בה רוב העם מחליט שהוא לא מעוניין בסחורה המשומשת של לפיד ושות'. יתרה מכך, גם אם חלקים בציבור אכן חוששים מהשינויים המוצעים, תגובת הנגד התוקפנית והקונספירטיבית משמאל היא לא היא הדבר שישכנע אותם להתנגד. אולי דווקא להפך.
מעבר לצורך באסטרטגיה אמיתית, דבר שלא קיים כרגע בשמאל, מצביעים מחפשים יכולת ביצוע ומיקוד. כאשר ראשי מחנה שלם מתחילים לנדוד למחוזות האיומים וההצהרות המוזרות, גם המצביעים מדברים ברגליים. העיסוק המופרז בסוגיה אחת בלבד, בקיבעון מוחלט כל כך עד שהוא דוחק לשוליים כל מחשבה הגיונית אחרת, מעוות את המציאות ומונע ממך להבין את מורכבותה המלאה, גם כאשר המציאות מתעקשת להוכיח אחרת. הכל הפך פרסונלי עד שגם המחאה הנוכחית נתפסת בקרב רבים, ובצדק, כחלק ממאבק פוליטי ופרסונלי מתמשך. אין פלא שכרגע נראה שרוב הציבור בישראל מעדיף מחנה עם תשובות חלקיות על כזה ללא תשובות בכלל.
הוויכוח סביב תיקון מערכת המשפט היה יכול רגע משמעותי של דמוקרטיה אמיתית, בה הצדדים מנהלים דיון בסוגיות חשובות ולבסוף משיגים פשרה. המוחים המקצועיים למיניהם, העותרים הסדרתיים ומצעד הלשעברים המביך – היית מצפה לשמע מכל אלה לפחות טיעון רציני אחד שאפשר לדבר עליו, ואולי לנצל את ההזדמנות כדי להגיע להסכמות כלשהן. אבל כרגיל, השמאל נכשל להתעלות מעל המחלוקת מעל וממשיך להתחפר במחילת החרמות. ככה לא נראה מחנה שמעוניין בדמוקרטיה.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
לא מבין את הכותב. ואנחנו הימין מעונינים בהידברות בפשרה? ועוד על המיני רפורמה הפרווה הנכה של לוין? אנחנו לא רוצים לא הידברות לא פשרה רוצים למחוץ את היריב, ההזדמנות היא חד פעמית.
זה לא אבדן עשתונות, זו התנהלות טקטית קרת רוח מרושעת בולשביקית אופיינית, באמצעים בולשביקיים ידועים. כשם ש"שנאת נתניהו" מיתוס שנופח על ידי השמאל להסתיר מדיניות מסודרת של השתלטות בולשביקית על המדינה.
מסכים מאד. אתמול במוצ"ש הייתי בגבעת שמואל בכנס משפטנים למען הרפורמה. חלק מהדוברים היו פרווה מדיי ודיברו על "כבוד הדדי" למרות שברור שהשמאל בכלל לא מכיר בלגיטימיות שלנו. אחד מהקהל צעק עליי כשאמרתי שהשמאל הם לא אחים שלי. נצטרך להפעיל נגדם חזרה אמצעים בזויים של דיכוי.
נפוליאון בונפרטה הוא אחד האסטרטגים הגדולים בהיסטוריה.
דוגמא מושלמת לגאוניותו תהיה הדרך בה תמרן את הצבא הפרוסי, בפיקודו של פרידריך לודוויג (נסיך הוהנלוהה-אינגלפינגן) לעמדת נחיתות כמעט בלי שנורתה יריה אחת – והבטיח את נצחונו בקרב ינה-אאורשטדט וזהו לא "עוד קרב בהיסטוריה". זהו קרב מכריע שבו הביס נפוליאון את הצבא הפרוסי, וגרם לשיעבוד פרוסיה לצרפת עד לשנת 1813. אך כאמור גאוניותו היית בכך שהוא תמרן את יריביו (פרוסיה במקרה זה ולאחר שהביס אותה, את רוסיה – קרב פרידלנד) באופן כ"כ מבריק עד כדי שקרב ינה-אאורשטדט היה פשוט החותמת הרשמית למה שהיה עובדה מוגמרת גם לפני.
(שווה ללמוד על המהלכים של נפוליאון כנגד פרידריך לודוויג ועל המלכודת האסטרטגית שטמן לו, אפילו רק כדי להתרשם מגאוניותו של האיש – הגם שחשיבה אסטרטגית היא תמיד נושא לימוד תורם)
אז אחד הציטוטים הידועים של נפוליאון הוא: "לעולם אל תפריע לאויב שלך כשהוא עושה טעות" וכיוון שהאיש הבין דבר או שניים באסטרטגיה, מומלץ להקשיב לו.
אז לעצם העניין – זו הכת של חסר תעודת הבגרות, אשר צריכה לסרב להדברות.
אין מניעה להדבר, גם אם בסוף נסרב ל-100% מה"שיפורים". ולהתנהג באופן ילדותי ומסוכן (בין אם חושבים שזהו איבוד עשתונות אמיתי או חישוב טקטי רק ושימוש בטקטיקה שכיחה – ילדותית אבל שכיחה). תן להם לתלות את עצמם. נכון, ניסיונות ההדברות יקחו זמן, אבל זה לא חייב להיות זמן ארוך. אפשר להקדיש לכך שבוע, כאשר נניח מישהו בסמול ירצה לבוא להרצות עד כמה כדור הארץ קיים רק בזכותו של האפיפיור ברק ותפילותיה של הארכי בישוף אסתר חיות – זה זמן שניתן להקדיש לזה (או כל זמן מינימלי שנחליט). מי שמסרב להדברות, מפסיד באחת הזירות החשובות ביותר – הקרב על התודעה. ההפסד בזמן יהיה מינמלי ביותר והערך לקרב על תודעה יהיה מז'ורי ומשמעותי מאוד.
בנוסף, אם הכת של חסר תעודת הבגרות, גם שורפת את המועדון וזה לא משנה אם אתה מאמין שזה מסיבה אותנתית או לא, אל תפריע להם לעשות את הטעות – אין ממש סיבה לתת סיבה לדיקטטורי המקרופון להכריז שזהו מחנה הימין מתנהג באופן דיקטטורי ולא רוצה להקשיב לאף אחד. תן להם לדווח שאנחנו המבוגר האחראי, השקול והמחושב – בעוד שהכת של חסר תעודת הבגרות צורחת ברחובות "מחר אני נוסע לטהרן, כבר העברתי את כל הכסף של המכולת שלי לבנק אוף אחמדינג'אד. הכל בשם הדמוקרטיה. יחי האפיפיור קים ג'ונג ברק".
וגם אם שואלים אותם שאלה לגבי מהות הדברים, אז התשובה "הרפורמה לא טובה כי רק אני מחלק אישורים על דמוקרטיה וזה בכלל לא דיקטטורי מצידי"
בדיוק כפי שייעץ האסטרטג המבריק ששמתי בתחילת תגובתי: “Put your iron hand in a velvet glove.”
נ.ב. אך הסיבה שבחרתי לשים בתוך דבריי, את נצחונו של נפוליאון בונפרטה דווקא על פרידריך לודוויג (מכל נצחונותיו) אינה מקרית. לכאורה, הצורה בה נפוליאון תמרן את צבאו הפרוסי של פרידריך לודוויג לעמדת נחיתות היא בהחלט מעשה אומנות (שוב מציע ללמוד על כך, לא מויקיפדיה – סיכום יבש של אירועים פשוט לא יכול להמחיש את הגאוניות הדרושה לתמרן דברים ברמה כזו בעולם האמיתי), הינה דוגמא מצוינת לגאוניותו האסטרטגית של האיש. שנים רבות לפניו, כתב סון צו (מחבר "אמנות המלחמה" הנודע, אחד מהספרים המשפיעים על האסטרטגיה הצבאית – רק חשבו מה צריך להיות ערכו של טקסט, ע"מ לשרוד מ-473 לפנה"ס עד ימינו אנו היום) "The supreme art of war is to subdue the enemy without fighting".
אז לכאורה, פשוט בחרתי את אחד ממהלכיו המבריקים ביותר של נפוליאון ורק במטרה להמחיש ולבסס את גאוניותו של האיש. אך הסיבה המהותית היא מעבר לכך. חצי מהסיבה להפסדו של פרידריך לודוויג היא ללא ספק, גאוניותו של נפוליאון בונפרטה אך זהו החצי השני, אשר חשוב ביותר (לדעתי) למקרה שלנו כאן:
שנים לפני שפרידריך לודוויג ונפוליאון בונפרטה נפגשו על שדה הקרב, פרידריך לודוויג למד וחקר באדיקות את ניצחונותיו/האסטרטגיה של מלך פרוסיה פרידריך השני (הידוע גם בכינויו Frederick the Great) והשיג, לפי מה שנראה לו – הבנה מושלמת בטקטיקה ובאסטרטגיה הצבאיות, אשר הקנו ל-Frederick the Great את נצחונותיו המזהירים והפכו אותו למפקד מוערך ולנושא לימוד (כאמור). כך פרידריך לודוויג חשב לדוגמא, שהשיג הבנה מצוינת באחת הטקטיקות האהודות על Frederick the Great – זהו ה-Oblique order (לא מכיר תרגום מדויק לעברית). זו טקטיקה שעל שמה אכן רשומים רבים מנצחנותיו של Frederick the Great.
אך מה אנו למדים מכך? לכאורה, פרידריך לודוויג פשוט לא היה תלמיד טוב, או שעובדות המקרה לא הסתדרו לטובתו. תהיה הסיבה אשר תהי, בכל מקרה הוא הפסיד וזה כל מה שניתן לדעת.
אך השיעור באסטרטגיה הוא הרבה מעבר לכך – הסיבה האמיתית להפסדו (זו השנייה, שאנו מדברים עליהן) היית באי התאמתן של טכניקות מימיו של Frederick the Great לזמנים בהם פרידריך לודוויג פגש את נפוליאון! הטקטיקות והאסטרטגיה היו ישנים, צפויים – מה שכמובן הקל מאוד על גאון אסטרטגי ברמתו של נפוליאון, לנצל את טעותו של יריבו ולנצחו בקלות.
אז את השיעור באסטרטגיה ניתן לסכם בקלות במשפט הבא – לעולם אל תמשיך להילחם את המלחמה האחרונה.
הרבה פעמים אחרי מפגש עם יריב, אנחנו (אנשים) ממשיכים במוחינו להילחם. "הייתי צריך לעשות לו ככה" או "לעשות לו ככה", מכירים? אז זו הטעות. זה שנוכלי הסמול מידרו את הימין במשך שנים רבות מקבלת החלטות (פרשת מינוי ועדות הכנסת, בכנסת הקודמת עולה לזכרון) וביצעו מהלכים על אפו וחמתו של הימין – לא אומר (!) שעכשיו צריך להחזיר להם מנה אחת אפיים!
לא מהסיבה שלא צריך לנהוג כמו שנוהגים נוכלי הסמול, להתעלות מעל עצמך וכל זה – לא. אלא מהסיבה הפרקטית שזו טעות אסטרטגית להיות תקוע בעבר. פוטין תקוע בתקופת בריה"מ, זו הסיבה שהוא מפסיד – לא חוסר יכולת צבאית נטו (ללא ספק גם וטוב שכך אך לא רק). אנשים כמוהו מסתכלים על העבר, במקום להסתכל על העתיד ומה דרוש כדי להשיג בו ניצחון, זו הטעות (וזה השיעור).
אינני טוען ש-2 המגיבים מעליי (לרגע כתיבת שורות אלה 🙂 עושים טעות זו או לא מאפשרים לכת של חסר תעודת הבגרות לעושת את הטעות שהם עושים. יכול להיות ש-2 המגיבים הנכבדים, שקלו בדיוק את מכלול השיקולים הזה וכתבו את המסקנה אליה הגיעו.
כוונתי היא, להזהיר את המגיבים מהמלכודת האנושית שהטבע האנושי טומן לנו ומונעת מאיתנו לממש את מה שנדרש לנצחון בסוגיה חשובה זו (כל רפורמה היא משהו, גם אם חושבים שהיא מלוא השינוי הנדרש וגם אם חושבים שהיא המינימום שבמינימום).
אם אמירה כי השמאל הם לא אחים שלי, אינה עוזרת לקדם את הרפורמה, עדיף לא להכנס אליה – גם אם אני מבין ממה היא נובעת (הנה קישור #1 למלחמה הקודמת). תן לנוכלי הסמול לקבור את עצמם עם הכרזות מהם ברור כי השמאל בכלל לא מכיר בלגיטימיות שלנו (קישור #2). גם אם מניחים שזוהי טקטית קרת רוח מרושעת בולשביקית אופיינית, באמצעים בולשביקיים ידועים (קישור #3) – טקטיקה זו מתבססת על תגובה כעוסה מאיתנו, במטרה לספק לדיקטטורי המקרופון חומר המאפשר להסיט את הדיון בקרב על התודעה. עדיף בהרבה לחייך ולהזמין את נוכלי הסמול להדברות, גם אם נסרב בסוף ל-100% מה"שיפורים". זה אני מניח, הרעיון מאחורי מאמר זה.
תן לדעת הקהל לתלות אותם על הדיקטטורה שהם מנסים למכור כ"דמוקרטיה" ועל תגובות ילדותיות כעוסות של שריפת המועדון. תן גם לדיקטטורי המקרופון לחשוף את המסיכה שעל פניהם ולכל מיני חודקים לקרוא לאלימות ומרי חמוש. עדיף להשתמש בכוח היריב כנגדו ולעולם לא להפריע להם כשהם עושים טעות. רק המלצה. תודה על הזמן שהקדשתם לקריאה. כולנו כאן אני מאמין, מעוניינים באותה מטרה. לגיטימי לראות כמה דרכים להגשים זאת.
לדעתי אתה שוגה בגישה שלך, ונותן לשמאלנים יותר מדי הגיון.
רוב השמאלנים פועלים מתוך הרצון לאנרכיה. הם קוראים לזה דמוקרטיה, ליברליזם, הכלה וקבלת האחר. אולם הם עצמם פועלים ההיפך מהגישות הללו.
חלק קטן, בדרך כלל המנהיגים ומי שמושך בחוטים, מעוניינים בחיילים אידיוטים שימושיים ומכוונים אותם למקומות וצמתים שבהם לימנים אין רצון בעימות.
הגאונים הטקטים הם דוקא אותם מושכים בחוטים מהשמאל. אחד מהם רמטכ"ל לשעבר, שהבין שהוא לא יהיה ראש ממשלה, אבל הוא לא מסוגל להימנע מהפעלת טרור כנגד אחרים (הוא עצמו התבטא כך פעם).
אמנם השמאלנים, היהודים שביניהם, הם אחים שלי. אין ברירה, זה מה יש.
אבל זה לא אומר שאמנע מהרס חייהם, כחלק ממחיר המלחמה שלהם נגדי.
אתה כותב על מתן הזדמנות למשא ומתן. רק שאצל השמאלנים זה אומר שאתה מוכן להיכנע. לא להתפשר אלא להיכנע. אתה לא יכול לשכנע שמאלני לחשוב בהגיון ולכבד את האחר, כי אין לו דבר כזה. אם היה בו הגיון הוא לא היה שמאלני.
מנחם בגין חשב כמוך, ולכן מי שבחר שלטון ימין קיבל שלטון בפועל של השמאל (החל ממערכת החינוך, וכלה בבית המשפט העליון שאליו השתחלו שמאלנים מתחת לאפם של הימנים, וקיבעו את דיקטטורת המשפט בישראל).
שמאלנים מחנכים את הילדים שלנו להיות טפשים שמאלנים. האם צריך לדבר איתם? לדעתי, חד-משמעית לא! לפטר את המורים, והמחנכים, ובמיוחד מנהלי בתי הספר ורכזי המגמות השמאלנים. מה התועלת בלימודם וחינוכם של הילדים שלך אם מסיתים אותם נגדך?
מדוע מי שאיימו בשימוש בנשק חם לא נמצאים בבית הכלא? מדוע הם שוחררו? הרי זה בדיוק מה שנותן כח לשמאלנים להגביר את האש.
מדוע חולה נפש שהגיע לדרגה גבוהה בצבא וכיום מסית למרד, מדוע הוא לא נמצא בבית המעצר? האם הממשלה חוששת מנסיון לשחרר אותו או בהתפרעויות של שמאלנים? אבל זה בדיוק מרד, ועל כן במצב של נסיון לשחרר את אותו חולה נפש או להתפרע, אותו קצין היה צריך להיות מוצא להורג בעוון המרד שיצר. תהרוג מורד אחד, תהרוג שני, ושלישי ועשרים ומאתיים, רוב האנרכיסטים שיישארו יפסיקו להתפרע.
האם אתה חושש להרוג יהודים? ומה עם הרג יהודים ע"י ערבים שמנצלים את החשש שלך לפעול בקשיחות (למשל בנות משפחת חטואל)?
אגב, הזכרת את סון טסו. איך מתחיל הספר שלו? בעריפת ראשן של 2 פילגשים שלא היו מסוגלות נפשית לאחוז בחרב. סון טסו היה מוכן לשאת במחיר של איבוד אנשים כדי להציל את הממלכה. אבל לאחר עריפת ראשי 2 הפילגשים, האחרות כבר אחזו בחרב והיו מוכנות להילחם.
מנהיג של עם צריך להיות קשוח. נוכחנו בזה בהיסטוריה של עם ישראל פעמים רבות. זה התחיל עם יוסף הצדיק. תקרא קצת את ספרי שופטים, שמואל, ומלכים.
שנים רבות שאין לנו מנהיג קשוח, וכרגע יש לנו מנהיג שרק רוצה שקט תעשייתי ומוכן לשלם כל מחיר בשביל זה. המזל שלנו שיש ימנים שהבינו זאת סוף סוף, ולכן הם לוחצים עליו מימין. הוא מודע ללחץ הזה, ומבין היטב שאם ייכנע לשמאלנים (כהרגלו), בבחירות הבאות הוא יישאר עם מנדטים בודדים, והשאר יעברו לציונות הדתית או לעוצמה יהודית אם האיחוד הזה יתפרק.
קרא בבקשה את תגובתי המקורית וברשותך אדגיש – בבקשה, בתשומת לב.
אני כותב זאת מהסיבה הפשוטה, שאנחנו מסכימים ב-100%. לא במשהו אחד כן ובמשהו אחר, לא באיזשהו צירוף כזה או אחר של דברים אלא בהכל, ממש הכל – בתוכן הדברים, בנימוקים להם, ברוח הדברים, ברעיון מאחורים בקיצור, בהכל.
ברשותך, אעשה משהו שאני בד"כ לא עושה, אצטט כמה דברים מתגובתי המקורית אל מול ציטוט דברים מתגובתך – לא (!) במטרה להשוות אלא במטרה להמחיש שכל הדברים באמת זהים.
מרוח הדברים ועד הסיבה מאחוריהם, בקיצור הכל. אני מצטט לא בסדר חשיבות כלשהו. סתם כמה ציטוטים שבחרתי בצורה מקרית, ע"מ להדגים כמה תוכן הדברים זהה.
אתה כותב: "רוב השמאלנים פועלים מתוך הרצון לאנרכיה. הם קוראים לזה דמוקרטיה, ליברליזם, הכלה וקבלת האחר. אולם הם עצמם פועלים ההיפך מהגישות הללו."
כתבתי: "בעוד שהכת של חסר תעודת הבגרות צורחת ברחובות "מחר אני נוסע לטהרן, כבר העברתי את כל הכסף של המכולת שלי לבנק אוף אחמדינג'אד. הכל בשם הדמוקרטיה. יחי האפיפיור קים ג'ונג ברק". וגם אם שואלים אותם שאלה לגבי מהות הדברים, אז התשובה "הרפורמה לא טובה כי רק אני מחלק אישורים על דמוקרטיה וזה בכלל לא דיקטטורי מצידי"
אתה כתבת: "מנהיג של עם צריך להיות קשוח. נוכחנו בזה בהיסטוריה של עם ישראל פעמים רבות. זה התחיל עם יוסף הצדיק. תקרא קצת את ספרי שופטים, שמואל, ומלכים.
שנים רבות שאין לנו מנהיג קשוח"
כתבתי: "בדיוק כפי שייעץ האסטרטג המבריק ששמתי בתחילת תגובתי: “Put your iron hand in a velvet glove.”
אתה כתבת: "מדוע מי שאיימו בשימוש בנשק חם לא נמצאים בבית הכלא? מדוע הם שוחררו? הרי זה בדיוק מה שנותן כח לשמאלנים להגביר את האש. מדוע חולה נפש שהגיע לדרגה גבוהה בצבא וכיום מסית למרד, מדוע הוא לא נמצא בבית המעצר? "
כתבתי: "תן לדעת הקהל לתלות אותם על הדיקטטורה שהם מנסים למכור כ"דמוקרטיה" ועל תגובות ילדותיות כעוסות של שריפת המועדון. תן גם לדיקטטורי המקרופון לחשוף את המסיכה שעל פניהם ולכל מיני חודקים לקרוא לאלימות ומרי חמוש."
— נראה לי שברור כבר מהדוגמאות הנבחרות שהבאתי, כי תוכן דברינו קרוב מאוד, עד כדי זהה. בוודאי ברוח הדברים, במהות – אל מול המלל, שהוא כמובן שונה (כל אדם בוחר לנסח את אותו רעיון, בניסוח אחר, אישי, כמובן) זו הסיבה שאני מבקש לקרוא את תגובתי המקורית פעם נוספת בתשומת לב. ברשותך, אקנח בצמד ציטוטים נוסף שנוגע הפעם למה המחנה שלנו צריך לעשות.
כתבת – אתה כותב על מתן הזדמנות למשא ומתן. רק שאצל השמאלנים זה אומר שאתה מוכן להיכנע. לא להתפשר אלא להיכנע. אתה לא יכול לשכנע שמאלני לחשוב בהגיון ולכבד את האחר, כי אין לו דבר כזה. אם היה בו הגיון הוא לא היה שמאלני. מנחם בגין חשב כמוך, ולכן מי שבחר שלטון ימין קיבל שלטון בפועל של השמאל.
אז על כך, היה לי להגיד – אז לעצם העניין – זו הכת של חסר תעודת הבגרות, אשר צריכה לסרב להדברות.
אין מניעה להדבר, גם אם בסוף נסרב ל-100% מה"שיפורים". ולהתנהג באופן ילדותי ומסוכן (בין אם חושבים שזהו איבוד עשתונות אמיתי או חישוב טקטי רק ושימוש בטקטיקה שכיחה – ילדותית אבל שכיחה). תן להם לתלות את עצמם. נכון, ניסיונות ההדברות יקחו זמן, אבל זה לא חייב להיות זמן ארוך. אפשר להקדיש לכך שבוע, כאשר נניח מישהו בסמול ירצה לבוא להרצות עד כמה כדור הארץ קיים רק בזכותו של האפיפיור ברק ותפילותיה של הארכי בישוף אסתר חיות – זה זמן שניתן להקדיש לזה (או כל זמן מינימלי שנחליט). מי שמסרב להדברות, מפסיד באחת הזירות החשובות ביותר – הקרב על התודעה. ההפסד בזמן יהיה מינמלי ביותר והערך לקרב על תודעה יהיה מז'ורי ומשמעותי מאוד.
אוסיף בהודעה הנוכחית – אין מניעה לשבת סביב שולחן ולתת לדקיטטורי המקרופון לצלם את כת חסר תעודת הבגרות צורחת "המדינה זה אני", לקרוא לאלימות ובאופן כללי, להתנהג כמו ילדים קטנים. כל "שיפור" שקבוצה כ"כ ילדותים תגיש, יהיה ניתן לדחות בקלות.
מנהיגי הרפורמה ברשות הנבחרת – לוין ורוטמן – מספיק חכמים ע"מ לעשות זאת. יתרה מכך, הם כבר עושים זאת כרגע ובאופן מצוין. תן לצווחנים לתלות את עצמם, כאשר הם מכריזים "הרפורמה לא טובה כי רק אני מחלק אישורים על דמוקרטיה וזה בכלל לא דיקטטורי מצידי" או כל מיני חודקים קוראים למלחמת אזרחים אלימה – שום דיקטטורי מקרופון לא יצליחו לייפות זאת, בעוד שאנחנו (ונציגינו בכנסת) מופיעים כמבוגר האחראי והמחושב.
בדיוק כפי שייעץ האסטרטג המבריק ששמתי בתגובתי המקורית: “Put your iron hand in a velvet glove.”. לפעמים, מצטטים את המשפט כ- “Put your iron fist in a velvet glove.”. אני רק המלצתי על התרגום השני. בעצם, כולנו.
אמנם אנחנו מכוונים לאותה מטרה, אולם הדרך שאתה בוחר (מתן אפשרות להידברות גם כשברור שלא יהיה שינוי במטרה או בדרך) שגויה לדעתי, ואני בוחר בדרך של הרס השמאלנים ללא מתן שום אפשרות לחנינה.
הגישה שלי נובעת לא מתוך שנאה כלפי השמאלנים (יש לי במשפחה שמאלנים שאני אוהב אותם, לא חולי נפש כמו האנרכיסטים שמפגינים) אלא מתוך הבנה שמבחינתם העובדה שאני מתייחס אליהם מייצגת את ההודאה שלי באמת שלהם כאפשרות יחידה.
בעברי התנסיתי בסיוע לחולי נפש. מזה למדתי שעם חולה נפש לא אלים אפשר לדבר ולתת לו לפרוק את האנרגיות שלו או את הקשיים שלו ולהמשיך הלאה כשההתפרצות נרגעת. אבל עם חולה נפש אלים לא מדברים. למרות שהוא מודע למעשיו, הוא לא שולט על עצמו והוא רוצה ועושה הכל, ויש לו המון כח, כדי לפגוע בך. חולה נפש אלים צריך להיות נעול לתמיד או מושמד. זה או הוא או אתה. אם תהיה רך איתו, הוא יפגע בך, ומכיון שהוא לא מסוגל לעצור את עצמו, הוא לא יפסיק לפגוע בך.
לכן השויתי את הגישה שלך לגישה של מנחם בגין, שאיפשר לשמאלנים להמשיך בתפקידם ובעצם להרוס את מדינת היהודים.
השינוי חייב לבוא. ב 1/11/22 רוב העם היהודי הפגין בעד השינוי ובעד שליחיו שיבצעו את השינוי. המיעוט שלא נבחר דורש שיתייחסו אליו כאל שליט בלעדי. למיעוט כזה לא נותנים שום פתח. לא להידברות ובטח לא למעשים. הדבר היחידי שאפשר לומר למיעוט האלים הזה הוא שככל שאנשיו יהיו אלימים יותר הם ייתקלו בתגובות חריפות יותר.
להלן דוגמאות של מה שצריך לעשות לחולי הנפש האלימים הללו:
אלו שהניפו אברי מין זכריים בהפגנות נגד נתניהו – צריכים לחוות דין של עד זומם (תקראו לבד מה הכוונה).
אלו שדיברו על לקיחת נשק ודם וכו' – צריכים להיעצר ולהיכלא בבתי מעצר שלא קיימים רשמית, מתחת לפני האדמה עד סוף חייהם.
אלו בעלי אזרחות ישראלית שמממנים את המרידה – צריכים לעבור חקירה של רשות המסים על כל אגורה שיש ברשותם, במיוחד המזומן שיש בארנק שלהם.
אלו שמתפרעים (והם עושים זאת כל הזמן) – צריכים לעבור חקירת יכולת, ואם החקירה תוכיח שהם מתפרנסים במישרין או בעקיפין מממשלות זרות, יש להתייחס אליהם כסוכני אויב.
אני שוב ממליץ לך לקרוא את ספרי שופטים ושמואל ומלכים.
דוגמה קטנה – כששאול המלך נמשח, עלו טענות נגדו בקרב חלק מהעם. הוא טיפל בטוענים בקשיחות, ולאחר מכן כל העם היה מאוחד מאחוריו. אבל, כשהגיעה העת להילחם בעמלק, שאול המלך התרכך ביחסו לעם ואיפשר להם לקחת שלל (במקום להשמיד כל זכר לעמלקים ולרכושם) בניגוד לציווי שנמסר לו משמואל הנביא. זה גרם לסיכון ממשי לכל היהודים בכל העולם כמה מאות שנים לאחר מכן (המן והפקודה "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים").
דוגמה נוספת – דוד המלך התנהג ברכות כלפי אבשלום בנו. הרכות הזו הביא למרד ולמלחמת אחים ופיצול הממלכה עד מות אבשלום.
לא נותנים לשמאלנים שום פתח ושום תקוה. עושים מה שצריך לעשות ומעבירים את הרפורמה המשפטית. ואם יש שמאלני שרוצה לאבד את חייו עקב כך – קוראים לזה suicide by cop. לא אני ולא אף ימני אחראים להתאבדות זו.
מי שלא מתאים לו – בעוד כארבע שנים צפויות להיות בחירות לכנסת ה-26, אתם בהחלט מוזמנים להצביע (בקלפי, מאחורי הפרגוד) עבור מי שיכריז שיבטל את הרפורמה המשפטית. אני אקבל את רצון הבוחרים. לזה רבותי קוראים דמוקרטיה. זה אגב הדבר היחידי שאני מציע לשמאלנים מבחינת הידברות.
אחרי השלמת הרפורמה המשפטית צריך להעביר חוק יסוד שיקבע שבאחריות יו"ר האופוזיציה לשמור על האחדות הלאומית ועל הרגעת הצד המפסיד. ואם הוא מפשל בזה הרי זה נחשב כהמרדה.
עקרונית, זה היה צריך להיות ברור מאליו אבל השמאל כנראה לא מבין את זה לבד.
ויהיה מעניין לראות מה הם יעשו כשראשי המחנה שלהם יפלו אחד אחד ויסתבכו בפלילים.
ואז שוב יישמו את החוק בצורה מפלה, כאשר יישמו.
אמיר ניצן,
לכן כתבתי שרק לאחר השלמת הרפורמה המשפטית. כלומר כשבראש מערכת המשפט ישבו אנשים הוגנים.
אתה מתכוון ראש אופוזיציה כמו נתניהו . ממנו נלמד להפסיד ולמרות הכל לדבר על אחדות לאומית?
זה יהיה חוק רטרואקטיבי ?
אם אתה רוצה הצעת חוק פשוטה קבל הצעה – כל עבריין אחרי ששילם את חובו לחברה יכול להבחר לכנסת. זה לא פרסונלי זה לא רטרו אקטיבי אבל זה מיצג את הממשלה וחלק מהכנסת.
ותתעדכן – אין שמאל בישראל מזמן , זה רק נתניהו שמנפח את הדחליל הזה לצרכיו – מי שמתנגד להפיכה הזו אלו אנשים שחושבים שזו טעות , אם כולם היו שמאלנים אז היום נתניהו לא היה ראש ממשלה .
כל המילים היפות ובסוף הטיעון היחיד שאתה מסוגל להעלות הוא "אבל ביבי…"
איזה מחנה מביך ומשעמם
למה בכלל אנחנו מדברים מול מחנה כה בזוי ושפל במונחים של דמוקרטיה? אנחנו לא חייבים להם כלום.
אני לא יודעת איזו חברת נייר טואלט חשבה על הרעיון הגאוני לנצל את המחאה הזו להגדלת המכירות-אבל למישהו שם מגיע העלאה ענקית במשכורת.
הצחיק אותי מאוד הקטע של שביתת רעב של האופוזיציה. כמה זמן יאיר לפיד היה מחזיק? רבע שעה? חצי שעה? איך הוא היה מסתדר בלי בית קפה?
מאז שהומצא רעיון השמאל זה עובד ככה :
יש אידאל (חרות , שיויון , אחוה וכו') וכדי ליישם את האידאל הזה אין ברירה צריך להקיז דם אחרת לא יצליחו להגשים את האידאל (שכאשר יגשימו אותו אמור להיות טוב לכולם , רק שהם עדיין לא מבינים את זה )
את הסיפור הזה המנהיגים שלהם מוכרים לאידיוטים השימושיים שמאמינים באידאל ומשתכנעים לעשות את העבודה השחורה ולאחוז בנשק (הם בעצמם לא יסתכנו הם רק יעודדו את האחרים ) ואת הכסף וטובות ההנאה והדרגות והמישרות הם יחלקו לעצמם ולחברים שלהם עד שהכל ירקב ויתמוטט (עיין ערך רוסיה הסובייטית) ,
אחרי שמעון פרס , ברק ( אהרן) הוא השולט במדינה (אהוד בינתיים רק חולם על דיקטטורה משלו ונכשל שוב ושוב)
ולנו מספרים בשיעור אזרחות על הפרדת רשויות , הממשלה שולטת בכעשרה אחוז מן השילטון במדינה , השאר מתחלק בין בעלי הון שונים , בעלי משרות וכו
מה שקורה עכשיו זה שהם מאוד לחוצים מהכוונה לנשל אותם מעמדת הכוח שהיא המפתח לכל עמדות הכוח האחרות במדינה (בג"ץ) .
כדאי מאוד לימין לעשות כל מאמץ ואולי הפעם יצליחו לנער את חבורת הפרזיטים שיושבת על הוריד וחונקת את המדינה מיום היווסדה
מתי בישראל הקיזו דם עבור אידאל? כשהיה צריך להקים מדינה , זה לא היה מוצדק? כדי להקים מדינה באותו זמן כנראה שהיה צורך באידאלים שהיום נתפסים כלא רלוונטיים – במבחן התוצאה השילוב של ממסד פוליטי מאורגן עם תשתית ביטחונית ובעזרת מנגנון כלכלי הסתדרותי היה שילוב שעבד בהקמת המדינה. . גם הימין הקיז דם וגם לו יש חלק בסיפור אבל הם היו עם פחות משאבים ופחות אנשים. הקזת דם בסגנון סטלין לא הייתה כאן גם אם היה מי שהעריץ אותו, בכל זאת הוא ניצח את הנאציזם.
כבר מזמן אף אחד לא חולם על סוציאליזם ואין שמאל במדינת ישראל.
זה דחליל שאתם אוהבים להשתמש בו. גם בן גוריון לא היה שמאל אבל זה למקום אחר.
המאבק היום הוא בין מי שלא מספיק לו שליטה מוחלטת בכנסת- אין הפרדה בין שתי הרשויות הללו כבר הרבה שנים ורוצה לחזק את "המשילות" באמצעות שינוי מערכת המשפט והייעוץ המשפטי. זה תירוץ רב שנים לאימפוטנציה שלטונית וחוסר יכולת להכריע ולא משנה מי היה בשלטון אבל עכשיו הליכוד יכול. ישנם שינויים אפשריים ומתבקשים כי בכל גוף תמיד ניתן לשפר אבל זאת לא הכוונה של מי שהצביע היום בעד הרפורמה.
בצד השני יש אנשים שחושבים שדמוקרטיה היא לא רק שלטון העם אלה גם שלטון למען העם ובמקרה של ישראל למען אזרחי ישראל כולם. ההסכם הקואליציוני מלא בנושאים שיש להם פוטנציאל לבג"ץ בכל יום רגיל ( חינוך פרטי על חשבון המדינה, המשך השתמטות חרדים משירות צבאי/לאומי, אפליית אזרחים ערבים … בהמשך פגיעה בזכויות קניין כדי לקדם פרויקטים ללא התערבות משפטית ויכולת ערעור) ולכן חשוב לקואליציה לנטרל את בג"ץ .
זה לא הופך אפליה לדבר מוסרי ופגיעה בזכויות למשהוא דמוקרטי רק כי הרב החליט.
ההבדל המשמעותי בין שתי ההשקפות זה הנושא של מינון התערבות ממשלתית ושלטונית על כל זרועות השלטון בחיי האזרחים רק שבהסדר המוצע חסר החלק הליברלי באמת של שמירת זכויות לכלל האזרחים והאירוניה שזה בשם הדמוקרטיה. כל זה על סמך מה שמדובר ואני מקווה שבסוף התהליך יהיה שינוי ופשרה סבירה.
ההשקפה השמרנית יוצאת מתוך נקודת הנחה שאין אדם מספיק חכם כדי לתקן תקנות טובות מספיק וכדי לפתור בעיות שנוצרות לאחר כן אם לא צפה אותן לכן מנגנונים חברתיים מסורתיים הם הפתרון.
רוטמן בשם השמרנות יחד עם לוין מנסה לשנות את נקודת המוצא הזו , הוא חושב שהוא כן יכול ויודע . הוא לא יודע כמה פוטנציאל הרס יש במהפכה השמרנית שלו, יש גם פרדוקס גמור ברצון לממן חינוך למגזרים מועדפים ולעומת זאת לתמוך בחינוך פרטי כאידאל לשאר אזרחי המדינה. ראה את ענין האדם החכם שלא קיים. הרפורמה הזו מכוונת לפגוע באליטה קיימת לטובת מי שרוצה להחליף אותה רק שאת זה אף אחד לא יגיד וכל אמצעים כשרים.
אף משפט על משפט נתניהו נושא דרעי וכל מה שהוא לא עקרוני.
נכון , דם רב הוקז כדי להקים את המדינה וכדי לשמור עליה. לא הייתה פה מעולם הקזת דם בסגנון סטלין. נכון שהיה פה מי שהעריץ את סטלין בעיקר כי הוא הביס את הנאציזם ולא כדי להעתיק ממנו. גם הקיבוצים לא היו סטליניזם ולא קולחוזים ומדינת ישראל מהווסדה לא הייתה סוציאליסטית.
נקודת המוצא של השמרן והליברל היא שהאדם הבודד פועל רק לטובת עצמו ולכן אין אדם חכם מספיק שמסוגל לתכנן ולטפל בנושאי מדינה חברה כלכלה בלי ליצור בעיות חדשות שבהם גם לא ניתן לטפל. לכן השלטון צריך להיות מעורב כמה שפחות ,החברה באמצעות המסורות שלה והמנגנונים שלא מכוונים לתוצאות בשילוב הרצון של כל אדם לדאוג לעצמו זה מה שיביא לסיפוק הצרכים של כולם לטובה. ואם לא אז לא כי זה טבע האדם. הפרוגרסיבים( שמאלנים והסביבה) חושבים הפוך והקומוניסטים הוסיפו את המימד של אלימות וכח למען המטרה .
לוין ורוטמן נושאי הדגל העכשווי של שמרנות ודמוקרטיה מנסים כנראה לשנות את נקודת המוצא ולהיות האדם החכם שאינו קיים בהשקפה המקורית .
אבל הויכוח הוא לא תיאורטי – ההסכם הקואליציוני במידה ויתממש מלא בנושאים שהיום יכולים להתגלגל לבג"ץ ובלעדיהם אין אולי ממשלה – לכן חייבים לנטרל את המוקש הזה.
שנית – זה חלק ממאבק רב שנים באליטה אחת שיורדת במילא ממעמדה כי היא לא בשלטון כבר שנים אבל עדיין בעלת משמעות ומשאבים ובזה כל האמצעים כשרים כולל ההפיכה המתוכננת. אין שום חשיבות לתרומה של אותה אליטה בעבר ובהווה זה מסתכם בהיותה פריבילגית מקפחת ואשכנזית אולי , ההתחשבנות ההסטורית גוברת על כל הגיון ורצון טוב.
כמות הכשלים הלוגיים בתגובתך אורי, חוצה שיאים.
ננתח רק כמה, ע"מ להמחיש ת התפיסה השקרית שאתה שבוי בה ומנסה לקדם כאן.
1. מתי בישראל הקיזו דם עבור אידאל? תגיד, אתה קורה חדשות? המחנה שלך קורא בפועל למרי אלים ו/או החכמים שבהם, ע"מ לא להתפס ע"י החוק הפלילי אומרים זאת בעקיפין (קודם משווים את הרשות הנבחרת הנוכחית למשטרים הכי גרועים בהיסטוריה ואחרי זה מציינים שלהפלתם נדרש להקיז דם – ורשויות "אכיפת" החוק והתשקורת מתייחסים לטענה מהסוג לעיל, כאילו יש נתק בין החלק הראשון לשני)
אבל אתה משום מקום מביא את סטלין ואז "עונה" לעצמך שלעשות טיהורים כמוהו, אף אחד לא מתכוון. כשל איש קש קלאסי, שלא נדבר על "שכחה" סלקטיבית של חדשות מהעמודים הראשונים (מה שדיברתי בפסקה הקודמת).
2. בתגובה לה אתה "מגיב", סוציאליזם לא מוזכר כלל ושוב, משום מקום אתה "עונה" – "כבר מזמן אף אחד לא חולם על סוציאליזם ואין שמאל במדינת ישראל. זה דחליל שאתם אוהבים להשתמש בו.". טוב, לכל הפחות אתה מודע לשם הכשל הלוגי שאתה מבצע.
3. אבל בוא נגיע לחלק המהותי בדיון, לרפורמה המשפטית. לדעתך, זהו מאבק בין מי שלא מספיק לו שליטה מוחלטת בכנסת רוצה לחזק את "המשילות" באמצעות שינוי מערכת המשפט והייעוץ המשפטי (ציטוט של דבריך).
כמובן שאתה גם דואג לנכס את כל הטוב בעולם לעצמך – ציטוט: "בצד השני יש אנשים שחושבים שדמוקרטיה היא לא רק שלטון העם אלה גם שלטון למען העם ובמקרה של ישראל למען אזרחי ישראל כולם." (אפרופו סטלין, זו בדיוק השיטה שלו, לכנות את מתנגדיו "אויבי העם" – סתם שתדע, מי מ-2 המחנות קרוב יותר לשיטותיו של סטלין, המחנה שלי או המחנה שלך).
אז זה כשל לוגי עוד יותר גרוע מהקודמים. אתה לא נוקב בשום טיעון לוגי משכנע אלא קובע שמטרתך היא "עתיד מזהיר לכל אזרחי ישראל" (למדת בשיעור היסטוריה, מה היית הסיסמא המובילה של הקומוניזם הסובייטי וכמה הוא "רחוק" מעמדתך?) וכיוון שזו מטרתך, אתה מנסה למכור שמי שחושב שונה ממך, ציטוט: "אפליית אזרחים ערבים … בהמשך פגיעה בזכויות קניין כדי לקדם פרויקטים ללא התערבות משפטית ויכולת ערעור) ולכן חשוב לקואליציה לנטרל את בג"ץ ."
אז לא – סיסמאות כ"כ נבובות עובדות אולי על מי שצריך אישור משוקן ע"מ לחשוב עצמאית. עצם הצורך לעמוד לבחירה ולהמשיך להבחר, מבטיח ב-100% עמידה בסטנדרט שניכסת בשקר לעצמך. כך שזה חל על כל חברי הכנסת/ממשלה – ממש לא רק לנרקיסיסטים מהסמול ואני לא צריך אישור ממך שמטרתי היא מה שכתבת. שנית, המחלוקת היא לא על המטרה אלא בכלל על הדרך המודיקת להשיג אותה!
כך שניכוס כל הטוב בעולם לעצמך וצביעת המחנה שמנגד כשודדי דרכים, גם לא משרת לוגית את עמדתך בדיון הציבורי. מכאן אנו מגיעים לכשל הבא, אותו אני כמובן אציג בסעיף נפרד.
4. הסלוגן הנבוב – ציטוט: "זה לא הופך אפליה לדבר מוסרי ופגיעה בזכויות למשהוא דמוקרטי רק כי הרב החליט" – שקרי בכ"כ הרבה רמות, שקצרה היריעה כאן לסקור את כל כשליו. אל דאגה, אתה בחברה טובה, כל הרוצחים הקומוניסטים (דאגת להזכיר לי את סטלין, תודה על התזכורת) רתמו עמים שלמים אף לרצח, בידיוק בזכות סלוגן זה!
מה הכשל הלוגי כאן, אתה שואל? אסביר לך זאת כך – האם עמידה ברמזור אדום עפ"י תקנות התעבורה, מהווה פגיעה בחופש התנועה שלך? אך לפני שאתה עונה, הרשה לי להציג לך אותה שאלה שוב, בנוסח קצת, ממש טיפה, קצת שונה – האם עמידה ברמזור אדום עפ"י תקנות התעבורה, מהווה אפליה שאוסרת עליך מה שמותר לאחרים (רמוזר ירוק) ממש באותו כביש ושעה?
אז בחירת המילים שלך ממש אינה מקרית. אתה בסה"כ מנסה לרתום את המילה הטעונה "אפליה", שתבוא לעזרתך *** מבלי שביססת כלל *** האם דבר כזה או אחר מהווה אפליה.
הרבה עבריינים כמוך (איך זה כאשר משתמשים בטקטיקה שלך – הדבקת כוונות רעות לצד השני בדיון – נגדך?) ניסו לטעון זאת בבית משפט וכולם הורשעו (רמזור אדום). לא רק כי המחוקק החליט שעמידה ברמזור אדום היא דבר מידתי, סביר וחיוני להסדרת התנועה וביהמ"ש אוכף בלבד חוק זה/קיים אלא שבהגדרת המשטר הדמוקרטי,
זו זכות השמורה לרשות המיצגת באופן המדויק ביותר את מגוון הדיעות בעם – להחליט אחרי איזה קו דבר מה מהווה אפליה ולפני קו זה, זהו הקו המאזן בין הזכויות המתחרות ולא לקבוצה סגורה, הממנה עצמה של אייתולות.
מדוע המשטר באיראן איננו דמוקרטי? מדוע המשטר בקוריאה הצפונית איננו דמוקרטי?
באיראן ובקוריאה הצפונית, יש בחירות ויש רשות מחוקקת נבחרת. באיראן יש אפילו מפלגות. הרשות הנבחרת של איראן, המג’לס, נבחרת ע”י הציבור האיראני לכהונה בת ארבע שנים. המג’לס אחראי לחקיקת חוקים, לאישור אמנות בינלאומיות, לאישור התקציב ושרי הממשלה – בדיוק תפקידי הרשות הנבחרת/מחוקקת בכל משטר דמוקרטי בעולם בכלל ובישראל בפרט.
והמג’לס באמת מבצעים בדיוק תפקידים אלה, אז מדוע המשטר האיראני אינו דמוקרטי? מדוע המשטר הצפון קוריאני אינו דמוקרטי?
אז הסיבה מדוע איראן וצפון קוריאה אינן דמוקרטיות, אלמנטרית – ב-2 המדינות, קיים “מנהיג עליון” אשר הוא הקובע הסופי, האם הרשות הנבחרת פעלה “כחוק” או לא.
המנהיג העליון, איננו צמוד לחקיקה מדויקת שמחוקקי הרשות הנבחרת חוקקו, נימוקיו הם רק מונחים עמומים, כלליים ומהווים בעיקר דיעה פרטית וממש לא מדע מדויק – כגון “סבירות”, “הגנה על העם”, “שיוויון בפני החוק”, “רצון העם” וכדומה. זהו “המנהיג העליון”, אשר בפועל מחליט, האם החלטתה של הרשות הנבחרת תצא לפועל, תבוטל או תשונה.
המנהיג העליון באיראן, אינו נבחר ע”י הבוחרים. המנהיג העליון נבחר על ידי מועצת המומחים, בה חברים 86 מולות. את המועמדים לבחירות למועצת המומחים מאשרת או פוסלת מועצת שומרי החוקה. חצי מתוך תריסר חברי מועצת שומרי החוקה ממונים על ידי המנהיג העליון, היתר נבחרים על ידי המג’לס, מתוך רשימה שמגיש ראש הרשות השופטת, שהוא עצמו ממונה על ידי המנהיג העליון. לפיכך, לגוף היחיד בעל היכולת להדיח את המנהיג העליון נבחרים אך ורק עושי דברו והמנהיג העליון כאמור, איננו צמוד לאף חוק שהמג’לס מחוקקת.
אז אם האייטולות ממנים זה את זה, מהווים את הסמכות המשפטית העליונה ובעיקר, להם (לאייטולות) ולא לרשות הנבחרת, נתונה המילה האחרונה בכל דיון ציבורי והחלטתם רשאית להיות דעתם הפרטית וכלל לא מדע מדויק – מה ההבדל בין עלי חמינאי לבין אסתר חיות?
זו שיטת המשטר לה אתה אורי מספק שירותי דוברות. הגם שמלאים בכשלים לוגים, שפה טעונה שנועדה "לגשר" על היעדר נימוקים לוגיים וחצאי אמיתות – ע"ע הטענה כי רוטמן לא יודע כמה פוטנציאל הרס יש במהפכה השמרנית שלו, אבל קים ג'ונג ברק, שמעולם לא נבחר ולא נשא בשום אחריות לשום תוצאה ישירה של מעשיו, הוא שמש העמים ואל כל הטוב.
אז אם השיטה כ"כ טובה אורי, אתה בהחלט מוזמן לעבור לטהרן. כאן במדינת ישראל, אנו (אזרחי ישראל), רוצים והגיע העת למשטר דמוקרטי, בו המילה האחרונה בדיון ציבורי נמצא ברשות המתחלפת בבחירות, לפיכך נושאת באחריות לכל מעשיה, מקבלת פידבק מהציבור על טיב החלטותיה (קוראים לזה בחירות, קריאה למרי אלים וצווחות בסגנון "כולם צריכים אישור ממני שמה שהם עושים דמוקרטי וזה בכלל לא דיקטטורי מצידי") ולא בידי חונטה נרקיסיסטית, הבטוחה שכולם צריכים אישור מהם על נאורות.
ואם בכוונתך אורי להשתתף באופן באופן אמיתי בדיון ציבורי, נסה למשל, לפעול כמוני – באמצעות לוגיקה ונימוקים מובססים.
מה משותף לבני בגין, מרידור, דב חנין, גדעון סער,
וציפי לבני ?
א. כולם היו חברי כנסת
ב. כולם מתנגדים לרפורמה שהמשפטית של לווין
אם כך,
אז המשותף לבגצ ולחמאס, זה ששניהם חושבים שלשון החוק הישראלי, היא המלצה.
אם זו רמת ה"נימוקים", שאתה מסוגל להביא, אז לעיל ההסבר מדוע עמדתך שגויה.