הפיקוח הממשלתי שם את כל הביצים בסל אחד וגורם למחסור

פתיחת השוק ליבוא וביטול מכסות הייצור היו מבטיחים אספקה רציפה של ביצים במחיר תחרותי גם בשעת משבר

צילום: משה מילנר, לע"מ

ערב חג הפסח ומשבר הקורונה יצרו שילוב אירועים שגרם לישראלים רבים (ולי ביניהם) לעבור בין מספר מרכולים ורשתות שיווק כדי למלא את מחסורם. שני מוצרים הפכו למבוקשים מכל, מצות וביצים, וההבדל בהתנהלות שני השווקים הללו בתנאי מחסור מדגימה את יתרונות השוק החופשי על התכנון המרכזי.

שוק המצות חופשי כמעט לחלוטין. המילה “כמעט” חשובה כיוון שישראל אמנם נשענת על ייבוא מאסיבי של חיטה שהיא חומר הגלם לאפיית מצות, אך מטעמי ביטחון תזונתי יבואני חיטה מחויבים לקנות גם מיצרנים מקומיים. משבר הקורונה הביא את הביקוש למצות לשיא של כל הזמנים. עוצר היציאות בצה”ל גרם לצבא להכפיל את כמות המצות שרכש השנה ובנוסף, כמיליון וחצי ישראלים שנהגו בשנים האחרונות לערוך את הסדר במלונות ואתרים אחרים ברחבי העולם נשארים השנה בבית ומגדילים את הביקוש עוד יותר. מצות הן מוצר מאוד מוגבל בייצור שלו. אין להן קווי יבוא רגילים שכן עיקר הביקוש והייצור מקומיים וממוקדים בשבוע אחד בלבד בשנה. בכל זאת, חרף הביקוש הגובר ותנאים קשים להגברת הייצור, מחסור תמידי במצות אינו מורגש ברשתות השיווק מלבד מחסור רגעי ומקומי.

אפיית מצות בירושלים | אבי אוחיון, לע”מ

לעומת זאת, שוק הביצים בישראל מתוכנן מראשיתו ועד סופו על ידי הממשלה. תחילה מחולקת לכל לולן מכסת ייצור לאותה שנה, ממנה אסור לחרוג כלפי מעלה בשום פנים ואופן. לולנים שייצרו יותר בשוגג או במזיד נאלצים להשמיד סחורה או כפי שקורה כיום – למכור בשוק השחור. הבעיה הגדולה עם ביצים הנמכרות בשוק השחור היא שאינן מפוקחות. לולן אינו יכול להעביר תחת פיקוח בריאותי יותר ביצים משהמכסה מתירה לו לייצר, שכן אז עצם החריגה תתגלה והוא ייאלץ להשמיד את הסחורה. הענקת המכסות מייצרת קרטל בפועל שעשוי לגרום לעליית מחירים, וכדי למנוע אותה המדינה מפקחת על מחיר הביצים לצרכן. למעשה המדינה קובעת לכל לולן כמה ביצים הוא יכול לייצר ובאיזה מחיר למכור כל ביצה, וכך ממילא נקבעת גם הכנסתו לכל השנה.

כדי להגן על הייצור המקומי המתוכנן מונעת המדינה ייבוא ביצים מחו”ל בשלל דרכים. הדרך הראשונה היא מכסי מגן: מס על ייבוא ביצים שיכול להגיע עד לשיעור של 170%. אלא שהמדינה מבינה שהייצור המקומי לבדו לא יכול לספק די מחסורו של הצרכן הישראלי ומעניקה מכסות ייבוא ביצים בפטור ממכס. למרות המחסור מכסות הייבוא רחוקות מניצול, אז מדוע לא מביאים עוד ביצים מחו”ל? ביצים הן מוצר מאוד רגיש למחלות, ולכן השירותים הווטרינריים בישראל מאשרים מאילו מדינות ניתן לייבא ביצים ומאילו לא. נכון להיום, על פי נהלי השירותים הווטרינריים ניתן לייבא ביצים מארגנטינה, הולנד, פורטוגל, ארה”ב, איטליה וספרד בלבד. שלושת האחרונות מובילות את מדדי התפשטות ופגיעת נגיף הקורונה ויכולת היצוא שלהן נפגעה קשות.

למשק מתוכנן בעיות רבות, הבולטת שבהן כיום היא חוסר הגמישות לצרכי השוק. הייצור המקומי לא מסוגל להגדיל את כמות הביצים בטווח זמן מיידי, תהליך שאורך כמה חודשים, וקווי ייבוא ממדינות רבות לא קיימים כעת בעיקר מטעמי רגולציה. מדינות אחרות חסומות בפני ייבוא מטעמי בריאות על אף שהן מייצאות למדינות אחרות במערב, ומספר היבואנים מצומצם למי שזכו במכסות בלבד. לו משק הביצים היה מתנהל באופן דומה למשק החיטה בישראל, סביר להניח שהיינו רואים ייבוא מהיר של ביצים מטורקיה למשל, מדינה שחזרה ב-2018 לייצא לעולם המערבי ונמצאת במרחק יום הפלגה אחד. סביר להניח שהיינו רואים יבואנים מנסים להקים קווי ייבוא חדשים, והיינו רואים מראש לולנים בעלי יכולת הגברת ייצור טובה יותר. במילים אחרות, סביר שלא היינו נתקלים במחסור. זה הזמן ליישם מדיניות שוק חופשי בשוק הביצים כדי להבטיח אספקה רציפה, גם בעת משבר.


אלעד מלכא הוא מנכ”ל ומייסד ‘האינטרס שלנו – הלובי שלך בכנסת’

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

7 תגובות למאמר

  1. מספר אי דיוקים או התעלמויות אשר הופכים את המסקנה לבעייתית.
    ההשוואה בין מצות-מעשה ידי אדם ולכן עם יכולת ייצור גמישה (הגדלת משמרות, גיוס עובדים וכו’) ובין ביצים אשר הייצור שלהן קשיח, מופרך מיסודו.
    עודפי ביצים המיוצרות בישראל אינן מושמדות אלא מוחרמות תוך מתן קנס, ממוינות ומאוסדרות וטרינרית ואז נמכרות בשוק הרגיל.
    התמונות שרווחות במדיה החברתית של ביצים מושמדות הן של ביצים אשר הגיעו מהרשות הפלסטינית ללא פיקוח וטרינרי וללא קירור ומכיוון שכך מהוות סיכון בריאותי משמעותי.
    פתיחה מוחלטת של השוק הייתה מביאה לכך שביצים אלו היו משווקות לציבור והיו מוסיפות סלמונלה על הקורונה.
    במהלך השנה המשק הישראלי מספק את כל צרכיו מהביצים המקומיות וכמעט ואין יבוא. רק בעת 2 “פיקים” יש צורך ביבוא, לקראת חגי תשרי ופסח.
    הסיבות למחסור הן 5:
    1.עלייה עונתית בביקוש לקראת חג הפסח.
    2. עלייה בביקוש עקב הצטיידות בגלל הקורונה.
    3. ביטול הזמנות (קיימות) ממספר מדינות עקב המחלה אשר, לו היו מגיעות, היו פותרות את רוב המחסור.
    4. ההגבלה של משרד הבריאות על מדינות המקור מהן אפשר לייבא ביצים.
    5. מתן רישיונות יבוא למספר יבואנים קטן אשר התקשו להסתגל.

    מבין כל הסיבות רק השתיים אחרונות קשורות לאסדרה ולא נראה לי שצריך לוותר על 4.
    כלומר מכל הסיפור הגענו לבעיה אחת והיא אישורי יבוא- אלא מה? גם לו השוק היה פתוח, ובהתחשב במגבלות הבריאות, מספר הביצים שהיו יכולים יבואנים נוספים להביא עד היום הייתה קטנה (לוקח זמן ליצור מערך קנייה, קבלה ומשלוח, לקבל אישורי יצוא וליצור שרשרת אספקה.

    גם לדעתי תפקידה של מועצת הלול עבר מן העולם אבל לתלות את המחסור הנוכחי בתפקודה הוא שגוי במקרה הטוב ופופוליסטי במקרה הפחות טוב.

    1. גם שוק מסיכות הn95, שוק המטושים ושוק האלכוג’ל הם מתוכננים ולכן החוסרים?! אם שוק הביצים היה לא מתוכנן על ידי המדינה אז גם הביצים הקיימות עכשיו לא היו בזמן משבר שכזה ואם היו, אז אלוהים יודע במה היו נגועות, דילערבב עובדות עם דעות !!!

    2. לנעם,
      מה זה משנה אם משמידים את הביצים העודפות או קונסים עליהן-האפקט המזיק הוא אותו אפקט: זה יוצר הרתעה שגורמת ללולנים לייצר פחות מכמה הם יכולים רק בשביל לשמור על היבואנים ולמנוע מהסופרים לזרוק קצת עודפים שלא נקנו לפח, ולכן מחריף את המחסור יותר ממה שהוא יכול היה להיות.

      ולגבי סעיף 4-עכשיו באמת מאוחר מדי אך דמיין מה היה קורה אם מעגל האופציות המותרות היה רחב יותר מלכתחילה. במצב כזה, היבואנים היו ממילא מחוברים כבר לכל מיני מדינות נוספות וסגירה של איטליה, ספרד וארה”ב הייתה הרבה פחות משפיעה. כך שזו גם אשמה רצינית כלפי הרגולטור.

      כך שכותב המאמר בהחלט צודק.

  2. יש כרגע יותר אנשים בארץ מאשר בדרך כלל, וכולם מחזיקים עתודות מזון. ברגע שנוצר חוסר במוצר בסיסי מסויים, כולם רצים להגדיל את המלאי שלהם, כדי לא להתקע בלי.
    כך נוצר חוסר משמעותי בזמן קצר מאוד ובלי שום סיבה אמיתית, שלא ניתנת לפתרון.
    זה נכון בשווקים מפוקחים כמו ביצים, וזה נכון בשווקים לא מפוקחים כמו נייר טואלט ונייר סופג.
    בכל מקרה, החוסר הקיצוני נפתר מעצמו לאחר זמן, כי המלאים האישיים לא מצטמצמים מהר כל כך, וכושר הייצור לא נפגע. מכאן שתוך כדי החג כבר לא יהיה מחסור, כי הצריכה לא באמת עלתה.
    גם בשווקים אחרים יש מחסור מסוג זה של מוצרים שונים, ובראשם השוק האמריקאי, שלא חוטא ברגולציית יתר בסגנון שוק הביצים בארץ. לכן, כנראה שאי אפשר להאשים דוקא את השוק המתוכנן.

    לשוק מתוכנן כמו הייצור החקלאי בארץ אין הצדקה כלכלית. זה ברור לכולם. הסיבות שהקימו אותו ושמחסיקים אותו הן אחרות, והן לא השתנו עכשיו.

  3. ביצים היא דוגמה טובה לבעיתיות בשוק חופשי – בניגוד לסלמונלה בביצים הישראליות שאינה קטלנית כי האוכלוסיה התרגלה אליה, בחלק ממשלוחי היבוא בשנים קודמות הגיעה סלמונלה חדשה שגרמה לתחלואה ואולי אף למוות, בנוסף למחלות בעופות שגרמו להשמדת להקות. אילו היו מבצעים תחשיב כלכלי אמיתי של עלות יבוא הביצים לישראל – שהיה כולל בתוכו את הנזקים לחקלאות ולבריאות, הביצים המיובאות היו צריכות לעלות הרבה יותר מהביצים הישראליות. אותו דבר קרה ביבוא של מוצרים חקלאיים אחרים שהכניס מזיקים לחקלאות שגרמו להשמדת יבולים.

    1. לא הבנתי-
      יש 3 אופציות:
      א.היבואנים ידאגו בעצמם לבחור מקורות בריאים ואז אין בעיה.
      ב.היבואנים יכניסו ביצים בעיתיות וימכרו במחיר ללא התחשיב שלך ואז מערכת החוק צריכה לדאוג העבריין ישלם את מחיר הנזק הוא עשה וההרתעה כבר תבטיח שזה לא יחזור על עצמו או תמנע את זה מלכתחילה.
      ג.היבואנים יחליטו להעלות מחירים על מנת לחסוך מראש לקנס שהם יקבלו על הנזק(בהנחה שלא יהיה עונש מאסר וזה מאוד לא סביר) אך אז אנשים יעדיפו לקנות ייצור מקומי והם יפשטו את הרגל ויעלמו לגמרי.

      בכל מקרה, אין פה בעיה עם שוק חופשי, לכל היותר יש בעיה עם מערכת הצדק ויכולתה לספק הרתעה אבל זה דיון אחר לגמרי.

    2. בגלל הפעלת פיקוח על מחיר הביצה למכירה ע”י הלוליינים השוק הופך ליקר ולא תחרותי. פיקוח על איכות ובריאות המוצרים יש בכל העולם ואין צורך בניהול מכסות. זה חולי שנשאר מתקופת מפא”י. מזל שהפסיקו עם המשחירון בטלוויזיות