בחירת העורך

הטירוף של הרודן הקובני כמעט גרר את העולם לשואה גרעינית ב־1962. לא שזה הפריע לשמאל העולמי להפוך את המנהיג שהקריב את בני עמו על מזבח המאבק בקפיטליזם לאייקון וגיבור תרבות

מפרשת 'פסוקי השטן' ועד הטבח ב'שרלי הבדו', מנהיגי המערב מגלים סלחנות לאיומים של קנאי האסלאם על חופש הביטוי, ומאשימים דווקא את הקורבנות ב"פרובוקציה". ביקורת ספר

הזיהוי שערכה השרה שקד במאמרה ב'השילוח' בין יהדות לדמוקרטיה הוא עיוות היסטורי ורעיוני, שמוביל לתוצאות אנטי־ליברליות ומספק נשק למבקריה משמאל

בשנות השבעים והשמונים היה שמעון פרס מעורב בשורה של מחדלים שיצרו משברי אמון עמוקים מול האמריקנים. האם זה מה שגרם לו לנסות לרצות אותם בהמשך בכל מחיר?

אובמה מציג עלייה במספר המבוטחים, אך זו קוסמטיקה בלבד: בפועל, למרות תוכנית אובמה־קר ביטוחי הבריאות התייקרו, וכך גם סכומי ההשתתפות העצמית והתרופות. הציבור האמריקני רחוק מלהיות מרוצה

יגאל אלון מעולם לא דיבר במונחי 'כיבוש' ולא פקפק בצדקתה המוסרית של ישראל, וגם כשהציע פשרה טריטוריאלית עשה זאת מתוך הכרה בגבולות בני הגנה. ספר חדש שופך אור על תרומתו של מפקד הפלמ"ח כמדינאי וכפוליטיקאי

משברים בקואליציה? אהוד ברק מתייצב לתפקיד. האיש שהפך את החזרה לפוליטיקה למקצוע קבוע מפציע שוב על המסכים, הקלינטונים שוב בתמונה ועמותות השמאל שוב פוצחות בקמפיין

מדינאי יהודי גאה, שידע לפעול באחדות מבית ולעמוד בלחצים מחוץ: ממרחק הזמן, ההערכה לראש הממשלה השביעי יצחק שמיר הולכת וגוברת. ראש לשכתו יוסי אחימאיר נזכר במנהיג שהיה מסור כולו למען עם ישראל

מופתעים? ספר חדש טוען כי המאבק האובססיבי נגד "אי־שוויון" מתבסס על שורה של הנחות יסוד מוטעות, ובעיקר על תרבות של קנאה. השפע והשגשוג של החברה המערבית הם תוצאה של תגמול על כישורים ויוזמה

זירת הקטל של הסום עיצבה דורות של לוחמים, שינתה עמוקות את היחס האזרחי למפקדי הצבא, והשפיעה על מלחמת העולם השנייה. לקחיה רלוונטיים גם היום: יותר יוזמה למפקדים בשטח, ולעולם אל תאמרו "לי זה לא יקרה"

זה קרה לפני מאה שנה: בשורה של מתקפות חזיתיות עקובות מדם, הסתערו חיילי בעלות הברית על עמדות הגרמנים בחזית הסום. בניגוד למה שמקובל לחשוב לא הייתה זו איוולת או "מחדל" חסר תכלית. ד"ר יגיל הנקין מנתח ומפרט. חלק שני בסדרה

מזה כשנתיים מנהלת התקשורת מאבק חסר עכבות לשימור ההגמוניה האסטרטגית שלה בציבוריות הישראלית. בכירים ימניים שאינם מבינים זאת מנציחים את שליטת השמאל בתחום החשוב והמשפיע ביותר

לא מפתיע לגלות כי ספרו החדש של אורי אבנרי, 'אופטימי – כרך 2', לוקה בטעויות וחסר חשבון נפש. ועדיין, קריאה בו חושפת את ההבדלים התהומיים בין השמאל של היום לשמאל שאבנרי היה הדמות הבולטת בו

האינטלקטואלים של השמאל הישראלי העריצו מנהיגים פשיסטים, כל עוד הם הגיעו "מהצד הנכון". משום מה נוטים לשכוח את זה כשמאשימים את הימין והמתנחלים ב"תהליכים" ו"תקופות אפלות"

לפתוח עכשיו, לדחות לאחר כך – בסוף כל הפוליטיקאים מסכימים ש"צריך שידור ציבורי", אבל לא באמת מסבירים למה. הלל גרשוני מפרק את ההצדקות לקיומו של גוף תקשורת על חשבון משלם המסים