ההסכם המתגבש יותיר על כנן את תשתיות הגרעין והטרור של איראן ומבלי שתצטרך לתת שום דין וחשבון
הנשיא ביידן הצהיר בשבוע שעבר על כוונתו לבודד את רוסיה מבחינה מדינית בשל הסכסוך באוקראינה. אך באותה העת ממש שליחיו המשיכו לשבת לצד עמיתיהם הרוסים סביב שולחן הדיונים בווינה, בעודם מתקנים ניסוחים אחרונים בהסכם הגרעין החדש – הסכם שיפעל לטובת רוסיה ואיראן ויסכן את ארה"ב ובנות-בריתה.
ההסכם המתגבש נראה גרוע עוד יותר מן ההסכם שנחתם ב-2015 בהובלת ממשל אובמה. הגרסה החדשה אותה מוביל ביידן עומדת להסיר את סנקציות הטרור מעל איראן, המדינה המובילה בעולם בכל הקשור למימון טרור, ולהותיר על כנה את תשתית הגרעין האיראנית, למעשה מבלי שטהרן תצטרך לתת דין וחשבון על כל פעילותה הבלתי-חוקית בתחום.
תחת תנאי ההסכם החדש, איראן תהנה מגישה ליותר מ-100 מיליארד דולר, סכום אותו תוכל לבזבז שוב על עידוד טרור, פיתוח טילים והמשך המרדף אחרי הגמוניה אזורית. אכיפה מערבית בסוגיית הגרעין תהיה חלשה עד בלתי-קיימת, כך שלא יוותרו עוד מחסומים מבחינת האייתוללות, שיהיו יכולים לחצות את הסף הגרעיני במועד הנוח להם. סנקציות הטרור שהוטלו על הבנק המרכזי של איראן, חברת הנפט הלאומית ושלל חברות ובנקים נוספים, יושהו כולן מבלי שטהרן תצטרך לספק בדל ראיה לכך שאותם מוסדות אינם מעורבים במימון טרור.
דיווחים אחרים מדברים על כך שמחלקת המדינה האמריקנית נוטה אף להסיר את משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור, למרות שמדובר בארגון בעל היסטוריה ארוכה של פעילות טרור גלובלית ובמיוחד נגד אמריקנים. זו תהיה סטירה נוספת בפניהם של בני משפחות שכולות בארה"ב, אשר כ-1,200 מהם פנו לאחרונה לבית הלבן בבקשה שלא לשחרר כספים לאיראן עד אשר משטר האייתוללות ישלם סכום של 60 מיליארד דולר אשר נפסקו לחובתו במסגרת תביעות שונות של קורבנות טרור.
וזה ממש לא הכל. עוד מסתמן בהסכם החדש כי אמריקה עומדת להעניק לרוסיה את האחריות לפיקוח על מאגרי האורניום המועשר של איראן, עם ההבטחה להשיב אותם לידי האייתוללות במקרה בו ארה"ב תחליט להטיל סנקציות עתידיות. התנאים הסופיים של ההסכם טרם ידועים במלואם, כך שעדיין לא ברור עם ביידן יסכים להסיר את הסנקציות האמריקניות האוסרות על מוסקבה להעביר נשק קונבנציונלי לאיראן, סנקציות שהן חלק מצו נשיאותי עליו חתם הנשיא לשעבר טראמפ.
אז איך הגענו למצב הזה? נכון לסוף שנת 2020, מארגי המט"ח של איראן התדרדרו עד לשפל של ארבעה מיליארד דולר בלבד, הודות להצלחה המשמעותית של מדיניות הלחץ המקסימלי אותה הוביל טראמפ. המשטר בטהרן ספג טלטלה קשה עם חיסולו של רב-המחבלים קאסם סולימני, ובהמשך חיסולו של ראש תכנית הגרעין מוחסן פחריזאדה. מבצע העשרת האורניום פסק לחלוטין, ופקחי האו"ם נהנו מגישה למתקנים רגישים. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית הייתה בעיצומו של תהליך הגשת תלונה למועצת הביטחון איראן, באשמה של הפרת האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני ובשל סירובה של טהרן לשתף פעולה בתחום.
מדיניות הלחץ המקסימלי הצליחה לדלל את הקופה האיראנית ולדחוק את המשטר לסף תהום כלכלית. אבל ממשל ביידן הגיע עם תכנית אחרת לחלוטין: להיות נחמד. ביידן הפסיק את אכיפת הסנקציות, הקל על גישה איראנית לכספים שהוחרמו ועצר למעשה את הלחץ על טהרן לחשוף את מתקני הגרעין הסודיים. איראן הגיבה בזינוק קדימה בתכנית הגרעין ובהוראות לשליחי הטרור שלה להגביר את ההתקפות נגד כוחות אמריקנים ונגד בנות-הברית של אמריקה במזרח התיכון. במשך חודשים ארוכים, מבקרי ביידן דחקו בו לשנות אסטרטגיה ולשוב למדיניות הלחץ על איראן בטרם יוכלו האייתוללות למחוק כל מנוף אמריקני ולהפוך לחלוטין את יחסי הכוחות. ואז הגיעה הנסיגה האסונית מאפגניסטן. ולדימיר פוטין לא היה הרודן היחיד בעולם שחש בחולשה האמריקנית. המנהיג העליון של איראן עלי ח'אמנאי דחף קדימה את תוכנית הגרעין, והניח כי ביידן לא יעשה דבר מלבד להציע עוד גזרים. הוא הניח נכון.
כאשר ג'ו ביידן נכנס לביידן הלבן, המטרה המוצהרת של ממשלו הייתה להגיע להסכם גרעין "ארוך וחזק יותר" מאשר ההסכם שנחתם ב-2015, ונתקל אז בהתנגדות עזה ודו-מפלגתית בקונגרס. אך ההסכם אליו ביידן חותר כעת בווינה יהיה בפועל קצר וחלש יותר, ויאפשר מרחב פעולה מוגבל הרבה יותר בכל הקשור להטלת סנקציות עתידיות על איראן.
ההסכם המקורי הותיר למעשה את יכולת הגרעין של איראן ללא פגע, לא הטיל מגבלות על פיתוח טילים ארוכי-טווח וכלל סעיפי תפוגה ("שקיעה") בנוגע למגבלות שכן הוטלו בו. השקיעה הראשונה, זו שהסירה את איסור האו"ם על העברת נשק קונבנציונלי לאיראן, פקעה בסוף שנת 2020. סעיף השקיעה הבא, זה שיבטל את האיסור על העברת חלקי טילים לאיראן, יגיע בשנה הבאה. במילי0 אחרות, ההסכם אפשר לאיראן לבצע את אותה פעילות גרעינית שאנו רואים כיום, גם במשך השנים הבאות.
במוסקבה אהבו מאוד את ההסכם הישן, במיוחד את סעיפי השקיעה, ורוסיה עומדת ליהנות מרווח נאה ממכירות נשק במקרה שביידן יבטל את הצו הנשיאותי של טראמפ. כל זה יהיה בנוסף לכסף שהרוויחה כבר מבניית הכורים הגרעינים עבור טהרן. ההסכם החדש יהיה אפילו טוב יותר עבור פוטין, ועיתוי החתימה עליו יהיה ככל הנראה העיתוי הנוח ביותר לרוסיה. הוא יציג את ההסכם החדש כתרומתה של רוסיה לשלום העולמי, וכסוג של טובה שעשה עבור ארה"ב.
כעת זה הזמן של בתי הנבחרים בוושינגטון לפעול. בבית הלבן יודעים כי ההסכם במתכונתו המתגבשת לעולם לא יאושר בסנאט אם יוגש אליו כאמנה. יתכן כי ביידן ינסה להימנע מהגשת ההסכם לבחינת הקונגרס לפני שיסיר את הסנקציות, ובכך יפר למעשה חוק מ-2015 המחייב אותו לעשות זאת. יש לקוות שהקונגרס ישמור על ההרתעה האמריקנית בכך שיטיל סנקציות חדשות על כל מוסד איראני (כולל הבנק המרכזי) אשר ימשיך לממן את פעילות משמרות המהפכה, חיזבאללה וארגוני טרור אחרים. בנוסף, על הקונגרס לגנות בתוקף את ההסרה הבלתי-חוקי של סנקציות הטרור מבלי שאיראן נדרשת להפסיק לאלתר את פעילות הטרור. מהלך זה אותו מוביל ביידן יציב תקדים מסוכן בכל הנוגע למדיניות המלחמה בטרור של ארה"ב.
כל חקיקה חדשה בנושא חייבת לכלול לוחות זמנים ברורים לחשיפה מלאה של תכנית הגרעין האיראנית, וסנקציות כבדות למקרה שאיראן לא תעמוד בהם. הסרה של סנקציות בתמורה להסכם אשר מאפשר לאיראן במודע להמשיך ולהסתיר את פעילות הגרעין שלה היא צעד הנוגד כל היגיון בסיסי. צעדים נוספים יהיו דרושים כדי למנוע מרוסיה את הרווחים הצפויים לה מההסכם החדש. יש להטיל מחדש או לחזק את הסנקציות רוסיה ונגד היחסים הכלכליים והצבאיים בינה לבין איראן. יש לשקול מעדים נוספים נגד סין, שהודיעה לאחרונה על תוכנית בת 25 שנים לשיתוף פעולה כלכלי עם טהרן.
לבסוף, שאלת ההרתעה הצבאית תשוב גם היא למרכז הבמה. בין המשמעויות של הסכם הגרעין המתקרב עומדת גם האפשרות של ארה"ב או ישראל לעמוד בקרוב בפני ברירה קשה: פעולה צבאית או איראן גרעינית. לכן על הקונגרס לשקול כלים אפשריים להם תזדקק ישראל כדי להגן על עצמה במקרה שתחליט לתקוף את תשתית הגרעין האיראנית.
לרוע המזל, נראה כי עולמנו המסוכן והכאוטי עומד להפוך בקרוב למסוכן וכאוטי עוד יותר. לפחות עד שהקונגרס, או ממשל אמריקני חדש, ירצה ויהיה מסוגל לשנות מסלול.
ריצ'רד גולדברג כיהן בעבר במועצה לביטחון לאומי ובתפקידי ממשל אחרים, ושירת כקצין מודיעין בצי האמריקני. הטור התפרסם לראשונה באתר 'נשיונל רוויו'.
עקבו אחר ׳מידה׳ ברשתות החברתיות:
עכשיו הבנתי סוף=סוף את ההגיון של פוטין באוקראינה.
הוא הצליח להסיט את דעת הציבור בעולם ממה שקורה בוינה ותמורה יקבל הון לרוסיה.
אני לא אתפלא אם ביידן ופוטין תכננו את כל זה ביחד.
איזו חבורה של אנשים רעים, וחתרנים, פשוט שפלות אנושית
שום דבר רע לא קורה מעצמו.
תחפשו את עיקבות השמאלנים הקומוניסטים של ארה"ב בדברים הרעים מסביב לעולם
צפוי שיהיה מאוד רע, לפני שיהיה טוב