אלימות, סתימת פיות וסרוב מוחלט לפשרה: מפגיני השמאל מתעקשים להוכיח כי הם מיעוט שבטוח שהמדינה שייכת לו
בדיוק כשחשבנו שהפגנות השמאל המוזרות נגד הרפורמה לתיקון מערכת המשפט לא יכולות להיות מוזרות יותר, הגיע סוף השבוע האחרון והוכיח לנו (שוב) כי הטרלול עולה על כל דמיון.
לאחר שקבוצת פעילים המגדירה את עצמה כ"לוחמי יום כיפור" גנבה טנק מאתר ההנצחה תל סאקי בגולן, במטרה להשתמש בו בהפגנות, אתמול נודע על מקרה נוסף בו נלקח נגמ"ש בריטי עתיק מקיבוץ גשר, שוב במטרה לשמש כמיצג מחאתי. הסיפור ההזוי הזה מכיל בתוכו את מיטב הקלישאות וכאילו מתעקש להוכיח, עד כמה מדובר במיעוט פריווילגי ואובססיבי שעדיין בטוח שהמדינה שייכת לו בלעדית.
ומה קורה כאשר מזיזים לפרוויליגים מעט את הגבינה? הם יוצאים ל"מאבק" לשימור הכוח, כוח שגזלו לעצמם ללא כל סמכות, ואינם בוחלים בשום אמצעי ובדרך נחושים לפרק סופית כל קונצנזוס שביר שעוד נשאר פה: ביזוי זכר הנופלים, ניצול שירות המילואים כקרדום פוליטי, קריאות לחרם ומשיכת השקעות, הנפת דגלי האויב בתחושה שבין גאווה להסכמה בשתיקה, ביזוי הכנסת בהתפרעות אלימה בוועדת החוקה, גרירת תלמידי בית ספר לתוך המדמנה הפוליטית, חסימת כבישים בניגוד לחוק, השתקת דעות שונות בתקשורת עד לפיטורי כותבים, סתימת פיות באקדמיה ובמקומות העבודה, וקריאות מחרידות לאלימות, מרי אזרחי ושפיכות דמים.
בשם "המאבק" מותר להלבין אפילו חשדות חמורים להטרדה מינית, כאשר גנבים ומסיתים הופכים לגיבורים וזוכים לראיונות מפרגנים בערוצי הטלוויזיה והרדיו, להם חלק לא מבוטל בליבוי האש המתמיד ובהצגת מציאות מעוותת וחד-צדדית לחלוטין. למען מטרת שימור השררה כל האמצעים כשרים.
רביב דרוקר לגנב הטנק מאתר ההנצחה: ״ענק אתה״
פרצופה של תקשורת מפוארת. pic.twitter.com/0B5fAUXYq6
— shlomit cohen (@c_shlomit) February 16, 2023
בינתיים במציאות, הכלכלה הישראלית יציבה וצומחת, מצבנו המדיני משתפר ורוב הציבור מבין את הצורך הממשי בתיקון הכשלים הרבים במערכת המשפט.
כך למשל, בסקר שנערך לאחר הבחירות ובטרם הקמת הממשלה, 64% מהנשאלים (ו-72% ממצביעי ימין) השיבו כי הם מעוניינים לראות רפורמה כוללת במערכת המשפט, כולל חקיקת חוק יסוד החקיקה ופסקת התגברות, והגבלה על יכולת בית המשפט לפסול חוקים. 70% מן הנשאלים (ו-77% ממצביעי הימין) השיבו כי רפורמות כאלו ואחרות הן לדעתם תנאי להקמת ממשלת ימין.
אפילו בקרב מצביעי השמאל ההבנה הזו מחלחלת היטב. בסדקר של 'דיירקט פולס' שהתפרסם ממש השבוע, השיבו 67% מבוחרי 'יש עתיד' ו- 73% מבוחרי 'המחנה הממלכתי' כי "יש צורך בתיקונים במערכת המשפט, אך יש לנסות להגיע להידברות והסכמה רחבה". בקרב מצביעי הליכוד, 71% מהמשיבים סבורים כי "יש להמשיך ברפורמה ללא עיכובים או הפסקות".
בושה שמפריעים לכתבת לעשות את עבודתה. הפרעה לכלי תקשורת בשידור ראויה לכל גינוי!
עצוב ששוטרים היו צריכים לגונן עליה כדי שהיא תמשיך לעשות את עבודתה. pic.twitter.com/03ED3DjN8y— Ran Boker רן בוקר (@ranboker) February 18, 2023
אך מה עושים עד כה מנהיגי מפלגות השמאל? בדיוק את ההפך מהידברות. יאיר לפיד סרב מן הרגע הראשון להכיר בכלל בתוצאות הבחירות, ומאז הוא מנהל קמפיין הסתה מתמשך נגד הממשלה הנבחרת, כולל סירוב מוחלט למשא ומתן ומאמצי חתרנות בחו"ל. מרב מיכאלי גם היא שוללת כל פשרה, ושאר ההצעות הן לא יותר מספינים בניסיון לתקוע את הליך החקיקה ולמסמס את הרפורמה.
כל נאום או ציוץ מטעם ראשי השמאל נועד למטרה אחת בלבד: למשוך זמן, להגביר את אש האלימות וההסתה, ולעקוף הליך דמוקרטי של הכנסת שנבחרה בבחירות דמוקרטיות. התקשורת ממשיכה לייצר היסטריה מזוייפת, ואז מזהירה בדרמטיות מזויפת מפני השקר שהיא בעצמה יצרה. לא תמצאו בשמאל הנאור שום ניסיון לפשרה אלא אך ורק המשך החרם המוחלט, שהוא מלכתחילה בין הגורמים העיקריים להתרסקות השמאל ועליית ממשלת הימין.
במילים אחרות, וכל עוד לא ימצא בקרב אנשי השמאל מבוגר אחראי אחד לפחות, "המחאה למען הדמוקרטיה" היא כרגע הדבר הכי פחות דמוקרטי שנראה בישראל בשנים האחרונות.
כותב המאמר אינו מגדיר נכון את המתרחש ואינו קולע לנקודה. אין פה התנגדות תיאורטית לדמוקרטיה אלא ניסיון לפוטש. והמבחן אינו דחיית אפשרות של הידברות. השמאל מעולם לא מתכוון להידבר אלא כתכסיס זמני ולהטעיית היריב.
והדיבורים החוזרים של דוברי ימין על נכונות להידברות מעוררים גועל נוכח תבוסתנות וטיפשות..
כותב, ניסיון פוטש לפניך
נוכח תבוסתנותם וטיפשותם
הכותב מתקיף את המוחים.
מדוע?
הרי כל הדרישה שלהם זה שישמע קולם.
האם זה פסול?
במקום לשטוח טיעונים מדוע הרפורמה טובה ולהעלות את טיעוני המוחים ולנסות להפריך אותם, פשוט עושים להם דה-לגיטימציה.
וכבר אמרו חז"ל "הפוסל, במומו פוסל" – מי שפוסל אחרים בצורה מקדמית, שלא יתפלא שפוסלים את דבריו ואותו בצורה מקדמית.
כל החלוקה הזו לימין ושמאל, שהיתה לה משמעות ביחס להסכם אוסלו ב-1993, אך כבר אין לה אחיזה היום, היא סתם עוד דרך לעשות דמוניזציה והפרדה.
הסכנה הכי חמורה שלנו היא לא ה"ימין" ולא ה"שמאל". הסכנה הכי חמורה לנו היא הפילוג, השיסוע וההתפרקות.
אין ל"מוחים" שום טיעון והם אלה שפוסלים ומשתיקים כל דעה אחרת, ותוקפים אחרים לעתים באלימות.
זכותם להפגין ולצעוק כמה שירצו אבל גם בדמוקרטיה יש גבולות וחוקים
נהדר, אבל כרגע היה סקר דעת קהל הנקרא בחירות. הדברות זה נפלא, אבל להתחיל לצרוח פאשיזם כתגטבה למדיניות לגיטימית של הממשלה. כל ההיסטריה משמאל היא כרגע פודל שנובח על רועה גרמני. הרוב שנתן את קולו לימין שותק, כרגע. אני תוהה מה יקרה כשהשמאל ינסה לנשוך. אל תתלתלו את הספינה, אל תשברו את חוקי המשחק ותהפכו את הלוח. החוקים האלו נועדו לשמור את המשחק הפוליטי בתחום התרבות. מי שיזרע רוח יקצור סופה. השמאל הוא המיעוט. אם אתם רוצים לדנות את זה, נסו לשכנע, לא לתקוף ולקרוא בשמות. מאה אלף איש בכיכר הם שלושה מנדטים.
תפסיק לשקר!
אני יודע שאתה רגיל לשקר (כבר אוכיח זאת), אבל בדיון ציבורי – אסור לך לשקר.
הוכחה: גניבת טנק היא ההיפך הגמור מ"הרי כל הדרישה שלהם זה שישמע קולם." את ההפגנות מסקרת תקשורת גם בלי שום טנק. היית חייב לגנוב טנק בשביל לרשום תגובה כאן ו"להשמיע את קולך"? עדיין "לא מצליח" לראות את הסתירה בין המאמר לו אתה "מגיב" לבין הכתוב במאמר?
מכאן, ברור מאליו שבחירת המילים שלך – למשל, "הכותב מתקיף את המוחים" – אינה מקרית אלא בנוסף לשקרים לפיהם, בלי שגנבת טנק, כביכול לא יקשיבו לך – אתה בטקטיקה סמולנית סטנדרטית ביותר (בכל פורום ציבורי, יש עשרות מתקיפים כמוך) טופל האשמה מצוצה מהאצבע על הכותב. בעוד שלכל אדם ברור שזה פסול לגנוב מצג היסטורי ואין לו שום קשר לדיון ציבורי.
נהפוך הוא – אם היו לך ולמחנה שלך נימוקים לוגיים ולא הפחדות (לפיהן, כבר תעביר את כל כספך לאחמדינג'אד ותיסע לדמוקרטיה בצפון קוריאה), לא הייתם זקוקים לא לגנוב טנקים ולא להאשים שמי שלא מסכים אתכם, הוא נגד הקוסמוס, נגד סינגולריות, מתנגד לדמוקרטיה פלורליסטית של מקררים קוהרנטיים, בע ד פלורליזם לא נכון ושאר האשמות מצוצות מהאבצע, הלקוחות מתוך המילון לסמולן שקרן פומפוזי.
מסקנה – תתחיל לנמק, ע"מ להשתתף בדיון ציבורי. זו לא רשות (לנמק) , זו חובה. האשמות והפחדות תשאיר בחוץ.
יש לי הרגשה שאם הבחירות לכנסת ה 26 היו מתקיימות היום, גוש הימין היה עולה בעוד כמה מנדטים.
הליכוד היה מתחזק (בזכות השר לוין ומעבר של מצביעי ימין שהתפכחו ממפלגות כמו המחנה האנטי ממלכתי), סיעת הציונות הדתית ועוצמה יהודית גם היתה מתחזקת, וכך רנאה גם אצל החרדים (שאצלם אין הרבה מקום לצמיחה במצביעים מעבר לקבלת זכות הצבעה אצל הדור הצעיר).
וכל זה תודות להזויי השמאל, בניצוח טיפש, מחרחר מריבות, חובב נאצים, וצנון שיבגוד בחבריו ברגע הראשון שיתאפשר לו.
רק תשימו לב לניגוד העניינים של השופטים – הם מתבקשים לדון בעתירות למנוע מהם עצמם את הכח להחליט מהו החוק במדינת ישראל.
אגב, לא שומעים כלום מהגוש הערבי בכנסת. הדומים לחמורים שותקים וחושבים שהיהודים יילחמו ביניהם. אבל הם לא מסוגלים להבין שמתישהו, כשהערבים ינסו לנצל את ההזדמנות לפגוע ביהודים, היהודים שגם ככה מחוממים, יפנו את האש אליהם.
לאסף פוגלמן-
מטרת המאמר הזה אינה להתוכח, יש מספיק מאמרים שנכתבו על נושא זה, לא קשה לאתר באינטרנט.
מטרת המאמר היא להתריע על שבירת כל המוסכמות והגבולות ועל חוסר היושר וההתעלמות מדעת הקהל, דברים שאסור לעשות וצריך למחות עליו בלי קשר לשאלה האם הרפורמה טובה ומוצדקת.
*עליהם
לא צריך למחות , מיותר וילדותי.
המוחים טוענים שרוב בעם מתנגד. אולי היה ראוי להכין את כל חבילת התיקונים ולהביא אותם למשאל עם. אם יהיה רוב במשאל העם בעד אז ברור שלמוחים יישאר רק הטיעון שהרוב לא קובע וזאת דיקטטורה של הרוב ורק אנחנו המיעוט ראוי לקבל מה יהיה החוק במדינה וכל מה שלא על דעתנו הוא לא חוקתי / חוקי / מוסרי. וכו.
ההיסטוריה מלמדת אותנו שדעת הרוב ממש אינה משנה.
איננה נימוק מוסרי ובוודאי לא יכולה לשמש אותך, לו היית לך טענה מוסרית כלשהי.
כך שכבר עצם העובדה שעולם המושגים בו אתה פועל, הוא "דיקטטורה של הרוב" ו/או "וכל מה שלא על דעתנו הוא לא חוקתי / חוקי / מוסרי", מדגים תפיסת עולם מעוותת ובעייתית מאוד ובוודאי לא דמוקרטית. לו היית לך טענה מוסרית כלשהי (אנא אל תזכר עכשיו שהיית לך, רק לא רשמת), היית כותב אותה, גם אם היית במיעוט מוחלט.
ועל מנת להציב לך מראה וגם לקיים "נאה דורש, נאה מקיים" (מה שעם כל הכבוד, לא ממש ניתן לומר על המחנה שלך – אם הכרעות חשובות, ראויות לדעתך למשאל עם ישיר [דמוקרטיה ישירה], גם אם נניח שזו הדרך – כבר אראה שלא – אין לך זכות מוסרית לדרוש זאת, לאחר "קיום" חוק יסוד משאל העם):
האם שאלת את עצמך, מה בדיוק שומר על שלטון החוק? אתה יודע, יש כל מיני כללים יפים במשטר דמוקרטי. אז מה בדיוק גורם לכך שהחוק יקויים? לכך שאנשים יקיימו את החוקים והכללים?
עכשיו, אני מניח שברור לך שאינני מתכוון לענישה. זה קודם כל, מלכתחילה לא חל באופן מלא כי אין בשום נושא 100% אכיפה וזהו בוודאי לא טיעון מוסרי. בוא נעלה את הרף גבוהה יותר, shall we? מדוע מועצת הבחירות ברוסיה (או איך שזה לא נקרא שם) מרגישה חופשיה להוסיף מליוני קולות מומצאים לפוטין, ע"מ שהוא "יזכה" בבחירות? ואם לא חופשיה, אז לא בדיוק חוששת מעונש? מדוע השוטר הרוסי, מרגיש חופשי להרביץ למפגיני אופוזיציה ולכלוא אותם על האשמות מומצאות?
תעצור לרגע ותחשוב/ו. התשובה מפתיעה במקצת.
אז מה שגורם לשמירה על החוק במשטר דמוקרטי – זה תחלופת השלטון.
שום מזכיר ועדת בחירות בקלפי לא יוסיף אלפי פתקים ביוזמתו למר"צ, כי הוא יודע שאם הממשלה תורכב מנבחרי סיעת הליכוד, צפויה לו שהות לא קצרה בבית שבו משלמי המיסים בישראל יממנו את ארוחותיו, אך סוהרים של שב"ס ידאגו שהוא יגמור את כל ארוחותיו, טרם יצא החוצה. ואם הוא מוסיף מהאוויר אלפי מצביעי ש"ס, אז אם סיעת "יש עתיד" תגיע לקואליציה, כבר הבנת את ההמשך אך חשוב להדגיש את החשוב – הו לא יודע מי יבחר ואין לו דרך ודאית לשלוט על כך.
זו הסיבה, מדוע "חוקר" במשטרת רוסיה יכול להמציא מסמך, לפיו 5 נערים/ות בני 19 תכננו מהפיכה צבאית ברוסיה ו"בית משפט" ישלך אותם לשנים רבות מאחורי סורג ובריח. זה קורה כי השופט והחוקר, יודעים שהם בצד "הנכון". לא היסטורית, אבל כרגע לא צפויה לו שום חקירה, אם יוסיף אלפי פתקי הצבעה עם השם פוטין.
זו גם הסיבה, מדוע רשות *נבחרת*, לא תחוקק חוקים שמחר, כאשר היא תהיה בקואליציה, יופנו נגדה.
אתה מבין, החלפת השלטון מבטיחה את המנגנון, בגללו גם הפוליטיקאי הציני ביותר, נדרש לשמור על איזון. אם אתה לא יכול להבטיח שבבחירות הבאות, סיעתך לא תהיה באופוזיציה – אתה כנראה לא תחוקק חוק, לפיו ליו"ר הכנסת מותר לכלוא ח"כ מהאופוזיציה רק לפי גחמותיו. כי מחר זה יופנה נגדך.
עכשיו, תסתכל על הרשות השופטת.
מדוע למשל, כ"כ הרבה דוברים של הסמול הממסדי (בין אם הם שייכים לסיעה פוליטית כלשהי ובין אם תפקידם הציבורי, איננו פוליטי ישירות) מרגישים די חופשיים לאחרונה, ללכת בכל פעם ובכל הכרזה/ראיון, על גבול דק מאוד בין השמעת דעה לבין קריאה למרי אזרחי אלים, התנגדות אלימה ומלחמת אזרחים?
מכיוון שהם יודעים מול איזה שופט הם יעמדו מחר. נכון, יש קצת גיוון במערכת – יש 10% שאינם שיבוט של אהרון ברק – אבל אם כל, ב-90% סבירות, הם יעמדו מול שופט אוהד, שימצא דרך "להבין" את מעשיהם ומחר הוא לא יתחלף. לא מחר. לא מחרותיים ולא בעוד חודש. זו תוצאה מכוונת, זו לא תוצאה מקרית – כמו שלא מקרי ללחוץ על מתג הפעלה ו"להתפלא" שהמכשיר הופעל – זו תוצאה צפויה והגיונית, כאשר אין תחלופת שלטון. כאשר השופטים ממנים את עצמם לנצח.
זה קרה למשל, בדרום ארה"ב. הצפון אמנם ניצח במלחמה אך השופטים ו/או חברי מושבעים בדרום, העלימו עין שנים רבות מפשעים שצבע עורם של אנשים, היה המניע היחיד שלהם. הסרט "מיסיסיפי בוערת", מעביר היטב את המציאות באותן שנים והוא חובת צפיה, אם יורשה לי להמליץ, בפני עצמו.
זה מה שקורה, כאשר רשות שלטונית כלשהי מתמנה לנצח ומתחילה לשבט את עצמה. האווירה בארה"ב התחילה להשתנות הרבה לפני ש-MKL על על הזירה, אך כיוון שלא היית תחלופת שלטון (כוונתי לרשות השופט, בעיקר המקומית [בארה"ב יש כמה מערכות מקבילות]), נדרש אדם כמו MLK ורבים נוספים, ע"מ ששינוי בהשקפות עולם שהתרחש בציבור הרחב בארה"ב – יחלחל גם למעמד השופטים.
אז כמו שאתה מבין, הרשות השלטונית עליה בחרת "להגן" (לא שציפיתי לרגע שתרצה בדיון ציבורי פתוח ולא ככל הנראה, סלוגן קליט, אפרופו " דיקטטורה של הרוב") הרבה יותר קרובה לאייתולות של איראן, מאשר לדבר כלשהו במשטר דמוקרטי.
הנימוק שלי, כפי שאתה מבין, כולל בתוכו גם את ההנמקה המוסרית לחקיקה המקודמת. ע"מ לסתור את דבריי ולבסס את עמדתך, כל מה שאתה נדרש לעשות – זה פשוט להביא נימוק מוסרי משלך. סה"כ.
ואז, נוכל לקיים דיון ציבורי. גם אם אתה המחזיק היחיד בכלל מוסרי זה. הדרך לשכנע בוחרים במשטר דמוקרטי, אכן אינה עובדת בספירת קולות בלבד, אם היה לך ספק (ואני חושש שהיה לך) אלא בדעה מנומקת המשכנעת אנשים.
אני את חובתי ואת חובת המחנה הרעיוני שלי מלאתי, תורך.
לעודד ז.
היה משאל עם ב1.11, קראו לו בחירות והתוצאות ברורות.
אז מחנה השמאל פשוט הבהיר שהוא לא מכיר בתוצאות הבחירות. https://mida.org.il/2023/01/14/%D7%91%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%94-%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%92%D7%9D-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%93/amp/
ומכאן 3 שאלות:
א.מה הצורך במשאל נוסף כל כך מהר אחרי המשאל הקודם?
ב.אפילו אם יעשו משאל-אתה באמת חושב שהם יכירו בתוצאותיו?
ג.ואגב, מחנה שהזיז את הגבול הצפוני תוך התעלמות מנהלים שדורשים משאל עם/80 ח״כים ועדיין איש מאותו המחנה לא מכה על חטא-באיזו זכות הוא בכלל מתלונן על הנושא?