לראשונה: המדינה בוחנת מחדש מתן מעמד למסתננים מאריתריאה

לראשונה מאז החלה בבדיקת בקשות מקלט של מסתננים אריתראים, המדינה עורכת בחינה מחדש של הקריטריונים להכרה בבקשת מקלט. כך אישר השבוע מנכ"ל רשות האוכלוסין שלמה מור-יוסף בדיון שנערך בוועדה לביקורת המדינה בכנסת.

"לאחר פסק דין בערכאה נמוכה שאתגר אותנו, בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה הנושא של אנשים מאריתריאה נמצא תחת בדיקה", אמר מור-יוסף והתייחס בדבריו לפסיקת בין הדין לעררים מחודש פברואר, לפיה עריקות מצבא אריתריאה יכולה להוות עילה לקבלת מקלט בישראל.

פסק דין תקדימי זה ניתן על ידי הדיין אלעד אזר בעניינו של מסתנן מאריתריאה שערק משירות צבאי במדינתו וביקש לערער על דחיית בקשת המקלט שהגיש. למרות העמדה שקבע משרד הפנים לפיה עצם השתמטות או עריקות מצבא אריתריאה אינן מהוות עילה להענקת מעמד, קבע הדיין אזר כי "המערער הוכיח חשש מבוסס היטב לרדיפה בשל דעה פוליטית המיוחסת לו על ידי שלטונות ארצו", והורה להעניק לו מעמד פליט.

בשל משמעות הפסיקה הזו העשויה להשפיע על אלפי בקשות מקלט של מסתננים מאריתריאה, ערערה המדינה לבית המשפט המחוזי אך הדיון נדחה פעמיים לבקשת המדינה. בבקשת הדחייה השנייה שהוגשה לפני כשלושה שבועות, נכתב כי למרות שחוות הדעת של רשות האוכלוסין משנת 2013 קבעה כי עריקה מהצבא איננה מספיקה לשם קבלת מקלט, הנחה היועץ המשפטי לממשלה את הדרגים המקצועיים לבצע בחינה מחדש ולקבוע קווים מנחים להבהרת הנסיבות שיובילו לאישור בקשת מקלט.

משמעות החלטה תקדימית זו, העומדת כאמור בניגוד מוחלט לעמדת המדינה עד כה, היא הגדרה מחדש של הקריטריונים לבקשת מקלט, כך שיהיו עשויים לכלול גם עריקות מצבא אריתריאה. החלטה כזו עשויה להוביל להענקת מעמד פליט לאלפי מסתננים אריתראים השוהים בישראל, וכעת אישר אותה מנכ"ל רשות האוכלוסין בדבריו בכנסת.

במשרד המשפטים אמרו ל'מידה' כי הבחינה נערכת "בהתאם להחלטת הדרג המדיני בנושא שהתקבלה בפורום הבכיר ביותר, ועל דעת היועץ המשפטי לממשלה". ברשות האוכלוסין הוסיפו כי "בימים אלו נעשית עבודת מטה בנושא ועדכון יימסר לבית המשפט במסגרת ההליך המשפטי".

בעמותת 'עוטף תחנה מרכזית' המייצגת את תושבי דרום תל-אביב אמרו ל'מידה' כי "ישראל אינה מחויבת להעניק מעמד פליט לאריתריאים", וקראו לראש הממשלה ולשר הפנים "להכריז בבית המשפט כי עריקה אינה מהווה עילה לפליטות ולנקוט באופן מיידי בצעדים הדרושים להרחקת המסתננים מישראל".

מחלק מעמד למסתננים, לא מגרש תומכי טרור

זו היא אינה הפעם הראשונה בה בית הדין לעררים (הערכאה השיפוטית הדנה בהחלטות משרד הפנים) בכלל, והדיין אלעד אזר בפרט, פוסק החלטות המנוגדות לעמדת המדינה ומעניק מעמד למסתננים. כפי שנחשף ב'מעריב', רק בשבוע שעבר החליט אזר לחייב את שר הפנים אריה דרעי להעניק מעמד תושבות זמני למבקש מקלט מחבל דרפור שבסודן, שהסתנן לישראל לפני שש שנים, וזאת בניגוד לפסיקת בג"ץ בעניין.

דוגמאות נוספות לכך היו בחודש אוגוסט האחרון, אז חייב אזר את המדינה לדון מחדש בבקשה לתושבות של זוג מסתננים מניגריה וילדיהם. לפני כשנתיים חייב אותו אזר את המדינה להעניק אישורי עבודה לשלושה מסתננים מדרפור.

בעבר נחשד אזר בזיוף פרוטוקולים של שימועים לעובדים זרים, שחלקם לא נערכו כלל לכאורה. לטענת גורמים במשרד הפנים, נציבות שירות המדינה לא בדקה את החשדות נגד אזר למרות שהוגשו לה עדויות רבות בעניין, שנגבו בידי חוקרי הנציבות עצמם.

אך הדיין אזר לא מסתפק רק בהענקת תושבות למסתננים נגד עמדת המדינה. כפי שדיווחנו לפני מספר חודשים ב'מידה', אזר קבע כי אין לגרש את אמו של מחבל שדקר לוחם מג"ב בירושלים, אפילו אם היא תומכת במעשיו הרצחניים של בנה.

“אין זה רלבנטי כלל אם אמנם הביעה העוררת חרטה על מעשה בנה או ‘הודתה’ כי ביצע פיגוע”, כתב אזר, והוסיף כי שר הפנים אינו רשאי “לשקול שיקול לעניין ‘מוסריותו’ של מבקש המעמד, קרי האם הוא אדיש או אף חש סיפוק ביחס לביצוע פיגועי טרור נגד אזרחים ישראלים”. לטענת אזר עצם העיסוק בעמדתה של האם כלפי רצח ישראלים הוא בגדר “שיקולי נקמה, ענישה והרתעה שהינם זרים לדיון בבקשה לחידוש רישיון ישיבה” לפלסטינים המתגוררים בישראל.

"להורות על הרחקתם"

פסק הדין של אזר עומד בניגוד מוחלט גם לפסיקה קודמת של הדיין מנחם פשיטיצקי שקבע בחודש אוגוסט כי ניתן להחזיר מסתננים אריתראים למולדתם. פשיטיצקי כתב כי לנוכח הפשיעה הגואה מצד המסתננים, כמו גם הסכם השלום שנחתם לאחרונה בין אריתריאה לאתיופיה, על מדינת ישראל “לבטל את מדיניות ‘אי ההרחקה’ הנוהגת כיום בענין המסתננים מאריתריאה… ולהורות על הרחקתם הישירה לאריתריאה”.

הדיין פשיטיצקי מנה בראש הסיבות להרחקה את “הסבל הרב שנגרם מזה שנים לתושבי ישראל הגרים בסמיכות למסתננים”, כמו גם את “הפשיעה המשתוללת ברחובות הערים מצדם של המסתננים”. פשיטיצקי תקף גם את מערכת המשפט על “אוזלת ידה” בכל הנוגע להעמדתם לדין פלילי של המסתננים ומדגיש כי הפתרונות שנוסו עד עתה לטפל בתופעה כמו הקמת מתקן ‘חולות’, חוק הפיקדון והעברה למדינה שלישית – לא צלחו.

נוסף לכל אלו, ציין הדיין שורה של אירועים המצביעים על “שינוי נסיבות פוליטי ואזורי” בגינו ניתן להחזיר אריתראים למולדתם: הסכם השלום בין אתיופיה לאריתריאה, הגבלת השירות הצבאי באריתריאה ל-18 חודשים ופסיקת בית המשפט הפדרלי בשווייץ הקובעת כי אין מניעה להרחיק מסתננים לאריתראה.

שלום באריתריאה, אין סכנה בדרפור

כפי שדיווחנו בהרחבה ב’מידה’, אריתריאה חתמה בחודש יוני האחרון על הסכם שלום עם אתיופיה לאחר סכסוך ארוך שנים. מספר שבועות לאחר מכן חתמה אריתריאה על חוזה שלום נוסף עם ג’יבוטי ועל הסכם שיתוף פעולה עם סומליה, ושינם אף דיווחים על שיחות להסדרה עם סודן. מזכ”ל האו”ם אנטוניו גוטרש בירך אז על ההסכמים שהושגו בין ארבע המדינות ואמר כי הם "ישיבו את השלום והיציבות לאזור ומהווים דוגמה חיובית לעולם כולו".

בנוסף, לפני כחודשיים נבחרה אריתריאה לחברה במועצת זכויות האדם של האו"ם, ולפני כחודש החליטה מועצת הביטחון של האו”ם לבטל את הסנקציות שהוטלו על אריתריאה לאחר שארצות הברית הסירה את התנגדותה למהלך. ההחלטה קבעה כי יש להסיר את האיסור על מכירת נשק לאריתריאה, וכמו כן לבטל איסורי נסיעה והחרמת רכוש של בכירים במדינה.

יונתן יעקבוביץ', מנהל הפעילות במרכז למדיניות הגירה ישראלית, אמר אז ל'מידה' כי ההתפתחויות האחרונות באריתריאה "שומטות את הקרקע מתחת לטענה כי כל מי שעזב את המדינה צפוי לסכנה אם יחזור לארצו". גם ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לאחרונה לנושא, כשאמר בכנס בחירות בתל-אביב כי “הסכם השלום שנחתם בין אתיופיה לאריתריאה יכול להאיץ את המשך הוצאת המסתננים מישראל”.

בתוך כך, ביום ראשון הקרוב צפויה המדינה להשיב לבג"ץ בעניין הכוונה להעניק מעמד למסתננים מדרפור. כפי שדיווחנו לפני כחודשיים, התכוונה המדינה להעניק מעמד למסתננים רבים מדרפור, וזאת על אף כי כבר בשנה שעברה משרד האו”ם לעניינים הומניטריים הודיע כי דרפורים יכולים לחזור בבטחה לארצם. לאחר מחאה שקמה ברשתות החברתיות ומצד תושבי דרום תל-אביב הוחלט בממשלה לבטל את המהלך, וכעת צפויה המדינה לעדכן את בית המשפט בנוגע ללוח הזמנים לבדיקת בקשות המקלט של מסתננים מדרפור.

תגובות

מרשות האוכלוסין נמסר בתגובה: "בחינה של בקשות למקלט של אריתריאים נעשית בהתאם לחוות דעת  של הרשות בעניין טיפול בבקשות למקלט של אריתריאים בישראל. במסגרת ערעור שהמדינה הגישה על פסק דינו של בית הדין לעררים בעניין  חוות הדעת, הודיעה המדינה כי היועץ המשפטי לממשלה הנחה את הדרגים המקצועיים במדינה  לבצע בחינה בכל הנוגע  לקביעת קווים מנחים להבהרת הנסיבות שייחשבו כ"דבר מה נוסף" (מעבר לטענות עריקות לבדן) על-מנת שמקרים שיבואו בגדרי הקווים המנחים אכן יובילו לאישור בקשת המקלט. בימים אלו – נעשית עבודת מטה בנושא ועדכון יימסר לבית המשפט במסגרת ההליך המשפטי".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "מנכ"ל רשות האוכלוסין, פרופ' שלמה מור-יוסף, ציין בדיון בוועדה לביקורת המדינה כי נושא הקריטריונים שבהם משתמשת רשות האוכלוסין לבחינת בקשות המקלט של יוצאי אריתריאה נמצא כיום תחת בדיקה. זאת, בהתאם להחלטת הדרג המדיני בנושא, שהתקבלה בפורום הבכיר ביותר, על דעת היועץ המשפטי לממשלה. החלטה זו דווחה ע"י המדינה לבית המשפט המחוזי בתאריך 24.10.2018, במסגרת הדיון המתנהל כעת בתיק עמ"נ 12154-04-18 מדינת ישראל – רשות האוכלוסין וההגירה נ' פלוני".

עמותת 'עוטף תחנה מרכזית' מסרה בתגובה: "הממשלה מיישרת קו עם היועץ המשפטי, שמיישר קו עם השופטים, שמיישרים קו עם הנורמות האובדניות של חלק ממדינות אירופה. אך ישראל היא מדינה עצמאית, ואם אירופה מעניקה מעמד פליט לעריקים אריתראים – ישראל אינה מחוייבת לכך. החידלון של הממשלה בנושא המסתננים מביא אותה בהכרח, פעם אחר פעם, לכניעה לדרישות המסתננים וסייעניהם בשמאל הקיצוני. התנהלות זו נוגדת את עקרונות חוק הלאום ופוגעת קשות בתושבי דרום ת"א והשכונות החלשות. אנו קוראים לרה"מ ולשר הפנים להכריז בבית המשפט כי עריקה אינה מהווה עילה לפליטות, ולנקוט באופן מיידי בצעדים הדרושים להרחקת המסתננים מישראל".