מיארה, מזוז והמינוי החפוז והגנוז

היועמ"שית והשופט לשעבר טיפסו יחדיו על עץ גבוה, ונאלצו לרדת ממנו רק אחרי השפלה בבג"ץ

לאחר סאגה משפטית דרמטית במיוחד, בג"ץ החליט ביום חמישי האחרון על ביטול מינויו של מני מזוז כיו"ר הוועדה למינוי בכירים, לאחר שמצאו כי "אינו עולה בקנה אחד עם ההגבלות החלות בתקופת בחירות, כפי שנקבע במפורש בהנחיות היועמ"ש".

כזכור, החלטה זו מגיעה לאחר עתירה שהגיש ארגון 'לביא' ובעקבותיה הציעו השופטים למדינה להפוך את המינוי לזמני על מנת שמזוז יוכל לאשר מינוי רמטכ"ל חדש, הצעה לה סירבה היועמ"ש מיאה וסרב גם מזוז עצמו, שהתעקשו על מינוי קבוע לשמונה שנים. על כך כתב השופט סולברג כי "גישה זו משקפת, הלכה למעשה, סטייה מן הדין" לגבי מינויים בתקופת בחירות. לדבריו, המשיבים בהתנהלותם "הפכו את מערכת הכללים על ראשה – החריג הפך לכלל והכלל היה לחריג".

לסיכום הפרשה החריגה שהסתיימה במפח נפש קשה ליועמ"ש ולמדינה בכלל, נבחן בקצרה את כוכביה.

גלי בהרב מיארה

הכוכבת הראשית בפארסה. החל מהתעקשותה המוזרה להגן על המינוי הבעייתי, דרך סירובה התמוה להקשיב לרמיזות השופטים שהציעו לה מספר סולמות לרדת מן העץ, החלטתה שלא להביא את העניין לדיון מחודש בממשלה ועד לפסיקת השופטים הנוקבת שכוונה למעשה נגדה ונגד האופן בו התנהלה – שיקול הדעת הלקוי שהפגינה היועמ"ש בפרשה מטיל צל גדול על יכולתה להמשיך ולתפקד כראוי.

מינוי מיארה נולד בראשיתו בחטא. יו"ר ועדת האיתור, השופט גרוניס, התנגד למועמדותה משום שלדבריו הניסיון המקצועי שצברה אינו מכשיר אותה לתפקיד. בנוסף, כפי שנחשף ב'גלובס', מיארה ציינה בין הממליצים עליה אנשים שלטענתם אינם מכירים אותה כלל, והגדילה לעשות כאשר הוסיפה את השופטת ברון לרשימת הממליצים, למרות שזו סירבה להמליץ עליה. בין אותם ממליצים היה אגב גם מני מזוז.

משם הדברים רק התדרדרו. מיארה הפכה במהרה לחותמת גומי של הממשלה, כאשר אישרה בין היתר לפתוח במבצע צבאי בעזה ללא כינוס הקבינט, אישרה לשר הביטחון למנות רמטכ"ל חדש למרות כללי הריסון הנהוגים בתקופת בחירות, הלבינה האת המהלך למסירת שטחים ימיים ללבנון בניגוד לחוק יסוד, ומנגד סירבה לאשר מינוי מפקד קבוע לגל"צ בניגוד לחוות דעת משפטיות, ולהותיר בתפקידה את ממלאת המקום המועדפת על גנץ.

לאחרונה גם נחשף כי השופטת רונן שדנה בעתירה נגד מזוז היא חברתה הטובה של היועמ"ש, מה שלא הפריע לשתיהן להתעלם מכך בנוחות. תוסיפו את הביזיון האחרון באותה עתירה ותקבלו מאזן עגום במיוחד ל"שלטון החוק".

מני מזוז

השופט בדימוס קיבל השבוע טעימה נאה מן הדייסה אותה בישל לכולנו במשך שנים. כזכור, מזוז בשבתו על כס העליון הקפיא פעמיים את כוונת שר המשפטים אוחנה למנות ממלא מקום לפרקליט מדינה, בטענה כי מדובר בממשלת מעבר ותקופת בחירות. במקרה אחר בו השר אוחנה ביקש למנות ממלא מקום למנכ"ל משרדו, שוב מזוז בלם את ההליך, אשר לטענתו "סתר את הנחיית היועמ"ש וסותר חזיתית פסיקה של בית המשפט העליון". מזוז גם סרב לפסול את עצמו מדיון בעתירות, למרות אמירות אישיות שאמר נגד השר.

אלה היו רק כמה מפרשיות רבות שנקשרו בשמו של מזוז, ובפרשה הנוכחית הוא לקח את החוצפה וההתנשאות לשיאים חדשים. לאחר שהוצע לו על ידי בית המשפט להתמנות במינוי זמני כיו"ר הוועדה כדי להשלים את מינוי הרמטכ"ל הנדרש, הוא סרב והוביל להקפאת המינוי. אך גם לאחר החלטת השופטים על ביטל המינוי הקבוע, מזוז עדיין סירב למינוי זמני.

וכאן עולה השאלה – אם מינוי רמטכ"ל הוא מהלך חיוני מאין כמותו לביטחון ישראל, כפי שנטען בידי מיארה והמדינה, מדוע מזוז מתמיד בסרבנותו ופוגע כך בביטחון הלאומי? הרי במקומו מונה לבסוף במינוי זמני השופט לשעבר רובינשטיין, שעשה זאת ללא שום בעיה ובמטרה לקדם את מינוי הרמטכ"ל. מה מנע ממזוז לפעול כך בעצמו במקום לגרור את כולנו לסאגה מביכה בבית המשפט, מלבד יוהרה וניתוק?

ממשלת ישראל

בעולם אידיאלי, כלל לא היינו נזקקים לכל התסבוכת הזו. ממשלה נבחרת אמורה להיות בעלת יכולת למנות לתפקידים בכירים את מי שהיא רואה לנכון, ולא צריכה להיות תלויה בחסדי ועדות איתור למיניהן או יועצים משפטיים.

אלא שבישראל של השנים האחרונות, כל עוד היו בשלטון ממשלות ימין, הן התקשו מאוד במינויים בכלל ובתקופות בחירות בפרט. כפי שפירטנו חלקית מקודם, כל מינוי אותו ביקשו לקדם ממשלות הליכוד נתקל בשלל התנגדויות פוליטיות ומשפטיות, ובמיוחד בזמן ממשלות המעבר ששותקו לחלוטין מבחינה זו, מול הנחיות יועמ"ש ופסיקות בג"ץ.

הפתרון הקל וההגיוני ביותר היה לאפשר גם לממשלה הנוכחית למנות את מזוז, אבל בתנאי שהממשלה הבאה תוכל להחליפו אם תרצה בכך, וכפי שהיא רשאית לעשות על פי חוק. אלא שכפי שכבר התרגלנו, מה שמותר לשמאל לימין אסור בהחלט, ובהקשר הזה פסילת מזוז מהווה קצה קצהו של התחלה של איזון, לפחות למראית עין.

מי שעוד ספגו פה מכה תדמיתית הם שר המשפטים סער שהעניק גיבוי מלא ליועמ"ש המועדפת עליו למרות שרוב הסימנים הראו שהיא בדרך למעידה מביכה בפרשת מזוז, וראש הממשלה לפיד שהתעקש על המינוי למרות העתירה וגם לאחר ההסתבכות בבג"ץ.

שופטי בג"ץ

בהמשך לסעיף הקודם, גם כאן עולה הדילמה השמרנית המוכרת בין משילות לאקטיביזם משפטי. אלא שבסופו של יום התנהלות כל המשיבים בעתירה החל ממיארה ועד למזוז לא הותירה לשופטים ברירה אלא לפסול את המינוי.

ליועמ"ש ולמזוז ניתנו מספר הזדמנויות לרדת מן העץ בצורה מכובדת, וכאמור מזוז אף סרב למינוי זמני גם לאחר ההחלטה. מן הדיווחים מאולם בית המשפט עלתה גם התנהלות תמוהה של מייצגי המדינה, שפשוט לא הצליחו להסביר מדוע היועמ"ש מתעקשת לפעול במקרה הזה בניגוד להנחיות שלה עצמה, וסיפקו בעיקר תירוצים תלושים.

כולם הרי הסכימו שמינוי יו"ר לוועדה נדרש בעיקר לצורך אישור מינוי הרמטכ"ל החדש, אבל מיארה ואנשיה החליטו לשים את כל יהבם על מינוי קבוע לתקופה בת שמונה שנים של מזוז השנוי במחלוקת. הם סרבו לכל פשרה או חלופה אחרת שהוצעה במטרה לקדם את אישור הרמטכ"ל (הנחוץ כל כך על פי מיארה), ולבסוף סיימו בלי מינוי ובלי מזוז. מהבחינה הזו ניתן לומר שבית המשפט הצליח הפעם לתקן מעט מן הנזק שגרמו "שומרי הסף" לאמון הציבור במערכת.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

19 תגובות למאמר

  1. אין שום דחיפות במנוי רמטכ"ל כאשר הרמטכ"ל המכהן יכהן עד ינואר 2023
    ——————————————————

    כל ההליך הזוי. בתחילת נובמבר 2022 בחירות. יש רמטכ"ל עד ינואר 2023. אין שום דחיפות למנות רמטכ"ל ולהפוך את הרמטכ"ל הנוכחי לברווז צולע מוקדם מדי. הסיבה היחידה (שיכולה להיות) בדחיפות היא עניין אישי של שר הבטחון גנץ לסנדל את הממשלה החדשה שבסבירות גבוהה הוא ישב באופוזיציה. בכל מצב שיהי ניתן לבקש מהרמטכ"ל המכהן להתגייס למילואים של 3 חודשים בתנאי קבע – דווקא מעניין רמטכ"ל מילואימניק על מדי ב.

    את ההחלטה לאפשר לפתוח במלחמה ללא החלטת ממשלה כפי שקרה לפני כמה שבועות – אפשר להבין על מנת לא לתת לאויב שהות להתכונן.

    הדבר החמור יותר הוא החלטה לנהל חודשיים לפני בחירות משא ומתן מדיני בעניין הגבולי הימי ונכסי גז. ולעשות זאת ללא להניח את ההסכם על שולחן הכנסת. אם לבנון הולכת לוותר על שטח לטובת ישראל ישר כח ללפיד. אם לפי כל הסימנים לפיד הולך לשלם לחיזבאללה בשטח המכיל הרבה גז בתמורה לשקט כשהוא מפר את חוק יסוד משאל העם יש לאמר מפורשות שאם הימין יעלה לשלטון הוא לא יכיר בהסכם כי לא אושר בכנסת גם אם המשמעות היא מלחמה עם חיזבאללה יום לאחר מכן.

    עקרי חוק משאל העם שנתקבל ברב של 68 מול 0:
    "סעיף 1 קובע כי אם "החליטה הממשלה לאשרר הסכם או לחתום על הסכם, שלפיו המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל לא יחולו עוד על שטח שהם חלים בו", אזי יובא ההסכם, לאחר שיאושר בכנסת ברוב מוחלט, להצבעה גם במשאל עם, אלא אם יאושר ההסכם בכנסת ברוב מיוחס של 80 ח"כים. סעיף קטן ב' מוסיף וקובע שגם החלטה כאמור שלא במסגרת הסכם, נסיגה חד-צדדית למשל, תעבור בדרך זהה."

    מדף יבשה ימי הוא חלק מישראל הריבונית.

    לא ברור לי איך יועץ משפטי בזמן ממשלת מעבר מרשה לעצמו לאשר הליך שהוא מנוגד לחוק יסוד שהתקבל ברב של 68 מול 0.
    או שממשלת המיעוט תציג 80 ח"כ שיצביעו בעד או שילכו למשאל עם. אין לממשלה ולעומד בראשה שום סמכות לחפות דבר על הממשלה הבאה.

    לא ברורה לי עמדתו של המועמד לראשות הממשלה נתניהו שהוא לא מתכוון לפטר את היועמ"שית, למעט אם עו"ד במשפטו יעצו לו לאמר זאת. מה יש להשאיר יום אחד בתפקיד יומע"ש שמאשר פעולה בניגוד לחוק יסוד לממשלת מעבר?

    סמוכין: https://www.inn.co.il/news/570444

    1. חה חה פתאום הימין מרוצים מבג"ץ עכדיו לא צריך להרוס את בית משפט העליון??????

    2. ל- (1), איפה אתה רואה בטקסט סימוכין ל- "הימין מרוצים מבג"ץ עכדיו לא צריך להרוס את בית משפט העליון"?

      את הבג"ץ צריך לסגור, אי אפשר לקבל פס"ד שלא מבוסס על ראיות.

      יועמ"ש חייב להיות משרת אמון שמתחלף בהחלפת ממשלה.

    3. לסוזן-
      איך אומרים? גם שעון מקולקל מדייק פעמים ביום.

    4. 'נו באמת', אם העניין היה מינוי הרמטכ"ל ביהרב מארה הייתה לוקחת את אחת הפשרות שבוצעו.
      הרמטכ"ל הוא רק התירוץ ומינוי מזוז היה המטרה.

  2. אפשר לכתוב אפשר להפגין אפשר למחות אפשר לזעוק אבל הכל לא שווה כלום ה הם שמים קצוץ על כולנו
    רק הצבעה למפלגות הימין תחזיר את השפיות למדינה.

  3. בג"צ ,עמד הפעם במשימה כנדרש.גם ששמו של אקס קולגה היה על הפרק.חששתי מזה מאד אך בצו על תנאי הם הראו את הכיוון ולמרות זאת עו"ד ענר הלמן,עמד וקשקש בדיון המסכם כפי שלא קשקש מעולם,כך שגם הדיוטות יכלו להבין איפה המקפצה ועל מי מנסים להשתין בקשת. גם השופטים הבינו וזרקו אותו בבושת פנים מכל המדרגות.הינה תקווה לשינוי מגמה.

  4. מוזר ותמוה איך היועמ"ש לא התפטרה מיד עם פסיקת בג"צ מזה ניתן ללמוד ולהבין עד כמה הפרקליטות פשוט מושחתת חובה לעשות חריש עמוק שהאחרים ילמדו לעשות צדק ולא סדק

    1. ולוותר על כל הכח הזה?
      השאלה היא איך אף אחד בקואליציה לא קורא לפטר אותה אחרי מהלך כזה.

  5. ניצוצות של שפיות נתזו מבג"צ. אולי החשש מעליית הימין הביאום להבנה שצעד זה ישכך במעט את הזעם שהצטבר במשך השנים על המהלכים הח"צ. מבחינתי זה מעט מדי מאוחר מדי. רפורמה רצינית נדרשת בכל מקרה.

  6. לא למדת מבנט שיצא מושפל עם הזנב מקשקש בין הרגליים אז גם אתה תעזוב בבושת פנים כראוי למי שגרם סבל מיותר לאזרחי המדינה כדי לשבת על כיסא שאינך ראוי לו.

  7. לא למדת מבנט שיצא מושפל עם הזנב מקשקש בין הרגליים אז גם אתה תעזוב בבושת פנים כראוי למי שגרם סבל מיותר לאזרחי המדינה כדי לשבת על כיסא שאינך ראוי לו.

  8. יופי טופי
    לכל מחול השדים הזה אחראי המגלומן ברק.
    יש להחזירנאת הפרקליטות, היועמש והרשות השופטת לגודלם הטבעי.
    בראש פירמידת השלטון הרשות המחוקקת. לאחר המבצעת ולבסוף בית המשפט. כשי שישפוט לפי החוק. את הפרשנויות שלו ישמור למרים נדירים ביותר.
    אין פסילת חוקים ע"י ביהמש
    אלא אם יש פסילת פס"ד ע"י המחוקק שהוא העם.

  9. העתירה לבג"ץ חשפה עליית מדרגה של טרפת היועמ"ש ולא זוכה להתייחסות ראויה. פורסם שלפיד נתן ליועמ"ש העלובה מקצועית רשימת שמות של שופטים לבחירתה, כלומר היועמ"ש מינתה את הממליץ שלה מזוז לתפקיד, לא הממשלה. איך הפשפש עלה למעלה. לא יאומן, בשביל מה יש בחירות, מינוי ממשלה ושרים, אם פקידה ממונה, חסרת כישורים לתפקידה, היא זאת שממנה. זה גם מסביר את ההתנהלות השערורייתית שלה, אי הבאת הצעת הפשרה של בג"ץ לממשלה, הרי היא הממנה, לא הממשלה…

  10. המינוי מיותר לחלוטין הגברת אינה מתהימה לתפקיד .יתרה מזה היא פועלת על אירגון פשע שמנסה להשתלט על המדינה …הגיע הזמן לפרק את מה שנקרא פרקליטות ולבנות מחדש יש להעמיד לדין גם פרקליטים לשעבר היסמן ..פרקליט המדינה והיועצת שניהם חייבים לעוף ..החוצפה הענקית של היועצת שמונתה בחסד השר המעומעם סער . מנסה לעשות ככל העולה על רוחה למרבה האירוניה שלקחה ייעוץ לגביי ההמלצה הראשונית של בג"ץ היעוץ היה אם לא אחר מאשר זה שהיא ממנה אותו .. היועצת חייבת להזרק מתפקידה לאחר הבחירות ..בעיצוב אופיה של המדינה כדאי לבחור למטרה זו בימין …אין דרך אחרת אם כל מערכת המשפט המוטה והבררנית תמשיך כך גם עם סלחנות כלפי מחבלים..המדינה תלך לאבדון

  11. …הכיעור הנפשי מבעבע מתוכה אישה חסרת כישורים פלילים ..שהממשלה הקיקיונית מאפשרת לה להשתולל כפי רצונה…תבינו בני אדם אין טעם לבחור בממשלה פושעת שמאפשרת לכל דרדר להיות מלך תחילה בנט עם שישה מנדטים עלובים לאחר מכן …שנבחרה על ידי נחש המשקפיים סער חדל האישים . למרות שארסנל היו בעלי כישורים טובים יותר אחד מהם נחש המשקפים פסל משום שפקפק באחד מתיקי נתניהו…כמה רשע נחש המשקפיים …

  12. התנהלות ממשלת הזדון השיסוי המרמה והשנאה הזאת הינה כצנימים אפילו בעיני בג"צ השמאלני המובהק שגם לו ניראה כי הממשלה הזאת הנה ההפך משומרי שלטון החוק ולמעשה הכל בה רקוב.

  13. שנה קריטית, במהלכה ימונה כנשיא העליון השופט מעוות הדין יצחק עמית. מדובר בנוכל משפטי מעוות דין, מכיר פנים, מטה משפט אשר מגבה שחיתות מערכתית.
    "חביבים" עליו במיוחד חושפי שחיתות אותם הוא רומס.
    לשופט יצחק עמית זכויות יוצרים בגניזת חקירות רות דוד והסתרת חומרי חקירה בעניינה.
    למעוות הדין נפלה ה"זכות" לקבוע כי המדינה אינה מחויבת בקיומו של פסק דין חלוט של בית המשפט העליון. בג"צ 7633/16 – בג"צ 4823/21 הנוכל המשפטי אשר נמנע מלציין את שמו על פסק הדין המעוות, מוזמן לבדיקת פוליגרף הדדית במסגרתה ישאל באם הטה משפט? לחילופין מעוות הדין מוזמן להגיש תביעת לשון הרע. שמי מוכר וידוע והוא במערכת

  14. תגובה לאורנה – מילים בסלע. כל הכבוד מיצית את התופעה המכוערת שנקראת איילת שקד.