המהפכה השקטה: כך הובילו נתניהו והליכוד את רפורמת הענק ברגולציה

רבים חשים אכזבה מכך שראש הממשלה נתניהו, שלעתים מתגאה בכינוי "מר כלכלה", אינו עוסק באופן שוטף בכלכלה ומותיר את התחום בידי שרי אוצר אחרים. האכזבה אולי מובנת, אך ראשית יש לזכור שראש ממשלה בישראל מקדיש את מרבית זמנו לנושאים מדיניים ואסטרטגיים, ובדרך כלל אינו יכול במקביל להשקיע את המשאבים העצומים הדרושים בתחום הכלכלי. למרות כל זאת, נתניהו דחף וקידם בשלוש השנים האחרונות מהפכה שכמעט לא דיברו עליה אך היא חשובה ביותר.

הממשלה האחרונה קידמה יותר מכל ממשלה קודמת את פישוט וצמצום המערכת הרגולטורית בישראל. לא מדובר על יישום מדיניות של שר האוצר, שרת המשפטים או שר הכלכלה, אלא רפורמת ענק שראש הממשלה קידם באופן אישי ואף כפה אותה על חלק מהמשרדים. מי שהיה בכנס הליברלים של הליכוד בשבוע שעבר שמע התייחסות קצרה לעניין הזה, אבל בפועל מדובר ברפורמה משמעותית שאת ההשפעות שלה נראה בשנים הבאות.

עד כמה משמעותית? עד כדי כך שבשנים 2016 ו-2017 נחסכו שלושה מיליארד שקלים כל שנה ועשרות מיליוני ימי המתנה של עסקים. למרות שנתוני 2018 לא פורסמו עדיין מחשש לתעמולת בחירות, ניתן לנחש בשמרנות שהחיסכון השנתי הישיר מצמצום הרגולציות יגיע לכחמישה מיליארד שקלים ואף יגדל בשנים הבאות. לרפורמה היו גם השפעות חיוביות על פריון העבודה, על התוצר ועל הצמיחה, אך אלו קשות יותר לחישוב והצגה.

דו"ח  ה- OECD שהתפרסם בספטמבר 2017 ובחן את נושא הרגולציה בישראל מצע שיפור משמעותי בתחום, גם בהשוואה למדינות אחרות. אם בעבר המצב בישראל היה בלתי נסבל, הדו"ח מלמד שלראשונה יש סיבה לאופטימיות.

נתניהו מרבה לדבר על "האיש השמן" (המגזר הציבורי) שמכביד על "האיש הרזה" (המגזר הפרטי), וגם רגולציה היא חלק מהשומן הזה. לא תמיד יש פקיד שמתפרנס ממנה, אבל כל מי שניסה להוציא אישור בטאבו, להקים עסק או לייבא מוצרים, מבין שעלותה כבדה מאוד ולעתים קרובות מהווה היא חסם כניסה לשוק.

לפעמים הרגולציות פשוט מתוכננות באופן לא טוב ולפעמים רק העומס שבהן הוא מכשול על המשק. במשך שנים, האצבע על ההדק הרגולטורי בישראל הייתה קלה מאוד,  והרפורמה לא רק מתקנת את נזקי העבר אלא גם מצמצמת את הנזק העתידי.

לתקן מערך רגולטורי זו משימה מורכבת מאוד. יש אינספור חוקים ותקנות קטנות שנקבעו במשך השנים ונדרשת עבודת נמלים כדי למיין ולתקן אותן, גם בשל הריבוי העצום של אינטרסים כלכליים ופוליטיים התלויים בהן. העובדה הזאת הופכת כל רפורמה למורכבת עוד יותר לביצוע ולמשמעותית יותר מבחינת תוצאותיה.

אז מה בעצם המנגנון שעומד במרכז הרפורמה? בכל משרד ממשלתי הוקמה יחידת "מדיניות רגולציה", אשר מתמחה בנושאי הרגולציה והעבודה של המשרד בו היא נמצאת. תפקידה הוא לחפש תקנות וחוקים לא יעילים ואז להסיר או לתקן אותם.

בנוסף לכך, היחידות קובעות מנגנון עבודה לרגולטורים במשרדים, מטילות הגבלות על רגולציות חדשות ומסירות תמריצים לקביעת עוד תקנים וכללים מיותרים. כל תיקון כזה יכול לחסוך מיליוני שקלים בכל משרד המצטברים יחדיו מדי שנה, וכמובן מקל על האזרחים עם פתיחת שווקים והורדת יוקר המחייה.

התיקונים שנעשו במסגרת הרפורמה הכוללת ברגולציה הם רבים מספור, אבל ננסה לתאר כאן כמה מהחשובים שבהם.

רישוי העסקים

כללי המשחק ברישוי העסקים, במיוחד לעסקים קטנים, השתנו לחלוטין במסגרת הרפורמה. כך למשל,  קיצור משך הזמן הנדרש לקבלת רישיון עסק קוצר מכעשרה חודשים ל-21 יום בלבד. סעיף זה בלבד חסך שבעים אלף חודשי עבודה בשנה שבעלי עסקים נאלצו לשרוף על מנת לקבל את הרישיונות המיוחלים.

מעבר להקלה על העסקים, השיפור בתחום הזה מביא לישראל משקיעים שמדדי "קלות עשיית עסקים" מהווים עבורם תנאי מקדים לבחינת כדאיות השקעה. ראוי לציין שגם לוועדת הפנים וח"כ יואב קיש העומד בראשה היה תפקיד משמעותי בקידום התיקון בכנסת.

רישום הטאבו

במסגרת הרפורמה, משך ההמתנה לרישום נכס התקצר משמונים לכארבעים ימים. המהלך החשוב הזה שהובל על ידי מחלקת מדיניות הרגולציה במשרד המשפטים, הוא הגורם המשמעותי לשיפור מעמדה של ישראל במדד "עושים עסקים".  זהו מדד יחסי המשווה בין מדינות וישראל צפויה להמשיך לעלות בו בשנים הקרובות, אחרי התדרדרות שנמשכה במשך תקופה ארוכה.

חובת RIA

בעבר היה מקובל שרגולטורים היו מחליטים בעצמם איזו תקנה להעביר ומה ההיגיון שבה, וכל הגענו לעומס הרגולטורי שאנחנו מכירים היום. הרפורמה החדשה ברגולציה שמה קץ למצב הזה ומחייבת את הרגולטורים לבחון שיקולי עלות-תועלת והשפעות חיצוניות על גורמים אחרים, תוך בדיקה של התחום במדינות שונות.

למנגנון ההערכה הזה קוראים RIA ( (Regulatory Impact Assessmentולמרות שהוא עדיין בשלבי פיתוח בחלק מן המשרדים, התוצאות כבר נראות בשטח. הרגולטור היחיד שעד לאחרונה לא היה כפוף לאותו מנגנון היא המפקחת על הפיננסים שנחשבת למי שיצרה כאוס בתחום הביטוח. במשרד ראש הממשלה כבר הוחלט על אי החרגת תחום שוק ההון (למרות האשמה בכך שהוא "תוקף את שומרי הסף") והחלת חובת RIA גם עליו.

שקיפות

בסוף כל שנה, משרד ראש הממשלה מפרסם דו"ח מסכם של כל התיקונים והחיסכון הנובע מהם, הן במונחי חיסכון והן במונחי ימי עבודה שנערכו בכלל המשרדים במהלך התקופה.

כל הפרויקט האדיר הזה הובל כאמור על ידי ראש הממשלה נתניהו שהקדיש לו מאמץ רב בדיונים ובוועדות הכנסת למרות שאר הסוגיות הדחופות האחרות שהיו על שולחנו. את התוצאות ניתן גם לראות במדדי החירות של מכוני מחקר כמו הריטג' ופרייז'ר, שם ישראל נמצאת במגמת שיפור כבר מספר שנים ונחשבת כמדינה חופשית מבחינה כלכלית. כך גם בדירוגי האשראי השונים, ובשנים הקרובות כבר נראה גם את השיפור במדד קלות עשיית העסקים.

כאשר בוחנים תחומי מאקרו אחרים, ובהתחשב בגל הפופוליזם שתקף את ישראל מאז 2011, איני רואה מישהו אחר שיכול לעמוד מול האתגרים הללו בצורה טובה יותר מנתניהו. זה כולל את יחס החוב-תוצר של ישראל שלמרות העלייה בשנה האחרונה ירד בכ-13 נקודות אחוז מאז 2009.

נותר רק לקוות לטובת כולנו שגם לאחר הבחירות הקרובות תורכב קואליציה מתאימה, שתתמקד יותר בהמשך קידום נושאים כלכליים חשובים ופחות בפופוליזם כלכלי מסוכן.

דן גפן הוא כלכלן ומשמש כיועץ לחבר הכנסת אמיר אוחנה