האכיפה הבררנית חוזרת: למה התעכבה חקירת החברה של גנץ

פרשת 'המימד החמישי' בה מעורב בני גנץ שוב עומדת בכותרות. כזכור, הפרשה החלה עם פרסום דו"ח מבקר המדינה בעניין לפני כשנה שהצביע על התקשרות בעייתית בין משטרת ישראל לבין חברת ‘המימד החמישי’ בראשה עמד גנץ, ועל פי הדיווחים אמש מחדשות 12 ו-13, מסתמנת חקירה פלילית בנוגע לקשר בין החברה שבני גנץ היה אחד מראשיה לבין משטרת ישראל. על פי הדיווחים, נכון לעכשיו יו"ר 'כחול לבן' איננו חשוד בפרשה, שבדיקתה צפויה להיפתח רק אחרי הבחירות.

עו"ד יצחק בם, אשר הגיש עתירה לבג"ץ מטעם ארגון 'לביא' בחודש אוגוסט האחרון בדרישה להורות ליועמ"ש ולפרקליטות לפתוח בחקירה בעניין, אומר בשיחה עם 'מידה' כי נראה שלמנדלבליט לא אצה הדרך במקרה זה, לעומת מקרים אחרים. "התחושה היא שליועץ המשפטי לממשלה יש שני הילוכים", הוא אומר ומסביר: "הילוך אחד לנתניהו שהוא הילוך מהיר שמנותק מלוח הזמנים הפוליטי ולכן אפשר לפרסם כתב חשדות לפני בחירות, לערוך שימוע גם כשהפרקליטה המובילה בתיק נמצאת בחופשה בחו"ל, ולהגיש כתב אישום לפני הבחירות מבלי להוציא מראש תעודת חסיון. לעומת זאת יש ליועמ"ש גם את ההילוך האיטי, למשל ביחס ל'מימד החמישי' ואנשי הציבור שקשורים לאותה חברה".

לדברי עו"ד בם, "הדו"ח החמור של מבקר המדינה בעניין התפרסם כבר בחודש מרץ 2019, אבל רק ביוני ביקשו בפרקליטות את החומרים מהמבקר, שהגיעו רק באוקטובר לאחר עתירה לבג"ץ. ארבעה חודשים חלפו מאז, ורק עכשיו מתחילים לחשוב איך ומה לעשות איתם. אז פתאום לוח הזמנים הפוליטי כן משפיע על לוח הזמנים המשפטי, ופתאום אפשר לקבל החלטה רק אחרי הבחירות. לו היה זה הכלל שבענייני פוליטיקאים לא דנים ומחליטים בתקופת בחירות אז ניחא, אבל גם בתיקי נתניהו וגם בפרשת ישראל ביתנו בשנת 2015 ראינו שזה לא הכלל, ושאפשר לחקור ולהעמיד לדין בתקופת בחירות. העובדה שהיועמ"ש מנדלבליט מחריג את 'המימד החמישי' מהכלל הזה מעלה שאלות קשות".

בדיווחים מאתמול הודגש שגנץ אינו חשוד בפרשה, אבל איך ניתן לדעת את זה עוד לפני שנפתחה בדיקה?

"יכול להיות שעל פי החומר שהועבר ממבקר המדינה לא רואים את הקשר של בני גנץ למצגים הכוזבים שהציגה החברה בראשותו. יכול גם להיות שהחקירה תראה משהו אחר, ואחרי שיבדקו את הדברים באמת אז יעלו ממצאים אחרים. כך או כך בני גנץ לא יוצא טוב מהסיפור הזה: אם הוא ידע על המצגים הכוזבים הרי זה חמור מאוד והוא שותף לכאורה לקבלת דבר במרמה; אם הוא לא ידע אז הוא נקי מבחינה פלילית, אבל מבחינה ציבורית יש מקום לשאול איך בחברה שהוא עומד בראשה קורים דברים חמורים כאלה מתחת לאף שלו".

הבוקר טען גנץ שהפרסומים בעניין הם בשל לחץ פוליטי שהופעל על הפרקליטות

"אני תמיד בדעה שמותר ורצוי לבקר את מי שמתקראים "שומרי הסף". אנחנו זוכרים היטב איך מי שרצה להחליף את נתניהו הפגינו במשך חודשים ארוכים מול ביתו של היועמ"ש, וגם עכשיו כל מי שחשוב לו שמנדלבליט יתנהל בצורה מאוזנת וללא איפה ואיפה, צריך להזכיר לו שהוא כפוף לדין וחייב למצות אותו עם כל מי שלגביו מתבררים חשדות".

כיצד המשטרה יכולה לחקור פרשה שעל פי החשד אנשיה מעורבים בה?

"זאת שאלה מורכבת ועדיין לא ברור מי יחקור את זה ואיך. אם יש חשד שאנשי משטרה היו מעורבים בעבירה פלילית, מי שצריכה לחקור היא מח"ש. אם החשד הוא שהשוטרים עצמם לא מעורבים בעבירה, אז המשטרה צריכה לחקור ותאלץ להוציא החוצה את כל הכביסה המלוכלכת. לפי מה שאני מבין ולפי דו"ח המבקר, יש כאן לכאורה עירוב של אי-תקינות מנהלית מצד המשטרה שעצמה עין ועשתה הנחות גדולות ל'מימד החמישי', יחד עם חשד להתנהלות פלילית מצד החברה. מבחינת גילוי האמת, אני כבר לא יודע מה עדיף. מח"ש לא בדיוק מתגלה בתפארתה בחקירות שהוא עורכת כמו שראינו במשפט רונאל פישר והפרשות הקשורות אליו, והיום מנסים לטרפד הקמת ועדת חקירה לבדיקה שלה. נראה שבכל מצב תהיה כאן בעיה, או שהמשטרה תחקור את עצמה או שגוף שלכאורה יש לו בעיות מקצועיות קשות יצטרך לחקור פרשה מורכבת ורגישה".

"טעם לפגם"

כפי שדיווח לראשונה גידי וייץ ב’הארץ’ בחודש פברואר השנה, משטרת ישראל העבירה ללא מכרז סכום של 4 מיליון שקלים לחברת ‘המימד החמישי’ בראשה עמד בני גנץ, מתוך התקשרות שערכה הכולל היה אמור להיות 50 מיליון שקלים. בהנהלת החברה כיהן לצד גנץ גם רם בן ברק, כיום מועמד לכנסת ברשימת ‘כחול לבן’, והיא העסיקה כיועצים חיצוניים את מפכ”ל המשטרה לשעבר דודי כהן וממלא מקום המפכ”ל לשעבר בנצי סאו, בטרם נסגרה בסוף שנת 2018 וכל עובדיה פוטרו.

מממצאי דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם בחודש מרץ בשנה שעברה עלה לכאורה כי אנשי 'המימד החמישי' הציגו בפני המשטרה מצגים כוזבים במהלך משא ומתן בנוגע לפרויקט טכנולוגי. בדו"ח שבחן את מערך הרכש במשטרת ישראל, נכתב כי בשנת 2016 פנתה 'המימד החמישי' אל המשטרה והציעה לה לרכוש מערכת טכנולוגית מתקדמת שהיא מפתחת. על פי המבקר, על מנת לזכות בפטור ממכרז ולקבל את הסכום הראשוני של ארבעה מיליון שקלים, אנשי ‘המימד החמישי’ הציגו בפני המשטרה מצג שווא ובין השאר טענו כי החברה קיימת במשך ארבע שנים למרות שנוסדה רק שנתיים קודם לכן. עוד טענו גנץ וחבריו להנהלה כי בידי החברה מוצר מוכן בתחום טכנולוגיית המודיעין המסופק למספר לקוחות ביטחוניים, למרות שהמוצר עדיין היה בפיתוח והחברה לא יצרה קשר עם אף לקוח באותה העת.

על בסיס נתונים כוזבים אלה, הוצגה חוות דעת לוועדת המכרזים שהעניקה פטור ממכרז להתקשרות עם החברה בהיקף של עד ארבעה מיליון שקלים. סכום המכרז הכולל לאחר ניסוי המערכת היה אמור להיות 50 מיליון שקלים, אך החברה פשטה את הרגל והתפרקה למעשה. עוד מפרט דו”ח המבקר כיצד בדיון שהתכנס באוגוסט 2016 ובו הוחלט על מתן הפטור ועל ההתקשרות בין הצדדים נכחו באופן אישי המפכ”ל דאז רוני אלשיך ובני גנץ, עובדה אותה הגדיר המבקר כ”טעם לפגם".

תגובות

פנינו ל'כחול לבן' בבקשת תגובה והיא תובא מיד עם קבלתה.

מארגון לביא נמסר בתגובה: "באופן חריג לוחות הזמנים בחקירה זו מושפעים מלוחות הזמנים הפוליטיים, פרקליטות המדינה התחייבה בפני בג"צ כי חקירת ההיבטים הפליליים תתבצע בהתאם לסדרי העבודה המקובלים ועליה לעמוד בהתחייבות זו".

ממשרד המשפטים נמסר: "כפי שמסרנו בעבר, הפניות בנושא וכן מסמכים שהתקבלו בפרקליטות המדינה מאת משרד מבקר המדינה נבחנים – וכל פרסום בנושא הוא באחריות המפרסם בלבד".