התקשורת המערבית קונה את השקרים של ארגון הטרור ומקפידה לבקר את ישראל בלבד. כדי להתמודד עם האתגר אנחנו צריכים להיות חכמים יותר
חמאס משתמש נגד ישראל "בעוצמה נכלולית", שמשמעותה שימוש שיטתי ונרחב בשקרים, מניפולציות והטעיות. מטרתו היא להשפיע על העמדות של התקשורת המערבית, דעת הקהל, מנהיגים, ארגונים בין-לאומיים וארגוני זכויות אדם.
כל אלה קונים את השקרים והסילופים ומבקרים בחריפות את ישראל ורק אותה. כדי להתמודד עם האתגרים שחמאס מציב, ישראל צריכה להשתמש "בעוצמה חכמה" שפירושה שילוב הדוק בין אמצעים צבאיים, מדיניים ותקשורתיים.
בשבוע הרביעי של "צעדת השיבה" הצטמצמו ממדי המפגעים, אבל האתגר הגדול – הפגנת המאה אלף – עדיין לפנינו. באירועי הצעדה חמאס עושה שימוש בסוג חדש של עוצמה ביחסים הבין-לאומיים המכונה "עוצמה נכלולית". מדובר במניפולציות, הטעיות ושקרים, שבה משתמשות מדינות וישויות אוטוריטריות נגד דמוקרטיות ליברליות.
זהו קרב על התודעה שמשלב היבטים צבאיים, מדיניים ותקשורתיים. בשל מהותן, הדמוקרטיות מתקשות להתמודד עם המלכודות שהעוצמה הזו מציבה, ובמקרה של "צעדת השיבה", התקשורת המערבית, מוסדות בין-לאומיים וארגוני זכויות אדם, שהם כלים עיקריים בסוג הזה של עוצמה, משתפים פעולה עם הדיקטטורה האסלאמית בעזה.
בין עוצמה רכה לקשה
עוצמה היא אמצעי לגרום לצד שני לעשות את מה שאתה רוצה. פעם הייתה רק "עוצמה קשה", המתבטאת בהפעלת כוח צבאי וכלכלי כמו סנקציות. בתום המלחמה הקרה, טבע ג'וזף ניי, חוקר באוניברסיטת הרווארד, את המושג "עוצמה רכה" – השגת יעדים על-ידי משיכה ושכנוע, ותכנים של ערכים, מוסר ותרבות. בשלב הבא, הופיעה "עוצמה חכמה", שילוב של עוצמה קשה ורכה.
מאמצי רוסיה להשפיע על בחירות ועל דעת הקהל באירופה ובארה"ב בעורמה ובהטעיה ובאמצעות טכנולוגיות תקשורת מתוחכמות יצרו עוצמה "נכלולית". מטרתה לנצל את חופש הביטוי וזכויות האדם והאזרח כדי לפגוע ולפורר דמוקרטיות. ארגונים ואישים פועלים בעורמה כדי להפיץ מידע שקרי, וגם ארגוני טרור משתמשים בעוצמה נכלולית כדי להשיג את יעדיהם.
חמאס השתמש בעוצמה נכלולית בכל המערכות הצבאיות שהוא ניהל נגד ישראל בשנים 2008-9, 2012 ו-2014. בכולן השתמש בשקרים, מניפולציות והטעיות כדי להחריף מחלוקות בישראל, לזכות באהדה בדמוקרטיות המערביות ולגייס תמיכה חד-צדדית בארגונים בין-לאומיים, כמו המועצה ההזויה של האו"ם לזכויות האדם. האסטרטגיה הזו הביאה למבול של ביקורות ולשתי ועדות חקירה של המועצה הזכורות לרעה, גולדסטון ושבאס-דיוויס, שגרמו לישראל נזק תדמיתי רב.
חמאס חוזר על האסטרטגיה הזו ומציג את צעדת השיבה כמחאה והפגנה תמימה שיזמו אזרחים הסובלים ממצוקה כלכלית מתמשכת. אבל הוא יזם את ההפגנות האלימות ושתל בהן את אנשיו. בחסותן, הם מחבלים בגדרות מתוך כוונה לגרום לירי ישראלי.
הוא שוב שולח נשים וילדים לעימותים, ומעוניין במספר רב ככל האפשר של הרוגים פלסטינים כדי לזכות בקרב על התודעה ולהוקיע את ישראל כפושעת מלחמה. הוא גם מאשים את הסגר כסיבה העיקרית למצוקה הכלכלית. אלו הן תופעות מובהקות של עוצמה נכלולית.
התקשורת באירופה המערבית ובארה"ב קונה לרוב את השקרים והמניפולציות של חמאס ומפרסמת כותרות מטעות, דיווחים חלקיים, נתונים מופרכים, השמטות של היבטים חשובים ופרשנויות קיצוניות. כותרות כמו "פלסטינים מוחים על שנים של הסגר", "ישראל הרגה 16 מפגינים" או "ישראל השתמשה בכוח מופרז", מעוותות את המציאות.
הצביעות חוגגת בכל מקום על חשבון ישראל. מזכיר האו"ם אנטוניו גוטרש, שליחו המיותר למזרח התיכון ניקולאי מלדנוב, "שרת החוץ" של האיחוד האירופי פרדריקה מוגריני, וגם מפלגות וארגונים בארץ ובעולם, שמדברים במונחים של זכויות אדם, שוב מקבלים את הנרטיב של חמאס, מבקרים בחריפות את ישראל ובכך מעצימים את השימוש שחמאס עושה בעוצמה הנכלולית. אצלם, כמו במר"צ ובצלם, המטרות, המחדלים, התוקפנות ופשעי המלחמה של חמאס לא קיימים, רק צה"ל מול מפגינים תמימים לכאורה.
"שיבה" = חיסול ישראל
באופן תמוה ומוזר, כל אלה מתעלמים מהסיסמה של הצעדה, שכן "השיבה" פירושה חיסול ישראל. ברוב חוצפתו, מלדנוב עוד מדווח למועצת הביטחון שהמצב בעזה מסכן את תהליך השלום. אמירה הזויה כזאת מעוררת את השאלה מתי הוא היה כאן לאחרונה, ומתי לאחרונה היה תהליך כזה? וממתי חמאס, שסרב לקבל את תנאי אוסלו וקורא למלחמה עם ישראל עד הכרעתה, מעוניין בכלל בתהליך כזה.
העוצמה הנכלולית מציבה בפני ישראל דילמות קשות שעד עתה היא לא ידעה איך להתמודד איתן. צריך להשתמש בעוצמה חכמה המשלבת שימוש מבוקר מאוד בכוח ובארטילריה כבדה של דיפלומטיה ציבורית. צריך להבהיר את הנושאים שהתקשורת והארגונים מתעלמים מהם.
את חמאס צריך להוקיע על אחריותו למצוקה הכלכלית בעזה כתוצאה ישירה מהשקעת משאבים אדירים ברקטות ובמנהרות והמחלוקות עם הרשות הפלסטינית. להסביר שירי, זריקת בקבוקי תבערה, הנחת מטענים על הגדרות, הבערת שדות והקרבת אזרחים אינם אמצעים לגיטימיים של מחאה תמימה.
התביעה לזכות השיבה, כלומר לחיסול ישראל, אינה מחאה נגד הסגר, אותו גם מצרים אוכפת והוא תוצאה של הברחת אמצעי לחימה וחומרים לבניית מנהרות, ולא של ניסיון לפגוע בחמאס ו"לחנוק" את הכלכלה העזתית. מבחינה ארגונית, פיצול תחומי הקרב על התודעה בין כמה משרדי ממשלה מכביד על גיבוש ומימוש אסטרטגיה הולמת, ויש צורך חיוני בשיתוף פעולה בינם לבין עצמם ובינם לבין עמותות וארגונים לא ממשלתיים.
פרופ' איתן גלבוע הוא ראש המרכז לתקשורת בינלאומית וחוקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן. המאמר המקורי התפרסם במסגרת סדרת ‘מבט מבס”א‘ מבית מרכז בגין סאדאת. סדרת הפרסומים מבט מבס”א מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.
אף אחד במערב לא קונה באמת את תעמולת החמאס,החבר'ה שמחים שמישהו אחר מגיש להם על מגש כסף שקרים על היהודים,זה מה שרוב הנוצרים באירופה רוצים לשמוע על היהודים האלה עם האף הארוך, ולשקר בעצמם לא נעים,צריכים איכשהו ליישר את המצפון אחרי שזרקו מאירופה את היהודי ,אחרת מי יודע מה היה קורה. בפארפראזה :
יותר משהעגל רוצה להניק הפרה רוצה לינוק-סימביוזה מושלמת.זה נהנה וזה אינו חסר.
לדעתי הנוסחה המוצלחת ביותר להתמודדות היא: כמה שפחות הרוגים – כמה שיותר פצועים. 2 הרוגים עושים רעש בעולם יותר מ-800 פצועים, אבל פצועים לרוב מנוטרלים (לעתים לכל חייהם) מפעילות של התפרעויות, ומספר גבוה של פצועים מהווה אמצעי הרתעה יעיל ביותר. לדעתי צה"ל גם נוקט באסטרטגיה זו. ואגב, הפער האדיר בין מספר הפצועים (כ-1,500) לעומת הרוגים (40) בהפגנות עזה לעומת היחס המקביל בפעילות מלחמתית של צבאות אחרים (משהו כמו 2-4 פצועים על כל הרוג) הוא הוכחה מתמטית אמפירית לעליונותו המוסרית הבלתי ניתנת לפקפוק של צה"ל על כל צבא אחר.
אללה יאחוד חמאס וילען אבוכם ואבו אבוכום ואללה יאחדכום לגהנם החמרה
לפי דעתי, צריך להסיג את כל החיילים ולתת להם לפרוץ את הגדר, יהיה נזק של כמה מיליונים
לגזר אבל נרוויח הסברה ששווה מיליארדים
אבל לאחר הפריצה יהיה צריך להרוג עשרות מאלו שפרצו את הגדר, ולאסור מאות (שיצטרכו להשפט), ואחכך גם להחזיר את המצב לקדמותו (של יריות במי שמתקרב). ועל אילו שגרים צמוד לגדר אינך חושב כלל.
שום הסברה לא תהיה כאן' ואם אתה מדבר על "הסברה במיליארדים", אפשר במיליונים ספורים לשחד את כלי התקשורת שיציגו כל מה שנבקש.
בית המשפט בשירות עצמו והשמאל הקיצוני4
לשיטתה חקיקה כזאת שטרם נתקבלה "מצרה את צעדיו של בית המשפט או כופפת אותו לערכאה פוליטית"… בית המשפט בישראל הינו בעל עמדות פוליטיות המסרב לקבל את החקיקה של מי שתפקידו לחוקק! בעיניה השארת החקיקה למדינאים שלכך נבחרו, יוצרת "דמוקרטיה רעועה, פגועה ומסורסת צריכה להדאיג את כולנו". מתאים לה יותר שבית המשפט ימשיך לשלוט גם בחקיקה.
מסכים לחלוטין עם 2. צריך לירות ברגליים. בחור צעיר בכיסא גלגלים לא עושה רעש בעולם ומרתיע את כל החברים שלו שלא רוצים להיות נכים כל החיים.
לגבי 4 , אני מקווה שאתה צוחק ולא מתכוון ברצינות
אי אפשר להביס את השמאל. הקביעה הנחרצת שכל בני האדם שווים, משמידה כל ערך נעלה, כל סולם מוסרי.
בחוק הפלילי, הפושע נענש אומנם, מורחק מהחברה, אבל האשמה היא על הסביבה, החינוך והקיפוח. השוויון הפנימי נשמר, אי שוויון חיצוני מוביל לפשיעה. תיצור שוויון חיצוני, תקבל אזרחים נורמטיביים, פוריים לחברה. כך בהשכלה, הישגים מדעיים טכנולוגים, הכול מקורו, בחינוך וסביבה. חינוך שווה סביבה שווה, תקבל, אזרחים שווים. בסכסוכי עמים העניין פשוט הרבה יותר. לכל צד הצדק שלו. נרטיב. אין צודק יותר, או פחות. שוויון אנושי מוחלט בין הצדדים. שוויון שחייב להישמר – מדתיות. המידתיות אומרת שאם נטל צד א. חיים מצד ב. ראוי שזה יהיה מידתי. 3 בעבור 10, כאשר המגיב מקבל הנחה, והיוזם ״נענש״.
עונש, מידתי כמובן. בהנחה ששני הצדדים שווים, גם השאיפות שלהם לחיות זה לצד זה בשגשוג ושלום, לטובת הילדים ודמעות האמהות, זהים. מול הזהות האנושית הזאת עומד הימין חסר אונים. הנכבה והשואה. בירה בירושלים מול בירה בירושלים. ריבונות מלאה מול ריבונות מלאה. יום זיכרון פלסטיני לצד יהודי.
רעיון השוויון האנושי קובע, שהאלימות הפלסטינית והרצחנות מקורה בסביבה ובחינוך. הסביבה זה הכיבוש, האפליה הגזענות. החינוך, זה עניין של זמן, תהליך איטי של ריצוי פסיכולוגי ורווחה כלכלית.
הנחשלות הפלסטינית, האקדמית מדעית, אוזלת היד בהפרחת השטחים הפלסטינים, כישלון מוחלט בהקמת חברה מתקדמת ויצירתית, נובע מדיכוי חיצוני, גזלת החופש וקולוניאליזם.
זו התאוריה שעומדת מאחורי הגלגלים שמניעים את העולם. כך חשב אובמה כשהשווה את דיכוי השחורים לפלסטינים, כשראה את כל טירוף המזרח התיכון כפועל יוצא של אי פתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני.
זה הסכם אוסלו.
אבל ההסכם נכשל. אשמים – הכיבוש והקיפוח, כמובן.
ועל זה אפשר להוסיף שגם אם כל מדינה ישראל הייתה מתפנה מיהודים. הארץ הייתה הופכת לעזובה בדמות עזה.
רווית סכסוכים ודם כמו סוריה ולוב ותימן. נחשלת ודיקטטורית כמו מצריים וירדן וסעודיה.
בלי כסף מנפט, מהאיחוד, אוכל וחשמל מהיהודים, הם היו נוהרים בהמוניהם לאירופה.
אירופה. סביבה חדשה. חינוך חדש. דמוקרטיה ושוויון מוחלט.
האם סוף כל סוף נראה אדם חדש? או שימשיך הפלסטיני הישן, המקופח, שמטיל את כל כובד נחשלותו על האחר.
העולם הקריב 6 מליון יהודים בשביל להכריז על מלחמה בלאומיות וברא תאוריית שוויון מוסרי בין בני האדם.
הוא יקריב את ישראל ואת תורת ישראל שמצווה אחריות מוסרית וחובה אישית, ללא הנחות ותירוצים, בעבור דת הזכויות וביטול האחריות האישית.
אין כאן שום עוצמה נכלולית שלא רואים אותה בכלי התקשורת הישראלית, או ביחסה של התקשורת לסכסוכים אחרים,
למשל, מדוע לא מובעת עמדתה של בורמה בסכסוך שלה עם המיעוט הרוהינגי? אני בטוח שחלק גדול ממה שנכתב נגד הבורמזים הוא בגדר עלילת דם.
הדרך הפשוטה ביותר להתמודד היא ללחוץ על כלי התקשורת שאינם מביאים את תמונת הסכסוך להשקפתנו – אין צורך שיהיו בישראל כתבים זרים עוינים – ניתן לגרש את כולם מפה. כך גם לגבי דפלומטים עוינים.
המשפט המועיל ביותר במאמר זה הוא המשפט האחרון בו, והוא היה צריך להיות בכתרת המאמר.
התקשורת המערבית , האו"ם כל גופיו השונים ואגוני ה"זכויות" למיניהם אינם קונים את תעמולת החמאס בטעות או בתום לב. הם יודעים בדיוק מה הם קונים והם מצפים לזה. לא משנה מה תעשה מדינת ישראל , הגורמים הללו תמיד יאשימו אותנו.
הדרך היחידה לטפל במצבים הללו היא באמצעות גביית מחיר אישי מראשי החמאס. פגיעה בראשי החמאס תרתיע אותם מניהול תהלוכות כאלו. זה הדבר היחיד שהם חוששים ממנו. צריך להעביר להם (אולי באמצעות מצרים) שבכל ארוע כזה הכתובת תהיה ראשות החמאס והם ישלמו אישית. את השפה הזו הם מבינים היטב.
אולי, אבל בעבר כבר נוסתה השיטה הזאת.
ישראל פגעה בראשי המערכת ולאו דווקא בפיונים. כך היה עם חיזבאללה ואז קיבלנו את נאסראללה. ובנוסף, לאמריקאים יש אג'נדות שונות משלנו בעניין הזה: כשהייתה אפשרות לחסל את ערפאת בלבנון בשנות ה-80 מי שהטיל על כך וטו היה נשיא ארה"ב.
מעבר לכך, באסלאם מדובר בהידרה המצמיחה אינסוף ראשים. אתה מחסל ראש אחד ומיד צומחים ראשים אחרים.
הבעיה היא האסלאם הסלאפי של האחים המוסלמים שהתפשט בכל מזה"ת. זו אידאולוגיה של עליונות, של ציות מוחלט, של דרישה לכניעה מוחלטת ושל שנאה חסלנית כלפי כל מי שהוא אחר.
ועוד משהו:
ישנם חוקרי אסלאם אמיצים, כמו מתיאס קונצל, וולפגאנג שוואניץ ועוד, המצביעים על הזהות העמוקה המתקיימת בין האידאולוגיה הנאצית הגזענית לבין האסלאם הסלאפי
הבעיה היא שלאחר עשורים ארוכים של חדירת התעמולה הסובייטית שפעלה את פעולתה המרעילה על התודעה במערב, ארגוני השמאל עברו צד ומיישרים שורות עם הגורם הריאקציוני ביותר הגזעני ביותר המדכא ביותר הזה של האסלאם החסלני ושום עובדות בשטח לא מצליחים לחדור אל תודעתם.
לא קראתי את כל המאמר, אגיב רק לכותרת.
מה תעזור לי דעת הקהל אם "אנצח" את החמאס בקרב עליה (לא יקרה, כי ממילא "דעת הקהל" היא אנטישמית)? מה היה עוזר קרב על דעת הקהל בגרמניה בשנת 1937? הרי ממילא אי אפשר היה לכבוש את דעת הקהל, כי גרמניה והגרמנים היו אנטישמים.
למה מדינת ישראל צריכה לבזבז (כן, לבזבז) כסף רב על קרב אבוד מראש, שממילא אלו שעליהם מדינת ישראל נלחמת – הם עצמם שונאים אותנו? לדעתי עדיף שמדינת ישראל תשקיע את הכסף המבוזבז הזה על קידום ילדים יהודים בפריפריה, ממשפחות שהילדים (לכשיגדלו ויתבגרו) לא יעזבו אותן, וכך הילדים ירויחו והמדינה תרויח. ושונאי ישראל, מה יהיה עליהם? שייחנקו, או כמו שאומרים – שיחיו ויקנאו ויסבלו
מיליונים במערב קונים את התעמולה החמאסית או יותר נכון המוסלמית-הערבית.
האסלאם פועל בערמומיות לאורך עשורים ארוכים ובייחוד מאז 1973 עת הובן אצלם שלא יגברו על ישראל בכוח הנשק. הם החלו לפעול במערב תוך הפעלת מגוון רחב ביותר של טקטיקות והחדרת המסרים הכוזבים (טעקיא) כדי להביא לריכוך התודעה וכול זאת באמצעות הצמחת ריבוי ארגונים בכל מדינות המערב. עהפטרו-דולרים זורמים באופן מאסיבי וקבוע להקמת תשתיות עומק מכל הסוגים למערב.
אירעביה כבר נוצרה באירופה. במדינות דרום אמריקה יושבים ומתרבים מהגרים ערביים מוסלמים ומשתלבים במערכות השלטון. המטרה כעת היא מדינות אמריקה הצפונית ואוסטרליה.
"התקשורת באירופה המערבית ובארה”ב קונה לרוב את השקרים והמניפולציות של חמאס ומפרסמת כותרות מטעות, דיווחים חלקיים, נתונים מופרכים, השמטות של היבטים חשובים ופרשנויות קיצוניות. כותרות כמו “פלסטינים מוחים על שנים של הסגר”, “ישראל הרגה 16 מפגינים” או “ישראל השתמשה בכוח מופרז”, מעוותות את המציאות."
כל הכתבה היא על התקשורת שמציגה את הצד של החמאס. ואלו המובאות. שום דבר אחר. אילו כלי תקשורת? מתי? מאיפה הכותרות האלו? אני נותן לפרופ' ציון נכשל בעבודה הזו.
ככה זה חשיבה ימנית. שום תהליך רציונלי וסדור, רק מנטליות של קוזק נגזל. אכלו לי שתו לי, כולם אנטישמים ושונאים אותי, מזל שאני הכי חכם בעולם.
נו באמת, מה חדש בזה?
הערבים הצליחו לשכנע את רוב העולם שיש דבר כזה עם פלסטיני
הם הצליחו לשכנע את רוב העולם שה"עם" הזה ישב בארץ ישראל אלפיים שנה.
אז לשכנע אותו שצעדת השיבה היא אקט של מחאה לגיטימית ושלווה? זה כסף קטן.
צעדת השיבה נכשלה, המון משאבים ומעט מאוד תשומת לב בינלאומית יחסית להרוגים אזרחיים (בעיניים אירופאים) על ידי צהל. ביבי ניהל את זה מצוין. גלבוע מצוין לרוב הפעם קצת הבקיע גול עצמי
העם הפלסטיני
עם נוצר כאשר מספיק אנשים שיש להם רקע משותף , תרבות משותפת ושאיפות משותפות מתאחדים כדי להגדיר עצמם כעם ומוכנים לשלם מחיר עבור שאיפותיהם. כך נוצר העם האמריקאי, כך נוצר העם היהודי שהתפתח מחמולה אחת וכך נוצר העם הפלסטיני.
ההגדרה של קבוצת אנשים את עצמם כעם היא קודם כל הגדרה עצמית. אף אחד לא יגדיר מספר רב של אנשים כעם אם הם לא יגדירו את עצמם כעם. לחלק מהפלסטינים שבארץ ישראל יש שורשים בני מאות שנים במקום ( לא אלפיים ) אבל גם הרוב המכריע של עם ישראל לא ישב במשך אלפיים שנים בארץ וגם הקשר של העם היהודי לארץ ישראל יש לו תאריך התחלה. גם אם הסכסוך הישראל-פלסטיני לא ניתן לפתרון במאה הזו עדיין יש ביכולתנו לבצע מספר צעדים חד צדדיים
( צעדים שנעשים ללא הסכמה של הצד השני ) אבל יכולים אולי להוות התחלה לפתרון בדורות
הבאים ובמידה רבה להציג אותנו באור יותר חיובי בעולם ולזכות בתמורות ממשיות מהצד השלישי
( אני רואה באמריקאים ובארופאים את הצד השלישי לסכסוך ).