הדרך היחידה לשמירה על זכויות אדם ומנהל תקין היא באמצעות הקפדה על העקרונות הדמוקרטיים של הפרדת רשויות ואיזונים ובלמים
בראשית השבוע נשא היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, ג'ון בולטון, נאום בו תקף את בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג וקרא להגן על ריבונות החוקה האמריקאית מפני איומים משפטים בינלאומיים. דבריו של בולטון אמנם נאמרו בהקשר אחר ורחב הרבה יותר, אך נדמה כי רבות מטענותיו יכולות היו להישמע גם כלפי מערכת המשפט בישראל. אז איך היה נשמע נאום כזה עם התאמות לכאן ועכשיו? קבלו את הגרסה המקומית הדמיונית של נאום בולטון:
אני נמצא כאן כדי להודיע על שינוי המדיניות של ממשלת ישראל כלפי בג"ץ ובית המשפט העליון.
בית המשפט העליון יצר לעצמו את כוחו, כחלק ממאמץ מרוכז של אליטה משפטנית, בחלקה בינלאומית, לבצר מוסד עצמאי שיוכל, כך לטענתם, להתגבר על הכשלים של שלטון החוק וממשל על ידי נבחרי ציבור.
באופן תיאורטי, הסמכות של בית המשפט העליון אמורה לשמור על זכויות האדם ועל הצדק, למנוע מראשי המדינה לפעול בשחיתות או בניגוד לחוק, לצמצם ניגודי עניינים, ולהרתיע עבריינים. למעשה, בית המשפט העליון שלנו הוא לא אפקטיבי, חסר אחריותיות והוא פשוט מסוכן לישראל.
למעשה, באופן לא רשמי, חלק מתומכי בית המשפט העליון אינם מעוניינים בשימור זכויות אדם, אלא בהגבלת יכולתה של הממשלה לקדם את מדיניותה ולשמור על ביטחונה.
למרות שבתחילת הדרך ראינו את היתרונות בקיומו של גוף שכזה, בהמשך קלטנו שיש משהו לא לגיטימי באופן בסיסי בגוף המחזיק בכוח כה רב, ושאינו נושא בשום אחריות. כוח שכזה, בסופו של דבר יפגע בזכויות האדם ובריבונותה של המדינה.
חששנו שהיכולת של בית המשפט לעסוק בכל נושא ולתבוע לעצמו סמכות הגוברת על כל רשות שלטונית אחרת, תוביל למשבר ולהתנגשות בין האינטרסים הלאומיים שלנו ובין שופטיו של בית המשפט.
איום על החברה
והנה, חששותינו התממשו. בשנים האחרונות, בקצב הולך וגובר, בית המשפט התערב שוב ושוב במדיניות הביטחון שלנו, במדיניות ההגירה ובחקיקה, באופן שמאיים על שלמותה ובטחונה של החברה בישראל.
את החוקים למניעת הסתננות ביטל בית המשפט שלוש פעמים, וזאת בנוסף לאינספור חסימות ומכשולים למדיניותן של ממשלות ישראל הנבחרות. פעולותיו אלה הובילו למשבר חריף בדרום תל-אביב ובשכונות מצוקה אחרות ברחבי הארץ, וייצרו בעיות דמוגרפיות וחברתיות שיעיקו על מדינת ישראל בשנים הבאות.
בית המשפט חיבל במדיניות הביטחון של מדינת ישראל מול החמאס בעזה ופגע במנופי הלחץ שלנו שנועדו למנוע הסלמה או שחרור מחבלים, שתי ברירות גרועות. כך בדרישה להחזרת גופות מחבלים וכך בהטלת חובה – חסרת תקדים וללא מקור בחוק – על מדינת ישראל להכניס לשטחה בנות משפחה של טרוריסטים לצורך טיפול רפואי.
בית המשפט לא אמר די בכך, והודיע שהוא רואה לעצמו סמכות לדון בתוקפם של חוקי יסוד, גם בחוק הלאום שהתקבל ברוב גדול בכנסת. רוב גדול בהרבה מחוק היסוד שהקים את בג"ץ או מחוקי היסוד בעניין כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק.
העיסוק בחוק הלאום הינו קו אדום, שאין לחצותו. משמעות קביעה של בית המשפט כי חוקי יסוד שנקבעים על ידי הכנסת צריכים לעבור 'אישור' של שופטי בג"ץ בטרם ייכנסו לתוקפם, היא סופה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית.
השתלטות על הדמוקרטיה
לכן היום, אני רוצה להעביר מסר ברור וחד משמעי. מדינת ישראל תשמור על זהותה כמדינה יהודית ודמוקרטית ותעשה כל שיידרש כדי למנוע משופטים לא נבחרים השתלטות לא לגיטימית על הדמוקרטיה הישראלית.
ממשלת ישראל לא תשתף פעולה עם הדיון בעניין חוק הלאום, ולא תעניק לו כל סיוע. אם בית המשפט לא יימנע מהעיסוק בחוק הלאום, הוא יחתור תחת יסוד קיומו שלו, שכן בהיעדר כבוד לחוקי יסוד, אין כל סיבה לכבד את בית המשפט העליון שהוקם בחוק יסוד: השפיטה.
מושכל יסוד הוא ששלטון שואב את סמכותו מהסכמת הנשלטים. אם בית המשפט העליון דן בחוקי יסוד, ללא כל הסמכה וללא כל הסכמה, אין כל הבדל בין פעולותיו לפעולתו של בית הדין הבינלאומי בהאג. גם הוא נוטל לעצמו סמכות לקבוע קביעות משפטיות ללא כל נורמה משפטית שנקבעה על ידי העם. הוא לא שואב את סמכויותיו מהסכמת הנשלטים, ועל כן הוא אינו לגיטימי.
מבנהו של בית המשפט מנוגד לעקרונות הבסיסיים של איזונים ובלמים. ההפרדה בין הרשות השופטת לבין הרשות המבצעת והמחוקקת. בית המשפט העליון בישראל, בניגוד לבתי משפט אחרים בעולם, הינו ערכאה אחת שמרשה לעצמה גם לקבוע חוקים, גם להורות לרשויות התביעה לחקור ולהעמיד לדין, ואז גם לשבת בדין ולשפוט בעבירות אלה. ללא הפרדת רשויות אין כל הגנה על זכויות וחירויות הפרט, ואין דבר שימנע שרירותיות בהפעלת הכוח השלטוני.
שופטיו של בית המשפט אינם אחראים בפני איש על פעולות לא תקינות או פעולות המנוגדות לטוהר המידות. מדובר במערכת ששופטת את עצמה, וגם אם שופט בבית המשפט העליון יפעל באופן לא אתי, על מנת להדיחו נדרש רוב של 7 מתוך 9 חברים בוועדה לבחירת שופטים. למעשה, ללא הסכמת השופטים המכהנים עצמם, לא ניתן להדיח שופט, גם אם קיבל שוחד או הפר את הצהרת האמונים שלו המחייבת אותו לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה.
האם הייתם מוכנים לקבל עליכם מערכת שלטונית שכזו, שחבריה מגוננים זה על זה? שווה לזכור שבעבר בית הדין המשמעתי לשופטים סירב להדיח שופטת שזייפה פרוטוקולים, ושופטים אחרים שהתגלו בעניינם חשדות לשחיתות, קיבלו הסדרי פרישה שקטים, הרחק מעיני הציבור.
מונחים עמומים
בית המשפט דורש לעצמו את הבלעדיות לפרש מונחים עמומים ושנויים במחלוקת, ולכפות את פרשנותם על הציבור הישראלי, באופן שגם חקיקה וגם קביעת חוקי יסוד, אינה מניעה אותו לשנות את עמדותיו.
מושגים כמו "עקרונות היסוד של השיטה", "מידה העולה על הנדרש", "סבירות", "הציבור הנאור", "ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית", הופכים בפי שופטיו למושגים מוחלטים שיכולים לבטל חוקים והחלטות ממשלה.
גם בתחום הפלילי, בית המשפט העליון יוצק תוכן לעבירות עמומות כדוגמת "הפרת אמונים", ומרשיע אנשים שכלל לא ידעו ולא יכלו לדעת שפעולותיהם הם פליליות. העמימות והשרירותיות הגיעו גם אל התחום האזרחי כשבית המשפט החליט שגם לשון מפורשת בחוזה אינה מחייבת את הצדדים, ועל מארג היחסים בין בני אדם, נוסף בייבי-סיטר בדמותו של בית המשפט שיכול לפתוח כל חוזה ולצמצם כל זכות קניינית בשם תפיסותיו של השופט את עקרון תום הלב.
בסופו של דבר, אי הוודאות היא פתח לשרירות לב, והסמכות הרחבה היא פתח לפוליטיזציה. במקום בו אין כבוד לחוק הדמוקרטי ולרצון הציבור, בית המשפט חדל לראות את עצמו כמספק מוצר ציבורי חשוב, ושעריו, הפתוחים לכל עותר ציבורי המבקש לשנות את מדיניותה של הממשלה הנבחרת ואת חוקיה של הכנסת, ננעלו בפני האזרח הקטן, מבקש הצדק.
הסחבת בהליכים האזרחיים מדרדרת את מדינת ישראל במדדי ה-doing business והסחבת בהליכים הפליליים, מותירה חפים מפשע בכלא למשך שנים רבות בהמתנה לשמיעת ערעורם, ודוחפת אנשים רבים לעסקאות טיעון מפוקפקות.
מלכים פילוסופים
בית המשפט העליון, שהיה אמור להיות המפלט האחרון לאנשים שכל המערכות האחרות עשו עמהם אי-צדק, כלל אינו בודק את פעולתן של הרשויות האחרות, אלא מבקש להחליט בכל סוגיה שהיא מחדש, כאילו סמכות ההחלטה הופקדה בידיו, ולא בידי הממשלה, הכנסת או הרשויות האחרות.
במקום ביקורת חשובה על הליך קבלת ההחלטות, כפי שבית המשפט נהג עד עידן אהרן ברק, אנחנו מקבלים חבורה של 15 מלכים פילוסופים, שדורשים שהתוצאה של כל הליך מנהלי תהיה לשביעות רצונם. אין שום דרך לעובד מדינה, שר או חבר כנסת, לדעת שאם פעל בתום לב, ללא שיקולים זרים ובהליך ראוי, החלטתו תישאר על כנה.
לסיכום, לא ניתן לבית משפט שנוטל לעצמו סמכויות ללא פיקוח וללא בקרה, לקבוע את הכללים הבסיסיים של חיינו ולמנוע מאתנו לקיים את חובתנו להגן על גבולותיה של מדינת ישראל ועל אופייה כמדינה יהודית ודמוקרטית.
אם בית המשפט ישוב לתפקידו המקורי, שמיעת ערעורים, הכרעה בסכסוכים, שיפוט פלילי, והגנה על בני אדם שנפגעו מהשלטון שלא כדין, הוא יהיה זכאי לאמון הציבור ולכבוד והערכה מרשויות השלטון האחרות. הוא לא יכול לבצע את תפקידיו אלה כשהוא עסוק בניהול המדינה, בחקיקה ובקביעת סדרי עדיפויות לאומיים.
לא בגלל התנגדותנו לזכויות אדם או למנהל תקין אנו נוקטים בצעד זה, אלא בגלל שאנו חושבים שהדרך היחידה לשמירה על זכויות אדם, על מנהל תקין, ועל מדינת ישראל, היא באמצעות הקפדה על העיקרון הדמוקרטי של הסכמת הנשלטים, על הפרדת רשויות ועל איזונים ובלמים.
היום אנחנו לוחצים על הבלם, ואומרים לשופטי בית המשפט: "הגזמתם!".
עו”ד שמחה רוטמן הוא היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה
לממשלה היום אין שום סמכות מפני שבית המשפט שולט במשטרה ובמקרה של החזרת גופות מחבלים ופינוי התנחלויות, הפסיקה שלו מבטלת את הוראת הממשלה ולכן הוא שולט גם בצבא. בפועל מדינת ישראל היא אוליגרכיה משפטית, משטרתית וכנראה גם צבאית. מצב מפחיד מאוד שהשמאל מנסה להשליט גם בארה"ב והיה מצליח אם טראמפ לא היה נבחר וממנה שופטי עליון שמרנים, כלומר כאלה שנאמנים לדמוקרטיה.
הם מדברים על איזונים ובלמים שהבגץ נותן לכנסת ולממשלה, ובזה מחזק (כביכול) את הדמוקרטיה ?!?!?! אבל תארו לכם מה יקרה אם ח"ו יבחר אדם כמו מוסליני ימ"ש או יותר גרוע (וכמובן שהועדה הבוחרת לא ידעה מראש על דעותיו) ואח"כ הוא יבחר עוד כמוהו ויהפוך את כל הבגץ למושחתים ושונאי ישראל, מי יגביל אותם? איזה איזונים ובלמים יש למדינה ולנו האזרחים ? מי יגן על ה'דמוקרטיה'? וכמובן כשאנחנו האזרחים נרצה לעשות משהו 'הם' הסמולנים יצעקו ""'פ ג י ע ה ב ד מ ו ק ר ט י ה""'. בממשלה ובכנסת הרי יש בחירות, אבל בבגץ הרועץ איך נתגונן? והתשובה היא "והקב"ה מצילינו מידם".
לקצץ במשכורות שלהם. הנה צעד מעשי. משלמי שכרם אינם מרוצים מהם. לקצץ את שכרם
אהרון ברק אך גם מעט קודמיו צעדו לתוך חלל גדול של חוסר מוסדות והמעט שיש אינם מאוישים כיאות. ישנו רק בית נבחרים אחד קטן שכיום מזמן אינו עונה על הצרכים. נא לחשבן אם בהיות מספר התושבים במדינת ישראל 600,000 שש מאות אלף הכנסת מנתה 120 חברים כמה חברי כנסת צריך היום כדי שתוכל למלא את יעודה? כדי שחברי הכנסת יוכלו להיות בקשר עם העם ולא רק עם שופטי בית המשפט העליון הקרובים להם גיאוגרפית, יש להגדיל בדחיפות את הכנסת. אמנם ישנם חברי כנסת שאינם מבצעים עבודתם אך גם ישנם אחרים העובדים קשה. מספר כה זעום של חברי כנסת אינו יכול להספיק גם אם כולם עובדים קשה. מתוך מספר גדול של חברי כנסת קל יותר לנפות את הלא עובדים ולהחליפם לאחר שיכון מנגנון לפיקוח על עבודת חברי הכנסת. את מספר חברי הכנסת יש להגדיל בהדרגה כדי לתת לחדשים אפשרות ללמוד את המלאכה. לדוגמא כל קדנציה להוסיף עוד עשירית. בעיה אין בכלל מקום באולם המליאה הוא בנוי ל120 חברים ותו לו. נודע לי ולא בטוח שזה כך, שיש עוד הרבה מקום לא בנוי בבנין משכן הכנסת. אם אין יצטרכו להוסיף עוד קומה! יש לבנות אולם חדש שיוכל להכיל אפילו 200,0 אלפיים חברי כנסת ואולי יותר. . באם ימצא היכן לבנות אולם מליאה גדול אפשר להוסיף עוד בקדנציה הבאה עוד עשירית וישבו זמנית במעברים.
לאחר זאת יש להקים כפי שנהוג בדמוקרטיות בעולם בית מחוקקים גבוה שיפקח על כולם כולל בית המשפט כולל העליון היהיר על שופיטיו וישפוט אותם לעת צורך. הרי ידוע שבית המשפט עליון חושב שתפקידו לפקח על המדינה והוא לפי כך קבע לעצמו על דעת עצמו את מיקומו בנקודה הגבוהה ביותר בגבעת רם. לאחר שכבר התישב, עצם ישיבתו במקום זה מחזקת את הרגשתו שתפקידו עליון מעל כולם. עד כדי כך בית המשפט העליון בטוח שהוא עליון גם על הממשלה והכנסת שמדריכי מבקרים בבית המשפט העליון כך מסבירים את גובה המקום הטופוגרפי כמתאים לגובה התפקיד מעל שאר הרשויות. גם מדריכי טיולים לוקים באותו ההסבר. קרבה גיאוגרפית זו לכנסת גם מעודדת שליטה על הכנסת ודחיפת חוקים נוחים לבית המשפט ומנוגדים לטובתו של העם. אהרון ברק בכל הזדמנות סר לכנסת וממושב המבקרים החשובים לעיתים צרח על חברי הכנסת.
באופן זה בית המשפט העליון גם אינו נגיש לעם לעירעורים שזה צריך להיות תפקידו שהוא ממילא ממעט לעשות. על כן מתבקש מנגנון שלא מקרב השופטים אשר יעמיד את השופטים על מקומם וישפוט אותם ואף ירחיקם אם יתבקש. יש לבטל את ההפיכה השיפוטית ואת בג"צ בכלל. כלומר יש לבטל את ביטול משילותם של נבחרי הציבור לטובת השופטים. לאהרון ברק המרבה להזכיר את שלטון הנאצים כמו גם לדומיו יש להזכיר שמעשהו ומעשה בית המשפט זהה למעשהו של היטלר אשר עם עלותו לשלטון ביטל את הפרלמנט כי הוא ידע טוב יותר מה טוב עבור העם. מבנין משכן בית המשפט העליון יש לסלק את בית המשפט כלומר את כל השופטים ולמצא לו חלופה במקום נגיש לקהל הרחב. בבנין זה יש לשכן את בית הנבחרים הגבוה לכשיקום והוא חייב לקום.
"נשיאי" בית המשפט העליון לפני פרישתם יושבים מול צייר לציור פורטרט שלהם בעלות של חמישים אלף שקל מכספנו. ציורים אלו נמצאים במרתף בניין בית המשפט העליון. יש להחרים ציורים אלו ובטווח הארוך לפתוח בירושלים מוזאון הרהב שיכיל פורטרטים אלו תוך סיפור מעלליהם של כל אחד מנשיאים אלו. זה יהיה הבסיס למוזאון הרהב, אשר כמו כן יכיל את ספור הקרן להשמדת ישראל בה חברים שופטים אלו והתנהגות האירופאים הצבועים.
אתה טועה ומטעה. לא הוכחת שיש קשר בין מס' ח"כים לבין משילות ודמוקרטיה. לעומת זאת, בספרות המדעית והמחקרית ידוע שצריך מספר קטן ולא זוגי של חברים בגוף שמחליט. כמה קטן? בין 7 ל-11 איש. צימצום מס' חברי הכנסת וצמצום מספר ועדות הכנסת ב-50% יכול להשיג את היעד הזה.
https://www.jstor.org/stable/2527413?seq=1#page_scan_tab_contents
המאמר רב-הציטוטים הזה הוא התחלה טובה להחלפת הירהורי הלב שלך במשהו קצת יותר מבוסס.
ערוץ 11 – שטח הפקר | עונה 2 – המטרה: נטרול בג"צ
https://www.youtube.com/watch?v=Zr_Myh5GXbM
הקרב על בג"צ: אחרי חוק הלאום, איך עובדת המהפכה להחלשת כוחו?
הגיע זמן עריצות / בן דרור ימיני
הבחירות הן אשליה. משום שאין כאן שלטון רוב. יש כאן כניעה של הרוב.
נסביר את הדברים.
כל מיעוט, בתחום שלו, עושה מה שהוא רוצה. זה נכון ל”מתקדמים”, חלקם מהשמאל הפוסט והאנטי-ציוני, ששולטים בנפח הולך וגדל מתחומי התקשורת והתרבות. הם מכתיבים לנו את האג’נדה שלהם. הם מחלקים פרסים לעצמם. הם משמיעים את עצמם ומראיינים את עצמם וכל ביקורת נתקלת בתגובה הקבועה, על “חופש הביטוי והיצירה”. בוודאי. בתנאי שזה שלהם ורק שלהם. את חופש הביטוי, נשמת אפה של הדמוקרטיה, הם הפכו לכוח הביטוי.
אוליגרכיה שיפוטית
זה נכון בתחום השיפוטי, כאשר קבוצת שופטים מצפצפת על הדמוקרטיה והופכת את “שלטון החוק” לשלטון השופטים.
הנשיא לשעבר, אהרן ברק, טיפח עד לזרא את הפסיקה לפי “הציבור הנאור”. זו הסיבה שבג”צ בראשותו הפך את נבחרי הציבור לפוליטיקאים קטנים, שחייבים להוציא מהם כמה שיותר סמכויות, תוך העברתן לשופטים.
התהליך הזה קרוי אצלו “דמוקרטיה”.
זו הסיבה שהרכב בראשותו קיבל החלטה עקרונית שפוסלת את חוק האזרחות ומאפשרת, הלכה למעשה, את זכות השיבה. הקונצנזוס הלאומי דורש דבר אחד. העריצות של המיעוט המשפטי רומסת את הרוב המוחלט.
…הרוב נרמס. הגיע הזמן להגן עליו.
…יש רק ציבור אחד שאין לו ייצוג רציני.
הציבור הציוני השפוי, דתי, מסורתי וחילוני. הציבור שעובד ומפרנס ומחזיק את המדינה על הכתפיים.
הרוב הזה לא קיים.
הוא תמיד משלם את המחיר ואין מי שמגן על זכויותיו. הוא חסר אונים.
הרמיסה הזאת חייבת להיפסק. לא ברור איך עושים את זה. אין מקום לעריצות, אך היא כבר כאן. עריצות המיעוטים. כך שאין מנוס מהחזרת המטוטלת למקומה הנגדי. יש צורך בתקופת ביניים של עריצות הרוב.
…מותר לומר למנהיגות הנוכחית: נמאסתם. אם לא תתעשתו, אל תתפלאו אם הדמוקרטיה הישראלית הופכת לבדיחה עצובה.
http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=1047
פוליטיזציה של משפט
פרופ’ מנחם מאוטנר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
http://www.youtube.com/watch?v=MaGOlzc8ydM
להלן התמלול המלא:
קבוצת מלכי הגבעה של השמאל הפסידה הרבה מאד כוח בפוליטיקה וסובלת הפסדים פוליטיים גדולים מאד ומה שהיא עושה בעצם, היא העתיקה את הפעילות הפוליטית שלה במידה רבה מאד מהפוליטיקה של הבחירות, שהיא הפוליטיקה של הכנסת, למקום אחר – לבית המשפט העליון – והפכה אותו למוסד שממנו היא מנהלת פוליטיקה.
בראש העותרים לבג”צ חברי הכנסת של מר”צ והעבודה והעתירות שלהם תמיד על נושאים פוליטיים.
בג”צ הפך למוסד פוליטי…
הדמוקרטיה הישראלית נמצאית במשבר חמור לא רק בגלל מה שקורה במערכת הפוליטית שלה. היא נמצאית במשבר לא פחות חמור בגלל מה שקורה בבית המשפט העליון שלה.
אחרי 30 שנה של כיוון כזה מצידו של בית המשפט, בית המשפט מוצא את עצמו כרגע במצב של אובדן לגיטימציה כפול.
הוא איבד באופן כמעט מוחלט את הלגיטימציה אצל הקבוצות התרבותיות שלא מזדהות איתו ובראש ובראשונה הציונות הדתית והוא איבד הרבה מאד מהלגיטימציה שלו אצל הקבוצות שהכי מזדהות איתו, זה הקבוצות שקראתי להן ההגמונים הליברלים לשעבר, החילונים המשכילים המערביים. אין לי זמן לנתח למה קרה אובדן הלגיטימציה הכפול הזה אבל מה שאני רוצה לומר שלא רק במערכת הפוליטית יש לנו משבר.
יש לנו משבר לא פחות חמור כרגע עם בית המשפט העליון שהוא מוסד מדינה חשוב מאין כמותו. כדאי שנפתח חשיבה חדשה לגמרי לגבי איך הוא צריך לפעול ב- 30 השנים הבאות.
פרופ’ מנחם מאוטנר מדבר על בג”צ של אחרי מהפך 77′
http://www.youtube.com/watch?v=KsxDURXWIyk
****
יורם שפטל בהרצאה מרתקת – הדיקטטורה של בג”צ 1/4
http://www.youtube.com/watch?v=Chdt-MdUsVQ&feature=related
רק המנוול כחלון אשם במצב הנוכחי. האיש הצבוע והכלומניק צר האופקים מלקק במרץ לשמאל באמצעות ליקוק לבג"צ. מי שמונע כרגע את השינוי הנחוץ הוא אך ורק כחלון.
כחלון אשם יהיה בבעיית המסתננים הנוראה, באי סילוקם כרגע מהארץ, בהתרבותם בקצב רצחני על חשבון הקופה של כולנו, ובהעברת מיליארדים על חשבוננו לטיפול בהם ובבעיות שהם מייצרים פה כשיש להם מדינות משלהם ומקומם לא כאן.
בואו בטענות נגד כחלון.
הוא זה שמשמר את כוחו של בג”צ שאינו אלא מפלגת השמאל שאיבדה כוחו בכנסת.
בג”צ הוא לא בית משפט.
בית משפט ישראלי אמור לתפקד כמגן על עם ישראל ולא לשמש כמסלול עוקף ממשלה וכנסת, שמנסה לכפות על הציבור את האידיאולוגיה של השמאל הקיצוני שחבר לגופים עוינים למדינה. בית משפט ישראלי אמור לדאוג לתושבי דרום תל אביב ולא לפולשים לא חוקיים מוסלמים ממדינות אויב.
לא ייתכן שבית המשפט יתפקד כבועה אוטיסטית המנותקת מהמדינה בה הוא שוכן ובניגוד לאינטרסים של אזרחיה. בית משפט שבראש מעייניו נמצאים רווחתו של המרגל, הבוגד, המחבל, האויב והפולש מאפריקה הוא בית משפט שצריך לפזר ולהחליף. צריך להעיף מכאן לכל הרוחות את הפולשים הלא חוקיים מאפריקה ותומכיהם.
http://www.haaretz.co.il/blogs/misgav/1.2127372
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4431710,00.html
האשם הוא מי שעומד כיום בראש הפירמידה – ראש הממשלה בנימין נתניהו. אם היה ניחן בקמצוץ מהאומץ של טראמפ, הכל היה נראה אחרת.
למה בכל מאמר באתר הזה, בכל נושא שלא יהיה, אתם תמיד משלשלים תגובה קצרה מסוג "הכל נכון אבל ביבי אשם בכל"? כי אין לכם באמת שום דבר ממשי לטעון? כי התפקיד שלכם הוא רק להטיל דופי בראש הממשלה מבלי לנמק ולהסביר? כי אתם מתגעגעים לפיגועי התופת של הסכם אוסלו שרקחו מאחורי גבו של עם ישראל אנשי “רק-לא-ביבי”? כי אתם רוצים להחזיר אותנו לכלכלה הריכוזית שתאפשר לאנשי רק-לא-ביבי למשוך משכורות שמנות ולדכא את היוזמה של אנשים חופשיים?
כך השתלט השמאל על בג"צ ומערכת המשפט – פרק 3
את היועץ המשפטי לממשלה נהגו לבחור ממשלות ישראל בעצמן עד שנת 1993.
במסגרת האסטרטגיה של השמאל להעתקת מוקד השליטה למערכת המשפטית העביר אהרון ברק את בחירת היועץ המשפטי לידי בג"צ.
מאז לדברי פרופ' פרידמן איבדו הממשלות את היכולת למנות יועץ משפטי וזה נזק בלתי נתפש ודבר חמור מאד.
אנשים רבים תוהים ואף מתרעמים על כך שממשלות ישראל בוחרות לעצמן תמיד יועץ משפטי לממשלה שהוא קילומטרים שמאלה מעמדותיהן האידיאולוגיות.
זאת משום שהציבור לא יודע שאת היועץ המשפטי לממשלה כופים על הממשלות 15 השופטים שבחרו את עצמם בעצמם לכהן במוסד הפעילות הפוליטית של השמאל – בג"צ.
אהרון ברק ביצע את ההפיכה השלטונית שלו להשלטת השמאל צעד אחרי צעד.
אחד הצעדים שלו היה מניעת יכולת הממשלה להמשיך לבחור לעצמה יועץ משפטי כשהעביר את משימת בחירת היועץ המשפטי לידי בית המשפט, כדי שהיועץ המשפטי לממשלה יוכל לשמש ידו הבוחשת של בג"צ בקרבי הממשלה.
ברק עשה זאת באמצעות "חקיקה" מטעם בית המשפט בפסק דין בעניין אחר, כי זו השיטה.
כך זה מתואר בויקיפדיה:
"בעת הדיון במשפט דרעי ב-1993 פסק בית המשפט העליון כי חוות דעתו המשפטית של היועץ היא שמחייבת את ראש הממשלה ואת הרשות המבצעת כולה. בעיני בג"צ היועץ הוא הפרשן המוסמך של הדין. בכך הגדיר בית המשפט העליון ועיצב את דמותו של היועץ כסמכות המשפטית המכרעת בשירות המשפט הציבורי הכפוף לפיקוח בידי בית המשפט העליון בלבד".
מאותו יום הפך תפקיד היועץ המשפטי לממשלה עוד מינוי שכופה השמאל.
ממשלת ישראל והכנסת הנבחרת הפכו מאותו יום לבובות חסרות משמעות, שנכנעות לכל הנחתה של היועץ שהפך על פי "חקיקת" בג"צ – "לסמכות המשפטית המכרעת הכפוף לפיקוח בידי בית המשפט העליון בלבד"…
השמאל בבג"צ השלים את השתלטותו על מדינת ישראל.
בספרו "הארנק והחרב" מתאר פרופ' פרידמן את האסטרטגיה של העתקת מוקד השליטה למערכת המשפטית.
הנה כך מתאר פרופ' פרידמן את המהלך הזה:
"המהפכה המשפטית התרחשה בכל החזיתות. המשפטנים סימנו כמטרה להעביר את השליטה האפקטיבית מידי הממשלה והכנסת לידי בית המשפט העליון, לידי היועץ המשפטי לממשלה ולידי הפקידות הבכירה בפרקליטות"…
"המאבק היה על כוח", מסביר פרידמן. "ברור שלבית המשפט יש מגמה ליברלית מובהקת והדבר בהחלט השפיע על ממשלות הימין. נתניהו היה תחת חקירה בפרשת בראון-חברון. הנזק הגדול ביותר שגרמה החקירה הזו הוא שהוא איבד את היכולת למנות את היועץ המשפטי לממשלה. מאז, הממשלות איבדו את השליטה במינויים וזה דבר חמור מאוד. ראו מה קורה היום: תפקיד פרקליט המדינה הוא תפקיד כל כך מרכזי ולממשלה אין שום השפעה עליו. לדעתי זה בלתי-נתפש".
את כל הדברים האלה חייבים לשנות בחקיקה בכנסת!
סימוכין:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/524/203.html?hp=1&cat=402&loc=58#talkback
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%92%D7%A8_(%D7%94%D7%99%D7%95%D7%A2%D7%A5_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99_%D7%9C%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%94)
לעיון האשכול:
פרופ' דיסקין: צריך שהכנסת תאפשר לעצמה את יכולת ההתגברות על פסיקות בג"צ!
http://rotter.net/forum/gil/27118.shtml
באשכול:
http://rotter.net/forum/gil/27344.shtml#3
בית המשפט הפוליטי מאוד1
בדמוקרטיות בעולם מקובל לנהל שמוע למועמדים למשרות שופט בפני נציגי ציבור, לשם שקיפות ודיון פתוח. למען חיזוקה של הדמוקרטיה היתה הצעת החוק לשמוע למועמדים למשרות שופט בפני ועדת חוקה חוק ומשפט. שמוע ודיון פתוח היו חושפים את העסקאות הנעשות במחשכים. הצעה זו עוררה התנגדות חריפה מצד שופטים ומהכיון הפוליטי התומך. טענת השופטים נגד שימוע בועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת למועמדים למשרת שופט היא כי הדבר יביא לפוליטיזציה מוחלטת של הליכי בחירת שופטים ובכך יהיה בית המשפט "לשלוחה כנועה של הרוב הפוליטי המשתנה מעת לעת". התנגדות עזה עוד יותר לכך שחובת השמוע בפני הועדה תחול גם על נשיא בית המשפט העליון הועדה תוכל לפסלו ובידה תהיה החלטת מינוי השופטים.
לפי טענה זו בית המשפט לא יוכל להגן על מי שנדרס תחת שרירות ליבו של השלטון. המרכיבים המדיניים אכן משתנים מעת לעת ולכן כחם כלל אינו מוחלט. כל ארבע שנים או פחות משתנה הרכב הכנסת והממשלה לכן בגלל השינויים אין בית המשפט צריך להיות כלל כנוע. עבור מדינאים וכל שאר נושאי תפקידים בעלי כוח תחלופה היא המגבילה שררה ושחיתות. שופטים כטענתם אם משרותיהם תהינה טעונות אישור נציגי הציבור וניתן יהיה להחליפם, הם יפחדו ולא יוכלו לתפקד. לכן עבורם אמות מידה הפוכות למניעת שחיתות – משרותיהם מובטחות עד פרישתם. אכן שופטים אינם מפחדים וזה מתבטא בשחיתותם חסרת הגבולות.
עוד טענו נגד כי כיום בועדה לבחירת שופטים יושבים ארבעה פוליטיקאים ולכן להם רוב. אך האמת היא שבועדה יושבים חמישה משפטנים – שלושה שופטים ועוד שני נציגים מלשכת עורכי הדין. אוי לאלו אם לא יצביעו כפי שרוצה נשיא בית המשפט העליון. הפוליטיקאים אינם בעלי דעה אחידה. ישנם שני חברי כנסת אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה ושני שרים כשאחד מהם הוא שר המשפטים אשר תמיד יצביע עם השופטים לבל יבולע לו. ישנם שלושה שופטים מבית המשפט העליון אך אלו תמיד מצביעים באחידות עם נשיא בית המשפט העליון. במצב הנוכחי בועדה לבחירת שופטים בו נדרש רוב של שבעה מתוך התשעה ושלושה מהם שופטים יש לשופטים יכולת להטיל וטו. גם בלעדי שני נציגי לשכת עורכי דין ושר משפטים אלו כעקרון מצביעים יחד עם השופטים כך שלנשיא בית המשפט העליון שליטה מוחלטת.
פוליטיקה במובנה השגור נובעת מהמונח פוליס פרושו ביונית עיר-מדינה, יחידה מדינית המתנהלת באופן עצמאי. פוליטיקאי – מדינאי אדם המנהל את עניני המדינה, דואג לכלל הנושאים הציבוריים המגוונים מאוד הקימים במדינה בענייני פנים וחוץ. אי לכך המילה פוליטיקה כשלעצמה אינה מורה על פסול כלשהו ואיננה מילת גנאי. במדינות דמוקרטיות קיימות מספר מפלגות לכל הפחות שתיים, אלו מיצגות גישות, השקפות לגבי אופן ניהול המדינה. במדינות דמוקרטיות העם בוחר במפלגות. המדינאים שייכים למפלגה כלשהי הקובעת את ערכי ומטרות היסוד. על בסיס אלו הם נבחרים לנהל את ענייני המדינה. לכן אין שייכותם המפלגתית פוסלת אותם מלעסוק באיזה שהוא נושא, כך בענייני תשתיות, חינוך, בריאות, בטחון, חוץ וכך גם בדאגה לקיומם התקין של רשויות החוק שהם מאושיות קיומה של מדינה. על הממשלה לדאוג לכינון ופעילות מערכות ועל הכנסת לפקח ולאשר או לדחות שינויים כאשר אלו נדרשים. בכל אלו על המדינאים לבטא את רצונו של הציבור לדאוג לרוחתו ולשליטתו בגורלו. המילה פוליטיקה עלולה לקבל פרוש שלילי במידה ויש ערוב של עניינים לא שייכים כדרך ששיקולים זרים לכל נושא הם שליליים.
בג"צ זה אוסף של אנשים בלי התמחות בשום נושא ספציפי. יש להם דעות פוליטיות שמאלניות קיצוניות ואין עליהם ביקורת או פיקוח. הפסיקה של כל אחד מהם קשורה לדעותיו ולפיכך גם מחליטה חיות איך לצוות אותם כדי שההחלטות יהיו לפי השקפותיה.
"גלובס" חושף את 100 השופטים בעלי השכר הגבוה ביותר בישראל ● השכר גבוה יחסית לסקטור הציבורי בעקבות מנגנוני הצמדה יחודיים ● לשופטים הוותיקים יש גם תנאי פנסיה תקציבית חריגים
באופן אבסורדי, שכר השופטים לא שקוף לציבור ומעולם לא פורסם ברבים.
מדוע? כי האחריות על שכר השופטים, מבחינה היסטורית, היא של ועדת הכספים ולא של הממונה על השכר באוצר.
מוזר? ודאי. תקין? ודאי שלא.
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001230754
תגוביות:
1.איך אומרים מושחתים בחסות החוק? מאפיה? והכבוד למייסד הקרטל ״הצנוע״ ברק אהרון.
2.המגזר המושחת במדינה הם שופטי ישראל ובראשם כמובן שופטי בית המשפט העליון שסידרו את התנאים המופלגים והביזיוניים לשאר חבריהם השופטים. הכי חמור שאותם מושחתים עוסקים כל היום בלרדוף אחר גורמים אחרים (ראו מקרה נתניהו למשל), כביכול בשם טוהר המידות, אבל בפועל בשל הרצון לרסק את הלגיטימיות של הרשויות האחרות ולהשתלט סופית של הדמוקרטיה הישראלית. מדובר באוליגרכיה רקובה של "חבר מביא חבר" שזוכה לאיתרוג על ידי כמעט כל התקשורת (המגמתית) בישראל. הגיע הזמן שעם ישראל יצא סוף סוף מעבדות לחירות. הגיע הזמן לפרק את בג"צ ולהפרידו מבית המשפט העליון. הגיע הזמן להקים בית משפט חוקתי נבחר כמו בארה"ב ובמדינות רבות. אין אח ורע בעולם למצב ההזוי שנותר בישראל – דיקטטורה שיפוטית!
3.גנבים בחסות החוק מקבלים משכורות עתק.
4.כל מי שמתמצא טיפה במודלים כלכלים יודע שאחד מהסממנים הבולטים של דיקטטורה סוציאליסטית הוא משכורות ותשלומים חסרי היגיון ופרופורציה למגזר הציבורי! בכל מקום שזה קורה, המדינה קורסת תוך כמה שנים! ראו את קליפורניה, מדינה שהיתה הכלכלה 5 בגודלה בעולם ונמצאת למעשה כבר עכשיו בפשיטת רגל כשהאנשים היצרניים עוזבים למדינות אחרות, וערי אוהלים של הומלסים צומחים שם כמו פטריות אחרי הגשם! ! ! הבירוקרטיה מסוכנת לציבור יותר מפצצת אטום!
5.אנחנו נעבוד כמו חמורים, נרוויח בקושי 8000 שקל בחודש, ואילו השופטים המושחתים בחסות החוק ירוויחו קרוב ל- 100000 שקל בחודש על חשבוננו.
בית המשפט הפוליטי2
למערכת המשפטית תפקיד צר יותר והוא לדאוג להבט המשפטי בלבד של אכיפת החוק כפי שהחליטה עליו הרשות המחוקקת היא הריבון המייצגת את רצון העם. עיקר עבודתו של בית המשפט שפיטה בין צדדים אזרחיים או בין המדינה התובעת לבין האזרח. המערכת המשפטית אינה אחראית לשאר תחומי המדינאות לזאת קיים הציבור שמעלה מדינאים להשלטון או מורידם ממנו. אין זה מתפקידה של המערכת המשפטית להתערב במדיניות נושאים אחרים. במידה והיא עושה כן הרי היא משיגה גבול בניגוד לחוק. במידה והמערכת המשפטית מונעת משיקולים פוליטיים הרי שאלו שיקולים זרים ושליליים לגבי תחום עיסוקה. בישראל בית המשפט מתערב יותר ויותר בנושאים מדיניים, באופן שלא קים בשום מקום אחר על פני האדמה. בית המשפט מתערב על פי קו מדיני אחיד וברור.
מדינאים הם האחראים לתקינות החיים הציבוריים והם לכן הצריכים להיות אחראיים גם לתחום המשפט, אל להם להתערב במשפטים אלא לפקח על טיב התפקוד. בין תפקידיה של הכנסת הוא לפקח על המערכת המשפטית לשביעות רצונו של הציבור. בישראל בית המשפט פועל ללא כל פיקוח מצד נציגי הציבור. אין אף מדינה אחרת בעולם בה שופטים בוחרים את עצמם. בשאר מדינות העולם או ששופטים נבחרים על ידי שר המשפטים או על ידי הפרלמנט או שילוב של שניהם. עקרוני אף יותר האפשרות להרחיק שופטים שסרחו גם היא בידי גופים אלו. לא כך בישראל רק הועדה לבחירת שופטים שכולה להרחיק שופט ממשרתו. ועדה זו נשלטת באמצעות זכות וטו של השופטים הפועלים באחידות לפי רצון נשיא בית המשפט העליון, כך שבו תלויה היכולת לסיים כהונתו של שופט. הציבור סובל מעולות בית המשפט משופטים שפרקו כל עול מוסר מעליהם ואין מי שיושיע. קיימת בעית כוחם המוחלט של השופטים המניע את שחיתותם חסרת המעצורים.
בעוד שתפקיד בית המשפט מוגדר מאוד, בישראל בית המשפט מאז שאהרון ברק קבע כי הכל שפיט מתערב ביותר ויותר נושאים מדיניים ולאחרונה אף צבאיים. בית המשפט גם לקח לעצמו את הזכות לפסול החלטות ממשלה ולפסול החלטות של הכנסת וגם להתערב בפעולות צבאיות ופעולות שיטור צבאיות. הקו המדיני של השופטים נוגד את הקו המדיני של רוב הציבור וכך קובע נגד רצונו והכרתו. בית המשפט מנותק מהעם משאיפותיו ומסבלותיו וכופה את החלטותיו באופן כוחני וללא התחשבות. בית המשפט נוהג כרודן נגד הדמוקרטיה נגד העם ואף נגד קיום המדינה היהודית. כפיה מדינית זו מתאפשרת בגלל האחידות המדינית תודות לאופן בחירת השופטים. בישראל גם בגלל זכות הוטו של השופטים המצביעים כאחד, ובנוסף חברי הועדה לבחירת שופטים האחרים המתאמים עצמם לרצון השופטים, שופטים למעשה בוחרים את עצמם. שופטים אף רואים בזה יתרון שהם בוחרים שופטים אחרים בדמותם ובצלמם. הם בוחרים איש את רעהו כתנאי ראשון והכרחי על פי שיכותם המדינית.
את התפקיד שלשמו הוא נועד בית המשפט בדרך כלל מבצע גרוע ביותר וללא כל מעצורים מוסריים כי אין מי שיעצור. אך זה אינו מפריע לו להתערב בתחומים לא לו. במדינות בהן לבית המשפט העליון – והעליון בלבד סמכות לפסול חקיקה של הפרלמנט, אלו המדינות בהן קיימת חוקה ובנוסף הדבר נעשה תוך הסכמה עקרונית עם המדינאים ולא כמחטף נגד רצון העם. גם שם בית המשפט אינו מתערב בנושאים מדיניים טהורים וודאי שלא בנושאים צבאיים. מה עוד שבשום מקום אחר אין שופטים בוחרים את עצמם אלא נציגי ציבור בוחרים בהם. במדינות בהן לבית המשפט העליון ניתנה סמכות לפסול חוקים נערך שימוע למועמדים לבית המשפט העליון תוך חשיפה לאמעי התקשורת קבל עם ועולם!
בית המשפט הפוליטי3
כך שופטים נושאים באחריות בפני נציגי הציבור אשר בסמכותם גם להרחיקם מתפקידם. על בית המשפט להיות שלוחה של הציבור ורק בתור שכזה ביכולתו להגן על מי שנדרס תחת שרירות ליבו של השלטון. זהו תפקיד שבית המשפט מוכיח שוב ושוב שדוקא במצב הנוכחי אין הוא מבצע תפקיד זה.
שופטים אינם נבחרים בהליך דמוקרטי ובית המשפט גם מתנגד למינוי על ידי נבחרי העם בשם חיוניות העצמאות הרשות השופטת . בישראל הרשות השופטת אינה עצמאית כל עיקר היא פוסקת לטובת הצד החזק. מחויבות כלפי הציבור רק היא יכולה לגרום לה לנהוג על פי הצדק. ברוב צביעות טוענים השופטים נגד פוליטיזציה של הליך מנויים. אין בישראל גוף שאמור להיות מקצועי והוא דוקא פוליטי יותר מבית המשפט וללא כל התחשבות בדעת ושאיפות הציבור. כל מה ששופטים מעונינים בו הוא שלא יפריעו לבית המשפט להיות פוליטי בכיונו. הם חוסמים כל אפשרות כזו בשם "התנגדות לפוליטיזציה". הטיב לבטא את חוסר התחשבות בית המשפט בציבור השופט אהרון ברק אשר הגדיר עצמו כמיצג את הציבור הנאור…
הגיעה העת לגאול את הדמוקרטיה הישראלית, לשלטון חוק אמיתי ולהחזרתו של בג"ץ לכזה היודע את מקומו ומגבלותיו, כפי שהיה עד ראשית שנות ה־80…
"חוק יסוד: הפרדת הרשויות – סמכויות הביקורת של בתי המשפט על הרשות המחוקקת ועל הרשות המבצעת תשע"ח" הנו הכלי לביצוע המשימה…
כדי שחוק יסוד זה יחוקק, יש צורך ב־61 ח"כים שיצביעו עבורו. כיום, "בזכות" אויב הדמוקרטיה הישראלית ובעל הברית המובהק של הדיקטטורה של בג"ץ, היינו, שר האוצר משה כחלון, ישנם רק 59 ח"כים שיתמכו בחוק יסוד זה, כולל שניים מסיעתו של כחלון שימרו ודאית את פיו ויצביעו בעד החוק.
לפיכך, על המחנה הלאומי להעמיד בראש סדר העדיפויות של מערכת הבחירות לכנסת הבאה את נושא חקיקתו של חוק יסוד זה, תוך דרישה שכל מפלגה המכריזה על עצמה כחלק מהמחנה הלאומי, תתחייב להצביע בעד חוק יסוד זה. מפלגה שתסרב להתחייב לתמוך בחוק זה ייאמר לגביה לציבור הלאומי, שלא להצביע בעדה. תרחיש זה יבטיח את קבלתו של החוק, ובא גואל לדמוקרטיה הישראלית, לשלטון חוק אמיתי ולהחזרתו של בג"ץ לכזה היודע את מקומו ומגבלותיו, כפי שהיה עד ראשית שנות ה־80.
לבסוף, לו היה חי עמנו כיום ראש בית"ר, כינור ישראל, זאב ז'בוטינסקי, כי אז, אין ספק שהיה כותב שוב מאמר, תחת כותרת זהה למאמרו האלמותי "יא ברעכן", (כן לשבור), אלא שהפעם כותרת המאמר, כמו גם המאמר עצמו, היו נכתבים בשפה העברית והמאמר היה מכוון לא נגד ההסתדרות הישנה אלא כלפי הדיקטטורה החדשה של בג"ץ.
http://www.maariv.co.il/journalists/Article-629897
אהרון ברק יצר מכונת תנועה נצחית או מכונת תנועה מתמדת (פרפטום מובילה מלטינית: Perpetuum Mobile), שבה מערכת השמאל הפוליטית שולטת במדינה גם כשהשלטון נמצא בימין.
מערכת המנוגדת לשלטון הדמוקרטי הנמצא בידי העם, שמתבטא בבחירות דמוקרטיות.
כבר כ-40 שנה השמאל לא שולט בכנסת אך ממשיך לשלוט במדינה דרך בג"צ שפוסל חוקים של הכנסת.
אף שהמשטרים הדמוקרטיים השונים מגוונים מאוד ביחסם לתפקיד בתי המשפט ולאופן בחירת השופטים, ההנחה המשותפת לכולם היא שהערכאה העליונה תהיה קשובה לערכי היסוד של האומה ותכבדם, רק אם הסמכות לבחירת שופטיה תהיה מופקדת בידי נציגי הציבור הנבחרים.
במדינות מסוימות, בית המחוקקים הוא שבוחר את שופטי בית המשפט העליון.
בגרמניה, למשל, מחצית השופטים בבית המשפט הפדרלי נבחרים על ידי הבית העליון של הפרלמנט (הבונדסראט), יתר השופטים מתמנים על ידי ועדה של הבית התחתון (הבונדסטאג).
בשווייץ נבחרים שופטי בית המשפט הפדרלי בידי הפרלמנט, שעליו מוטלת החובה להבטיח ייצוג נאות לשלושת המגזרים הלשוניים של המדינה.
בארצות אחרות, הרשות המבצעת, שנבחרה באורח דמוקרטי, היא הממלאת את התפקיד המרכזי במינוי השופטים.
בשבדיה, למשל, כל שופטי בית המשפט העליון מתמנים על ידי הממשלה.
הליך דומה נהוג באוסטרליה, בקנדה, בבלגיה ובנורבגיה, שבהן להלכה, שופטים נבחרים על ידי המלך או נציגו, אף שבפועל הממשלה היא המציעה או המאשרת את המינוי.
ביפן, חמישה-עשר שופטי בית המשפט העליון נבחרים על ידי הממשלה. כדי להבטיח שהמינויים משקפים את ערכי האומה, חייבים שופטים אלה לזכות גם באישור הציבור בבחירות הכלליות הראשונות שלאחר מינויים.
כמה מדינות אחרות בחרו בדגם משולב של מינוי שופטים, כגון זה של ארצות-הברית, שבו מעורבים בית המחוקקים והרשות המבצעת גם יחד.
בצרפת, למשל, מתחלקים הנשיא וראשי שני בתי המחוקקים של הרפובליקה בסמכות למנות את תשעת חברי המועצה החוקתית – כל אחד מהם ממנה שלושה.
באוסטריה, מחצית מחברי בית המשפט נבחרים על ידי הממשלה הפדרלית, והמחצית השנייה על ידי הפרלמנט.
אותם דגמים חוזרים על עצמם ברחבי העולם הדמוקרטי.
הסמכות העיקרית במינוי שופטים ניתנה לנבחרי ציבור באיטליה, באירלנד, בדנמרק, בהונגריה, ביוון, במקדוניה, בסלובניה, בסלובקיה, בספרד, בפולין, בפורטוגל, ברפובליקה הצ’כית וגם ברוב המדינות הדמוקרטיות שנולדו מהתפרקות ברית-המועצות, כמו אסטוניה ולטביה.
גם מחוץ לאירופה וצפון-אמריקה, מדינות דמוקרטיות חדשות וותיקות כאחת כללו הוראות מפורשות המקנות את סמכות המינוי לנבחרי ציבור.
זהו, למשל, המצב באורוגואי, בארגנטינה, בבוליביה, בדרום-אפריקה, בדרום-קוריאה, בוונצואלה ובקוסטה-ריקה.
ברחבי העולם, פיתחו דמוקרטיות שונות מגוון תהליכים לבחירת שופטים, כל אחת בהתאם לתכונות המייחדות את מסורותיה ואת המבנה החוקתי שלה.
אולם כולן שותפות לעקרון היסוד שלפיו נושאי משרה שיפוטית חייבים לעמוד לפני מינויים במבחן דמוקרטי וכן להבנה שאין לפגוע כהוא זה בעצמאות המלאה של השופטים מרגע תחילת כהונתם.
בישראל, לעומת זאת, השופטים נבחרים על ידי – עצמם.
"בכל העולם הסמכות של בתי המשפט לבטל חוקים של בתי הנבחרים מוקנית אך ורק מהוראת חוק מפורשת וחד משמעית, או על פי חוקה.
רק בישראל החליט השופט ברק לבטל חוקים של הכנסת ולבצע מהפיכה חוקתית על סמך פרשנות משפטית מרחיקת לכת של חוקי יסוד שכאמור הכנסת כלל לא התכוונה לכך.
די להולכת השולל כאילו הכנסת הסמיכה את בג"צ לפסול חוקים. כיושב ראש סיעת העבודה בשנת 1992 סייעתי רבות לחקיקת היסוד והצלחתי לגייס אפילו את המפלגות החרדיות לתמוך בחוקים. השופט ברק רמס ברגל גסה את הכוונה המפורשת של המחוקק.
לא היה עולה על דעת הח"כים שהם מהפכנים המבצעים מהפיכה חוקתית. רבים מהם, ביניהם אני, לא היו מצביעים בעד חוקי היסוד והם לא היו נחקקים.
בחוקים האלה אין רמז, לא במישרין ולא בעקיפין, לסמכות לבטל חוקים. בכל הדיונים בכנסת לא נאמר ולא אוזכר שיש לתת סמכות כזו לבית המשפט העליון".
https://twitter.com/ramonhaim/status/944471144467451904
תגוביות:
1.קיימת ממש השתוללות של בית המשפט העליון: הוא נהפך לחלק מהשלטון: הוא המנהל העליון של הרשות המבצעת. זהו עיוות חמור של הדמוקרטיה.
2.השופט סקלייה שנפטר לא מזמן אמר שהמצב של בית המשפט בישראל גרוע.
3.לפי "הפרשנות התכליתית" של אהרן ברק אין חשיבות רבה ללשון החוק.
4.מני מזוז מפחיד.
עכשיו אפשר להביו את ההוא שאמר D9.
חבל על הבנין. התיקון יעשה בחוק מתאים שיגדיר בצורה ברורה שבית המשפט שתפקידו לפסוק על פי החוק, ישפוט רק חל פי החוק ואת החוק יחוקקו בבית הנבחרים. בדיוק זו המשמעות וההגדרה של דמוקרטיה. ובמקרה שפסיקתו תחרוג מסמכותו יש לפסול את החלטתו ולהשליכו לפח האשפה.
זהירות הטרור המשפטי ורק בשל כך מתיחסים לפסיקות ההזויות של בית המשפט.
ישנם יחסים משלימים בין בית המשפט לפרקליטות כיון שפרקליטים מקודמים להיות שופטים. משהו לא מוצא חן בעיני השופטים הם דואגים שיהיה כתב אישום. יש להפריד בין הפרקליטות לבית המשפט. במדינות תקינות ישנה הפרדה מוחלטת, מי שבחר קריירה של תובע לעולם לעולם לא יוכל להיות שופט!!.
הסיבה המוזכרת הינה רק אחת הסיבות שבגללה יש להפריד. הסיבה הברורה היא ששופטים בארץ הם הרבה יותר תובעים מאשר שופטים. הם תמיד מרשיעים
http://www.mako.co.il › תכניות קשת › עובדה › כתבות עובדה 2017
שופטים שעושים לעצמם לובינג בכפכפים, מנפנפים במוצא הנכון ומקוששים תמיכה מפוליטיקאים: תחקיר "עובדה" חושף איך נראה המרוץ אחרי הגלימה
איך נבחרים שופטים בישראל / סרטו של עמרי אסנהיים ב"עובדה"
הסוד השמור: כך ממנים שופטים בישראל
סרטו של עמרי אסנהיים ב"עובדה"
לצפיה:
http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2017/Article-8a19b6c5884ef51006.htm
להלן דברי אפי נווה:
דקה 45
"בוא נזכור דבר אחד. שופטים מתמנים ע"י ועדה של תשעה אנשים. לפעמים הם מתמנים לתפקיד ע"י חמישה אנשים מתוך התשעה וזה מינוי לכל החיים. אף אחד לא בחר אותם לנהל את כל החיים שלנו. הם לא צריכים לנהל את כל החיים שלנו. בשביל זה יש כל ארבע שנים בחירות. אני מאמין ששופטים לא צריכים לנהל את המדינה.
אם לא עכשיו – אימתי? / ד"ר חיים משגב
זה כבר הפך לפארסה משפטית: יושבים שופטים בבית המשפט העליון ומקיימים דיונים בנושאים שאינם בגדר סמכותם. בפועל, הם משמשים מעין ערכאה שסמכויותיה לא מוגדרות בחוק.
אין כל בקרה שיפוטית עליה והיא מכריעה בזכויות על קרקעות, כשאין בידיה, למעשה, כל אפשרות טכנית לקבוע "עובדות".
השופטים אינם שומעים עדים ולכן אין ביכולתם לקבוע אותנטיות של מסמכים. יש בפניהם רק טיעונים של ארגונים אנרכיסטיים שמייצגים בעלי קרקעות, כביכול, ביהודה ובשומרון, שטוענים לבעלות על מקומות שבהם נבנו בתים של יהודים. הקביעות אינן משפטיות במובן הטהור של המילה – ומכאן שאין להתייחס אליהן כאל תורה שירדה מהר סיני.
מותר לחלוק על השופטים, גם אם הם יושבים בגבעת רם – אגב, בבניין הנמצא על "אדמה כבושה" – וצריך למצוא דרך שתרסן את הסמכויות שהללו נטלו לעצמם; ואין בכך פגיעה ביסודות הדמוקרטיים של מדינת ישראל.
נהפוך הוא: עצם התערבותם של השופטים במעשיה של הרשות המבצעת או בהכרעותיה של הרשות המחוקקת הם אלה שפוגעים באיזון העדין שצריך להתקיים בין שלוש הרשויות.
אינני יודע אם שרת המשפטים יודעת את זה, אבל, לדעת משפטנים בכירים רבים שאינם חלק מן המערכת הממוסדת, "חוק ההסדרה", כפי שהוא נקרא בלשון עממית, איננו "חוק עוקף בג"צ". פרשני-החצר מטעם מחנה השמאל מבקשים לשווא להלך עלינו אימים בעניין הזה.
והנה המסלול הנכון: החוק הישראלי הוחל כדין ובדרך משפטית לאחר מלחמת השחרור על רמלה ועל לוד ועל יפו ועל באר שבע ועל אילת ועל חיפה ועל עוד אין ספור מקומות – ואיש לא טען שמשהו ביסודות הדמוקרטיים של המדינה היהודית נפגע. דוד בן גוריון עשה את מה שצריך היה לעשות וכל האדמות שנכבשו בעת ההיא הפכו לחלק מן המדינה שאך זה הוכרז עליה.
יש כלים משפטיים לעשות את זה גם עתה, אחרת נמצא את עצמנו בעוד כמה שנים עומדים גם בפני הדרישה "להחזיר" לבעליהם את האדמות שאינן כלולות ב"גבולות החלוקה".
מה שבטוח הוא שאותם פתאים שחושבים היום שאם רק נחזור לגבולות הקו הירוק יבוא השלום המיוחל – טועים ומטעים. אין כל הבדל בין מה שעשה בזמנו דוד בן גוריון, שאותו כולם משבחים עד אין קץ – ובצדק ! – לבין מה שצריכה לעשות הממשלה הנוכחית.
אסור להשאיר את המלאכה בידי בית הדין הגבוה לצדק. אלה שיושבים שם היום לא היו מאשרים, בזמנו, גם את מגילת העצמאות. רבים מהם היו מגלגלים את עיניהם לשמיים וקובעים שהמסמך המכונן של מדינת ישראל מפלה בין יהודים לערבים – וזה נכון.
הוקמה כאן מדינה יהודית וחובתה לממש את הריבונות על כל ארץ ישראל. לא היה כל גורם ריבוני אחר במקום הזה. הבריטים קיבלו לידם את השליטה על כל השטח כדי להקים בו את ביתו הלאומי של העם היהודי.
לאחר מלחמת ששת הימים הוחל החוק הישראלי על ירושלים המזרחית תוך הרחבת תחומה המוניציפאלי. כמה שנים לאחר מכן החיל מנחם בגין את החוק הישראלי על רמת הגולן – ועכשיו יש להשלים את המלאכה.
לא יעלה על הדעת שעשרות אלפי יהודים יאבדו את בתיהם בגלל טמטומה של מערכת המשפט על כל גורמיה.
לא ייתכן שאדם המתגורר בעופרה או בעמונה יידרש לשלם מסים ואגרות לאוצר המדינה אבל כאשר הוא מבקש את הגנתה על ביתו שולחים אותו לחוק הירדני או לחוק העותומני או לכל הרוחות.
http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/15426
כנסיית בג"ץ
בג"ץ תפס צד בוויכוח הפוליטי על דמות המדינה / פרופ' מנחם מאוטנר
"בית המשפט 'תפס צד' עם הקבוצה הליברלית נגד הקבוצה המבקשת לעצב את דמותה של ישראל על פי ערכיה של היהדות", כתב מאוטנר במאמרו "המשפט הסמוי מן העין" (כתב עת "אלפיים", גיליון 16, 1998, עמ' 45
http://rotter.net/forum/gil/27789.shtml#28
בג"צ הוא אוייב החרות מספר אחת במדינה. האם שופטי בג"צ חושבים ברצינות שרגישותם לחרות גדולה יותר מזו של שופטי ארה"ב ואוסטרליה? הם רחוקים שנות אור מהם וחשוכים ביחס אליהם.
http://rotter.net/forum/gil/27789.shtml#11
פרופ' פוזנר מבכירי המשפט העולמי: אהרן ברק שודד-ים והחוק בשבילו הוא רק טיוטה
"אהרן ברק שבר את השיא העולמי ביהירות שיפוטית" ו"החוק בשבילו הוא רק טיוטה". האיש שהפר את החוק יום יום ויותר מכל אחד אחר, הוא, לדעת פרופ' פוזנר, לא אחר מ… אהרן ברק. בביקורתו כותב עוד פוזנר: "לישראל אין חוקה. רק חוקי יסוד שחוקקה הכנסת ואותם הגדיר ברק כחוקה וקבע כי הכנסת אינה יכולה לבטלם.
http://rotter.net/forum/gil/27789.shtml#4
השופט הערבי ג'ובראן: קריאה לאינתיפאדה אינה הסתה לאלימות
הוא נשא את הדרשה בשכונת ואדי ג'וז. במהלך האירוע התייחס סלאח ל"כיבוש הישראלי", ואמר "הרגעים הכי יפים בגורלנו הם כשנפגוש את אלוהים כשהידים בשטחו של מסגד אל אקצא".
http://rotter.net/forum/gil/27766.shtml#41
שפטל: בג"צ הוא גוף פוליטי שפועל בשדה המשפט כדי להגשים את מטרותיו הפוליטיות ויש לרסק זאת
מי שמנהל היום את המדינה זה לא הכנסת, זה לא הממשלה, זה 15 שופטי בג"צ שלא נתונים כמובן מכוח עצמאות המשפט לשום פיקוח כלשהו ויכולים לעשות ככל העולה על רוחם וכך הם עושים, תוך יישום השקפתם הפוליטית, כי גם את זאת צריך לשוב ולזכור – בג"צ איננו בשום פנים ואופן בית משפט פוליטי. לא ולא! בג"צ הוא גוף פוליטי שפועל בשדה המשפט כדי להגשים את מטרותיו הפוליטיות. את זאת יש לזכור ואת זאת יש לרסק.
http://103fm.maariv.co.il/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=GHDJGF&c41t4nzVQ=KL
שר המשפטים דניאל פרידמן: מערכת המשפט תופרת תיקים לפוליטיקאים שפועלים נגדה
שר המשפטים לשעבר פרופסור דניאל פרידמן התארח באולפן הפטריוטים ואמר שמערכת המשפט תופרת תיקים לפוליטיקאים שפועלים נגדה. הפוליטיקאים חוששים מכך ויודעים שאם יצאו נגדה יהיה לזה מחיר
מערכת המשפט תופרת תיקים לפוליטיקאים שפועלים נגדה!
https://www.youtube.com/watch?v=Z8jZ02Y05hw
את השופטים הגרועים ביותר בעליון מינה דניאל פרידמן
תן לנו שמות ותציג לנו פסקי דין. קשקשן מתלהם!
פרופ' אבי דיסקין: שופטי העליון "בורים ועמי ארצות" כמו גם אוליגרכים תאבי שלטון
http://rotter.net/forum/gil/27766.shtml#10
כך אמר לאחרונה שופט העליון בארה"ב, אנתוני סקלייה.
סקלייה מסביר כי תפקידו של בית המשפט אינו לראות דרך החוק את מה שהוא חושב שנכון, אלא לראות מה החוק אומר שנכון.
הוא מבקר בהקשר הזה את בית המשפט בו הוא חבר, אך אומר כי אם הוא רוצה לראות שבית המשפט העליון האמריקני לא כזה רע בהסתכלות הזו, הוא מעיין בפסקי הדין של בית המשפט העליון הישראלי.
העמדה הזו של השופט אנתוני סקלייה היא חשובה בפני עצמה, נראה כי גם בקרב העליון האמריקני יש חולקים על תפיסתו המתנגדת נחרצות לאקטביזם השיפוטי, ומחלוקות בהקשר הזה בין שופטים הן דבר טבעי.
רק כאן, בבית המשפט העליון שלנו לא מצאנו שופט שרואה את האקטביזם השיפוטי כבעיה. היה ניתן לצפות שבית משפט שמייצג ציבור במדינה כל כך רב גונית יכיל בתוכו גם שופטים בעלי דעות כמו סקולה. אך אין כזה אצלנו.
כשמישהו יגיד ששופטי בג"ץ מייצגים את הציבור וערכיו, והעליון לא עשוי עור אחד, תיזכרו שאצלנו נעדרים שופטים בעלי דעה כל כך לגיטימית כמו סקלייה.
https://www.facebook.com/Meshilut/photos/a.498627813589596.1073741829.306539462798433/836223659830008/?type=3
יש לחסל את בג"צ במתכונתו הנוכחית בה השופטים בוחרים את עצמם בעצמם באמצעות ועדה חשאית המתנהלת בלא נהלים כתובים, לפי קריטריונים לא ברורים, באמצעות מסלולים עוקפי ועדה סטטוטורית. יש לבטל את כל השיטה הזו.
את השופטים תבחרנה, כמו בכל העולם הדמוקרטי, אך ורק ממשלות ישראל המתחלפות ורק לאחר שימוע עומק בכנסת, במהלכו תובררנה עמדות המועמדים ויחסם לעם היהודי ולזכותו על ארצו, הקודמת לכל זכות אחרת.
מי שיש לו בעיה עם ההמנון או הדגל לא ישמש שופט במדינה היהודית.
יש לקבוע בחוק שהיועץ המשפטי לממשלה ייבחר אך ורק על ידי הממשלה, כראות עיניה ובהתאמה עם האידיאולוגיה הפוליטית שלה ולא יונחת כפי שקורה היום, כאחד מרשימה שבג"צ קובע.
יש לקבוע בחוק שהיועץ הינו אך ורק יועץ ואינו קובע דבר לגבי מדיניות הממשלה או מינוייה לתפקידים שונים – שכן כך מתבצעת אידיאולוגיה הלכה למעשה.
אהרון ברק הוא שקבע בפסיקה הזויה שעצות היועץ יחייבו את הממשלות ומאז שולט היועץ מטעם בג"צ על המדינה. יש לבטל את הפסיקה – שאינה מעוגנת בחקיקה כלשהי.
אשר לטענה שהפקדת סמכות המינויים במערכת המשפט בידי הכנסת תביא לפוליטיזציה פסולה של ההליך, התשובה היא פשוטה:
אם הכנסת כשירה לשרת כנציגת העם לצורך חקיקת חוקים שבכוחם אף לחייב כנסת עתידית, יהיה זה מופרך ואף מגוחך לטעון שהיא איננה כשירה לאשר את המינויים לאותו גוף אשר יפרש את החוקים שהיא חוקקה.
מנגנון דמוקרטי חדש לבחירת שופטים חיוני לא רק לשימור מעמדו של בית משפט החשוף לביקורת ציבורית גוברת. הוא אף ימלא תפקיד חשוב בחיזוק הדמוקרטיה הישראלית בכללותה.
בין התופעות המסוכנות ביותר העלולות לאיים על משטר דמוקרטי בולטת התפתחותה של תחושה בקרב העם שדעתו אינה נחשבת, שאין לו כל שליטה על מושליו וכי אין טעם אפוא שייטול חלק בענייני ציבור.
השיטה הנוכחית למינוי השופטים בישראל מעודדת בדיוק את התפשטותה של מחלה זו, שכן המסר שלה הוא שאין להותיר בידי נציגיו הנבחרים של העם את ההחלטות החשובות ביותר ושמשום כך הרכב בתי המשפט חייב להיקבע בידי ועדה סגורה.
ממשלת "ימין" ממנה רדיקלים סמולנים חסרי כישורים לרמטכ"ל, נגיד הבנק, פרקליט המדינה.
ממש לא מדובר באליטה כי אם בכנופיה פיאודלית כמו בירדן, מצרים וסוריה.
הכותב משפטן? ואם לא, מניין הסמכות לחוות דעה בנושאים משפטיים בכזאת החלטיות?
אה, משפטן. ראיתי עכשיו בסוף הכתבה. התגובה שלי קצת מטופשת לאור זה, סליחה.
הבעייה היא בייצוג חד צדדי בבגץ של עמותות
הקרן החדשה.
הבעיה היא לא בבגץ אלא בתמונה החד צדדית
שהוא מקבל בדיונים כשמולו מופיעות בעיקר עמותות נתמכות הקרן החדשה/ פרקליטי מדינה בלי אש בעיניים אבל בקרוב הבעיה תפתר .
הבגץ צריך תשתית הגיונית להחלטות נכונות ויקבל את ההחלטות הנכונות.
מתחיל לרכז את העניין
מתקיימות 2 מדינות ישראל.
אחת שרואים, ובתוכה מתקיימת אחת שלא רואים.
יש אחת שנבחרת על ידי הציבור, ואחת שמתקיימת כטפיל סמוי, והיא הממשלה האמיתית ששולטת בפועל במדינה.
מתקיימות במציאות שתי מדינות ישראל. ישנה אחת שאנו בוחרים בממשלתה, וישנה עוד אחת שאת ממשלתה אנו לא בוחרים, והיא הקימה לה מוסדות מקבילים וסמויים, המתפקדים בצורה מקבילה למוסדות המדינה הגלוייה.
המדינה הסמוייה הטפילית שוכנת כמו שרשור ענק, חבוייה מעיני הציבור בתוך מעיה של המדינה הפונדקאית – היא המדינה האמיתית.
למדינה הטפילית יש כל הנדרש לניהול המדינה האמיתית בפועל, על פי צרכיה ודרכה.
היא מאפשרת למדינה האמיתית לתפקד כאילו היא המדינה היחידה, אך פועלת בעצם כמדינה היחידה הקיימת בפועל.
איך פועלת המדינה הטפילית הסמוייה?
כפי שלמדנו לדעת, ממשלת העל של מדינת ישראל הוא הבג"צ על שופטיו הנוכחיים, המחליטים מה תעשה ומה לא תעשה ממשלת ישראל.
ממשלת העל הבג"צית פועלת באמצעות שלוחתה הישירה בתוך קרבי הממשלה – היועץ המשפטי לממשלה, שהוראותיו מחייבות את הממשלה הנבחרת בישראל, ולשירותה של הממשלה הטפילית עומדים כל המוסדות המשפטיים הקיימים במדינה האמיתית, כאשר בתוך הפרקליטות ובכל המסדרונות הנחוצים לשם שליטה בפועל, מוברגים אנשי שלומה של ממשלת השרשור.
על מנת להוציא לפועל את מדיניותה של ממשלת השרשור, הוקמו אירגונים לא ממשלתיים רבים מספור, המתפקדים כמוציאים לפועל, והם מבצעים את החלטות ממשלת השרשור, והוקם המכון הישראלי לדמוקרטיה האמון על הסטת המדינה האמיתית ממסלולה.
בראש מוסדות ממשלת השרשור עומדת הקרן לישראל החדשה, שנועדה לממן ולתמוך באירגוני הממשלה הטפילית.
הקרן לישראל החדשה הקימה אירגון ביצוע משלה הנקרא "שתי"ל", המנחה ומארגן את כל הזרועות של מוסדות הממשלה הטפילית הסמוייה.
ראשית כל במימון מאסיבי המתקבל כאיסוף תרומות עצום ממדים מגורמים עולמיים עויינים ובעלי אינטרס.
שנית, משמש אירגון שתי"ל זרוע ביצועית המנצחת על כל הפעילויות הנדרשות לממשלת העל הסמוייה, ולמדינה הטפילית שהיא מנהלת.
אירגון שתי"ל הוא הכתובת לכל האירגונים הלא ממשלתיים, בכל נושא שנעלה על דעתנו.
הוא הקים את כל הרשת הענקית של אירגונים, המטפלים בעינייני דת, חינוך, הגירה לא חוקית, בדואים, אירגוני נשים פמיניסטיים שהשראה קומוניסטית עומדת מאחוריהם, ועוד…
אלה האירגונים העובדים בשקט, בביטחה ובאין מפריע, על שינוי פני המדינה וחיסולה כמדינה יהודית.
אם יימשך המצב המתנהל כרגע, נקום בוקר אחד ונגלה שהמדינה נגנבה מאיתנו על ידי המדינה הטפילית.
המדינה הטפילית, שוכנת בתוך המעיים של המדינה האמיתית, ומוצצת את לשדה וכוחה מבפנים, מבלי שהמדינה האמיתית שבמעיה נמצא השרשור, יכולה לפגוע בשרשור החבוי במעיה.
כיוון שהמדינה הטפילית פועלת במרץ על מנת להקים מדינה פלשתינית נוספת על זו שהוקמה ב-1922 בירדן, הפעם – בשטח בין הים והירדן, וכיוון שהמדינה האמיתית אינה מעוניינת בהקמת מדינה כזו, בשל ניסיונה המר בעשרים השנים האחרונות, החליטה המדינה השרשורית לפעול על דעת עצמה למרות שאינה מייצגת איש במדינה האמיתית.
על מנת להתגבר על אי המוכנות והרצון של המדינה האמיתית לבצע מהלך בלתי הפיך והרסני זה, החליטה המדינה הטפילית לפעול בעורמה, ולהקים מדינה זו על אפה וחמתה של המדינה המתנגדת, תוך שימוש באמצעים לא מקובלים.
דהיינו, הפעלת כוחות חיצוניים חזקים ואלימים על המדינה האמיתית, תוך הדרכתם המדוייקת כיצד לפעול מבחוץ, ובו זמנית מפעילה המדינה הטפילית כוחות פנימיים שונים, המדריכים את הערבים בבניית מדינה, כלכלה, מוסדות לאומיים, צבא מאומן ומיומן, ומשטרה.
המוח מאחורי הקמת המדינה הערבית ביהודה ושומרון בניגוד לרצון המדינה האמיתית, הוא של המנהיגים היהודים של המדינה הטפילית.
למדינה טפילית זו צבאות משלה, כמו אירגוני שלום עכשיו, קו לעובד, האנרכיסטים ודומיהם המבצעים את פקודותיה ונלחמים על הוצאה לפועל של מטרותיה, וכמובן כמו מכון השלום של פרס, אהוד ברק, ואנשים רבים המאיישים נקודות שליטה במדינה הפונדקאית.
המדינה הסמוייה הטפילית, כופה אם כך דה פקטו את מדיניותה המדינה האמיתית, מדיניות השואפת להקמת מדינה ערבית שתשב על על הרי שומרון ויהודה, בלב השטח, ותתצפת עלינו.
הכל מתבצע באמצעות הפעלת העולם כמכשיר לחץ וכפיה סדיסטיים על המדיניות של המדינה האמיתית.
לשם כך הקימה המדינה הטפילית מנגנוני חו"ל – כמו ג'יסטריט למשל, הקורא יום ולילה להקמת מדינה ערבית בשטחי יו"ש, והמעביר ביקורת הרסנית על מדינת ישראל היהודית, וקורא לכל העולם לעשות כך, וגם לפעול כך באמצעות חרמות שונים ומשונים.
ג'יסטריט קורא לכוחות חיצוניים לפעול בשיטות שונות ובדרכים מגוונות ו"חדשניות" כביכול, על מנת לכפות על המדינה האמיתית את החלטתם הנחושה של מנהיגי המדינה הטפילית, שהוציאו כבר לדרך את הקמת המדינה הערבית בקירבה של מדינת ישראל.
הנה איך מתנהלות 2 מדינות ישראל, שהן דבר והיפוכו.
שתי אוייבות בנפש.
קיומה ורווחתה של מדינת השרשור, תהרוג את מדינת ישראל הפונדקאית.
כמו שרשור החי בתוך גוף חי, זולל את המזון של הגוף החי, ומצמית אותו לאט, מפריש בתוכו רעלים וצואה, הורס את הגוף החי המארח, אך נסתר מן העין, כך מסתתרת ומתקיימת בעוז לא נתפש בתוך מדינת ישראל הרשמית כביכול, מדינת ישראל שניה, עיקרית,מחליטה, מלאה, מתפקדת, וטפילית והרסנית לחלוטין לפונדקאי שלה.
מדינת ישראל חייבת לחסל את השרשור אם היא רוצה להמשיך לחיות.
או הוא או היא.
לעיון:
בג"צ והיועץ המשפטי – ממשלת העל השרשורית של ישראל
http://rotter.net/forum/gil/24319.shtml
…פרקליטות המדינה מהווה קן צפעונים בשרות "הקרן לישראל חדשה". עשרות מפרקליטיה הינם בוגרי הכשרת קאדרים של משפטנים אולטרא-שמאלנים רדיקלים, מטעם ובמימון "הקרן לישראל חדשה", שמאתרת מועמדים מתאימים מכל מחזור מסיימי לימודי עריכת דין, ושולחת אותם להשתלמות על חשבונה, בדרך כלל לאוניברסיטת ג'ורג'-טאון בארה"ב, הידועה לשמצה ודראון כבסיס האם של ציפעוני השמאל הרדיקלי המערבי…
החצופה ששון עוד העזה להצביע על כשרות הדו"ח שלה (דו"ח המאחזים) משנת 2002 , בטענה כי זה נשען על פסיקות עשרת שופטי הבג"צ, כאשר היא כמובן אינה טורחת להזכיר לנו כי בית המשפט העליון הישראלי הינו חממת שמאל רדיקלי ממש כפרקליטות המדינה, ממש כטליה ששון עצמה, ואך ברור כי גם כאן הזרזיר הלך אצל העורב, ושניהם יצאו יחדיו במחול הקומבייה.
http://rotter.net/forum/gil/24319.shtml#38
העותרים נגד המדינה מצד אחד, והפרקליט שמשיב בשם המדינה מצד שני, עובדים שניהם למען משפחה סודית עם אג'נדה מסוימת מאוד – מה יעשה השופט? במקרים מסוימים גם השופט שייך למשפחה הסודית. לא, זו לא סצנה מסרטי מאפיה.
כך חודרת הקרן החדשה לישראל אל תוך מערכת המשפט. במשך שנים היא מימנה משפטנים כאשר אלה היו בתחילת דרכם. אחת מהם היא עו"ד דנה בריסקמן, שעכשיו היא מופיעה בשם המדינה בעתירות שמגישים הקרן ואנשיה ומה קורה כאשר גם השופט נמנה עם 'המשפחה הסודית'?…
המייצגת: עו"ד דנה בריסקמן
לקראת הבחירות האחרונות לכנסת החליטה ועדת הבחירות המרכזית לפסול את הרשימות בל"ד ורע"מ-תע"ל, בהתאם לחוק האוסר על רשימה השוללת את אופייה היהודי של ישראל להשתתף בבחירות. מרכז עדאלה, ארגון בת של הקרן החדשה לישראל, עתר לבג"צ נגד ההחלטה באמצעות עורך הדין חסן ג'בארין, בוגר תוכנית המשפטנים של הקרן. במקביל פרסמה הקרן מודעות ענק נגד הפסילה, בחתימת מה שמכונה בקרן "ארגוני משפחת הקרן". בראש החתומים – האגודה לזכויות האזרח.
מי ייצג את המדינה בעתירה הזו? הממונה על הבג"צים בפרקליטות, עו"ד דנה בריסקמן, לשעבר עובדת האגודה לזכויות האזרח, גם היא בוגרת תוכנית המשפטנים של הקרן החדשה לישראל. עוד קודם לעתירה, בדיון בוועדת הבחירות, הודיעה בריסקמן לחברי הוועדה כי החלטתם איננה מקובלת, ואין לפסול את הרשימות. בדיון בבג"צ ייצגה בריסקמן את היועץ המשפטי לממשלה, ושוב הציגה את העמדה הזו – כלומר תמכה בעותרים. לתמיכה כזו יש כמובן משקל מכריע בדיון בבג"צ: הנה, המדינה עצמה, שהעתירה מכוונת נגדה, מסכימה לאמור בה. לבג"צ לא הייתה ברירה אלא לקבל את העתירה ולהכשיר את הרשימות. גם את בל"ד, שמייסדה ומנהיגה עד לא מכבר נאשם בריגול לטובת חיזבאללה.
זו לא הייתה פגישתם הראשונה של עורכי הדין בריסקמן וג'בארין, נציגת המדינה ונציג עדאלה. שניהם בוגרי התוכנית המרופדת היטב שמפעילה הקרן החדשה לישראל להכשרת עורכי דין שיעסקו, כלשונה, ב"זכויות האזרח". התוכנית מממנת להם לימודי תואר שני בארצות הברית. לא מכבר, בחגיגת 25 שנות התוכנית, הצטלמו השניים עם המייסד, הרמן שוורץ. הגיוני; הרי הם מכרים ותיקים: במשך שש שנים, במהלך שנות התשעים, עבדה בריסקמן באגודה לזכויות האזרח, בחלק מהתקופה הזו, לצד ג'ברין. בעתירות שהגישה האגודה בשנות התשעים מתנוססות חתימותיהם, כבאי-כוח העותרים, זו לצד זו. למשל, בעתירה משנת 1994 שבה מבקשת האגודה לזכויות האזרח בישראל בשם סטודנטים מעזה לאפשר להם לסיים את לימודיהם ביו"ש.
הנה לנו המהפכה המשפטית של הקרן החדשה לישראל בקליפת אגוז: בהתחלה שניהם היו חתומים יחד. עכשיו עו"ד ג'בארין מוסיף להיות חתום על עתירות לבג"צ נגד המדינה, ואילו שמה של בריסקמן זז כמה שורות למטה לצד של המדינה. 'משפחת הקרן' מהצד של העותרים, 'משפחת הקרן' מהצד של המשיבים.
איזה צד את מייצגת, גברתי הפרקליטה?
פנינת הכתר: עדאלה
המטרה הרשמית של תוכנית המשפטנים של הקרן החדשה לישראל היא להכשיר מנהיגות משפטית לקידום זכויות האדם והאזרח והצדק החברתי בישראל. המטרות הפחות רשמיות או הנלוות הן מטרותיה הידועות של הקרן: הכרזת מלחמה על "הכיבוש", קידום החזון של מדינת כל אזרחיה, ולאחרונה, כפי שחשף הדוח המדובר של 'אם תרצו' על מערבותה של הקרן בדוח גולדסטון, גם הכפשת ישראל בעולם. את המטרה משיגה הקרן באמצעות 55 עורכי דין בוגרי התוכנית שהפכו לשגרירי הקרן החדשה לישראל ומפיצים את האג'נדה של הקרן בארגוני זכויות אדם, בפקולטות למשפטים ובשירות הציבורי.
איך התחילה המהפכה החוקתית של הקרן החדשה לישראל? בשנת 1983 הגיע פרופ' הרמן שוורץ מ'אמריקן יוניברסיטי' בוושינגטון לסיור בארץ. שוורץ, משפטן פעיל זכויות אדם בארצות הברית, חיפש את מקביליו הישראלים – והתאכזב. "לתדהמתי", סיפר בראיון לכתב העת 'משפט ותיקון חברתי' של אוניברסיטת תל אביב, "גיליתי שרק אחדים עסקו בכך: רות גביזון וקנת מן, וגם האגודה לזכויות האזרח שעורך הדין שלה עבד במשרה חלקית בלבד – וזה הכול, פחות או יותר. כך עלה בדעתי ליזום פרויקט שייצור תשתית לעריכת דין לקידום מטרות ציבוריות בנושא חירויות האזרח בישראל".
לאחר שקיבל את תמיכתם של שופטים ועורכי דין ישראלים כגון חיים כהן, יצחק זמיר וגדעון האוזנר, ולאחר שגם בית הספר למשפטים של ה'אמריקן יוניברסיטי' הביע את תמיכתו, פנה הרמן שוורץ אל הקרן החדשה לישראל כדי שזו תממן את תוכניתו, ונענה בחיוב. וכך, מזה 26 שנים הקרן שולחת מדי שנה שני עורכי דין צעירים, יהודי וערבי בדרך כלל, ללימודי תואר שני במשפטים באמריקן יוניברסיטי בוושינגטון.
את שכר הלימוד, בשווי 25 אלף דולר בשנה לכל סטודנט, מממנת האוניברסיטה האמריקנית עצמה. את מלגת הקיום החודשית הנדיבה, 2,200 דולר בחודש, ואת כרטיס הטיסה הדו כיווני מממנת הקרן החדשה לישראל. בשובם ארצה, אחרי שכל אחד מהם קיבל מהקרן החדשה מתנה בשווי מאות אלפי שקלים, וכשהתואר מוסמך במשפטים כבר מקשט את קורות החיים שלו, מחויבים המלגאים לעבוד לפחות במשך שנה בארגונים של הקרן החדשה לישראל. השממה שפגש פרופ' שוורץ הפכה מזמן ליער עבות של ארגוני זכויות אדם שהקימו 'בני המשפחה', בוגרי תוכנית המשפטנים של הקרן החדשה לישראל.
"יש כמה ארגונים שאני גאה בהם במיוחד", אמר שוורץ בראיון הנזכר. "בראש ובראשונה 'עדאלה', הארגון המשפטי הראשון בישראל לזכויות המיעוט הערבי. רבים מהבוגרים הערביים שלנו עשו את שנתם השנייה בעדאלה, ולא מעט מהם נשארו בארגון במשך שנים אחדות ואף יותר. בין אלה ניתן למנות לא רק את חסן ג'בארין, מייסד הארגון, אלא גם את יוסף ג'בארין, מוראד א-סאנע, סאוסן זהר, ג'מיל דקואר, גדיר ניקולא ואחרים. השופט העליון אהרן ברק אמר לי בזמנו כי לדעתו עדאלה שיפר באופן משמעותי את איכות הייצוג המשפטי של המיעוט הערבי בישראל. אני חושב שלא יהיה מוגזם לומר שהתוכנית יצרה קבוצה משמעותית ומיומנת של עורכי דין ישראלים-פלשתינים לזכויות אדם. עורכי הדין של עדאלה עושים עבודה יוצאת-דופן באיכותה, ולדעתי ארגון זה הוא אחד מהישגיה הבולטים ביותר של התוכנית".
לתחקיר המלא:
http://rotter.net/forum/gil/20101.shtml#238
יום הדין של הרשעים הללו עוד יגיע.
סילוקם של שני חוקי היסוד הנוראיים:
– האדם הפאשיסט וחירותו
– חופש העיסוק בטרור
ומחיקתם מרשומות המדינה תוביל לקץ מהפיכת 1992.
****************
בלבלת וברברת ימנית קלאסית בלי שום צעד אופרטיבי. אז מה המסקנה? מפסיקים את התקצוב של החונטה? עוצרים שופטים המסיתים ומדיחים ומשדלים לעבור על החוק ? נותנים הוראה לצבא למשטרה ולפקידים להתעלם מבגצ להרוס בתי מחבלים לגרש מסתננים ולא לתת למחבלים להכנס לישראל לקבלת טיפול רפואי? הימין נשאר תמיד בברברת המחאה והשמאל שולט בעולם המעשה. זו הסיהה העקרית לגידול הפרא הורס הדמוקרטיה שצמח בגבעת רם ליד הכנסת.
כשתתגייס לעבוד על תיקון המצב ולהציג לעם שכחלון אשם בהמשך השלטון המשוקץ של שמאלני בג"צ – הממשלה תוכל לתקן את המצב.
כל עוד המנוול כחלון נבחר על ידי אנשים הזויים ועיוורים שמאפשרים לדו פרצופי הזה יחד עם רועי פולקמן השמאלן למנוע שינוי בישראל – המצב יימשך!!!
כרגע חסרות 2 אצבעות בממשלה הנוכחית כדי לחוקק את החוקים הנדרשים כדי להחזיר את בג"צ לגודל טבעי – בית משפט ותו לא!!!
זה שבממשלה יושב אסיר משוחרר זה מעיד גם על ראש הממשלה שמינה אותו וגם על השרים שבישיבתם איתו נותנים לזה לגיטימציה. זה די ברור שממשלה כזו תצא נגד בתי המשפט והמשטרה.
בנימין נתניהו גם אשם שחם היום. נכון???
ראש הממשלה ממנה את השרים. הוא בחר למנות את דרעי בניגוד למזג האויר שאותו נתניהו למזלנו לא יכול לבחור (כי הבחירות שלו לא משהו). עד היום כל ראשי הממשלה הצליחו משום מה להקים ממשלות בלי שרים שהם אסירים משוחררים. יכול היה להקים ממשלה בלי ש"ס או לבקש שנציג אחר מש"ס ישב בממשלה או לא להקים ממשלה ולהחזיר את המנדט לנשיא. לי נראה שיכול היה בקלות להקים ממשלה בלי למנות את דרעי כשר אבל מניעת שחיתות וקידום מנהל תקין הם כנראה לא בראש מעייניו ורוב ההחלטות שלו מעידות על כך. הניסיון למנות את ברכה לנציבת שירות המדינה, המתנות שהוא מקבל, ההשמצות כנגד בתי המשפט והמשטרה הן רק דוגמאות. ומה האשמה הזו בצביעות ? אנחנו מכירים מאיפשהו ? או שביקורת על ההתנהלות של נתניהו ישר מעלה את הפיוזים וישר תוקפים פה הא ? חתימה טובה שתהיה.
ראית את הסדרה משחקי הכס? אם לא, רוץ ותראה. יש שם דמות שכמוך מחפשת טהרנות שלא מהעולם הזה. זה הספט העליון.
כשתצפה בו אולי תבין מדוע לדעתי אתה צבוע ודרישותיך הזויות ומקוממות.
בנימין נתניהו כשמו כן הוא: בן ימין (כלומר בן היד החזקה) שהוא מתנה שנתן לנו ה'!!!
*****************
בינינו הרי אתה יודע היטב
שאילו רק יכולתם להקים ממשלות בישראל – אתם הסמאלנים – הייתם מקימים אותן גם עם האויב בעצמו!!!
**************
נ.ב.
אילו היה נתניהו רוצה כסף הוא היה מולטי מולטי מולטי מיליונר. מספיק לו לערוך הרצאות בעולם והוא היה יכול לקנות כמה בתי חרושת לסיגרים ולשמפניות. במקום זאת הוא מקדיש את חייו יום יום לחיזוק ולהעצמת ישראל. מה אתה ודומיך עושים בנידון חוץ מלהתלהם ולהתפוצץ מקינאה?
סמאלנים ממש ממש טהורים עם כנפי מלאכים.
ואולי תגלה לנו מאיפה יש לאהוד ברק הקיבוצ'ניק מיליונים על גבי מיליונים? מהקיבוץ?
להשחיר. לטנף. לשקר. לעוות. לייחס כוונות זדון. להדיח עדים. לבדות ראיות. לבייש רעיה ובנים. המטרה של סילוק נתניהו מהגה מדינת היהודים והשתלטות עליה במצוות אויבי ישראל – מקדשת את כל האמצעים ומפרנסת הרבה טוקקבקיסטים.
רק 23.4 אחוזים מהבוחרים הצביעו בבחירות האחרונות לנתניהו, כלומר לליכוד. מדהים שהמדינה שורדת כש 76.6 אחוזים מהבוחרים פועלים במצוות אוייבי מדינת ישראל ואינם תומכים במתנה שנתן לנו ה'. נס הדבר הדבר הזה, מדהים.
גיבוב של הבלים אינטרסנטים ודמגוגים ללא קשר למציאות .האם כל מי שמאמין בדרך אחרת ממך הוא מסוכן לישראל וצריך להיפתר ממנו מה יקרה כאשר אתה לא תהיה בשלטון ?
אלו הם חוקי המשחק . צריך לכבד אותם במיוחד שלא נוח . לא יתכן שתעלה למיגרש כדורגל עם כלי נשק . כי חשוב לך לנצח
לא הוכחת כלום. רק גיבבת ערימת מילים שהיא כל כולה הבלים ושקרים ודמגוגיה! אתה כנראה חושב שאתה יותר חכם גם מגדולי המשפטנים שקוטלים את בג"צ ואת כל מערכת המשפט הישראלית שאינה מערכת משפט בכלל אלא גניבת שלטון רמאית ונוכלית.
אתה חלק מהם? אחרת לא מובן איך אינך רואה את המתרחש לנגד עיני כולם וכל העם סולד מהנעשה במערכת הרקבון והשלטון הגנוב הנקראת במירמה מערכת משפט.
אז אולי אנשים שמבינים ממך ומהבליך ישכנעו אותך:
פרופ' מאוטנר: בג"צ הפך למוסד לפעילות פוליטית של השמאל שאיבד כוחו בכנסת!
השמאל הפסיד הרבה מאד כוח בפוליטיקה וסובל הפסדים פוליטיים גדולים מאד ומה שהוא עושה בעצם, הוא העתיק את הפעילות הפוליטית שלו מהפוליטיקה של הבחירות, שהיא הפוליטיקה של הכנסת, למקום אחר – לבית המשפט העליון – והפך אותו למוסד שממנו הוא מנהל פוליטיקה.
אחרי 30 שנה של כיוון כזה מצידו של בית המשפט, בית המשפט מוצא את עצמו כרגע במצב של אובדן לגיטימציה…
יש לנו משבר חמור כרגע עם בית המשפט העליון שהוא מוסד מדינה חשוב מאין כמותו.
כדאי שנפתח חשיבה חדשה לגמרי לגבי איך הוא צריך לפעול ב- 30 השנים הבאות.
בכך יעסוק האשכול.
****
פרופ' מאוטנר:
*באוקטובר 2007, פורסם שמו כמועמד לכהונת שופט בבית המשפט העליון.
*מנחם מאוטנר הוא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, לשעבר דיקן הפקולטה.
*הינו עורך ראשי של סדרת הספרים משפט חברה ותרבות היוצאת לאור על ידי הפקולטה למשפטים.
*היה מראשוני המבקרים את מהפכת "הכל שפיט" של פרופ' אהרן ברק, ואת תפיסת בית המשפט כמין כנסייה של מאמינים חילונים.
http://rotter.net/forum/gil/27789.shtml
מציע להעמיד לדין את הכותב ולהוציאו מלשכת עורכי הדין. אלה הם מסימני הפאשיזם הישראלי שצמח בערוגותינו. כך התחילו בשנות העשרים של המאה העשרים. אלה הפסולת שבעם, הערב רב שנאסף בקרבנו.על החלטת ועדת האתיקה יוגש ערר לעליון ושם יובהרו כל ההשלכות של נוסח דבריו.
תגובה בולשביקית טיפוסית. סתימת פיות של אלו שאתה לא מסכים לדעתם. תפירת תיקים. חרם.
ואתה מדבר על פאשיזם ? אתה התגלמות הפאשיזם.
האליטות הליברליות נגד הדמוקרטיה / גדי טאוב
את ניסיונה של מערכת המשפט הישראלית להעתיק את מקור סמכותה מן המנגנון הדמוקרטי אל עקרונות מופשטים ובינלאומיים צריך לראות, נדמה לי, בהקשר החורג הן מתחום המשפט והן מגבולות ישראל. מפני שהמשפט, כאן ובמקומות אחרים, הוא רק זירה אחת — אמנם חשובה במיוחד — במלחמת מעמדות רחבה יותר המצויה בשלב מתקדם של התגבשות…
הסכנה היא ממשית. בחסות הסיסמה "דמוקרטיה אינה שלטון הרוב" (ולכאורה גם בשמם של מיעוטים) מבקש הליברליזם החדש לחתור תחת זכות ההגדרה העצמית של הרוב וזכותו להחזיק בריבונות על גורלו.
לכן יש לרסן את האליטה הזאת באמצעות המוסדות הנבחרים ולהחזירה לגודלה הטבעי. שהרי לא ייתכן למסור את ניהול הדמוקרטיות הלאומיות לידי מיעוט, שמרבה כל כך להטיל ספק בעצם ההצדקה לקיומן ושבמקרים רבים מינה את עצמו למפרקן.
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.6312231
ראוי לזכור שהריבונות, מאז ימי הנאורות וסוף ימי הביניים, נובעת מהעם, וחתירתה של הרשות השופטת נגד נבחרי העם הופכת את בית המשפט לגורם מהפכני שאינו מקבל את ריבונות העם על המדינה.
אין צורך להיות חכם גדול כדי להבין את הסכנה. אין צורך להיות מעורה בנעשה כדי לראות את אותה הסכנה מתממשת.
מצב החירום בישראל בתוקף מיום הכרזתו ומעולם לא הופסק. במצב חירום קובע בג"צ (למורת רוחו כמובן): "התקנות הותקנו במסגרת הסמכות שהוקנתה בחוק- יסוד: הממשלה. התקנתן של תקנות שעת
חירום הוא עניין חמור, מכיוון שכוחן יפה לשנות כל חוק, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו
תנאים". מכיוןן שישראל נמצאת במצב חירום לא רק מפני שהחוק לא בוטל מעולם, אלא מכיוון שהאויב יושב במרכזי ההחלטות, ובג"צ גונב את סמכויות הממשלה באמצעות מלים חסרות משמעות כמו "נאורות", הרי שהממשלה יכולה לדחות כל החלטה של אותו גוף הפועל שלא לפי החוק. אלא מאי? הממשלה חוששת לעשות גלים, ורק לשרת המשפטים יש אומץ ושכל לשים סייגים לפיראטים המשפטיים. עם זאת, הסכנה המוחשית היא הצבא הישראלי שאינו מוכן למלחמה, אינו רוצה בהכרעה, ומסייע ברצון לקבוצות שמאלניות כגון מערכת המשפט, הפמיניסטיות וה"הומניסטים" למיניהם, לפרוק את הצבא מייעודו- ניצחון על האויב. כאשר אין אומץ למחוקקים לזעזע את שלטון ה"חוק" כביכול ולממש את חוקי מצב החירום, אנחנו בסכנה קיומית ממש.
רותי זה נשמע נורא מפחיד, כל האוייבים האילו מבפנים. את חושבת שיש לנו סיכוי להתקיים עד מחר בצהריים עם כל האוייבים שיושבים במרכזי ההחלטות ? כי קניתי כרטיסים לסרט למחר בבוקר ואני מקווה שלא זרקתי כסף סתם.
בקורס מבוא לדמוקרטיה לומדים ש –
את הרשות המחוקקת , הפרלמנט, הכנסת, בוחרים מיליוני אזרחי המדינה, העם, הריבון.
את הרשות המבצעת , הממשלה, בוחרים מיליוני אזרחי המדינה, העם, הריבון, דרך נבחרי הציבור קרי הפוליטקאים.
את הרשות השופטת בוחרת וועדה מושחתת נכלולית של קומבינה מגעילה שכוללת 3 עליונים, קרי, שופטים בוחרים שופטים. לא מיליוני אזרחי המדינה. לא הריבון. לא העם. לא נבחרי הציבור שמיליוני אזרחים בחרו. ומתברר שאותם עליונים שאיש לא בחר אותם, אלא הם בחרו את עצמם בקומבינה מבחילה, מקשקשים לנו על מוסר ושילטון חוק וערכים וחירות(!!) וחופש(!!) וזכויות(!!) כאשר הם הם אלה אשר גזלו מאיתנו את הדמוקרטיה ואת החירות ואת החופש ואת זכויותינו.
גיהנום שהוא מציאות. עליונה.
איפה למדת את מבוא לדמוקרטיה וכמה קיבלת ?
דֵּמוֹקְרַטְיָה (ביוונית: Δημοκρατία שלטון העם [δήμος "דמוס" עם, κράτος "קרטוס" שלטון]) היא שיטת ממשל בה יש לאזרחים יכולת וזכות להשפיע על המדיניות הציבורית במדינתם, באופן חוקי וממוסד.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%94
ואיפה אתה למדת מבוא לדמוקרטיה ? באוניברסיטת מוסקבה בזמן ברית המועצות ? אולי בדמוקרטיה העממית הגרמנית ?
אין לי ספק שהיית תלמיד מצטיין.
אהרון ברק והגמרא סיימו תפקידם להמשיך אותם זה להמשיך בהרס וחורבן. צריך להחליף קידומת. אידיאל של אדם. במאה 21 אדם מאמין לאומי עיברי שהולך לצבא מגיל 18 ואחרי זה מפרנס עצמו בעצמו. שואף לנבואה שואף להביא אידיאליזם תנכי וגם משכיל ומודרני. זה קשה אבל תעשיית הכסף הישיבתית צריכה להיפסק לסגור את עולם הישיבות הגמרתי ואת עולם הישיבות האהרון ברקי. שתי כהונות שאבד עליהם הקלח.הכהונה השכלתנית אובדנית כמו ארצות הברית. מלאה זרות מחקה את כנען ארצות הברית ובולעת כסף בלי תחתית עוד ועוד. היתנתקות מאמריקה וחזרה הבייתה לאלוהי התנך העיברי לאומי יביא אידיאל מופלא רזה סוחף. להכיר להבין שאמריקה זה כנען. להבין את המישפט הצילני מיד אחי מיד עשיו. הוא כזה -גולייתי כנעני . זה גם בנבואה שיהיה כזה. הוא הכניס תוכנה אלילית כנענית מלאה שוחד מיליארדים למדינה. שהורסת אותנו 24 שעות ביממה יותר גרוע ממאה פצצות אטום לחיזבאללה. האליטות בארץ חייזריות זומביות בוגדניות. רצועות במאות שבבים שגרם להם לאבד צלם אלוהים. כנען אמריקה מדורדרת ביפנים בתוך עצמה המון. ככה הולכת בעיקבות נבואות התנך. תמיד זה מיסתיים שיטות לא מחזיקות מעמד לתמיד. על כן הצילני מיד אחי מיד עשיו כי לנו דרך אחרת. בשורה בסיבתה שבנו. לא סיימנו ליכתוב את התנך הספר האחרון מחכה לנו הוא כולו בנבואה. הימנעות מלהיתחבר לנבואה זה הנצחת הגלותיות והמשך הריסת העם. טמנו לנו פח יקוש הפכו את המדינה לגונגל אלילי ואת האליטות לטורפות רעות יותר גרועות מחיות טרף. אלה שבעות האליטות בארץ אף פעם לא. צריך אולי לסלקם כולם ולהחליף.
הכל נכון – אבל מה עושה ממשלת נתניהו בקשר לזה?
אנחנו – העם היהודי הלאומי הימני אוהב הארץ והעם ננצח את השמאל ואת בג"צ החטוף על ידיו כדברי פרופ' מאוטנר נחזיר לידינו הציוניות. לכל דבר יש סוף וגם לשלטון הלא לגיטימי הזה באמצעות שלטון על בג"צ ופעילות פוליטית שמאלנית משם משל השופטים האלה שבחרו את עצמם בעצמם באמצעות ועדת דילים אפלים בראשות שלושה מהם – כל זה יבוא אל קיצו כי כל דבר לא נורמלי ולא תקין נגמר בסוף.
אין ספק שאילו העם היה יוצא להפגנות נגד המצב הזה – זה היה מקרב עוד יותר את תיקון המצב והחזרת בית המשפט לתפקידו היחיד – שפיטה ושינוי מהקצה לקצה של שיטת בחירת השופטים. יש לבחור אותם כמו בכל העולם הנאור בממשלה ורק אחרי שימוע עומק בכנסת שיבהיר מהן עמדות המציע עצמו והאם הוא רואה במדינה היהודית ובעם היהודי מי שהוא מתכוון לשמור עליו ולפסוק לטובתו ולא לרעתו כאילו הוא שייך לאו"ם שמו"ם האנטישמי.
מי שמונע כרגע את השינוי הנחוץ הוא אך ורק כחלון.
כחלון אשם יהיה בבעיית המסתננים הנוראה, באי סילוקם כרגע מהארץ, בהתרבותם בקצב רצחני על חשבון הקופה של כולנו, ובהעברת מיליארדים על חשבוננו לטיפול בהם ובבעיות שהם מייצרים פה כשיש להם מדינות משלהם ומקומם לא כאן.
בואו בטענות נגד כחלון.
הוא זה שמשמר את כוחו של בג"צ שאינו אלא מפלגת השמאל שאיבדה כוחו בכנסת.
בג"צ הוא לא בית משפט.
**********************
כחלון…נגד הרבנים.
לפיד…נגד ילדים חרדים.
זנדברג…נגד היהודים.
ליברמן…נגד לומדי התורה, בעד אוכלי החזירים.
לבני…נגד שומרי היהדות והמתנחלים.
זועבי…נגד החיילים.
גבאי…נגד השבת ובעלי המרכולים.
מיכאלי…נגד הכל כולל הגברים.
בקיצור…כל אוייבי היהדות ממש מאוחדים.
בשנאה עיוורת לענפי האילן עליו הם יושבים…
ו…אנו רק על אבינו שבשמיים נשענים…
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/375720?utm_source=spotim&utm_medium=spotim_recirculation&spotim_referrer=recirculation
הכל כבר ידוע שנים רבות
כבר לפחות 15 שנה אני קורא כתבות על בית המשפט ההזוי שלנו ועדיין לא נעשה דבר
השאלה היא למה אף אחד לא פועל?
ולמה זה לוקח עשרות שנים לתקן את מה שידוע לכולם?
למה לא עוצרים את השיגעון הזה ?
מי הם האנשים שמונעים את השינוי? ולמה לא משנים את השיטה לבחירת שופטים
אשמח להסבר למי שיכול לפרט
דרך אגב שפטל הסביר איך אפשר לפתור את הבעיה האם הוא צודק בדרך שלו לפתרון?
אז לא להתעצל ולקרוא.
מי שקורא יודע ומי שיודע מבין איך לפתור וגם מתחיל לדרוש ביצוע!!!
וכדי להקל עליך רק אומר עוד דבר קטן:
הראשון שיש לדרוש ממנו שייפרד מצביעותו ומהליקוק המגעיל שלו לאחורי השמאל ובג"צ לצורך איתרוג עצמי – הוא הצבוע, המנוול, הדו פרצופי, השמאלני המתחזה לימני – כחלון.
כל זה אפשרי רק כשיהיה רוב בכנסת. הבעיה היא שתמיד נמצא "יפה הנפש" שלא מאפשר זאת. עכשיו תורו של כחלון.
עוד כמה שנים הימין יתגבר במספרים ואז ימחק את החיוך מעל פניהם החצופות של העריצים הפשיסטים הללו המכונים שופטי העליון.
להזכיר שחלק מיפי הנפש הובאו על ידי ליצניהו עצמו והם בני בגין שעדיין מכהן כחבר כנסת והמסריח דן מרידור. בשעה שליצניהו הכריז שהוא רוצה לשנות את שיטת בחירת השופטים כך שהם יבחרו בבחירות על ידי העם שני אלו ועוד כמה בתוך הליכוד כמו גדעון סער ראובן ריבלין טענו שזה לא דמוקרטי, ודמוקרטי רק אם השופטים בוחרים את עצמם. למצער מצער גם גלעד ארדן התנגד.
מדויק
האזרח איבד את אמונו בבית המשפט העליון וזאת עובדה . מוסד זה נטל לעצמו סמכויות לא לו והפך להיות ממשלת " צללים " על פיה יישק דבר . חבריו לא נבחרו על ידי העם אלא על פי השיטה " חבר מביא חבר " . נשיאת העליון בדימוס , דורית בייניש , קיבלה בשנת 2007 בהיותה בתפקיד הנשיאה , סך של 75 מיליוני שקלים מקרן פורד בתווך הקרן לישראל חדשה . שום גורם אחראי (משטרה ,פרקליטות ,מבקר המדינה ..) לא טרח לבדוק עבור מה ניתנה "מתנה" זו והאם איננה נוגדת את החוק ? ככה מתנהל גוף מנותק מעם , שלוקח לעצמו סמכויות ותחומי אחריות שאינם שלו . אם בג"צ לא יכלכל צעדיו בהמשך כמצופה ממנו , תאלץ הממשלה כגוף ריבוני להתעלם מפסיקותיו ולקבוע כללי משחק חדשים .
עו"ד רוטמן,
את הכל גם אנחנו וגם הבג"ץ שמעו
אני רואה בדמיוני את השמאל והשופטים אומרים: שינבחו ("כלבים נובחים אינם נושכים"),
ואני הקטנה שואלת: אולי הגיע הזמן לנשוך סוף סוף?
אינני רואה עכשו ולא באופק ממשלה שתגיד לביהמ"ש "עד כאן".
אולי צריכה הכנסת לחקוק ולנסח חוק בעניין את "חוק שלושת הרשויות" כדי להעמיד כל רשות במקומה
מה שברור זה שכל עוד בנימין נתניהו, המעריץ של דורית בייניש, יעמוד בראשות הממשלה, היום הזה שבו הממשלה תגיד לבג"ץ "עד כאן" לעולם לא יגיע.
מה שברור זה שכל עוד "משפטן" מגויס להנדסת התודעה בשיטת "השקר הגדול" כנראה שבנימין נתניהו פועל בדרך ההפוכה לאג'נדה של חסידי שיטת "השקר הגדול". עיקרי השיטה: אף פעם אל תיתנו לציבור להירגע. אל תסכימו שיש גם צד חיובי לאויב שלכם. התרכזו בו והאשימו אותו בכל מה שרע. אנשים יאמינו יותר בקלות לשקר גדול מאשר לשקר קטן. ואם תחזרו על השקר מספיק פעמים, במוקדם או במאוחר יאמינו לו. לא משנה על מה כותבים – תמיד תאשימו את ביבי. בספרו 'מיין קאמפף' (1925) היטלר הביע התפעלותו מהתקדים הבריטי: "בתחילת הדרך, טענות התעמולה [הבריטית] היו כה מחוצפות עד שהדברים נראו מטורפים לחלוטין בעיני הציבור; בהמשך זה עיצבן את האנשים; ולבסוף, הם האמינו לסיפור". עשור מאוחר יותר, התפעלות זו הפכה מציאות בדמות "השקר הגדול" של הנאצים והפיכת המציאות על ראשה כאשר ציירו את היהודים
כרודפים והגרמנים כקורבנות. מכונת תעמולה אדירה פעלה ביעילות ובנחישות להחדיר שקרים אלה אל תוך מוחותיהם של דוברי הגרמנית, וההצלחה היתה גדולה.
כנראה שנתניהו הוא האויב הכי גדול של חסידי שיטת "השקר הגדול".
איזה כח יש למדינה דמוקראטית לשנות התנהגות שאיננה נראית לה של בית המשפט? נראה לי שאין בידה הכח. ומצד שני עד היכן מותר לבית המשפט להתנהל . באם אין בלמים חוקתיים. או שאנו שבויים ללא תנאי וללא יכולת להשתחרר.
לפי הכתבה בג"ץ גוף הרסני שלא מעניין אותו מהחוקים אלא אם זה משרת אותם.
אז איפה הכח של הממשלה ולמה צריכים להקשיב בכלל לגוף ההרסני והמעוות הזה שכל כולו רק הרס ולהקטין את הכח של הממשלה??
איך זה התחיל בכלל שהם נהיו כל כך חזקים?
לדעתי כל סוגייה לרבות החלטה של הממשלה שזה לטובת עם ישראל ובג"ץ יחליט הפוך לא צריך להקשיב להם כי הציבור בחר בממשלה ולא בבג"ץ!!
פעם תחנת מרכזית הישנה בת"א היה תוסס ופעיל וכיף להסתובב שם
והיום ממש על הפנים נהיה שם עיר של ארתיראים וסודנים שפחד להכנס לשם והכל בזכות הגוף המעוות שנקרא בג"ץ שהשפיטה שלהם לא רחוק מסדום ועמורה
אבל אם זה היה קורה באיזור צפון ת"א או הרצליה פיתוח או כל מקום שיש שם סוג של "אליטות" היו עושים ממש רעש ואינו הוכחה חיה שבן גביר הביא ארתיראים לבריכת גורדון בת"א וכמה שהם כעסו על זה