עימות בבגדד: האש שאיראן מבעירה עלולה לכלות גם אותה

המשבר שיצרה איראן סביב שגרירות ארה"ב בעיראק הסיח לכמה רגעים את הדעת מצרותיה מבית, אך הוסיף מתח רב למצב האזורי הנפיץ ממילא

המהומות בשגרירות ארה"ב בבגדד | Mehr News Agency

מאז שפרצה הטלטלה האזורית המוכרת בשמה האופטימי 'האביב הערבי', פרצו ברחבי המזרח התיכון מספר מלחמות אזרחים – בלוב, בתימן, והמוכרת מכולן בסוריה. רבות נכתב על האופן בו סוריה הפכה להיות מגרש משחקים בידי כוחות אזוריים כמו איראן, טורקיה, ישראל וקבוצות ג'יהאד ומעצמות עולמיות כמו ארה"ב ורוסיה.

מדינה נוספת שאינה יציבה כבר מעל לעשור היא עיראק אשר מאז הפלת סדאם חוסיין ב-2003 פועלים בה כוחות שונים שדוכאו במשך שנות שלטונו הארוכות. דווקא הכיבוש האמריקני שאמור היה "ללמד דמוקרטיה" את העיראקים, הוא שנתן דרור להשפעה גוברת של השכנה איראן, מדינה בעלת רוב שיעי כמעט מוחלט. הפעילות האיראנית בעיראק נערכת בעיקר דרך 'חשד א-שעבי' (הגיוס העממי), מסגרת-על המורכבת מעשרות מיליציות שיעיות שונות בחסות טהרן. חשוב לזכור כי בעיראק נמצאות כמה מן הערים הקדושות לשיעים, המהווים כ-65% מן האוכלוסייה במדינה. גורם נוסף שנהנה מחוסר היציבות בעיראק הוא ארגון הטרור אל-קאיעדה שנוח לו לפעול באזורים של כאוס. עם פרוץ 'האביב הערבי' ועליית המדרגה של בחוסר היציבות בעיראק ראינו גם את עלייתו של ארגון 'המדינה האסלאמית' (דאעש), אשר מיגורו נמשך גם כיום בשיתוף פעולה רחב של גורמים רבים ובתוכם גם המיליציות השיעיות וצבא עיראק.

כל זה מביא אותנו לאירועי השבוע האחרון. ביום ראשון תקפה ארה"ב יעדי טרור של יחידות שיעיות בעיראק ובסוריה, ועל פי הדיווחים היו בין ההרוגים כמה בכירים שיעים. בצעד מעט לא שגרתי, ארה"ב אישרה מיד כי היא אכן אחראית להתקפה, וזאת בתגובה למות אמריקני בפיגוע בסמוך לעיר כִּירְכּוּכּ וכהמשך מדיניות התגובה לפגיעה באזרחים אמריקניים בלבד, ולא כתגובה לפגיעה בבנות ברית כמו תקיפת מתקני הנפט בסעודיה בחודש ספטמבר.

בתגובה לאירועים אלה, המיליציות הפרו-איראניות בעיראק קראו לאנשיהם להפגין מול שגרירות ארה"ב בבגדאד במחאה על המתקפה האמריקנית. מאות מפגינים, רובם לוחמי מליציות, זרמו לאזור כאשר חלקם מיידים אבנים על השגרירות, שוברים מצלמות אבטחה ואף מציתים מבנה ביטחון. בתגובה ארה"ב הודיעה כי היא משהה כל פעילות קונסולרית ציבורית עד להודעה חדשה, וכמובן שלחה תגבור לאבטחת השגרירות. ולתמימים השואלים כיצד הצליחו המפגינים לאזור מאובטח כל כך בלב בגדד, התשובה היא כי מובן שכוחות הביטחון העיראקיים אפשרו להם.

כראוי לשנת 2020, המאבק הגיע גם לחשבון הטוויטר של הנשיא טראמפ שאיים על איראן כי הרפובליקה האסלאמית תישא באחריות מלאה לחיים שיאבדו. הוא קיבל תגובה הולמת של המנהיג העליון עַלִי ח'אמֶנַאִי שהשיב כי טראמפ לא יכול לעשות דבר לאיראן וכינה את הנשיא האמריקני "אדם לא הגיוני", שהעולם "שונא אותו". ח'אמֶנַאִי הוסיף כי הוא לא פוחד מעימות אבל אינו מחפש כזה.

על פי התהום

התקשורת הערבית כמובן מיהרה להגיב על הדרמה המתפתחת בעיראק, אשר רבים ראו בה שידור חוזר במועד הסמלי של ארבעים שנים להשתלטות על השגרירות האמריקנית בטהרן.  חַסַן בּלֵיבֵּל, מאייר הבית של העיתון הלבנוני 'דיילי סטאר', התייחס להתערבות שתי המדינות במדינה שלישית – עיראק – עם דו-קרב החרבות המסמל כיבוש כפול אך לא רשמי.

הקריקטוריסט פַהֶד אלחַ'מִיסִי הצטרף לתיאור המחאות מול השגרירות האמריקנית,  ובקריקטורה שפורסמה בעיתון הכלכלי הסעודי 'אל-אִקְתִצַאדִיַה' אנו רואים מבנה עליו כתוב 'שגרירות' ויד איראנית מאיימת עלייה עם אצבעות רעולות פנים כמו חלק מתוקפי השגרירות.

בקריקטורה שפרסם אַמְגַ'ד רַסְמִי הירדני בעיתון הלונדוני א-שַרְק אלאַוְסַט נראית דמות חכם ההלכה השיעי שמייצג את איראן כמעט ונופל לתהום, והוא מושך איתו את 'עיראק' שלא מצליחה להיאחז בדבר.

עִמַאד חַגַ'אג' הירדני פרסם בעיתון הלונדוני 'אל-עַרַבִּי אל-איור בו נראה קרב יריו בין 'המיליציות האיראניות' לבין הנשיא האמריקני דונלד טראמפ על גבי החיה המיתולגית 'למסו'  שעליה נכתב 'עיראק'. זו חיה הקיימת במיתולוגיה של השומרים, האכדים, האשורים והבבלים, ונחשבה לישות המגינה על בני האדם. היא בעלת גוף שור או אריה, כנפי נשר וראש אדם, בחלק מהמקרים עם אוזני וקרני שור. בימי "הפאר" של דאעש, אנשי ארגון הטרור הרסו כמה פסלים כאלה.

זיכרונות כואבים

אירועי השבוע בעיראק מזכירים כאמור שני אירועים דרמטיים דומים מההיסטוריה המזרח-תיכונית. הזיכרון הקרוב יותר הוא מתקפת הטרור בקונסוליה האמריקנית בבנגאזי שבלוב בשנת 2012, בה נרצח השגריר האמריקני. אך האירוע הגדול הוא כמובן משבר בני הערובה באיראן שפרץ מספר חודשים אחרי המהפכה החומנייסיטית שהפילה את שלטון השאה.

האירוע החל כשהמונים איראניים השתלטו על השגרירות האמריקנית בבירה טהרן והחזיקו בה כבני ערובה במשך 444 ימים 52 דיפלומטים ואזרחים אמריקניים, מהלך ששינה מן הקצה אל הקצה את מערכת היחסים בין הרפובליקה האסלאמית הצעירה לבין בת הברית של איראן שלפני המהפכה, ארה"ב.

כרגע נראה שהאירוע בבגדד הוכל, אך אין ספק כי מדובר במערכה ראשונה של משחק מסוכן מאוד. איראן הצליחה להסיח את הדעת לכמה רגעים מצרותיה מבית ומן המחאה נגדה בעיראק עצמה, ודונלד טראמפ הרוויח נקודות על הצלת המצב הרגיש בשגרירות. עבור שני הצדדים, יתכן כי מדובר בניצחון זמני בלבד, ובקרוב נלמד מי המפסידים הגדולים באמת.


נעם בנעט הוא מרצה וחוקר עצמאי בתחום המזרח התיכון והעולם הערבי, הכותב טור שבועי בנושאים אקטואליים נבחרים ובליווי קריקטורות עדכניות תחת הכותרת ‘חלון למזרח התיכון המתחדש’. עקבו אחריו בטלגרם ,בפייסבוק או באינסטגרם.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

2 תגובות למאמר

  1. "כרגע נראה שהאירוע בבגדד הוכל" יום אחרי פרסום המאמר הכל נראה לגמרי אחרת…